fbpx
מכירה 8
כ"ב כסליו, תשפ"א
מכירה 8
8.12.20
מתוך 5 דפים

פריט : 52

יסודות חכמת הקבלה כתובים בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של רבינו משה חיים לוצאטו- הרמח"ל.
'כללות שרשי החכמה'

אגרת ארוכה כתובה וחתומה בכתב יד קדשו של המקובל האלוקי רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל, אל רבו רבי ישעיהו באסאן. מנטובה ת"צ [1730]

באגרת מופלאה זו - אולי מהמופלאים ביותר שיצאו מתחת ידו של רמח"ל, מבאר הרמח"ל את כל יסודות תורת חכמת הקבלה - בקיצור רב, אך בבהירות נפלאה.

וכפי שמעיד רמח"ל עצמו בסוף מכתבו 'הנה בדרוש הזה כבוד תורתו תחזינה 'כללות שרשי החכמה' מבוארים באר היטב בעומק גדול'.
יסודות חכמת האמת המתבארים במכתב קדוש זה הם: 
א. כוונת הבורא בבריאה (שרש הנבראים והענפים היוצאים מהם)
ב. סוד הצמצום ומדת הדין והחסד (פנים ואחור/ זכר ונקבה/ ימין ושמאל)
ג. סוד האורות והספירות.
ד. מהות הסטרא אחרא.
ה. סוד קיום המצוות (צינורות/ השפעות)


מנטובה ת"צ [1730] 3 עמודים כתובים. כל עמ' בגודל: 1420 ס"מ. הכל כאמור בעצם כתיבת יד קדשו של רמח"ל ובחתימתו. קרע קטן בשוליים עם חסרון נייר עקב חותמת השעוה, אך ללא שום חסרון בטקסט. שמור בכריכת עור מהודרת.

פריט : 53

כתב יד פירוש ספרא דצניעותא להאר"י ז"ל. אשכנז ת"ס [1700] בערך.


כתב יד נאה בכתיבה אשכנזית עגולה ומסודרת, מספרייתו הנודעת של הגביר רבי דניאל יפה מברלין.

 ספרא דצניעותא המיוחס ליעקב אבינו הוא מספרי הקבלה הקדמונים וגם היסודיים ביותר, 'ממנו יסוד מוסד לכל הזהר הקדוש ולכל האדרא רבא וזוטא (לשון שער ספרא דצניעותא דפוס ווילנא תקפ"א)

לרוב חשיבותו של הספר כתב עליו האר"י בעצמו ביאור בכתב ידו.

נוסח השער בכתב היד 'פירוש ספרא דצניעותא מיוחס להאלוקי האר"י זלה"ה ונלקט ונעתק מבין שניהם דהיינו מהעתק הרח"ו ז"ל ומהעתק מהר"ר בנימין הלוי זלה"ה'.

מקורו של כתב היד בבית מדרשו של הקצין הנודע רבי דניאל יפה מברלין (תפ"ג-תקנ"ט) בו למדו גדולי וצדיקי עולם כרבי מנחם מנדל מרימנוב ובעל פרי מגדים שחיבר את ספרו פרי מגדים בין כותלי בית מדרשו וכך כותב בהקדמתו לפמ"ג 'ותשואות חן להגביר המרומם המפורסם כבוד הר"ר דניאל יפה מברלין על שהתנדב והפריש מממונו סך מסוים ומחזיק לומדי תורה בבית המדרש שלו וגם אני קבעתי אהלי פה בבית מדרשו ושם מצאתי בית מלא ספרים ועשיתי מהדורא בתרא על חיבור זה ישלם ה' פעלו לו'.

לו דף כתובים ועוד 120 דפים חלקים. 1824 ס"מ. נייר לבן עבה. כתב יד אשכנזי עגול, נאה ומסודר. בדף ב, א חותמו של רבי דניאל יפה ובדף י, א רישום בעלות. כריכת עץ מחופה עור מקורית, עם גב עור חדש. מצב טוב.

