fbpx
מכירה 8
כ"ב כסליו, תשפ"א
מכירה 8
8.12.20
מתוך 5 דפים

פריט : 153

הזמנה לחתונה ומכתב מאת רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט הי"ד. תרח"צ [1938]


הזמנה לחתונת הבחור יצחק צבי סופר בן הגאון רבי אברהם יעקב סופר אב"ד טעט והגליל.

בצידה השני של ההזמנה מכתב בכתב יד רבי אברהם יעקב סופר אל אחיינו רבי שמחה בונים דוד סופר (בעל עיטור סופרים ועוד) ובשוליון מכתב מהחתן ר' יצחק צבי בו מבקש שיתפלל על הזיווג במקומות הקדושים.

הגה"צ רבי אברהם יעקב סופר הי"ד (תרל"ח-תש"ד) נכדו הבכור של הגאון בעל 'ילקוט אליעזר', התייתם בצעירותו וגדל בצל זקנו הגדול וקבל ממנו רוב תורתו ומדותיו, לאחמ"כ למד אצל הגאון בעל 'שבט סופר' בפרשבורג, נעק"ה באוושוויץ. מתורתו נדפס בתוך ספר זכרון אפרים לבנו ובסו"ס מוצל מאש השלם וכן כתב את תולדותיו אבותיו ומשפחתו בספר 'משפחת סופרים'.

הכלה הייתה בתו של רבי יוסף אליעזר מיללער דומ"ץ שאפראן הי"ד כל הנזכרים בהזמנה, החתן והכלה והמחותנים, עלו על המוקד באושוויץ בשנת תש"ד הי"ד.

החתונה התקיימה בשאפראן בחנוכה תרח"צ [1938] דף בגודל: 2214 ס"מ, עם ארבעה כתמים כהים באמצע הדף.

פריט : 154

מכתב ארוך בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הקדוש האדמו"ר מדעש בעל ה"מעגלי צדק " תרל"ח [1878]


רשימה ארוכה בכתב יד הגאון הקדוש המפורסם רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעש בעל 'מעגלי צדק' בענין משלוח כספים לתושבי עיר הקדש צפת.

הגה"ק רמ"מ פאנעט ייסד את כולל 'אהבת ציון – זיבנברגן' ומסר נפשו לאסוף כספים לעניי ארץ הקודש – כאן אנו נחשפים למעורבותו הישירה בכל פרט ופרט מהנעשה בכספים שנשלחו על ידו.

כולל רשימה מדוייקת ומפורטת של שמות המתנדבים חלקם נרשמו בתוספת אזכור של שם אמם [כעין 'קוויטל'] וסכום הכסף, וכן על ידי מי נאספו. בסוף מבקש רמ"מ לשלוח בהקדם קבלות עם דברי ברכה למתנדבים.
הרבנים הרשומים כאן שהיו גבאים מטעם האדמו"ר: תלמידו הרה"ח רבי יעקב משה שווארץ אב"ד קראסנא [בשו"ת שערי צדק לרמ"מ פאנעט נדפסו אליו כמה תשובות] רבי אברהם ישכר [לייכטאג] אב"ד הוניאד והידאלמאש, רבי שלמה כ"ץ [רוזנברג] אב"ד טאשנאד, רבי משה [קליין] אב"ד סילאדי טשע [בן הגרש"ש מסעליש] רבי אברהם [גרינבוים] אב"ד האסאסא.

בין קהילות טראנסילווניה שנזכרו כאן שמהם נאספו כספים [מלבד הקהלות הנ"ל] בעטלאן, נאגי-סעגד, וואשארהעל, באקשא, בארסא, שאיא, בארלא, אויבאהר, סאנטא, סענקיראל, סודארוי, קארעש, האדאד, באגדאן, פאנאר, רעטעצעל, טשהאלי, זשאבאק, לאזנע, סעסאראם ועוד.

