fbpx
מכירה 8
כ"ב כסליו, תשפ"א
מכירה 8
8.12.20
מתוך 5 דפים

פריט : 101

תשובה להלכה בכתב יד הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא בענין ויטמינים ואינסולין העשויים ממאכלות אסורות.


תשובה להלכה ולמעשה בעניין תרופות העשויות מבשר נבלות וטרפות בכתב יד וחתימת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא.
'בדבר שאלתו אודות כדורים וויטמינם שהמציאו מחדש אשר מוציאים כל הלחלוחית מבשר נבלות וטריפות ושוב נתייבש ונטחן לאבק דק ומהאבק נותנים למים וכן לגבי חולים מחלת הצוקער [=סוכרת]שעושים להם אינזולין [=אינסולין] אי שרי גם לחולה שאין בו סכנה'.

בשנים אלו גילו חוקרים מאוניברסיטת טורנטו בקנדה את האפשרות לטיפול באינסולין בחולי סכרת ואט אט תפוצתו החלה והתעוררה שאלת כשרותם שהונחה לפתחו של גאון הדור הגרח"ע. 

בתשובתו מתיר הגרח"ע את השימוש בויטמינים ותרופות אלו כיוון שכל הטעם פגום ע"י פעולות כימיות ונטחן כמו אבק דק.

הגרח"ע גרודז'ינסקי אב"ד ווילנא (תרכ"ג-ת"ש) מנהיג היהדות החרדית בדור שלפני השואה, ומראשי המדברים בכל ענין. כל השאלות האקטואליות ההלכתיות הקשות שהתעוררו מזמן לזמן - כמו שאלה זו בענין אופן חדש של עשיית תרופות מן החי באמצעים כימיים - הונחו על שולחנו והוא פסק בכל ענין להלכה ולמעשה.

ווילנא תרפ"ז [1927], נייר מכתבים אישי של הגרח"ע. 2126 ס"מ, הכל בכתב ידו וחתימתו. נשלח אל רבי צבי הכהן קליין דיין דק"ק ברלין. סימני קיפול וכתמים בהירים.

פריט : 103

אגרת בעצם כתי"ק וחתימתו של הגאון הצדיק רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לומז'א בעל 'דברי מלכיאל' 

קהילת לידז' מתפלא מדוע אין בידי רבם–רבי יואל הרצוג, היתר הוראה מרבה של עיר

לומז'א – עיר הולדתו–הגאון הצדיק הקדוש בעל ה'דברי מלכיאל'–לפנינו מכתבו בנושא.

לומזא, תרנ"ח)1898.)

אגרת בעצם כתי"ק וחתימתו של הגאון הצדיק רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לומז'א בעל 'דברי מלכיאל' להגאון רבי יואל הרצוג רבה של לידז' שבבריטניה.

תוכן: במכתבו הוא כותב ששמע שהתעטר ברבנות עיר לידז', אך מתפלאים מדוע אין לו היתר

הוראה ממנו – רבה של העיר. אכן כותב רבינו שמחמת אהבתו הגדולה היה חפץ מאוד לשלוח לו

מכתב מכובד כראוי לערכו הרם, "אבל ידוע לכת"ר אשר אנכי איני נותן כתבי סמיכה לשום אדם,

וקשה עלי לצאת מגדרי". אך מנגד כותב רבינו שהוא מחוי י ב שיהיה לו חלק בדבר כזה גדול, וזה

דבר טוב ונכון, "ואני חושב זה להצלחה לפני עדת עיר לידז' בקחתם את כת"ר אשר ידיו רב לו

לנהל עדת ה' בדרכי התורה והיראה ולהפיק רצון מכל המפלגות".

התלבטות זו הביאה את רבינו להתבונן בענין לסייע עד כמה שיכול להצלחת רבנות של קהילה

חשובה בד בבד עם שמירת גדרו, לזאת מציע רבינו שהרב הרצוג יפנה את אנשי קהלתו לפנות אליו

בכדי לברר אודותיו ואז "אשיב להם אי"ה בל"נ קושט דברי אמת אשר עם ליבי לטוב להם", ועי"ז

גם שמר על גדרו וגם חיזק את כבוד הרבנות לתפארת.

הגאון הקדוש רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לומז'ה בעל 'דברי מלכיאל' )תר"ז-תר"ע(.

מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. השיב תשובות לאלפים לכל קצווי ארץ ותשובותיו נדפסו בספריו

שו"ת 'דברי מלכיאל' ז' חלקים. עשרים ושלוש שנה היה רבה של העיר הגדולה לומז'ה. בלילות היה

עוסק בחכמת הקבלה והיו באים אליו כצדיק וקדוש להוושע בישועות וסגולות . עומד בפרץ ולחם

נגד פרצות הדור וההשכלה. ידידו ורעו הרב הרצוג כותב עליו כי "נוסף על גאונותו בהלכה היה בקי

בקבלה ועוסק בלילה בשעות המאוחרות ברזין דאורייתא". נסתלק תוך כדי נסיעתו ברכבת בחזרתו

מאסיפת רבנים.

הגאון רבי יואל לייב הלוי הרצוג )תרכ"ה-תרצ"ה(, בן העיר לומז'א. ת"ח עצום ושבחו בפי גדולו

דורו. בשנת תרנ"ט התעטר בכתר הרבנות בעיר לידז' שבאנגליה והתיישב בה. בשנת תרע"א עבר

לפאריס. ספריו: 'תשובה כהלכה' על הל' טריפות, 'הסבלני' על מגילת רות, 'אמרי יואל' עה"ת,

'גליוני יואל'. בנו הוא ניהו הגאון רבי יצחק אי יזיק הלוי הרצוג – הרב הראשי לארץ ישראל. עצמותיו

הועלו לא"י ונטמן בעיה"ק ירושלים.

מפרט: ]1 ]דף. נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדי הדף. מידות: 2112 ס"מ. קמטים. מצב טוב.

פריט : 110

מכתב חידושי תורה מאת הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין מימי צעירותו. שקלוב תרל"א [1871]


אגרת שלומים וחידושי תורה מאת הגאון רבי אליהו קלצקין לאביו הגאון רבי נפתלי הירץ קלצקין [תלמיד החת"ס, בעל ספר אילה שלוחה].

בשעת כתיבת המכתב היה רבי אליהו בן 19, סמוך על שולחן חותנו בשקלוב וכבר אז התפרסם לעילוי מופלא, חותנו הגביר העמיד לרשותו חדר לימוד ושם שומר על הפתח לבל יפריעו לו בלימודו, באותם ימים היה מקורב לרבה של שקלוב, הגאון מהרי"ל דיסקין [ולימים נטמן על ידו בהר הזיתים]

הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין (תרי"ב-תרצ"ב) 'פאר הדור והדרו, שר התורה וארי שבחבורה, כל רז לא אניס ליה, המפורסם בעולם בתורתו וצדקותו' (לשון מהר"ם שפירא מלובלין) מגדולי גאוני הדורות האחרונים ומגדולי הפוסקים בעניני עגונות מלחמת העולם הראשונה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ונמנה על גדולי רבני ירושלים. מחיבוריו שו"ת דבר אליהו, אבן פינה ועוד.

שקלוב תרל"א [1871] 1811 ס"מ. חורים זעירים ומעט כתמים.

פריט : 114

תמונה מקורית נדירה ביותר של הוד תואר פני המגיד הקדוש מקוז'ניץ. פולין אמצע המאה התשע עשרה.


'תמונת פני רב האי גאון מופת הדור בוצינא קדישא איש אלוקי קדוש מהור"ר ישראל [בה]מנוח מו"ה שבתי ז"ל מגיד מישרים דק"ק קאוניץ [צ"ל: קאזניץ] עם בנו ממלא מקומו הרב מהור"ר משה זצ"ל'.

בתמונה נראה המגיד יושב עטור טלית ותפילין ליד שולחנו הטהור, יד אחת מונחת על גבי ספר פתוח, והשניה על ראשו של חסיד צעיר הבא לבקש את ברכתו. לצדו יושב בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי משה אליקים בריעה, ולצדיו עומדים שני חסידים עטורי זקן ולבוש חסידי אולי נכדיו או המשמשים בקודש.

מאבות החסידות היה המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ה-תקע"ה) הנודע בשמו הטוב דער קוזניצ'ער מגיד, והטביע את חותמו על תנועת החסידות לדורותיה, מצעירי תלמידי המגיד ממזריטש, ותלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי שמעלקא מניקלשבורג.