פריט : 63

ספר‌ ‌אדם‌ ‌ישר‌ ‌–‌ ‌תמצית‌ ‌כל‌ ‌חידושי‌ ‌האר"י‌ ‌בקבלה!‌ ‌כתב‌ ‌יד‌ ‌ אשכנזי‌ ‌נאה‌ ‌ 

העותק‌ ‌האישי‌ ‌של‌ ‌הרה"ק‌ ‌רבי‌ ‌יהושע‌ ‌מאוסטרובה‌ ‌בעל‌ ‌'תולדות‌ ‌אדם'.‌
ספר‌ ‌אדם‌ ‌ישר‌ ‌נערך‌ ‌על‌ ‌ידי‌ ‌המקובל‌ ‌הגדול‌ ‌רבי‌ ‌יעקב‌ ‌צמח‌ ‌על‌ ‌פי‌ ‌כתבי‌ ‌מהרח"ו‌ ‌
מהדורא‌ ‌בתרא‌ ‌שגנזם‌ ‌מהרח"ו‌ ‌ומצאם‌ ‌רבי‌ ‌יעקב‌ ‌צמח.‌ ‌

תוכן‌ ‌הספר‌ ‌הוא‌ ‌סיכום‌ ‌ומסקנות‌ ‌של‌ ‌כל‌ ‌דרושי‌ ‌האר"י‌ ‌כפי‌ ‌שהעלה‌ ‌מהרח"ו‌ ‌בדעתו‌ ‌
הרחבה‌ ‌בעריכתו‌ ‌של‌ ‌רבי‌ ‌יעקב‌ ‌צמח.‌ ‌

על‌ ‌הספר‌ ‌כותב‌ ‌רבי‌ ‌יעקב‌ ‌צמח‌ ‌עצמו‌ ‌בהקדמתו‌ ‌לספר‌ ‌קול‌ ‌ברמה‌ ‌‌(שלא‌ ‌נדפסה‌ ‌במהדורת‌ ‌קוריץ)‌ ‌
'ספר‌ ‌אדם‌ ‌ישר...‌ ‌הוא‌ ‌שרש‌ ‌ועיקר‌ ‌כל‌ ‌הדרושים‌ ‌ותיקון‌ ‌ועגולים...‌ ‌והוא‌ ‌חשוב‌ ‌אצלי‌ ‌
יותר‌ ‌מכל‌ ‌שאר‌ ‌הספרים, ‌ ‌והכל‌ ‌הוא‌ ‌חידוש‌ ‌ותוספת'‌.‌ ‌

ספר‌ ‌אדם‌ ‌ישר‌ ‌כמות‌ ‌שהוא‌ ‌טרם‌ ‌נדפס‌, ‌ ‌והנדפס‌ ‌בקראקא‌ ‌תרנ"ה‌ ‌‌(על‌ ‌פי‌ ‌כתב‌ ‌יד‌ ‌שהיה‌ ‌בידי‌ ‌
הרה"ק‌ ‌רבי‌ ‌חיים‌ ‌מצאנז)‌‌ ‌הוא‌ ‌שילוב‌ ‌של‌ ‌אדם‌ ‌ישר‌ ‌וקהלת‌ ‌יעקב‌ ‌‌(כתבוני‌ ‌לדורות‌ ‌עמ'‌ ‌ק).‌ ‌

כתב‌ ‌יד‌ ‌מרשים‌ ‌ביותר, ‌ ‌ערוך‌ ‌ומסודר‌ ‌בשני‌ ‌טורים‌ ‌בכתב‌ ‌יד‌ ‌רש"י‌ ‌דק‌ ‌ונאה.‌ ‌עם‌ ‌שער‌ ‌
מוקף‌ ‌מסגרת‌ ‌מעוטרת.‌ ‌