הגה"צ רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעש (תקע"ח-תרמ"ה) בן הגה"ק בעל 'מראה יחזקאל'. ראש ומייסד שושלת דעש מגדולי האדמורי"ם ועמודי ההוראה בדורו, תלמיד חביב לבעל 'חתם סופר' ולהרה"ק בעל 'ישמח משה'. משנת תרי"ח רבה של דעש ועד מהרה התפרסם כאחד מצדיקי הדור ורבים נהרו אחריו. מחיבוריו: מעגלי צדק על התורה ושו"ת שערי צדק, אבני צדק ומשפט צדק.

דף בגודל: 1721 ס"מ. נייר כחול, כתוב משני צדי הדף, כתמים בהירים לבנים.

פריט : 155

תשובות להלכה בעניין ברכה על מצות מאשי"ן ועוד ענינים שונים בכתב יד הגאון רבי מרדכי הלוי ווינקלער אב"ד מאד בעל 'לבושי מרדכי'.


תשובות להלכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי מרדכי הלוי ווינקלער אב"ד מאד.

בענין ברכה על מצות מאשי"ן [מצות מכונה- שאין להם תואר לחם], צירוף מצה ללחם משנה בער"פ שחל בשבת ובענין הקניינים העושים במכירת חמץ עם הערה בדברי החתם סופר.

הגאון הנודע בעל 'לבושי מרדכי' (תר"ה-תרצ"ב) היה מעמודי ההוראה בכל גלילות הונגריה ובשני העשורים האחרונים לחייו היה 'פוסק הדור' ועל פיו ישק כל דבריו. קיבל תורה משלושה מתלמידי החתם סופר (ראה לבושי מרדכי קמא או"ח סי' כו) וכל דבריו נעשו על פיו. החזיק במאד ישיבה גדולה ממנה יצאו גדולי תורה והוראה. תשובותיו בשו"ת לבושי מרדכי – ארבעה חלקים. חתנו היה המהרי"ץ דושינסקי. (שם הגדולים מארץ הגר מ, רנא, חכמי טראנסילוניה עמ' 98-99)

חלקו נדפס בלבושי מרדכי תליתאי יו"ד סי' מט וחלקו בליקוטי תשובות סי' קסד עם מעט השמטות ושינויים.

מאד תרפ"ג [1923] [1] דף בגודל: 2314 ס"מ, כתוב משני צדי הדף, מצב טוב.

פריט : 157

פסק בית דין בחתימת דייני קאשוי הי"ד. קאשוי תרצ"ג [1933]


אישור בית דין בכתב יד וחתימת גדול הדיינים הגאון רבי חנוך העניך פאק בעל ספר זכרון יוסף ועמו חתומים הדיין רבי יושע פלק פרידמן ורבי נתן פייטל איידלס

שלושת הדיינים נעקדו על קדוש ה' באושוויץ בחדשי אייר-סיון תש"ד יחד עם רבבות קדושי וצדיקי הונגריה.

רבי חנוך העניך פאק הי"ד דיין דק"ק קאשוי בעל ספר זכרון יוסף ועוד – בעל הוראה מובהק, שנים רבות שימש דיין בקאשוי ולאחר פטירת גאון רבי שאול בראך ניהל את עניני העיר.

הגאון רבי שמואל ענגיל כתב אודותיו שהוא מורה הוראה מובהק ורוב ההוראות בעיר קאשוי נעשים על ידו (שו"ת מהרש"ג ח"ז סי' קפ"ג)

רבי יהושע פלק פרידמן הי"ד חתן הגה"ק רבי שאל בראך אב"ד קאשוי. בן רבי אברהם חנוך פרידמן דיין דק"ק סאטמר בן רבי צבי יהודה פרידמן חתן החתם סופר.

רבי נתן פייטל איידליס הי"ד בן רבי שלמה זלמן דיין ומו"ץ בק"ק טשעטשעוויטץ נכד הגאון רבי נתן פייטל רייניץ וחתן רבי יצחק צבי הלוי יונגרייז אב"ד קאשוי, בן רבי משה הלוי אב"ד יונגרייז.

