תשובה ארוכה להלכה בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק רבי יצחק ווייס אב"ד ווערבוי. תרס"ח [1908] תשובה להלכה וחידושי תורה בכתב יד הגאון הצדיק רבי יצחק ווויס אב"ד ווערבוי הי"ד בעל שו"ת שיח יצחק ועוד [אחי הגה"צ רבי שעפטיל ווייס משימאני]הגאון הצדיק רבי יצחק ווייס אב"ד קארלבורג ווערבוי הי"ד (תרל"ג-תש"ב) מגדולי חכמי הונגריה, בקי מופלא בנגלה ובנסתר וכבר מצעירותו כינהו רבו השבט סופר שהוא 'ארון הספרים' שלי והעיד עליו שהוא בקי בנגלה ובנסתר (מבוא לשו"ת שיח יצחק ח"א עמ' 24).וכה אמר האדמו"ר בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש לאחד מתלמידי רבינו: 'דע, שרבך הוא אחד מל"ו הצדיקים שעליהם עומד הדור, ושנית, רבך הוא 'ארון ספרים ממש' הוא בקי בכל הש"ס, והגמרא פירש"י ותוס' שגורים על לשונו בכל מקום בש"ס' (שם עמ' 25) משנת תרס"ג אב"ד קארלבורג ומשנת תרע"ו ראב"ד בווערבוי, נעקד על קדוש ה' בסביבות לובלין בכ"ו תמוז תש"ב. מח"ס אבני בית היוצר, שו"ת שיח יצחק ועוד.התשובה עוסקת בענין אבל שאין לו אפשרות להתפלל לפני העמוד ביום חול אם יעלה בשבת לפסוקי דזמרה וכן בענין הדלקת נרות חנוכה לפני הבדלה ומזכיר בתשובתו שכך היה מנהג החת"ס ורבו השבט סופר וכן הערה בענין הדלקת נר חנוכה בביכנ"ס כשאין מנין ומציין שכבר היה לו בזה משא ומתן עם בעל 'מנחת אלעזר' כנדפס בשו"ת מנחת אלעזר [ח"ב סי' ס"ח, ואגב למדנו מכאן שהתשובה שם שלא צויין שם הנמען נשלחה אליו].קארלבורג תרס"ח [1908] 3 עמ' 2314 ס"מ. מצב טוב. למיטב ידיעתינו לא נדפס. במכתבו הוא מציין שלא השאיר בידו העתק מהתשובה.
תשובה להלכה בכתב יד הגאון רבי יהודה גרינפעלד אב"ד סעמיהאלי אבי הגאון מהרש"ג. תרס"ו [1906] תשובה להלכה בענין חרישה בשדה בחול המועד בדבר האבד ומכירת השדה לגוי בכתב יד הגאון רבי יהודה גרינפעלד אב"ד סעמיהאלי.הגאון הצדיק רבי יהודה גרינפעלד אב"ד סעמיהאלי (ת"ר לערך-תרס"ז) בן החסיד המפורסם רבי שמעיה חסיד זצ"ל מאיהעל [תלמיד ר"נ מרופשיץ ובעל ישמח משה שכינהו בתואר זה לרוב חסידותו ופרישותו ופעם אף נגלה אליו בחלום וגילה לו שבשמים מחכים ללימוד המשניות שלו ראה בחומר המצורף] גאון מופלג ובקי עצום, היה נערץ על כל רבני דורו, תלמיד מובהק לבעל קול אריה אתו היה לומד בלילות החורף הארוכים מתחילת הלילה ועד שעות הבוקר (ראה תולדות בעל קול אריה) וכחסיד נסע אל הרה"ק רבי חיים מצאנז, לאחר נישואיו ישב בחוסט ומהר"ם שיק היה מתייעץ עמו.בין גדולי רבני הונגריה שהוסמכו על ידו לרבנות היה הגה"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמר והיתה סמיכה זו חשובה בעיניו תמיד (שלשלת היוחסין ר"י ליברמן בעל משנת יוסף עמ' ז). הגאה"ק בעל ייטב לב אמר עליו'ווער עס האט א פערהוילען תוס' אין ש"ס קען פרגען ר' יודלא חוסטר' וכך העיד עליו תלמידו בעל 'מליצי אש' שידע את כל הש"ס על פה על הלשון. ובעל קרן לדוד אמר בהספדו עליו שבקיאותו הייתה מבהיל על הרעיון ולא הניח כמותו. ל"ג שנה היה אב"ד סעמיהאלי. מיוצאי חלציו: בנו הגאון מהרש"ג. חתנו הרה"ח רבי אשר זעליג לעוו מארישאר בן הגאון רבי מרדכי יהודא לעוו אב"ד אינטערדאם . מעט מתשובותיו נדפסו בשו"ת קול יהודה.סעמיאהלי תרס"ו [1906] דף בגודל: 2215 ס"מ, כתוב משני צדי הדף. נדפס בשו"ת קול יהודה סי' כ"ז.