בשער‌ ‌כתב‌ ‌היד‌ ‌חותמו‌ ‌של‌ ‌הרה"ק‌ ‌רבי‌ ‌יהושע‌ ‌מאוסטרובה:‌‌‌הק'‌ ‌יהושע‌ ‌בהרב‌ ‌המנוח‌ ‌
מהרש"ל‌ ‌‌[רבי‌ ‌שלמה‌ ‌ליב‌ ‌מלענטשנא]‌ ‌‌זצללה"ה‌ ‌זי"ע‌ ‌מסאסנאוויטץ‌ ‌וכעת‌ ‌באסטראווא‌ ‌-‌ ‌
בעל‌ ‌תולדות‌ ‌אדם‌ ‌(נפטר:‌ ‌תרל"ג)‌ ‌צדיקי‌ ‌דורו‌ ‌הרבו‌ ‌להפליג‌ ‌בשבחו, ‌ ‌תולדותיו‌ ‌ונפלאותיו‌ ‌
בספר‌ ‌ברכה‌ ‌משולשת‌ ‌לאחמ"כ‌ ‌עבר‌ ‌כתב‌ ‌היד‌ ‌לירושת‌ ‌חתן‌ ‌חתנו‌ ‌האדמו"ר‌ ‌רבי‌ ‌יוסף‌ ‌צבי‌ ‌
קאליש‌ ‌מסקרנוביץ‌ ‌שכנראה‌ ‌קיבלו‌ ‌מחותנו‌ ‌האדמו"ר‌ ‌רבי‌ ‌יצחק‌ ‌יעקב‌ ‌מביאלא‌ ‌חתנו‌ ‌של‌ ‌
רבי‌ ‌יהושע.‌ ‌

התאריך‌ ‌בשער‌ ‌הוא‌ ‌בשנת‌ ‌ע'ת'‌ ‌ל'ח'נ'ן'‌ ‌לפ"ק‌ ‌[תקל"ח, ‌ ‌1778‌], ‌ ‌לדעת‌ ‌בית‌ ‌המכירות‌ ‌
'גנזים'‌ ‌יש‌ ‌אי‌ ‌הבנה‌ ‌בקריאת‌ ‌התאריך‌ ‌ומ"מ‌ ‌כתב‌ ‌היד‌ ‌נראה‌ ‌מראשית‌ ‌שנות‌ ‌הת"ר.‌ ‌

לד‌ ‌דף.‌ ‌גודל:‌ ‌21‌‌16‌ ‌ס"מ.‌ ‌נקבי‌ ‌עש‌ ‌זעירים‌ ‌ממש‌ ‌בשוליים, ‌ ‌מצב‌ ‌טוב, ‌ ‌כריכת‌ ‌עור‌ ‌חדשה‌ ‌

פריט : 74

אגרת קודש בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי דוד מטולנא. תרכ"ח, [1868]


ידוע אשר הרה"ק ר' דוד מטאלנא זצוק"ל היה פועל נפלאות ובעל מופת גדול כל ימיו, ונהרו אליו מארבע פינות העולם הרבה חולים וכדומה ונתרפאו ע"י תפלתו, ומהם אשר נתן להם קמיעות וסגולות ולכתוב ממנו ספורים ומעשיות מענינים כאלו, תקצר היריעה מהכיל (הרה"ח ר' ישעיה וואלף ציקערניק מחסידי אחיו הרה"ק ר"י מסקווירא בספרו סיפורים נפלאים ומאמרים יקרים, לבוב תרס"ח עמ' ב)

הרה"ק רבי דוד מטולנא (תקס"ח-תרמ"ב) נודע כבעל רוח הקודש ושמו הלך לפניו כבעל מופת. בן הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, נקרא על שם אבי אמו רבי דוד לייקעס מבאר תלמיד הבעש"ט. מנעוריו הצטיין בחריפותו וחכמתו. בהגיעו לפרקו נלקח כחתן על ידי רבי ישראל אברהם מטשארני-אוסטראה בנו של רבי זושא מהאניפולי.לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז החל להנהיג עדה, תחילה בוואסילקו ואח"כ בטולנא שעד מהרה הפכה לאחד ממרכזי החסידות הגדולים באוקראינה.
מחיבוריו נדפסו: מגן דוד (זיטומיר תרי"ב) ברכת דוד (זיטומיר תרכ"ב) וקהלת דוד (לובלין תרמ"ב).