קאשוי תרצ"ג [1933] נייר דואר רשמי של בית הדין. 1523 ס"מ, נקבי תיוק בשוליים וסימני קיפול.

פריט : 158

מכתב ברכה מאת רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב אל האדמו"ר בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש לרגל חתונת בתו היחידה. תרצ"ג [1933]


מכתב ברכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב והגליל אל האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בעל 'מנחת אלעזר' לרגל חתונת בתו היחידה. בשנת תרצ"ג.

חתונת בתו היחידה של הרה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש הייתה לשם דבר בעולם החסידות ובכל רחבי הונגריה באותה תקופה.

הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב בן הגה"ח רבי ישראל חיים פריעדמאן אב"ד ראחוב בעל ליקוטי מהרי"ח. נודע כצדיק קדוש וטהור (לשון הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו זבחי שלמה) וכך כותב האדמו"ר בעל "ברך משה" בהסכמתו שם 'ובאמת לכתוב בשבח גדלות וצדקת המחבר זצ"ל הלוא דבר שפתים אך למחסור, כי ידוע להכל שהיה זקן מלא תורה וצדקות, חסיד מאוד נעלה, ויראת השם ברוך הוא האירה פניו, והרביץ תורה ויראת שמים לעדרים רבות בשנים, והיה דבוק לצדיקי דורו, תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל עצי חיים] בסיגעט וביחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל דברי יואל] זצללה"ה כל ימי חייהם'. לאחר השואה שימש כאב"ד לוגאנו (שווייץ) נפטר בשנת תש"מ.

ראחוב תרצ"ג [1933] נייר מכתבים אישי. 1422 ס"מ.

פריט : 159

דרוש 'פסח גדול' להיעב"ץ דפוס ראשון. נדפס בבית המחבר באלטונה תקל"ה [1775] 

דרשת שבת הגדול ארוכה שדרש היעב"ץ בהיותו רבה של עמדין בשנת ת"צ [1730] 'ונתיישבו בה יותר ממאה דקדוקים חזקים' בסוגייא אחת.

זמן קצר היה היעב"ץ רבה של עמדין ולאחר שהתפטר ממשא הרבנות ולא קבל על עצמו מאז עול רבנות , היה מברך במליצה ברוך שלא עשני אב"ד.

הגאון רבי יעקב עמדין (תנ"ח-תקל"ו) היה איש אשכולות, גאון בנגלה ובנסתר ומחבר פורה, לצורך הדפסת חיבוריו הקים בית דפוס בביתו - בו הדפיס את ספריו הקדושים - ספרים אלו הנם נדירים ומבוקשים.

אלטונה תקל"ה [1775] דפוס ראשון. נדפס בבית המחבר. יח דף 19 ס"מ. מלבד קרע משוקם בדף יא, א במצב טוב.

י. רפאל, כתבי רבי יעקב עמדין ארשת א עמ' 263.


• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
'נדפס בבית המחבר'
בית דפוסו של היעב"ץ באלטונה
[פריטים 159-161]
בשנת תצ"ג חזר היעב"ץ מעיר עמדין לעיר אבותיו אלטונה, וה' נתן את חנו בעני המלך והשרים, וניתן לו רשיון מאת המלך להקים בביתו בית מלאכת עבודת הדפוס למען יוכל להוציא לאור את כל ילידי רוחו המה ספריו הקדושים (תולדות יעבץ עמ' 6-7)

רצונו העז להדפיס את ספריו הרבים בהשגחתו התמידית והקפדנית גרם לוש יקים את בית הדפוס הנ"ל בביתו, על תלאותיו בהקמת בית הדפוס מספר היעב"ץ בספרו מגלת ספר (פכ"ו)