אלפים נהרו אליו לקבל את ברכותיו, נודע בגאונותו עצומה בנגלה ובנסתר וכבעל מופת. בין תלמידיו נמנים: החידושי הרי"ם, רבי שמחה בונים מפשיסחא, היהודי הקדוש מפשיסחא, בעל מאור ושמש, רבי נפתלי מרופשיץ, הסבא הקדיש מראדושיץ, השר שלום מבעלזא ועוד רבים.

בנו ממלא מקומו רבי משה אליקים בריעה (נפטר: תקפ"ח) הסתיר עצמו מאוד בחיי אביו ורק לאחר פטירת המגיד נודעה גדולתו, החוזה מלובלין ציוה שימשיך את הנהגת אביו באומרו: 'ויהי בנסוע הארון ויאמר משה...'.

אורך:31 ס"מ רוחב: 23 ס"מ. בנוסף לכיתוב בלה"ק שהועתק לעיל, נדפס בשולי התמונה כיתוב בפולנית. מלבד שיקום אמנותי קל בשוליים בצד ימין במצב טוב מאוד.

הדפסה איכותית חדה ובהירה. 

.תמונה דומה עם שינוייים בפרטים ובעיקר ללא תואר פני הרה"ק רבי משה אליקום פורסמה כנראה לראשונה בשנת תרע"ב ובהעתקות שונות, אך זו שלפנינו ייחודית ומקורית  

פריט : 115

חידושים על הש"ס בעצם טהרת יד קדשו של המגיד מקוז'ניץ


חידושים על מסכת שבת כתובים בכתב יד הטהור והקדוש, של איש אלוקים קדוש, רבינו המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ.
הדף נמצא בתוך מסגרת כסף מפוארת עם תחריט המגיד.

דף שלם בעצם כתב יד קדשו חידושי גפ"ת ופוסקים במסכת שבת, נדפס בספרו הקדוש בית ישראל (וארשא תרל"ו)
רבינו המגיד היה גאון מופלא בנגלה, ונודע בחריפותו עוד מימי צעירותו , עת למד לפני הרה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג.

וכך כותב נכדו הרה"ק ממוגלינצא בהסכמתו לעבודת ישראל:

'הגאון האמיתי, זקן ויושב בישיבה בשבת תחכמוני של מעלה ומטה לערך חמשים שנה עם תלמידים חריפים ושנונים,ראש הדור בפלפול וסברא, אותותינו ראינו בנגלה ונסתר ברוחו פי שנים, ובים התלמוד יפו פעמיו בנעלים שם דרך לעבור גאולים על שיטות הש"ס, שם לו חוקה ועל שרשי הפוסקים יתחקה בטעמה ונימוקה ויחלק לכל העם דעת ותבונה כאשר גזר חכמתו העליונה.

מחיבוריו בתורת הנגלה, נדפסו: בית ישראל על מסכת ברכות, מועד וקצת סדר נשים וחושן משפט, מגיד מישרים על מסכת שבת, וספר עגונת ישראל, על היתר עגונה.

המגיד הקדוש רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ג-תקע"ה) נולד בברכת הבעש"ט, והוא ציוה לקראו בשמו: ישראל, ואז המשיך עליו קדושה יתירה, ואף זכה שהבעש"ט יתגלה אליו בחלום (ראה עבודת ישראל פ' שמיני). רבינו המגיד היה מאבות החסידות, פועל ישועות נפלאות, ומגדולי המקובלים שבצדיקי החסידות. 'נודע למשגב, גודל צדקתו וחסידותו, ומילא תבל בנפלאותיו אשר עשה בישראל אשר לפי אין בדורנו מי שישיג חכמתו' (הסכמת הדברי חיים לעבודת ישראל).


כתב קודש זה של המגיד מקוזניץ אושר על ידי  המומחים הידועים בארץ ישראל ובארה"ב.


[1] דף גדול: 2335 ס"מ. קרעים עם חסרון בשולי צד שמאל ובשוליים למטה, וכן כתמים בצדדים (ראה תמונה)

פריט : 119

מכתב מחאה מראשי אגודת הרבנים בפולין נגד הקונסול האמריקאי בווארשא. ווארשא תרצ"ט [1939]


מכתב מחאה חריף נגד הקונסול האמריקאי בווארשא שלא מאשר וויזה לארצות הברית למנהל אגודת הרבנים בפולין.