תוכן המכתב: על דבר קול רינון שיצא על איזה חתן ולאחר חקירות ודרישות שנעשו ע"י שני רבנים ששלח הרה"ק מטולנא, קובע נחרצות 'שלא נמצא שום יסוד על הקול הזה ולא ימצאו בו שום שמץ דופי' וקול הרינון יצא על ידי 'ליצני הדור המתכבדים בקלון חברם...'.

במכתב נזכר ש"ב הרב מס"ג שליט"א - הוא הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה.

טאלנע תרכ"ח [1868] מכתב ארוך כתוב משני צדי הדף. גודל: 2621 ס"מ.

פריט : 79

מכתב היסטורי יחיד ונדיר. אגרת בכתב יד הרב מבריסק אל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר.


מכתב מאת הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק – הרב מבריסק אל כ"ק האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

מכתב המלצה עבור רבי חיים יעקב רוטנברג מאנטוורפן לרבנות בברזיל. 'ושמעתי שדעת הדר"ג מכרעת שמה'.

גוף המכתב נכתב בכתב יד בנו הגאון רבי יושע בער סולובייצ'יק עם חתימת ידו המלאה של הגרי"ז בעצם כתב ידו:יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאוויציק.

ידידות עמוקה שררה בין הגרי"ז לאדמו"ר מסאטמר, ובכל פעם שביקר בארץ ישראל נועדו לשיחות ארוכות בעניני השעה.
באחד מביקוריו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים זצ"ל מסאטמר אצל הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייציק זצ"ל הרב מבריסק, שוחחו על בעיות הזמן והתקופה, בצאתו מביתו הביע הגרי"ז את התפעלותו ואמר'רבי מבקש אמת כזה לא ראיתי מימי' (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ד עמ' סח)

שלוס [הרי שווייץ] תשי"ז [1957] 2115 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 80

מכתב אל האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מאת בתו ומאת חתנו רבי חי"ל בענין פעולות להשגת רשיון עליה עבור האדמו"ר לארץ ישראל לאחר השואה. ירושלים [תש"ה, 1945]


שני מכתבים פרטיים מאת הרבנית חיה רויזא טייטלבוים ומאת חתנו רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סעמיהאלי וראב"ד סאטמר בירושלים אל אביה וחמיו.

במכתבם מודיעים הבת והחתן לאדמו"ר הקדוש רבי יואל מסאטמר מה הפעולות שהם עשו ומה יש לפעול עדיין בשוויץ להשגת סרטפיקאט [רשיון עליה] עבור האדמו"ר כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל ובכך להשלים את מסע ההצלה והנדודים בשנות השואה ולאחריה.

האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסאסוב (תרס"ה-תשכ"ו) בן רבי חנוך העניך מסאסוב בעל עין חנוך (שושלת אלעסק) חתן הרה"ק רבי יואל מסאטמר. ניהל את הישיבה בסאטמר, ניצל מהשואה עם בת האדמו"ר ועלה לארץ ישראל, בביקורו הראשון בארץ ישראל שהה רבי יואל בבית בתו וחתנו הנ"ל. לאחמ"כ היגר עם חותנו לארה"ב ולבסוף חזר והקים את קרית ישמח משה בפתח תקוה, מחיבוריו: ספר מנחת יום טוב.

ירושלים [תש"ה, 1945] נייר מכתבים רשמי. 2721 ס"מ מכתבו של רבי חי"ל בעברית ושל הרבנית ביידיש בכתב יד וחתימתה. נקבי תיוק במרכז הדף.