'עתה אחזור לענין מלאכת הדפוס ואם אמרתי אעלה על הספר כל אשר מצאני בגללו יקצר המצע מהשתרע, כי יצטרך לספר בפני עצמו ועם כל זה לשליש ולרביע לא יגיע, מי יוכל לספר את כל התלאות אשר מצאוני בעסק זה. תחילת מה שהדפסתי בביתי על ידי פועלים וכלי דפוס שלי ספר שאילת יעבץ בשנת תצ"ט כבר הודעתי מה שקרני בו. אחר זה עשיתי הוצאה גדולה לעשות לי אותיות חדשות מרובעות באמשטרדם עם נקודות וטעמים שהיה עולה ההוצאה לחשבון גדול מלבד ההוצאות שכבר היו לי על כלים ואותיות רש"י חדשים שנצטרפו לסך מרובה..'.
****

פריט : 164

ספר יסוד. מורה נבוכים להרמב"ם – ויניציאה שי"א [1551]


חיבורו הגדול של רבינו הרמב"ם 'מורה נבוכים' העוסק בעיקרי יסודות הדת והאמונה הוא הספר הראשון במעלה לכל ספרי המחשבה וההשקפה היהודית הטהורה.

בספר עוסק הרמב"ם בהוכחות שכליות על מציאות הבורא יתברך, ראיות על חידוש העולם, הרחקת יחוס צורה וגשמיות לבורא, ומבאר בהרחבה את יסודות הנבואה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה וטעמי המצוות.

ספר מורה נבוכים נדפס לראשונה ברומא קודם שנת ר"מ בפני עצמו וללא כל פירושים ובהוצאה זו נדפס בפעם הראשונה עם גדולי מפרשיו: פירוש רבי שם טוב ב"ר יוסף, פירוש האפודי לרבי יצחק דוראן, כללי פרקי המורה לרבי יהודה אלחריזי ופירוש המלות הקשות מהמתרגם רבי שמואל אבן תבון.

בשער הספר חתימת רבי שמשון כהן מודון [תל"ט- תפ"ז] מרבני מנטובה, בעל ספר קול מוסר [מנטובה תפ"ה] עם כמה ציונים בשער הספר והגהות בגוף הספר בכתב ידו.

ויניציאה שי"א [1551] דפוס ראשון עם הפירושים הנ"ל. [12], קפה, [1] דף. גודל: 21.531 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 186

תשובת בעל בן איש חי בענין קידושי קטנה. קונטרס גדול. בגדאד תרנ"א [1891]


תשובה מאת רבינו יוסף חיים בעל בן איש חי בענין קטנה שהתקדשה ללא נוכחות אביה ועתה רוצה לקדשה לאחר.

קונטרס גדול – 32 עמ' כולל:

1] נוסח השאלה וגביות עדות מבית הדין על ידי הדיינים חכם אלישע נסים דנגור, חכם רבי יחזקאל וחכם אברהם משה הלל. (1-5)

2]תשובת בעל בן איש חי. (5-19) העתקת סופר עם הוספות בגליון בכתב יד קדשו של הבן איש חי [ראה עמ' 13]

3] תשובת רבי נסים חי הלוי - נחל"ה (19-24).

4] תשובת בעל בן איש חי על תשובת הרב נחל"ה. (עמ' 24-29) בעצם כתב יד קדשו

5] תשובת הרב נחל"ה על דברי הבן איש חי (עמ' 29)

תשובת בעל בן איש חי בענין זה נדפסה בשו"ת רב פעלים ח"ב אבן העזר סי' ה, אך כאן נמצא כל המשא ומתן בשלמות.

התשובה בקונטרס זה כוללת מעט הוספות ושינויים וכן את הגביות עדות שנשלחו אליו, ותשובת רבי נסים חי הלוי (נחל"ה) עליה מתייחס הבן איש חי בתשובותו, כל אלו לא נדפסו בתשובות רב פעלים, ונדפסו בנחלת אבות עמ' 321

בתחילת התשובה שם מזכיר הבן איש חי את ההוספות הנ"ל וכותב שהוא לא מדפיס את הגביות עדות ושאלתם ודבריהם של חכמי בית הדין בגלל הוצאות הדפוס.

בגדאד תרנ"א [1891] 29 עמ' 1221 ס"מ, מעט חיזוקי נייר, כרוך בכריכת עור נאה.

