יסודות חכמת הקבלה כתובים בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של רבינו משה חיים לוצאטו- הרמח"ל.
'כללות שרשי החכמה'
אגרת ארוכה כתובה וחתומה בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל, אל רבו רבי ישעיהו באסאן. מנטובה ת"צ [1730]
באגרת מופלאה זו – אולי מהמופלאים ביותר שיצאו מתחת ידו של רמח"ל, מבאר הרמח"ל את כל יסודות תורת חכמת הקבלה – בקיצור רב, אך בבהירות נפלאה.
וכפי שמעיד רמח"ל עצמו בסוף מכתבו 'הנה בדרוש הזה כבוד תורתו תחזינה 'כללות שרשי החכמה' מבוארים באר היטב בעומק גדול'.
יסודות חכמת האמת המתבארים במכתב קדוש זה הם:
א. כוונת הבורא בבריאה (שרש הנבראים והענפים היוצאים מהם)
ב. סוד הצמצום ומדת הדין והחסד (פנים ואחור/ זכר ונקבה/ ימין ושמאל)
ג. סוד האורות והספירות.
ד. מהות הסטרא אחרא.
ה. סוד קיום המצוות (צינורות/ השפעות)
מנטובה ת"צ [1730] 3 עמודים כתובים. כל עמ' בגודל: 1420 ס"מ. הכל כאמור בעצם כתיבת יד קדשו של רמח"ל ובחתימתו. קרע קטן בשוליים עם חסרון נייר עקב חותמת השעוה, אך ללא שום חסרון בטקסט. שמור בכריכת עור מהודרת.
האגרת נדפסה לראשונה על ידי רמ"ש גירונדי אב"ד פאדובה בקובץ כרם חמד (וינה תקצ"ו) ח"ב עמ' 56-60 ולרוב חשיבותו הדפיסה המשגיח הגה"צ רבי חיים פרידלנדר גדול המעמיקים וההוגים בתורת רמח"ל בדורות האחרונים בספר הכללים הנדפס יחד עם דעת תבונות (בני ברק תשל"ג)
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
תורת הקבלה של הרמח"ל
גאונים רבים עמדו לישראל במשך הדורות, אולם אחת לכמה דורות זרחו על שמי ארץ כוכבים, אשר ברוח חכמתם וקדושתם האירו פני תבל, אחד מהם היה רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל,
מגדולי המקובלים היה הרמח"ל וכל תורת הנסתר ומעשה מרכבה היו גלויים ופרושים לפניו, עד שאמרו עליו שהוא מדבר בענינים אלו העומדים ברומו של עולם, כאילו הוא עמד ליד העולמות בשעת בריאתם (הגר"י קלופט בשם אחד מהגדולים).
רמח"ל הראה בחכמתו כי תורת הקבלה היא גם חכמה, וכמו כל חכמה אחרת, יש בה סדר לימוד, כללים, גדרים ויסודות.
רמח"ל העמיד כללים ויסודות איתנים לתורת הסוד, פתח פתח נרחב לתורת האר"י, , והיה פרשן הגדול של כתבי האר"י ז"ל ולכן הגר"א אמר שכל כתבי האר"י הם משל ודברי הרמח"ל הם הנמשל (כן העיד בשמו הגאון רבי אברהם שמחה מאמצ'יסלב אחיינו של רבי חיים מוואלוז'ין).
תולדותיו
הורתו ולידתו של רמח"ל בפאדובה שבאיטליה בשנת תס"ז את תורתו קיבל בישיבת פאדובה מפי רבי ישעיהו באסן (מגדולי הפוסקים באיטליה בזמנו, בעל שו"ת לחמי תודה, חתן הרב"ך – תלמיד הרמ"ז- ראש מקובלי איטליה), אולם עד מהרה עלה על כל בני גילו ורכש ידיעה רחבה בכל מכמני תורה והעידו עליו שעוד לפני גיל י"ד ידע את כל תורת האר"י בעל פה ולא ידע שכחה מה היא. בגיל צעיר החל ללמד תורת הנסתר, בפני חבורת תלמידים אשר כונתה בשם חברת "מבקשי השם", זכה רמח"ל והתעלה בקדושה עד שמן השמים נשלח לו "מגיד" שהיה מלמדו סודות הקבלה, בני דורו העידו עליו שהתנהג בקדושה וחסידות, טהרה ופרישות, 'ומראהו כמראה מלאך האלוקים נורא מאוד וקדושתו הפלא ופלא' (כרם חמד ב' עמ' 67)
גדול היה רמח"ל מכל בני דורו והמגיד ממזריטש אמר עליו שלא היה דורו ראוי 'להבין צדקתו ופרישותו' (הקדמה לקל"ח פתחי חכמה מהדורת קוריץ בשם רבי ייב"י).
נשמתו הקדושה של רמח"ל נכספה להגיע אל מקור הקדושה ובשנת תק"ג בערך החליט לעלות לא"י, אך ביום כ"ו אייר תק"ז בהיותו בן ארבעים שנה בלבד, נפטר רמח"ל בעכו ומנו"כ בטבריה ליד קברו של התנא רבי עקיבא.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