מכתב בחתימת ראשי אגודת הרבנים בפולין אל מנהלי אגודת הרבנים בארצות הברית.

1)הרה"ק רבי מנחם מנדל אלתר הי"ד אב"ד פביאניץ וקאליש (תרל"ח-תש"ב) בנו הצעיר של בעל 'שפת אמת'. גאון עצום וצדיק מופלג, מהמנהיגים הבולטים של יהדות פולין בין שתי המלחמות, בשנות השואה הסתתר במחבואים שונים ובביתו בגיטו ווארשא התקיימו מנינים ו'טישים' עד שנלקח לטרבלינקה.

 2)הגאון הצדיק רבי יצחק מאיר קאנאל הי"ד – הרב מבלאשקי ומרבני ווארשא. נסע רבות אל השפת אמת. נולד בשנת תרכ"ב נספה בגיטו ווארשא.

 3) רבי שלמה דוד כהנא ראב"ד ווארשא ולימים רב בעיר העתיקה בירושלים, מגדולי העוסקים בהתרת עגונות אחרי השואה.

 4)רבי ראובן יהודה נייפעלד הי"ד ראב"ד נאווידוואר והגליל, נולד בשנת תרכ"ד נספה בשואה.

נייר מסמכים רשמי של אגודת הרבנים בפולין, במכונת כתיבה ובחתימת ידם של הרבנים הנ"ל וחותמת האגודה. גודל: 2127 ס"מ.

פריט : 123

תשובה ארוכה בחתימת יד קדשו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד
'חפצי מעולם להיות דולה ומשקה
 לאשר התאוו תאוה
לשאוב מים מבאר בית אפרים'

מכתב חידושי תורה מאת הגאון הגדול רבי אפרים זלמן מרגליות - ישוב להערות על שו"ת בית אפרים אבן העזר.

השואל היה מנכדי החכם צבי והוא בא ליישב את השגות הבית אפרים (אבן העזר סי' כז) על החכם צבי בענין שאלה יסודית בהיתר עגונות ועל כך משיב לו בעל 'בית אפרים'.

בראשית דבריו כותב בעל 'בית אפרים' דברים נפלאים: 'עיני ראתה כי אתה מתחקה על שרשי עץ הדעת, נכסוף נכספת לבית אביך להפריח טל בגזעך גזע ישישים, [כוונתו כי הוא בא ליישב דברי זקנו החכם צבי] תחזקנה ידיך לסלסל ולפלפל... והנה כעת החדלתי את פרי עטי מלהשיב אף לשואלים כענין, מפאת סיבות ידועות אפס בראותי כי נפשך חשקה לקחת מפי תורה וחפצי מעולם להיות דולה ומשקה לאשר התאוו תאוה לשאוב מים מבאר בית אפרים... אשיבך מלין…'

ומסיים בעצם כתב יד קדשו: 'ומחמת נחיצת המוביל אני מוכרח לסיים וה' יאמץ לבבך בתורה ויפתחו לך שערי אורה דברי זעירא הק' אפרים'

'יזכירני בתפלתו משה בן ריזל' כך ביקש הגה"ק בעל חתם סופר מהגאון בעל בית אפרים (ליקוטי מכתבים מכתב כא) ובכל מקום הזכירו בהערצה מופלגת כמו: 'נזר ישראל ותפארתו' 'פאר הדור' 'נזר הזמן' 'גאון ישראל' 'גדול וצדיק מפורסם וגם יצא לו שם בעמים בעשרו וכבודו'.

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (תקכ"א-תקפ"ח) בעל בית אפרים ומטה אפרים, תורה וגדולה התאחדו על שלחנו ולכן לא קבל על עצמו מעולם רבנות, אך היה פוסק מפורסם בדורו ומשיב תשובות בהלכה. בהספדו אמר עליו החתם סופר היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ושמעתתיה מבדרן ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשנו מחיבוריו שחיבר (אישים בתשובות חת"ס עמ' פא)

3 דף (6 עמ') גודל: 1823 ס"מ. כתיבת סופר עם שורה אחרונה בחתימת יד קדשו וכן תיקונים בעמוד הראשון בכתב יד קדשו. מצב טוב, כרוך בכריכת עור מפוארת עם קופסה תואמת.