מכתב נפלא מהגה"ק רבי משה פורהאנד אב"ד מאקווא, מהנהגת וסדר לימודו של רבו הקדוש בעל 'חתן סופר' מכתב יקר ערך בכתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי משה פורהאנד אב"ד מאקווא ובו מתמצת את יסודות עיקרי עבודת קדשו והנהגתו של רבו המובהק בו היה דבוק כל חייו, הגאון רבי שמואל עהרנפעלד אב"ד מטרסדורף בעל חתן סופר.במכתבו מתאר רבי משה שני דברים עיקריים שראה אצל רבו החתן סופר, הראשון שכל יום ויום היה מתחדש ומתחזק בעבודת ה' והיה מעורר את תלמידיו שבכל יום ויום צריך להתחדש ולהתעורר בלימוד התורה ובכל יום ויום לעשות חשבון נפש, ומחמת זה היה לומד לפני כל חג ומועד בקביעות את ההלכות של אותו חג, כדי לעורר את הזמן.והעיקר השני הוא תמימותו בעבודת ה' ללא חקירות ודרישות וללא דעות זרות במוח והיה ממליץ על זה 'ניקב קרום של מח טריפה'.בראשית מכתבו הוא מתייחס לבקשת רבי שמואל לשלוח לו מכתבי זקנו ועל כך הוא כותב שלולי רצונו להוציא מדברי החתן סופר לאור עולם לא הייתי שולח את 'התורה בוך אפילו בעד כמה אלפים'.הגאון הצדיק חסידא ופרישא רבי משה פורהאנד אב"ד מאקווא (תר"כ-תש"ד) מגדולי צדיקי ומרביצי התורה בהנגריה, תלמיד מובהק לרבו החתן סופר, אליו היה קשור ודבוק מאוד, כל ימיו היה מזכירו בחרדת קודש ודברי תורת רבו היו שגורים על לשונו תמיד. סיגף עצמו בתעניות וכל ימיו חי בקדושה ובטהרה, בחסידות קיבל מהאדמורי"ם מבעלז, שינאווא וסיגט. למעלה מיובל שנים הרביץ תורה בקהלות נייטרא ומאקווא. נפטר כשבוע לפני גירוש יהודי מאקווא. מחבר: אהל משה וחיי משה. חתן נכדתו הוא האדמו"ר רבי משה נתן נטע למברגר ממאקווא בעל עטרת משה מאקווא תרצ"ג [1933] כתוב משני צדי הדף, הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. נייר מכתבים אישי 2214 ס"מ.
מכתב חידושי תורה מאת הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל פרי השדה. תר"ע [1910] מכתב בכתב יד וחתימת הגאון אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל פרי השדה – תשובה להערות רבי בנימין אולמאן בן הגאון בעל 'יריעות שלמה' על קונטרס עד אחד נאמן באיסורים.הגאון רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד (תר"י-תרע"ו) מגדולי חכמי הונגריה, היה מגדולי המשיבים בדורו ומכל קצווי תבל פנו אליו בשאלות. תלמיד רבי יהודה אסאד ורבי מנחם א"ש, ובעת לימודו אצלו באונגוואר היה גר אצל הגאון רבי שלמה גאנצפריד וסייע בידו בכתיבת חיבוריו [ראה בהסכמתו לספר אהלי שם ובהקדמת דודאי השדה] מחיבוריו הגדולים נדפסו: שו"ת פרי השדה תבואת השדה ועוד.הנמעןרבי בנימין אולמאן מוואלקא היה בנו הצעיר של הגאון רבי שלמה זלמן אולמן בעל יריעות שלמה, גביר ות"ח מופלג, תלמיד הכתב סופר, הוציא לאור את חידושי אביו יריעות שלמה (וארשא תרע"ג) עם הערות ממנו.בוניהאד תר"ע [1910] דף בגודל: 1721 ס"מ כתוב משני צדיו. הכל בכתי"ק, חתימתו וחותמו.
