fbpx
מכירה 9
ג׳ בניסן, תשפ"א
מכירה 9
16.3.21
1 דפים

פריט : 7

כתב יד קבלי חשוב על ההגדה של פסח.
פירוש על הגדה של פסח על דרך הסוד מהמקובל רבי נתן שפירא, בעל 'מצת שימורים'. איטליה המאה ה-18

נוסח הגדה של פסח עם ביאורים וכוונות על פי תורת האר"י מאת המקובל האלוקי רבי נתן שפירא, בעל 'מצת שימורים'.
בפירושו על ההגדה ליקט רבי נתן שפירא קטעים רבים שכתבו תלמידי האר"י ועליהם הוסיף את חידושיו הרבים.
חידושים אלו פותחים במילים: "נתן נלענ"ד" או: "נראה לעניות דעתי נתן" ובר"ת: "נלענד"ן".בגליונות הובאו דברים מהרמ"ע מפאנו. בראש ההגדה טעם לקריאת 'שבת הגדול' על פי הקבלה.


בתחילת ההגדה כותב רבי נתן: 'מי שמכווין כל עניני זאת הלילה על דרך כוונות האר"י כמו שהוא מסודר לפניכם בוודאי שנתקיים עליו כל הסיפור שבמאמר הזהר…'
המקובל הקדוש ('עיר וקדיש', לשון החיד"א) רבי נתן שפירא, 'בעל מצת שימורים' יצא בשנת תט"ו לאיטליה כשד"ר לטובת היישוב היהודי בירושלים ופעל בה רבות. בעת שליחותו הדפיס שם גם את ספריו 'יין המשומר' ו'מצת שימורים', שהתקבל מאוד אצל כל גדולי המקובלים. בגמר שליחותו השתקע בריג'יו ובה נפטר בשנת תכ"ו.

רבי נתן הביא עימו לאיטליה כתבים רבים מתורת הקבלה שנמצאו בארץ ישראל וסידרם בעריכה מחודשת בעת שבתו באיטליה. כתביו היו נפוצים מאוד באיטליה ומשם הגיעו לאשכנז.
רבה השפעת תורתו של רבי נתן על תורת הקבלה ועל המנהגים המיוסדים על פיה. לדוגמה: אמירת 'וארשתיך' כל יום בשעת כריכת התפילין על האצבעות - מקורה בדברי רבי נתן שפירא.

נוסח ההגדה בכתיבה מרובעת גדולה עם ניקוד, וסביבה הביאור בכתיבה איטליאנית. בדף סה, א ציור של מלך.
בסוף ההגדה רשימת חמישים פסוקים שבהם נזכר סיפור יציאת מצרים שכתוב בספר זכירה לאומרם אחר ההגדה. פסוקים אלו נעתקו כאן בכתיבה מאוחרת יותר.
סה, [4] דף 14.שני טורים בעמ' 519.5 ס"מ.

פריט : 13

כתב יד קודשו של רבן ומאורן של ישראל, בעל החת"ם סופר זצ"ל
'כהא לחמא עניא' - עם ביאור בכתב יד קודשו

- - - 

'כהא לחמא עניא'
מנהג רבינו החת"ם סופר היה לומר: "כהא לחמא עניא" – וכפי שכתב הנוסח בכתב יד קודשו בחידושים שלפנינו, ודלא כנוסח הנמצא ברוב ההגדות "הא לחמא עניא".
וראה ב'שו"ת מכתב סופר' (ח"א עמ' קיא) בפירוש ההגדה, שמנהג אביו החת"ם סופר היה לומר "כהא", בנגינה מפסקת, ואז להמשיך: "לחמא עניא". ופירושו – "כהא" כמו הלחם הזה – "לחמא עניא – אכלו אבהתנא במצרים".

- - -

דף חידושי תורה בעצם כתב יד מרנא ורבנא משה איש האלוקים, רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג, בעל חת"ם סופר זצ"ל, ובו ביאור על הפִּסקה "הא לחמא עניא" הנאמרת בתחילת ההגדה של פסח (קטע כמעט שלם).
חידושים אלו הם משנת תקס"ג. החידושים משנת תקס"ג נדירים ביותר (ראה שו"ת חת"ס חושן משפט סי' קכ"א בסוף התשובה).
בצד השני של הדף קטע מדרשת שבת הגדול לשנת תקס"ג [1803] שנאמרה בק"ק מטרסדורף. גם קטע זה כמעט שלם.