פריט : 124

תשובה להלכה מאת רבי יצחק שמעלקיס אב"ד לבוב – מגדולי המשיבים האחרונים בעל שו"ת 'בית יצחק'. לבוב תרס"ד [1904]


מעשה בשני בעלי תוקעים בהונגריה שלראשון היה חזקה לתקוע ביום הראשון של ר"ה ולשני ביום השני, והנה חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, והראשון אינו יכול לתקוע, האם הוא נדחה לגמרי והשני יתקע, או שחזקת הראשון נשמרה ובשנה כזו הוא יהיה הבעל תוקע ביום השני.

הגאון האדיר רבי יצחק שמעלקיס אב"ד לבוב בעל 'בית יצחק' (תקפ"ח-תרס"ו) ראש רבני גאליציה וגדול המשיבים בדורו, נמנה בשורה אחת עם רבו הגאון בעל שואל ומשיב והבא אחריו המהרש"ם כגדול הפוסקים והמשיבים של גאליציה. נודע בחריפותו ובקיאותו ובהתמדתו. ואמרו עליו שהיה ער אלף לילות רצופים. ספר תשובותיו 'בית יצחק' על ששת חלקיו הוא מחשובי ספרי השאלות ותשובות [ראה סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 84).

לבוב תרס"ד [1904] 2 שורות אחרונות – ברכת שנה טובה, בעצם כתב יד קדשו וחתימתו. כנראה לא נדפס. דף בגודל: 1423 ס"מ, כתוב משני צדיו מצב טוב. 

פריט : 125

תשובה להלכה ולמעשה מאת שר התורה הגאון רבי מאיר אריק אב"ד טראנוב. וינה תרפ"א [1921]

תשובות להלכה בשני נושאים מאת הגאון מטראנוב רבי מאיר אריק.

א. אם מותר לקנות באקראי לחם מאופה יהודי שאופה לחמים בשבת! עבור לקוחות קבועים שלו.

ב. אם מותר לעשות הבדלה על 'זאדא – וואססער' [מי סודה].

הגאון מהר"ם אריק (תרט"ו-תרפ"ו) היה ממשיך דרכו של הגאון מהרש"ם כפוסק המובהק של גאליציה, נסמך להוראה מהמהרש"ם ומרבו המובהק בעל 'כוכב מיעקב'. כהמהרש"ם היה חסיד טשורטקוב ושלח פתקאות לבעלזא, נפטר בסוכתו אחר שקדש על היין בליל ט"ו תשרי תרפ"ו, מחיבוריו: שו"ת אמרי יושר, טל תורה ועוד.

גדולי דורו העריצוהו והכתירוהו בכל מיני תהלה כמו:'שר התורה' (שו"ת אור המאיר לתלמידו המהר"ם שפירא סי' ז)'נר ישראל פאר הדור' (האדמו"ר הקדושת ציון מבובוב) 'חסידא ופרישא המפורסם בכל קצוי תבל' (הגר"מ זמבא)'פאר הימים, חמדת הזמנים' (רבי יואל מסאטמר).

על השאלה בענין הזאדא - וואססער ראה בענין זה בשו"ת דרכי שלום סי' כא. של הרב השואל, רבי יחיאל מיכל לייטר אב"ד דונאיוב,

וינה תרפ"א [1921] 6 עמ' בגודל: 2214 ס"מ. בכתיבת יד סופר, תחילת המכתב וסופו בכתב יד וחתימת מהר"ם אריק. סימני קרע בקיפולי הדף.

פריט : 142

פולמוס כולל אמריקה. מסמך היסטורי.


פסק הדין הנודע נגד יסוד כולל אמריקה בחתימת הרב הכולל הגאון רבי יעקב יוסף. ניו יורק תרנ"ז [1897]

פסק הדין הנודע נגד ייסוד כולל אמריקה בחתימת יד הרב הכולל רבי יעקב יוסף חריף וחברי בית הדין.

בשנת תרנ"ו ייסדו עולי אמריקה בארץ ישראל את ''כולל אמריקה' שנועד לתמוך בבני אמריקה שבאו להתיישב בארץ ישראל. יסוד הכולל עורר התנגדות עזה מצד הגאון רבי שמואל סלנט וראשי הכוללים בירושלים, שזה יגרום לחורבנו של ועד הכללי שהתבסס בעיקר על תרומות מאמריקה,

עיקרי הטענות נגד יסוד הכולל, כפי שעולה מפסק הדין שלפנינו הם: שעניי ארץ ישראל כולה כבר זכו בכספי התרומות הבאים מאמריקה, מה גם שעולי אמריקה בארץ ישראל מקבלים מכספי החלוקה הכללית, די הצורך ואין טעם להקים כולל חדש עבורם.