פריט : 190

מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל מסקולען 

'תכלית עבודתינו להציל את ילדי פליטי עמנו' ולכן יש לקבל את כולם!! לישיבה

במכתב מבקש האדמו"ר להבהיר שהוא מבקש לפרסם שנקבל לישיבה כל ילד מאיזה גיל ומאיזה סוג שהוא ושאין רצונו לקבל בחורים מצוינים לישיבה - להם יש מספיק ישיבות, אלא אדרבה לקבל את אלו שעדיין לא התחנכו במוסדות תורה, ולכן אין להטיל עליהם תנאי קבלה, או הגבלה בגיל וכו'. 


האדמו"ר ממריץ את אחד מנאמניו לנסוע ברחבי הגליל העליון ולדבר על לב ההורים והתלמידים לבא לישיבה. שתוקם במירון עבור ילדים פליטים ממדינות קומוניסטיות.

וממליץ על כך, שכשם שבאברהם אבינו נאמר 'ואת הנפש עשו בחרן', עתה נקיים 'את הנפש אשר עשו במירון', 'בזכותו של רבן שמעון בר יוחאי וסייעתו'.

האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל מסקולען (תרנ"ח-תשמ"ב) גדול בתורה, בקי בש"ס ובהוראה, ומקושר לאדמור"י בית רוז'ין כיהן כרב בסקולען שברומניה מגיל שבע עשרה ועל שמה נקרא, נתבקש על ידי אגודת היראים לעבור לטשרנוביץ, בה הקים בית מדרש ופעל גדולות ונצורות למען יהודי רומניה ובעיקר לילדים פליטי המלחמה, ביתו הדל היה פתוח לכל ומפתו חילק לילדים עניים, והשיא אותם לבני טובים. בשנת תש"כ הצליח לצאת מרומניה לארצות הברית שם הקים מוסדות 'חסד לאברהם' להצלת ילדי הפליטים מרומניה, טרנסילבניה, בוקובינה ומארמארוש.

ניו יורק תשכ"ו [1966] נייר מכתבים של מוסדות חסד לאברהם שהקים האדמו"ר עבור הפליטים. בראשיתו מכתב מגבאי האדמו"ר בשם האדמו"ר ולאחריו מכתב האדמו"ר בעצם כתי"ק וחתימתו. גודל: 2822 ס"מ, נקבי תיוק בשוליים עם מעט פגיעה באותיות.

פריט : 191

נסיונות בפרנסה. מכתב הדרכה וחיזוק בכתב יד האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום'


מכתב חיזוק לבבי, ארוך ונפלא בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים בעל 'נתיבות שלום' לאחד מחסידיו השוהה בחו"ל ועבר נסיונות בפרנסה.

במכתבו מורה ה'נתיבות שלום' את דרך החיזוק על פי יסודות עבודת סלונים וכותב כך:

'והעצה על זה היא התפילה והחיזוק באמונה יתירה בהשגחתו הפרטית יתברך, ולקבוע האמונה הברורה בלב אין עצה, רק על ידי קביעות עתים לתורה בכל יום בשעה הקבועה דווקא.

ועל ידי שפיכת הלב בתפילה בעת מצא ובמיוחד בשבת קודש'.

וכן 'להשקיע הרבה בקנה לך חבר בדמים מרובים תרתי משמע שעל פי דרכי רבותיה"ק זהו מקור יניקה דקדושה'.
המכתב לא נדפס בספר נתיבות שלום – מכתבי קדש (ירושלים תשע"ד).

האדמו"ר בעל נתיבות שלום (תרע"א-תש"ס) מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון, חתן האדמו"ר רבי אברהם מסלונים בעל ברכת אברהם, קומם את חסידות סלונים לאחר השואה והקים ישיבות ומוסדות תורה. נשיא החינוך העצמאי, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. סדרת ספריו 'נתיבות שלום' הפכו לאבן יסוד בספרי המחשבה החסידית, ונלמדים בכל תפוצות ישראל..