פריט : 81

הרה"ק רבי יואל מסאטמר בעל דברי יואל – דף ממאמר ישוב ארץ ישראל בכתב יד קדשו
מאמר 'ישוב ארץ ישראל' הנדפס בספר 'ויואל משה' הוא מיסודות משנתו של הרה"ק מסאטמר נגד תנועת הציונות. והשקיע בו כוחות עצומים ללבנו ולבררו על פי יסודות נאמנים מחז"ל והראשונים.

במאמר מבאר הרה"ק מסאטמר שדעת רוב הראשונים שאין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה 'ורק האפיקורסים השתמשו במצוה זו להמשיך כל ישראל למינות ר"ל לעשות להם מלוכה חזקה לבטל ח"ו בזה את כל המצוות והוא בלבול המוחות שגם הרבה לומדי תורה לא ירדו לסוף דעת הפוסקים בהלכה זו לכן ראיתי לבאר כל דעות הראשונים והפוסקים בהלכה זו' (הקדמת מאמר ישוב ארץ ישראל)

דף זה כולל משא ומתן שאין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בעל 'אמרי יואל'.

 הרה"ק רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) נודע במלחמת הקודש שערך כנגד הציונים ומפלגותיהם, וכן נלחם בעוז וגבורה נגד אלו שבאו לארץ ישראל ליטול בזרוע, אך ורק לשם כיבוש הארץ והמולדת.

הקטעים שבדף זה נדפסו בספרו ויואל משה, מאמר ישוב ארץ ישראל אותיות סו-סז.

גודל: 2128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 82

כתב יד קדשו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא בעל 'היכל הברכה'
סגולה לשמירה.


דף שלם מחידושיו על המשניות כתוב משני צדיו בכתב יד קדשו של שר התורה ושר בית הזהר המפורסם בחיבוריו הקדושים בנגלה ובנסתר כ"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא מתוך חיבורו החשוב על המשניות.

הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנא (תקס"ו-תרל"ד) קדוש עליון, מחולל מופתים ונפלאות, גאון מופלא בנגלה ובנסתר ומגדולי האדמורי"ם המקובלים, קיבל בחכמת האמת מדודו רבי צבי הירש מזידיטשוב, מגיל צעיר השיג השגות נפלאות והעיד על עצמו שיש בו מנשמת האר"י והבעש"ט, בנו מעיד עליו בהקדמת ספר זהר חי 'וכמה פעמים ראיתי בעיני כשבא אצלו לבקש עבור איזה חולה היה אומר לי זה חי וזה מת... כמעט כמו שהיה אצל רבי חנינא בן דוסא'. מספריו: היכל הברכה, אוצר חיים, נתיב מצוותיך, עשירית האיפה, נוצר חסד ועוד.

 [1] דף (2 עמ') בגודל: 2419 ס"מ. החידושים הם על סוף מסכת מעשרות ותחילת מסכת מעשר שני בצד אחד של העמוד הכותרת 'פני זקן' ולידו הכותרת 'מעשה ארג'. עם נקב קטן.

פריט : 88

סדר עריכת גורל הגר"א בכתב יד הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל 

את אופן הטלת הגורל קיבל הגה"צ רבי אליהו לופיאן מפה קדשו של החפץ חיים כפי שהיה מקובל בידו משם הגאון רבי חיים מוואלוז'ין תלמיד הגר"א [כל זה עדות מפי בנו הגאון רבי חיים שמואל לופיאן בע"ס רווחא שמעתתא הובא בספר סוד שיח ובהקדמת ספר רווחא מילתא, עמ' ט וכן מספר בשמו תלמידו המגיד רבי שלום שבדרון בהקדמת ספר לב אליהו עמ' 38].