רבי יעקב יוסף שהיה בקשר קבוע עם הגרש"ס בנוגע לצדקות ארץ ישראל, ארגן אסיפה של מאתיים רבנים מאמריקה שחתמו נגד יסוד הכולל.

על פסק הדין חתומים עמו גדולי רבני ארצות הברית:

1)רבי הלל הכהן קליין (תר"ח-תרפ"ו) תלמיד הכתב סופר, משנה להרב הכולל בניו יורק ומגדולי רבני ארצות הברית.

 2)רבי יוסף אליהו פריד הרב דשוקיאן (תר"א-תרפ"ז) מחשובי המשיבים באמריקה, נשא ונתן עם גדולי ליטא, ספר תשובותיו אהל יוסף - הוא ספר השו"ת הראשון שנדפס באמריקה.

3)רבי שבתי רוזנברג רב דברוקלין (תרי"א-תרע"ג) למד בוואלוז'ין ואצל הגאון רבי יעקב באריט מווילנא, בעל ספר 'ברית מלח',

3)ר' גרשון מאיר באיארסקי רב דיוטיקא (תרכ"ב-תרס"ח) נסך להוראה מהגרי"א אלחנן ספקטור, בעל ספר 'ירושלים הצרופה' על תלמוד ירושלמי ועוד. מגדולי רבני אגודת הרבנים דאמריקה.

ניו יורק תרנ"ז [1897] 2026 ס"מ. מעט חורים מתוקנים בסימני הקיפול.

פריט : 143

מכתב היסטורי מהשר מונטיפיורי אל רבני ירושלים. לונדון תרל"ז [1877] 
עזבון הגביר יהודה טורא מרוד איילנד
אמריקנא. 

מכתב בחתימת ידו של סיר משה מונטיפיורי אל גדולי רבני ירושלים הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי, הגאון רבי מאיר אויערבאך בעל 'אמרי בינה' ורבי שמואל סלנט.

יהודה (יודא) טורא (1775-1854) היה איש עסקים ונדבן אמריקאי, נולד בניופורט שברוד איילנד, ונפצע במלחמה הגדולה שהייתה בין ארצות הברית לאימפריה הבריטית על ניו אורלניס. הוא נפטר ללא שהניח יורשים ובצוואתו הקדיש 50,000 $ לטובת יושבי ארץ ישראל, את הטיפול בכסף הוא הפקיד בידי מונטיפיורי. ומונטיפיורי הקדיש את הכסף לבניית שכונת משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בלוח אבן שנקבע על הבית הראשון בשכונה נרשם:'משכנות שאננים נתיסדו מאת תרומת הכסף אשר הניח אחריו הגביר יהודה טורא נ"ע מק"ק במדינת אמריקא על פי השר משה מונטיפיורי...

במכתבו זה מבקש מונטיפיורי להעמיד דברים על דיוקם בקשר לבניית שכונת משכנות שאננים א. שהקרקע לבניית השכונה נבנתה מכספו שלו ולא מעזבון הגביר יודא טורא ב. עזבון יהודא טורא שהוקדש לבניין השכונה, לא הספיקו אף להשלים את בניית הבית והושלמו מכספי מונטיפיורי, ובלשונו 'כי הכסף אשר הניח אחריו יודא טורא כבר חלף והלך בטרם שנגמרו בנין הבתים וכל אשר אנכי עושה כל ההוצאות וכל התרומות אשר אנכי שולח ליושבי בית משכנות שאננים הנני מרים מכספי' ולכן מבקש לשנות את הרישומים בספרי הקבלות.

על המכתב חותם מונטיפיורי בעצמו בעברית ואנגלית. [מונטיפיורי היה בעת כתיבת מכתב זה בן 92].

בצדו השני חשבון כספי קצר, בעצם כתבו ידו של הגאון רבי שמואל סלנט – כידוע הגרש"ס מיעט לכתוב וכתיבותיו אינם מצויות כלל.

לונדון תרל"ז [1877] נייר מסמכים מיוחד שישמש את מונטיפיורי לארץ ישראל עם לוגו שבתוכו נרשם: Holy Land נייר דק בצבע כחלחל, בגודל: 2025 ס"מ סימני קפלים.