הדרוש נדפס על פי כתב יד זה בדרשות חת"ס (גרסוורדיין תרפ"ט), ושם נרשם שהדרשה וכן החידושים הנ"ל הם משנת תקס"ג.
[מטרסדורף תקס"ג 1803] דף בגודל 1924 ס"מ. כתוב משני צידיו, מצב טוב. 

פריט : 16

תשובת הגאון בעל 'דעת סופר' בעניין שיעור כזית לפסח (6 עמ') פרשבורג תרפ"ב [1922]

תשובה ארוכה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר, אב"ד ור"מ פרשבורג, בעניין הנ"ל.
בתשובתו מזכיר ה'דעת סופר' כמה פעמים את זקנו החת"ם סופר, ועל אחד מתירוצי החת"ם סופר אף כותב "ודברי פי חכם חן".
בתוך פלפולו מיישב את דברי הירושלמי על פי דעת הב"ח הידועה, שאין איסור 'חדש' נוהג בחו"ל בשל גוי.
בשני העמודים האחרונים יישוב דברי הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין בדיני הקרבת העומר.

הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג, בעל 'דעת סופר' (תרל"ח-תש"כ), המשיך את שושלת אבותיו החת"ם סופר, ה'כתב סופר' וה'שבט סופר' ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה. עוד בבחרותו החל להרצות שיעורים בישיבה ומשנת תרס"ז מילא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בשנת ת"ש עלה לירושלים והקים את הישיבה מחדש. מחיבוריו: שו"ת 'דעת סופר' על ד' חלקי שו"ע ו'דעת סופר' על התורה ומועדים.

פרשבורג ל"ג בעומר תרפ"ב [1922]. 3 דפים כתובים משני צידי הדף (6 עמודים) על נייר מכתבים רשמי. גודל: 1422 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 18

תשובה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד, בעל 'פני מבין'.

שאלה הלכתית מעניינת: האם ניתן לצאת ידי חובת מצה בשיעור כזית מדויק, כיוון שלא כל ה'כזית' מורכב מקמח, אלא גם ממים?
תשובה בכתב ידו ובחתימתו של הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד, אב"ד אויוואראש, בעל 'פני מבין'.
בדבריו מזכיר בעל 'פני מבין' מדברי רבו הגאון בעל 'קול אריה' ומביע שמחה מפירושו של החת"ם סופר: "מה נעמו דברי החת"ם סופר".

הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד, בעל 'פני מבין' (תרי"ח-תרע"ו) "נודע עוד מימי נערותו בחריפותו ובקיאותו" (לשון הגה"ק בעל 'דרכי תשובה'). "היה מפורסם בחייו לגדול הדור בדורו" (לשון המהר"ש ענגל). "ותהלתו מלאה הארץ, מגודל חריפותו ועוצם בקיאותו עד להפליא" (לשון הגאון רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף). היה מגדולי המשיבים בהונגריה בדורו. מחיבוריו נדפסו ש"ת 'פני מבין' ו'פני מבין על התורה'.

איוואראש [תרע"ו, 1916]. נייר מכתבים רשמי, דף כפול כתוב על שלושה עמודים. כל עמוד בגודל: 1423 ס"מ.

פריט : 19

שיעור חזון אי"ש באכילת מצה – מכתבו הנודע של הסטייפלר
בירור שיעור כזית לאכילת מצה לדעת החזון אי"ש בכתב יד הסטייפלר זצ"ל.

"והנה, מדדו שיעור הכזית לפני מרן ז"ל [החזון אי"ש] ואני [הסטייפלר] עמדתי באותו מעמד"

תשובה ארוכה להלכה ולמעשה בכתב יד קודשו של הסטייפלר בעניין גודל שיעור ה'כזית' לאכילת מצה בליל הסדר.