עוד מספר בנו הנ"ל כי אביו הצדיק ר' אליה השתמש בעצמו בגורל הגר"א, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, בעת שיישב בבית המדרש בקעלם שהיה בקצה השני של העיר רחוק מביתו ופתאום נכנסו חיילים לעיר, ולא ידע לשית עצות בנפשו, כי יציאה לרחוב הייתה בגדר סכנה ממש ומאידך אם יתעכב תגבר הדאגה לשלומו בבית, בצר לו ערך את גורל הגר"א ופתרונו היה פסוק בתהלים 'פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און' ומזה הבין שהלך לשוב לביתו (שם)

כמו כן ערך רבי אלי' את הגורל לפני נסיעתו מליטא ללונדון ועלה בידו הפסוק 'אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה' (עיין במקורות המצורפים)

הגה"צ רבי אליהו לופיאן (תרל"ו-תש"ל) בעל 'לב אליהו' מגדולי המשגיחים ובעלי המוסר בדורות האחרונים, ומגדולי חניכי ישיבת קלם, בשנת תש"י עלה לארץ ישראל והרביץ תורה ומוסר בירושלים, בשנת תשי"א עבר לשמש כמשגיח בישיבת כפר חסידים.

נכתב על פיסת מעטפה. בכתב יד קדשו. [מצורף אישור של רבי חיים שמואל לופיאן עורך הספר רווחא מילתא מהנ"ל שקיבל את כתב היד מרבי חיים שמואל הנ"ל בנו של רבי אליהו] . גודל: 1415 ס"מ.

פריט : 90

מכתב נפלא בכתב יד הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט בענין בקשת מחילה על קבר ידיד נעוריו בוואלוז'ין בעקבות מעשה שהיה בימי הגר"ח מוואלוז'ין
רבות אנחותי - השקט לא אוכל...


מכתב נפלא בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט בו משתקפת זהירותו בכבוד הבריות וחשש מספק איסור בין אדם לחבירו שלא נותן לו מנוחה אף כחמישים שנה בערך אחרי המעשה.

מנהג קדום הוא לשתות יין ולהתבשם בשמחת תורה כדי להרבות בשירים וריקודים בעת ההקפות וכך היה נהוג בישיבות ליטא בוואלוזי'ן בטלז ובסלבודקא.

במכתבו מספר הגרי"ז על מעשה שהיה בוואלוז'ין שבשמחת תורה השתכר משגיח הישיבה הוא ועוד מבני החבורה, ורבו זה עם זה. והיה עגמת נפש מזה לאדמו"ר הגאון רבי חיים מוואלוז'ין 'עד שאמרתי נצרך לכפותו וכן עשו, וביישתי את פניו ברבים והיינו אוהבים נאמנים גם אחרי כן' אולם עתה נפלה בלבי ספק, אולי שכחתי לבקש ממנו מחילה, עד שימחול לי בלב שלם ועל זה לבי דוי עלי ורבות אנחותי השקט לא אוכל, הגם שנצטויתי לעשות כן, [הכוונה שכך הורה לו הגר"ח מוואלוזין] אמנם בחפזי העוויתי הרבה, היה לי להפיגו בדברי ריצוי ובמענה רך'.

במכתב זה מספר הגרי"ז שכבר שלח מכתב על ידי רבי יעקב ברלין שישלח לבנו הנצי"ב מוואלוזין שיבקש ממנו מחילה עבורו, אך בנתיים נפטר המשגיח ולכן מבקש שיעלו לקברו עשרה אנשים 'עבורי יוסף זונדיל בהרב הג' מוהר"ר בנימין זלה"ה מסלנט הנולד מהאשה פעסא ז"ל ולבקש מחילה בשמי ויאמרו לפניהם חטאתי לאלקי ישראל וכו'.

הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט (תקמ"ו-תרכ"ה) תלמידו המובהק של הגר"ח מוואלוז'ין וקבל ממנו מסורות רבות מרבו הגר"א ולכן זכה לתואר 'פה שלישי' להגר"א,

תלמידו הגאון רבי ישראל סלנטר קיבל ממנו את יסודות תורת המוסר 'ופתח לפניו שערי אורה ואמת' (אור ישראל עמ' 124) כתב עליו 'הוא היה סולם מוצב ארצה וראש מגיע השמימה'. ורבי איצל'ה מתארו 'איש קדוש ונורא'.

חתנו הגאון רבי שמואל סלנט כתב עליו: כרוב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם.