ירושלים תשי"ט [1959]. מכתב ארוך הכל בכתב ידו קדשו וחתימתו 2027 ס"מ,

פריט : 196

  מכתב בכתב יד הגאון מטשעבין רבי דוב בעריש ווידענפלד עם בואו לירושלים. תש"ו [1946] 

ארי עלה מבבל


בראשית חדש סיון תש"ו הגיע הגאון מטשעבין לשערי ירושלים לאחר שנמלט מציפרני הנאצים ושש שנות סבל של גלות בסיביר ובוכארה, הוא הגיע ממש בחוסר כל, במכתבו זה שנכתב כמה שבועות לאחר בואו הוא כותב 'יסלח לי על מניעת תשובתי כי מחוסר ספרים אני לגמרי וגם ש"ס ושולחן ערוך לעת עתה אין לי רק איזה מס' דאתי לישי בשאלה...'.

לאחר זמן קצר זכה לסייעתא דשמייא מופלאה ולאוצר ספרים עשיר. שכן זמן קצר לפני בואו נפטר בשערי חסד רבי גדליה סילברסטון אב"ד וושינגטון, דירתו הוצעה להשכרה לרבינו, ואלמנתו ביקשה שיעשו אתה 'חסד' וישאירו בינתיים את הרהיטים והספרים. כך סובבה ההשגחה שרבינו שהגיע בחוסר כל, זכה לדירה מרוהטת ולספריה עשירה (שר התורה עמ' 154).

הגאון רבי דוב בעריש וידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו) בעל 'דובב מישרים' הנודע בשם 'הטשיבינער רב' ממאורי הדורות האחרונים, עוד בגאליציה היה מגדולי הפוסקים וכשעלה לארץ כולם חרדו מפניו, ועד מהרה היה ראש ומנהיג ליהדות החרדית בארץ ישראל.

ירושלים סיון תש"ו [1946]. 2520 ס"מ,

פריט : 197

מכתבו של הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר בעל שבט הלוי בו מעורר לומר קינות לזכר הרוגי השואה בתשעה באב – ותשובה למתנגדים.


אֵש תּוּקַד בְּקִרְבִּי

בְּהַעֲלוֹתִי עַל רוּחִי
חֻרְבַּן עֲדָתִי
 [מתוך קינת בעל שבט הלוי על קדושי השואה]

'מי שרוצה לבכות על הריגת קדושי ישראל, מה אפשר להרהר אחר זה'

לאחר השואה כתבו מספר רבנים ואדמורי"ם קינות על חורבן אירופה, בהם בכו וקוננו על הריגת מיליוני הקדושים שנהרגו ונטבחו על קדושת ה'.

בין הקינות הידועות, קינת הרב וויסמנדל , קינת האדמו"ר מבובוב וקינתו של הגר"ש וואזנר הפותחת במלים 'אש תוקד בקרבי בהעלותי על רוחי חורבן עדתי'

 בשנת תשמ"ה – ארבעים שנה לאחר חורבן אירופה, התעוררה שאלת אמירת קינות בתשעה באב ברבים בסוף הקינות.
אולם כנגד זה קמו מתנגדים, ובראשם הרב שך שבהספדו על הסטייפלר עורר שאין בידינו לחדש דברים ולעשות שינויים והוספות בסדר התפילה.

במכתבו כותב בעל שבט הלוי שאף הוא ובית דינו החליטו שאין לעשות מזה תקנה קבועה לרבים – 'וכך הודעתי גם להרב שך שליט"א'.

 'אבל שיגיד אדם לעצמו אפילו בבית המדרש, דברים המעוררים אותו להוריד דמעות על הריגת הצדיקים ועל דמם שנשפך כמים ועל רבבות אלפי ישראל שנהרגו במיתות משונות כדי שלא לשכוח מה עבר עלינו – הנה אין בזה שום פגם אדרבה מצוה הוא וכל מה שנאמר נגד זה אין בו ממש'.