------------------------------------------------- -----
מצוות אכילת מצה בליל פסח
מצוות האכילה היחידה שנותרה לנו מדאורייתא, לאחר חורבן בית המקדש, היא מצוות אכילת מצה בליל פסח.
שיעור האכילה הוא בכזית.
אך איך משערים את שיעור ה'כזית'? זהו עניין מורכב וסבוך שנחלקו בו חכמי ישראל.
בדור האחרון התפשטו שתי שיטות עיקריות בעניין השיעורים, הנקראים בפי כול: 'שיעור חזון אי"ש' ו'שיעור רבי חיים נאה'.
במכתב שלפנינו מברר הסטייפלר את השיעור המעשי לפי שיטת החזון אי"ש.
בספרו 'שיעורין של תורה' כתב הסטייפלר (פרק שיעורי המצוות אות כ"ו) ששיעור כזית לעניין אכילת מצה בליל פסח, לדעת החזון אי"ש, הוא חצי מצת מכונה.
------------------------------------------------- -----


שיעור זה היה נראה קטן בעיני השואל, ועל כך עונה לו הסטייפלר: "והנה, מדדו שיעור הכזית לפני מרן ז"ל [החזון אי"ש] ואני עמדתי באותו מעמד, שטחנו מצות לפניו ז"ל ונכנס קמח ממצה וחצי בתוך רביעית שלנו שמכיל 150 גרם מעוקבים, ונמצא שחצי מצה מכיל 50 גרם מעוקבים ויש בזה כזית ויותר לכל הדעות ולכל החומרות".
(במהדורה שנייה של הספר, באות כ"ז, הוסיף הסטייפלר הערה שיש מקום לחשוש לשני שליש מצה, אך למעשה היה הסטייפלר מורה להלכה לשואליו שמעיקר הדין מספיק שיעור קטן יותר מזה, ראה חומר מצורף).

בני ברק תשי"ח [1958], ארבע שנים לאחר פטירת החזון אי"ש. הכול בכתב ידו ובחתימתו. גודל: 1724 ס"מ. כתמי מים. לפניך המכתב המקורי שנשלח. טיוטת המכתב נדפסה בקריינא דאגרתא ח"ב אגרת ת'.

פריט : 21

הוראות לאפיית מצות מהרי"צ דושינסקי. חוסט תרפ"ה [1925]
דף בודד ונדיר ביותר.

הוראות ואזהרות לסדר אפיית מצות בהידור ובכשרות – כ"ג סעיפים, מאת הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, אב"ד חוסט והגליל.

על זהירותו והשגחתו של הרי"צ דושינסקי באפיית המצות מסופר בספר תולדותיו:
"בכל יום ויום הלך פעמיים רבינו למקום אפיית המצות ובכל יום בחר בשעה אחרת למען לא ידעו להרגיש מביאתו, ותמיד מצא לעורר על דבר חדש... ודבריו עשו רושם גדול, ולא חסו על כספם והכול תיקנו על הצד היותר טוב.
ובערב פסח בשעת אפיית המצות באו כולם לאפיית המצות ואמרו הלל בשיר וזמרה". ('עוד יוסף חי' עמ' רכט)

הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ז-תש"ט), היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים ולפני כן רבן של קהילות גלנטה וחוסט בהונגריה. החזיק ישיבה גדולה בחוסט, שהייתה מהגדולות והחשובות בהונגריה בזמנו, כיהן ברבנות חוסט משנת תרפ"א עד שנת תרצ"ג, שבה עלה ארצה וישב על כיסא הגרי"ח זוננפלד ברבנות בירושלים.

חוסט תרפ"ה [1925]
. דפוס יצחק אויסלענדער. דף בודד בגודל 2134 ס"מ. מעט תיקונים. נדיר, אינו בספרייה הלאומית בירושלים.

פריט : 22

פולמוס מצות מאשין
'צוה אדמו"ר שליט"א להודיע עוד הפעם דעתו בדבר המאשין מצות, שהם אסורים בהחלט גמור'.
המכתב המקורי שנשלח בפקודת האדמו"ר בעל 'אבני נזר' לרבני ירושלים [תרס"ח].