ירושלים תרכ"ה [1865] גודל: 1310 ס"מ, נייר ירקרק חורים זעירים בודדים. [נדפס בספר הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט עמ' כ"ט וראה תנועת המוסר ח"א עמ' 135-136]

פריט : 91

סידור תפילה על פי נוסח וכוונות האר"י. העותק של הגאון רבי יוסף זונדל סלנט 'פה שלישי להגר"א'

כתב יד.

תפלות ימות חול ושבת, כוונת המצוות והברכות, כוונות תפילות ימים נוראים, תקיעת שופר וכוונות הנענועים, סדר ספירת העומר והגדה של פסח ועוד בעריכת רבי חיים הכהן מארם צובא בעל מקור חיים וטור ברקת תלמידו המובהק של רבי חיים ויטאל.

סידורי האר"י נערכו על ידי גדולי המקובלים על פי כתבי מהרח"ו, סידור זה נערך על ידי רבי חיים הכהן תלמיד מהרח"ו ומלבד שהוא מראשוני הסידורים שנערכו על פי כתבי האר"י. הוא נערך על ידי גדול תלמידי מהרח"ו.

קיצור ממנו נדפס בסידור שערי רחמים ושערי רצון (שאלוניקי תק"א), אך שם עירבו דברים שאינם מכתבי רבינו חיים הכהן. הסידור בעריכת רבי חיים הכהן טרם נדפס בשלמות.

סידור האר"י של רבי יוסף זונדל סלנט
בראש כתב היד ציין לעצמו הגרי"ז בעצם כתב ידו: 'סדר התפלה על דרך הסוד מפרי עץ חיים, כוונות אשר חבר איש האלוקים וכו' הרח"ו זצ"ל...'

כידוע היה הגרי"ז תלמידו המובהק של רבי חיים מוואלזי'ן [ראה במכתבו הנפלא שבסמוך] וקיבל ממנו דברים רבים ששמע מרבו הגר"א ולכן זכה לתואר 'פה שלישי להגר"א'.

'כרב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה, כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם' (חתנו רבי שמואל סלנט, זכרון רש"ס עמ' 113)

סידור האר"י מלבד שהוא סידור תפילה שהשתמשו בו המקובלים המכוונים בתפילתם הוא מקור חשוב להנהגות האר"י בעניני אורח חיים וכוונת המצוות,

נכתב בתחילת שנות הת"ק [1740] בערך. דפים 1521 ס"מ, כתיבה אשכנזית נאה ומסודרת, סימני עש שוקמו ונסתמו במילוי נייר, מעט כתמים, כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת עם קופסת קרטון.

פריט : 93

מכתב נדיר מאת זקנו של ה'חזון איש' הגאון רבי שאול הלוי קצנלבויגן אב"ד קוסובה וקוברין


אגרת שלומים בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי שאול הלוי קצנלבויגן אל חתנו הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ אבי החזון איש ומכתב מאת הרבנית ראשה לאה קרליץ אם החזון איש.

הגאון רבי שאול הלוי קצנלבויגן אב"ד קוסובה וקוברין (תקפ"ח-תרנ"ב) נינו של רבי אריה ליב עפשטיין בעל ה'פרדס', היה דמות נערצת בין גדולי רבני וצדיקי ליטא. דבק במידותיו של הגר"א והחמיר בכל דין עד קצה חוט השערה ואף הרבה בסיגופים. חידושי תורתו ותשובותיו נשרפו בשריפה שפרצה בקוסובה.

חתנו היה הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ אב"ד קוסובה, ואת הספדו עליו הדפיס בקונטרס מיוחד בשם 'גבעת שאול' (וארשא תרנ"ב) נינו הוא הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

בפטירתו כתב הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה במכתב תנחומים לבני קהילת קוברין: אוי נא לנו על גודל השבר הזה כי נלקח מאיתנו כבוד עטרת ראשנו ה"ה הגאון כקש"ת מו"ה שאול זצ"ל ונשבר לבי בקרבי על זה וכל בית ישראל יבכו את השריפה...' (גבעת שאול עמ' 8).