פריט : 144

פנקס חברת 'מקרא קודש' בשיקאגו. תרנ"ה [1895]

פנקס מצוייר ומעוטר

החברה נוסדה על ידי עולי רוסיה בשיקאגו, לנצל את זמנם בשנות השבעים לחייהם, לתורה ולתפילה ועבודת ה'.

בראש הפנקס שער באותיות גדולות בצבע זהב, עם עיטורי עלים ופרחים וכן הקדמה נאה ותקנות. בראש התקנה מסגרת מעוטרת עם עבודת קליגרפיה זעירה מפסוקי התפילה.

בראש כל דף נרשם שם החבר בחברה – וסביבו מסגרות עלים וקישוטים בצבעי מים ססגוניים. לכל שם מסגרת שונה, כך שישנם כאןכ-70 מסגרות מצויירות שונות אחת מהשניה!!!.

בראש הפנקס הקדמה מעניינת, בה מודים לה' שהצילם מידי מלכות רוסיה הרשעה והביאם 'למדינת אמעריקא ארץ חופש ודרור... לא תחסר כל בה, לא רעב ללחם ולא צמא למים...

בין התקנות: נוסח התפלה וכל מנהגי אמונתינו הקדושה צריך להיות אורטודוקסי ואין ליגש במשפט של ערכאות ורק יתפשר בין האחים, וכן זכויות וחובות החברים.

ההקדמה והתקנות נכתבו על ידי אבלי ליין רופא מומחה ומפורסם בשיקאגו.(ראה חומר מצורף)

67 עמ' כתובים והשאר (כ-200 עמ') נותרו חלקים גודל: 3119 ס"מ, כריכת בד מקורית משופשפת ופגועה.

פריט : 145

אגרת רבי יצחק קאריגאל מחכמי חברון - ומרבני אמריקה הראשונים. ויניציאה תקי"ח [1758] בערך.


אגרת בכתב יד וחתימת השד"ר הנודע רבי יצחק קאריגאל מחכמי חברון, ובו מתאר את המקומות האחרונים שהיה באיטליה ועל המשך מסעו.

רבי יצחק קאריגאל (תפ"ט -תקל"ז) מחכמי חברון, וחתום עמם על אגרת שליחות החיד"א ועוד. יצא בשליחותם לקהילות ישראל בגולה, והגיע לקהילות נדחות במזרח ולמקומות רחוקים בקצה העולם החדש, לפרס וערביסתאן מצד אחד ולהודו המערבית ואמריקה מצד שני.

בשנת תקל"ב [1772] הגיע לפילדלפיה, ולניו יורק ומשם לעיר ניופורט (Newport) שבמדינת רוד איילנד, המרכז העיקרי של ניו אינגלנד באותם הימים,

ביאתו של החכם מארץ ישראל לאמריקה באותם הימים עוררה התרגשות רב והוא נתקבל בכבוד רב על ידי הקהילה הספרדית העשירה.
כל זמן שהותו בניופורט היה רבי יצחק הרוח החיה בקהילה, הוא עשה רושם רב אף על חכמי הנוצרים בעיר והגדיל את כבוד היהודים בעיני שכניהם הגויים.

בחג השבועות דרש רבי יצחק בבית הכנסת בניופורט ובו דבר על עיקרי אמונת ישראל וגורל ישראל בעמים, הדרשה עשתה רושם רב והיא נדפסה שם בשפה האנגלית [ראה צילום].

בשנת תקל"ג [1773] היגר לסורינאם שבדרום אמריקה ובשנת תקל"ד [1774] נבחר לרב קהילת 'נדחי ישראל' באי ברבאדוס ובה נפטר.

 [מקורות: א, יערי שלוחי ארץ ישראל עמ' 580-583, מ, בניהו אוצר יהודי ספרד א' עמ' 26].

ויניציאה [תקי"ח 1758 בערך] דף כפול 2417 ס"מ, חור קטן מתוקן עם חסרון של 2-3 מילים, נשלח אל רבי שמואל שמעיה פאפו מרבני אנקונה, נכדו של המקובל האלוקי הרמ"ז, ובצדו השני טיוטת מכתב תשובתו של רבי שמואל שמעיה אל רבי יצחק.
מתוך 5 דפים