הפולמוס הגדול על מצות מכונה בירושלים החל עם הקמת מפעל מצות כהן-הלפרין. רבים מרבני ירושלים התירו את המצות, אך מנגד היו רבנים שהתנגדו.
בשנת תרס"ח החלו בירושלים 'מלחמות כרוזים' - הללו אוסרים והללו מתירים.
בית דין החסידים בירושלים פנו אל האדמו"ר בעל 'אבני נזר', שהיה ידוע בדעתו התקיפה נגד ה'מצות מאשין', כמבואר בתשובותיו 'אבני נזר' (סי' שע"ב, תקל"ו, תקל"ז).
בפקודתו נשלח מכתב זה לירושלים, בו כותב המשמש בקודש בשם האדמו"ר.
'צוה אדמו"ר שליט"א להודיע עוד הפעם דעתו בדבר המאשין מצות שהם אסורים בהחלט גמור'.

ומביא את דעת האדמו"ר הק' בעל 'דברי חיים' בשם חותנו ה'ברוך טעם' שבדברים כאלו אין צורך לבאר את טעם האיסור (כוונת ה'אבני נזר' היא לתשובת ה'דברי חיים' לאסור את ה'מצות מאשין' שנדפסה בקונטרס 'מודעה לבית ישראל' וב'דברי חיים' או"ח סי' כג, בה כתב: "לדעתי הרבה טעמים על פי דין לאסור, אך הם כמוסים אתי כאשר קבלתי מפי חותני הגאון מלייפניק זצ"ל [בעל 'ברוך טעם'] שבכמות אלה הדברים אין לגלות הטעם רק לפסוק הדין בהחלט והשומע ישמע... ולכן בדרך החלט אני אומר לכם, כי העושה מצות על כלי זה הוא חמץ גמור').
המכתב בכתב יד בן אחיו הרה"ח רבי יצחק מנחם בורנשטיין משעדליץ, שהיה המשמש בקודש ויד ימינו של דודו בעל 'אבני נזר'. הוא נכתב שנתיים לפני עלות ה'אבני נזר' לגנזי מרומים.
(דניאל שוורץ במאמרו על פולמוס מצות המכונה בירושלים כותב שבאחד הכרוזים נכתב שנשלח מכתב בשם האדמו"ר מסוכטשוב לירושלים בעניין זה, אך עד עתה לא נודעו עליו פרטים, ולדעתנו הכוונה למכתב זה. ראה: ד' שוורץ 'פולמוס מצות המכונה בירושלים', סיני קכב עמ' קיט סוף הע' 36.)
סוכטשוב [תרס"ח, 1908] דף בגודל: 1822 ס"מ. סימן קרע עם חסרון בקיפול הדף.

פריט : 26

מכתב עם ברכות ואיחולים לחג הפסח בכתב יד הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין. ח' בניסן תרצ"ב [1932]
'ואחלי לכם... ידידי ומכירי אנשי שם ובני עליה חג כשר ושמח'.מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין.

בסיום דבריו כותב המהר"ם שפירא: "הזדמנות חשובה בעיני להוודע משלומכם הטוב… ואף מסרתי דרישת שלומכם לתלמידי הישיבה הי"ו, הלוואי הייתם פה, אז מצאתם די ניחומים לגעגועי לבכם לתורתנו הקדושה", וחותם בברכת חג כשר ושמח.


-------------------------------------------------
תאריך המכתב:
לובלין, ח' ניסן, מס' פסחים דף קיד, תרצ"ב
המכתב נכתב בח׳ בניסן, שבוע לפני חג הפסח. רבי מאיר שפירא הקפיד במכתביו לציין בתאריך גם את הדף היומי של יום כתיבת המכתב, שכן אצלו התאריך היה הדף של אותו היום.
גם מועצת גדולי התורה, בהחלטתה על לימוד הדף היומי, כתבה שבכל מכתבי אגודת ישראל הרשמיים יצוין הדף היומי.
-------------------------------------------------

הגאון הנודע רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) איש האשכולות היה, גאון מובהק בתורה, רב בקהילות מפוארות בישראל, חסיד דבוק ברבותיו, מחנך, מלחין ונואם בחסד עליון, נשיא אגודת ישראל בפולין וחבר בסיים הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד, וכל הליכותיו – גינוני מלכות. המהר"ם נפטר צעיר לימים בהיותו בן 46 בלבד, בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא, אך הוא עצמו התבטא פעם ואמר שיש לו שני ילדים - הראשון הוא הדף היומי, והשני - ישיבת חכמי לובלין.

לובלין תרצ"ב [1932] נייר מכתבים רשמי. 2128 ס"מ שברי נייר בשוליים.
1 דפים