הרב וואזנר עצמו הנהיג בבית מדרשו בזכרון מאיר לומר את הקינה שחיבר על השואה.

בסוף דבריו תוקף הרב וואזנר 'ובעו"ה בזמנינו אנו אפסו מביני מדע מה שנכון ומה שאינו נכון, כי העיתונות שולטת על הכל גם אצל החרדים'.

התשובה נשלחה אל הגאון רבי יששכר דוב גולדשטיין שהיה מהמעוררים בשעתו על ענין אמירת הקינות וראה בספרו אהל יששכר סי' מ-מב.

בני ברק תשמ"ה [1985] נייר מכתבים אישי. 2213 ס"מ.

פריט : 198

מכתב יקר המציאות בכתב יד האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג. מתקופת שהותו הקצרה בפאריז בשנת תש"ו.


מכתב אישור בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר על הלוואת כסף עבור 'המרכז במינכן' שקבל מר' אהרן גודמן יו"ר אגודת ישראל בלונדון.

לאחר שניצל האדמו"ר הקדוש מקלויזינבורג ממוות לחיים ושהה במחנות העקורים בגרמניה הארורה, החיה את העצמות היבשות וכלפיד אש הלך לפני המחנה, הקים מוסדות תורה ודת ושיקם את חיי הניצולים ברוח ובגשם, לאחר חג הפסח תש"ו כשהמצב הכלכלי היה קשה מנשא ולא נשאר בידו מאומה לפעולתיו הגדולות למען שארית הפליטה, החליט במסירות נפש לצאת לאמריקה לגיוס כספים, על אף שהיציאה היתה לא חוקית, וסכנת הדרכים והגבולות הייתה ממשית.

בדרכו עשה תחנת ביניים קצרה בפאריז בהליכתו ובחזרתו, ובסך הכל שהה בה ביחד פחות מחודש ימים. גם בתקופה זו לא חדל מלפעול גדולות ונצורות. ואף הדפיס בלאנק מיוחד בעת היותו שם לצורך עבודתו – מכתביו משם, הנם יקרי המציאות.

מכתב זה נכתב בעשרה ימים ששהה בה בחזרתו מאמריקה לגרמניה ביום ב' פרשת עקב.

על הבלאנק נדפס בעברית ואנגלית:ועד ההוצאה לשארית הפליטה בנשיאות הה"ג יקותיאל יהודה האלבערשטאם אב"ד דק"ק קלויזענבורג - בית המדרש רש"י – פאריש, רחוב אמבראויזע טהאמאס 6

[אגב, כאשר הזמינו את רבינו לדרוש מעניני השעה בבית המדרש של רש"י הנ"ל, הוא שלח קודם לבדוק אם מחיצות העזרת נשים עשויות כתיקונם, וסירב לדרוש עד שהסדירו את המחיצות על פי דרישותיו, ראה לפיד האש עמ' שנט]

דף בגודל: 2127 ס"מ, סימני קיפול ונקבי תיוק בשוליים.

פריט : 199

מכתבו של הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר בענין הצלת בני הישיבה משנחאי עם רשימה ענקית של הפליטים בשנחאי.


'קבלתי טלגרמה מאת חתני הר"ח שליט"א [רבי חיים שמואלביץ] כי רצונו ורצונם של עוד מאה שלושים מבני הישיבה לבא לארץ ישראל וכעת יש להם הזדמנות לנסוע לצרפת... בהיות כי עומדת אניה לצאת בימים הקרובים ומשם יהיה להם נקל יותר העליה לארצנו הקדושה ולכן פנה אלי שנשתדל למען השגת ויזות עבורם להצילם משם'.

סוף דבר, שפעולותיו של הגרא"י פינקל עשו פרי, והצליחו בדרכים לא דרכים להשיג ויזות מעבר לצרפת, אך מגמתו האמיתית של רבי חיים ובני הישבה היה להמשיך מצרפת לארץ ישראל, בהגיעם לנמל מרסיי, עשה ר' חיים השתדלויות רבות לעלות לארץ ישראל, אך כל הנסיונות לא הועילו ומשם המשיך לארצות הברית ורק לאחר מכן עלה לארץ ישראל, ובכך תם משא הנדודים ופרק מזהיר בתולדות ישיבת מיר.

