פריט : 199
מכתבו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר בענין הצלת בני הישיבה משנחאי עם רשימה ענקית של הפליטים בשנחאי.
'קבלתי טלגרמה מאת חתני הר"ח שליט"א [רבי חיים שמואלביץ] כי רצונו ורצונם של עוד מאה שלושים מבני הישיבה לבא לארץ ישראל וכעת יש להם הזדמנות לנסוע לצרפת... בהיות כי עומדת אניה לצאת בימים הקרובים ומשם יהיה להם נקל יותר העליה לארצנו הקדושה ולכן פנה אלי שנשתדל למען השגת ויזות עבורם להצילם משם'.
סוף דבר, שפעולותיו של הגרא"י פינקל עשו פרי, והצליחו בדרכים לא דרכים להשיג ויזות מעבר לצרפת, אך מגמתו האמיתית של רבי חיים ובני הישבה היה להמשיך מצרפת לארץ ישראל, בהגיעם לנמל מרסיי, עשה ר' חיים השתדלויות רבות לעלות לארץ ישראל, אך כל הנסיונות לא הועילו ומשם המשיך לארצות הברית ורק לאחר מכן עלה לארץ ישראל, ובכך תם משא הנדודים ופרק מזהיר בתולדות ישיבת מיר.
למכתב מצורף רשימת ענקית המשתרעת על פני 7 עמ' במכונת כתיבה של מאות פליטי ליטא ופולין בשנחאי ומשפחותיהם, תלמידי ישיבת מיר ותלמידי ישיבת יח"ל. ביניהם המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין ומשפחתו, רבי חיים שמואלביץ ומשפחתו, רבי שמואל דוד וואלקין ומשפחתו, הגאון רבי שמואל בירנבוים חתן הגר"א קלמנוביץ וראש ישיבת מיר בארצות הברית, הגאון רבי ליב מאלין, רבי ליב באקשט, רבי שמואל ברודנא ר"מ בישיבת מיר בארה"ב ועוד גדולי תורה.
הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (תרכ"ז-תשכ"ה) ראש ישיבת מיר בנו של הסבא מסלבודקא, עלה לארץ ישראל בשנת תש"א, הקים את ישיבת מיר מחדש בארץ ישראל ופעל ללא ליאות להעלאת בני הישיבה משנחאי לארץ ישראל.
המכתב מיום כ"ו תמוז תש"ו [1946] במכונת כתיבה וחתימתו עם כמה תיקונים בכתב ידו. נשלח אל רבי זיידל סעמיטצקי מבחירי ישיבת מיר וראש ישיבת תורת אמת בלונדון.
גודל: 1924 ס"מ. נקבי תיוק.
מכתבו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר בענין הצלת בני הישיבה משנחאי עם רשימה ענקית של הפליטים בשנחאי.
'קבלתי טלגרמה מאת חתני הר"ח שליט"א [רבי חיים שמואלביץ] כי רצונו ורצונם של עוד מאה שלושים מבני הישיבה לבא לארץ ישראל וכעת יש להם הזדמנות לנסוע לצרפת… בהיות כי עומדת אניה לצאת בימים הקרובים ומשם יהיה להם נקל יותר העליה לארצנו הקדושה ולכן פנה אלי שנשתדל למען השגת ויזות עבורם להצילם משם'.
סוף דבר, שפעולותיו של הגרא"י פינקל עשו פרי, והצליחו בדרכים לא דרכים להשיג ויזות מעבר לצרפת, אך מגמתו האמיתית של רבי חיים ובני הישבה היה להמשיך מצרפת לארץ ישראל, בהגיעם לנמל מרסיי, עשה ר' חיים השתדלויות רבות לעלות לארץ ישראל, אך כל הנסיונות לא הועילו ומשם המשיך לארצות הברית ורק לאחר מכן עלה לארץ ישראל, ובכך תם משא הנדודים ופרק מזהיר בתולדות ישיבת מיר.
למכתב מצורף רשימת ענקית המשתרעת על פני 7 עמ' במכונת כתיבה של מאות פליטי ליטא ופולין בשנחאי ומשפחותיהם, תלמידי ישיבת מיר ותלמידי ישיבת יח"ל. ביניהם המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין ומשפחתו, רבי חיים שמואלביץ ומשפחתו, רבי שמואל דוד וואלקין ומשפחתו, הגאון רבי שמואל בירנבוים חתן הגר"א קלמנוביץ וראש ישיבת מיר בארצות הברית, הגאון רבי ליב מאלין, רבי ליב באקשט, רבי שמואל ברודנא ר"מ בישיבת מיר בארה"ב ועוד גדולי תורה.
הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (תרכ"ז-תשכ"ה) ראש ישיבת מיר בנו של הסבא מסלבודקא, עלה לארץ ישראל בשנת תש"א, הקים את ישיבת מיר מחדש בארץ ישראל ופעל ללא ליאות להעלאת בני הישיבה משנחאי לארץ ישראל.
המכתב מיום כ"ו תמוז תש"ו [1946] במכונת כתיבה וחתימתו עם כמה תיקונים בכתב ידו. נשלח אל רבי זיידל סעמיטצקי מבחירי ישיבת מיר וראש ישיבת תורת אמת בלונדון.
גודל: 1924 ס"מ. נקבי תיוק.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
ישיבת מיר בשנחאי
נס ההצלה
נס ההצלה הפלאי של ישיבת מיר בימי מלחמת העולם השניה הוא מפלאי הבורא יתברך וחסדיו.
בשנת תרצ"ט נמלטו בני הישיבה לווילנא ולאחר שהות קצרה הורו שלטונות ליטא שעל הישיבה לעזוב את ווילנא, בדרך פלאית נתן הקונסול היפני בקובנא אשרות כניסה (ויזות) ליפן וכך יצאו בני הישיבה יחד עם ראש הישיבה הגר"ח שמואלביץ ברכבת הטרנס-סיברית ליפן ומשם הוגלו לאחר תשעה חדשים לשנחאי[שנגהי במבטא אנגלי] שבסין.
ישיבת מיר שהתה בשנחאי חמש שנים רצופות. תחת הנהגתם המופלאה של ר' חיים והמשגיח זצ"ל חרטה הישיבה בדם רוחה את אחד הדפים המזהירים ביותר בספר תולדות קיומן של הישיבות, ובכל אותו הזמן בעיקר בשלהי המלחמה בשנת תש"ו נעשו מאמצים עילאיים להשיג לבחורי הישיבה אשרות כניסה לארץ ישראל וארצות והברית.
לפניך מכתבים ורשימות שמות חשובות ביותר, המגוללות בין שורותיה את מצב הישיבה בשנחאי ופעולות ההצלה משנחאי לחוף מבטחים.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