אמו של החזון איש מרת ראשה לאה הייתה רבנית צדקנית ויודעת ספר, עלתה לארץ ישראל וגרה בסמיכות לבית החזון איש, היא הייתה באה להתפלל בבית בנה, והוא היה מגיש לה בקביעות סטנדר ומלווה אותה תדיר לביתה, נפטרה בשנת תש"א.

בצד הראשון, מכתב ארוך ביידיש מאת הרבנית ראשה לאה, חתומה 3 פעמים ובצד השני מכתבו של אביה רבי שאול.

[קוסובה] ללא תאריך , (לפני שנת תרנ"ב) . 2217 ס"מ. קרע בצד ימין למעלה עם חסרון בראשי השורות העליונות.

פריט : 95

מכתב חידושי תורה בעניני קדשים בכתב יד הגאון רבי מאיר שמחה הכהן אב"ד דווינסק בעל 'אור שמח'. דווינסק תרס"ב [1902]
מכתב בכתב יד וחתימת גאון הגאונים שר התורה רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל אור שמח ומשך חכמה אל רבי משה ראזין אב"ד קיידאן ובעל נזר הקדש.

הכל בכתב ידו וחתימתו בראשי תיבות שמו:מש"ך.

תוכן המכתב בסוגיות עמוקות בעניני קדשים בשולי המכתב כותב בעל אור שמח לרבי משה שיילמד את מה שכתב 'היטב ובעיון גדול כי הוא קצר'.

הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח ומשך חכמה (תר"ג-תרפ"ו) גאון גאוני ליטא, בקי עצום בכל רזי תורה כפי שיעידו עליו חיבוריו הגדולים אור שמח ומשך חכמה, גאון פלאי ויוצא דופן בכל קנה מידה אשר כל רבני דורו נכנעו תחתיו והפליאו חכמתו, מידותיו גאונותו ובקיאותו.

הנמען רבי משה ראזין 'היה חשוב ונכבד בעיני הגאון בעל אור שמח' (תולדות אנשי שם עמ' 124).

דווינסק תרס"ב [1902] גלוית דואר: 914 ס"מ. סימן קרע בפינה הימנית מחוזק בנייר דבק, סימני קיפול.

פריט : 96

ספר משך חכמה – העותק האישי של המחבר - עם הוספות והשלמות בעצם כתב יד המחבר הגאון הנודע רבי מאיר שמחה הכהן אב"ד דווינסק.

שרידים מספר משך חכמה המקורי על התורה כתב יד – בן 27 דפים. העותק האישי של המחבר עם הוספות והשלמות חשובות בעצם כתב יד המחבר שר התורה הכהן הגדול רבי מאיר שמחה הכהן אב"ד דווינסק בעל אור שמח.

ספר 'משך חכמה' היה חביב ויקר לרבי מאיר שמחה [ראה מסגרת] ויגע בו במשך שנים רבות לכתבו ולהשלימו. ולכן ציוה לסופר להעתיק את כתב היד בצורה מסודרת ועליו כתב הוספות והשלמות חשובות, כולל ד"ה שלם (ראה פ' בשלח) שנדפסו לימים בספר משך חכמה.

כתב היד ערוך ומסודר בשני טורים בהעתקת סופר נאה ובין השיטין והגליונות הוסיף בעל משך חכמה למעלה מעשרים הוספות והשלמות בעצם כתב יד קדשו. ועוד כמה תיקונים בכתב ידו.

כתב יד קדוש זו נותן לנו הצצה נדירה להתהוות ועריכת הספר היסודי והנפלא משך חכמה.

[27] דפים. 1823 ס"מ. להלן חלוקת הדפים לפי סימוני הדפים בכתב היד. דף ב מספר בראשית. דפים יז-כו מספר שמות. דפים ג-יב מספר ויקרא. דפים כח, מג-מד מספר דברים.
מתוך 5 דפים