החלטת אסיפת הרבנים המקורית על הקמת בית הדין להתרת עגונות השואה. בודפשט תש"ה [1945]
מסמך היסטורי
'האסיפה מחלטת שהלשכה תושיב בית דין מרכזי של חמשה רבנים מיוחד לעניני עגונים ועגונות, אשר רק על פיהם ידונו כל שאלות העגונים והעגונות ורק להם הכח להתיר עגונים ועגונות מכבלי העגון על פי התקנות היסודיות שנתקבלו באסיפה זאת'.
פרוטוקול רשמי בחתימת ידם המקורית של הרבנים שהשתתפו באסיפה ההיסטורית שהתקיימה בי"ז אלול תש"ה בלשכה המרכזית לקהילות האורתודוכסיות בהונגריה.
הפרוטוקול כולל:
1) ההחלטה על ייסוד בית הדין המיוחד.
2) החלטת רבני האסיפה לאמץ את תשובתו היסודית של זקן פוסקי הדור הגאון רבי חיים מרדכי רולר אב"ד נייאמץ. בענין התרת העגונים והעגונות כפסק הבסיסי ליסודות ההיתר.
3) עשרה סעיפים הנוגעים ליסודות ההיתר, ביניהם, אנשים שיש עליהם עדות שהלכו לאוושוויץ ונשלחו לצד שמאל, נשותיהם יותרו להינשא על פי התנאים שנקבעו, אין לרב לסדר קידושין רק למי שיש בידו היתר מבית הדין, אופן עריכת הגביות עדות להתרת עגונות ועוד.
4) סקירה על אסיפות הרבנים ברחבי הונגריה ורומניה, מהם בבוקרטש בהשתתפות האדמו"ר בעל 'אמרי חיים' מויז'ניץ והגאון רבי חיים מרדכי רולר אב"ד נייאמץ.
על ההחלטות חתומים בכתב ידם הרבנים:
הגאון רבי ישראל וועלץ אב"ד בודפשט, רבי שלום משה הלוי אונגאר אב"ד נייטרא, הגה"צ רבי יהושע גרינוואלד אב"ד חוסט, רבי יעקב סג"ל לעבאוויטש אב"ד קאפיש, האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ מסטרופקוב, הגה"צ רבי אהרן צבי וויצנער אב"ד פשעמשיל, רבי אלכסנדר אשר באב"ד אב"ד טארטיקוב, רבי יצחק צבי פענטה אב"ד ס"ט מיקלאש, רבי גבריאל יודא אילאוויטש אב"ד שאמשאן, רבי רפאל זילבער אב"ד פריימאן, וראש הלשכה המרכזית רבי שמואל זנוויל כהנא פרנקל.
בודפשט, י"ז אלול תש"ה [26/8/1945] 2 דפים במכונת כתיבה על בלאנק הלשכה המרכזית. מצב טוב.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
עגונות השואה
ובתי הדין המיוחדים
רצונם העז של הניצולים, שנותרו בודדים וגלמודים, לשקם את חייהם מחדש לאחר החורבן הנורא, הוא אחד הדברים המרגשים ביותר שאירעו לאחר השואה.
אך היא עוררה את אחת השאלות הכאובות והסבוכות ביותר – כפי שהאסון עצמו לא היה מאז ומעולם – כן השאלות הכרוכות שהתעוררו בעקבותיו לא היו מעולם.
הרבנים הניצולים, הבינו מהר את גודל האחריות הרובצת על כתפיהם – התרת אלפי עגונות ועגונים מכבלי העיגון ונתנו לה דין קדימה. הם עסקו בה במסירות נפש, תוך שהם עצמם היו עדיין שבורים ורצוצים מחורבן משפחתם וקהילותיהם.
לשם כך התאספו הרבנים בהונגריה, רומניה ובמחנות העקורים בגרמניה, קבעו יסודות וכללים והקימו בתי דין מיוחדים, שיעסקו אך ורק בענין זה.
אחד הרבנים הבולטים שעל הוראותיו הסתמכו הרבנים, [וכפי שהדבר משתקף במסמכים שלפניך] הוא זקן פוסקי הדור, הגאון הצדיק רבי חיים מרדכי ראללער – הגאון מנייאמץ בעל שו"ת באר מים מרדכי שכבר יצא טבעו בהתרת עגונות מלחמת העולם הראשונה.
'הגאון הזה נראה לעין שנשלח מן השמים להציל ממש את כלל ישראל, ונשאר להאיר הארץ בהיתריו אלו, אלמלא הוא, לא היה איש שיעמיס על שכמו אחריות הזה להתיר עגונים ועגונות לאלפים דבר אשר לא נשמע מעולם' (הגאון רבי רפאל בלום אב"ד קאשוי, טל השמים נ"י תשי"ח עמ' 23)
מסמך מקורי וחשוב ביותר על הקמת בתי הדין לעניני עגונות בהונגריה וביסודות התרת עגונות השואה.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