למכתב מצורף רשימת ענקית המשתרעת על פני 7 עמ' במכונת כתיבה של מאות פליטי ליטא ופולין בשנחאי ומשפחותיהם, תלמידי ישיבת מיר ותלמידי ישיבת יח"ל. ביניהם המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין ומשפחתו, רבי חיים שמואלביץ ומשפחתו, רבי שמואל דוד וואלקין ומשפחתו, הגאון רבי שמואל בירנבוים חתן הגר"א קלמנוביץ וראש ישיבת מיר בארצות הברית, הגאון רבי ליב מאלין, רבי ליב באקשט, רבי שמואל ברודנא ר"מ בישיבת מיר בארה"ב ועוד גדולי תורה.

הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (תרכ"ז-תשכ"ה) ראש ישיבת מיר בנו של הסבא מסלבודקא, עלה לארץ ישראל בשנת תש"א, הקים את ישיבת מיר מחדש בארץ ישראל ופעל ללא ליאות להעלאת בני הישיבה משנחאי לארץ ישראל.

 המכתב מיום כ"ו תמוז תש"ו [1946] במכונת כתיבה וחתימתו עם כמה תיקונים בכתב ידו. נשלח אל רבי זיידל סעמיטצקי מבחירי ישיבת מיר וראש ישיבת תורת אמת בלונדון.

גודל: 1924 ס"מ. נקבי תיוק.

פריט : 200

מכתבו של ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ אודות השגת ויזות לתלמידי הישיבה בשנחאי עם רשימת התלמידים בכתב ידו. שנחאיי תש"ו [1946]
מכתב היסטורי

'הקנדיים - מחכים לספינה, הניירות מארצות הברית לבני הישיבה עדיין לא עשה פרי, ארץ הקודש מסוגרת ירחם ה'  - בשורות ספורות אלו תמצת רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר בשנחאי את מצב הפליטים - תלמידי הישיבה, המחכים בקוצר רוח לשים קץ לשש שנות נדודי סבל ותלאה ולהגיע למחוז חפצם בארץ ישראל, קנדה וארצות הברית.

המכתב כתוב על נייר מסמכים רשמי של הישיבה מתקפות שנחאי ובראשו נדפס 'שנגהי' (שנחאי במבטא אנגלי).

למכתב מצורף רשימת 51 תלמידים 'הרשימה הקנדית' שממתינים לויזה לקנדה בעצם כתב ידו של רבי חיים.

בין התלמידים ניתן למצוא שמות של בחורים שלימים התפרסמו כגדולי מרביצי התורה ובעלי המוסר בארץ ישראל וארצות הברית, ביניהם: חתנו לימים הגאון רבי נחום פרצוביץ, הגאון רבי אריה ליב מאלין, הגה"צ רבי דוד קרנגלס מבולטימור, הגאון רבי חיים מיליקובסקי [אבי האדמו"ר מאמשינוב שליט"א] המשגיח רבי חיים ויסוקר, הגה"ח רבי יוסף ליס, רבי אריה ליב באקשט מדטרויט, הגאון רבי שמואל וילנסקי (ר' שמואל חרקובר) ועוד.

לרשימה נוספו מספר תלמידים מישיבות קמניץ, קלצק, נובהרדוק ויח"ל.

בהמשך המכתב נזכרו עניני נוספים של הפליטים וכן נזכר ה'אמשינובר רבי' שהיה גם בשנחאי.

עש"ק נשא [ח' סיון] תש"ו [1946]. גודל: 1521 ס"מ, נשלח אל רבי זיידל סעמיטצקי מבחירי ישיבת מיר וראש ישיבת תורת אמת בלונדון. בשוליים למעלה נקבי תיוק. 
מתוך 5 דפים