תשובה להלכה ולמעשה בענין 'היתר עסקא' בהלוואה מן הבאנק בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי שמואל רוזנברג בעל באר שמואל מאונסדורף. הגה"צ מאונסדורף (תר"ב-תרע"ט), נודע כאיש מופת, רבים דפקו על דלתותיו לברכה וישועה, ותלמידיו הרבים מספרים סיפורי מופת על רוח קדשו (ראה בספר תולדות שמואל מאמר רוח הקדש).בעל 'באר שמואל' היה מגדולי מרביצי התורה בהונגריה. שלושים וחמש שנה כיהן כרבה של אונסדורף ומישיבתו הגדולה יצאו אלפי תלמידים, רבני קהילות, ראשי ישיבות ומורי הוראות בכל רחבי מדינת הונגריה.בראשית דבריו כותב הרב מאונסדורף: 'והגם שאני מושך ידי מהוראה, כל האפשר ואחריות דעלמא לא אקבל עלי, אבל הענין...'אונסדורף תרס"ד [1904] דף בגודל: 2214 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. מצב טוב.
קונטרס חידושים (12 עמ' גדולים) בכתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי הי"ד. קונטרס חידושים גדול על שולחן ערוך הלכות נדרים. הכל אוטוגראף בכתב יד קדשו של הגאון הצדיק משאמלוי.הקונטרס מחולק לשלשה סימניםסימן א' - בענין לאו דבל יחל במופלא סמוך לאיש.סימן ב' – בענין מופלא סמוך לאיש וקטן אוכל נבילות.סימן ג' - עוד בענין הנ"ל.הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן עהרנערייך משאמלוי הי"ד (תרכ"ג-תש"ד) מגדולי וגאוני צדיקי הונגריה בדור שלפני החורבן, בעל שו"ת לחם שלמה, בילדותו התברך מרבי צבי הירש מליסקא ובעל היכל הברכה מקומרנא. גדל במחיצת זקנו הגה"ק בעל 'קול אריה', ובדרשת הבר מצוה שנערכה בבית זקנו הקול אריה הפליא את כל שומעיו.היה נערץ על כל צדיקי הדור וידוע שהרה"ק מראצפרט היה מפנה אליו את השואלים והיה רגיל לשונו'כי אין באותו הדור משיב כהלכה כמו הרב משאמלוי' וכן הרה"ק מנאסוד שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים היה עומד לפניו בהכנעה ומבקש שיזכירו לברכה, עלה על המוקד יחד עם בני קהילתו באושוויץ בשנת תש"ד. [ראשי גולת אריאל נ"י תשל"ט ח"ב עמ' רנח-רנט]6 דפים גדולים (12 עמ') 2134 ס"מ. כרוך יחד בכריכת עור נאה, מצב טוב.
פסק דין בכתב יד וחתימת הגאון בעל 'כסף נבחר'. העדיאס תקצ"ד [1834] הגאון רבי ברוך בענדיט גויטיין אב"ד העדיעס – התפרסם בכל תפוצות ישראל בחיבורו החשוב 'כסף נבחר' על כללי הש"ס (פראג תקפ"ז) החתם סופר בהסכמתו לספר יצא מגדרו לשבח ולהלל את הספר וכתב שדרך לימודו הוא דרך הלימוד הנכון וכך כתב'לא ניהג בפלפול הנהוג המבלבל דעות הישרות ומקלקל אורחות ונתיבות יושר, אדרבה הספר הזה יהי מורה דרך ללומדי תורה איך יקבצו יד על יד אחת לאחת עד שיהיו דברי תורה משוננים בפיהם כל סוגיא שמורה בכל וערוכה וכזה יהיה כל חובר חבר מחוכם ...'. בעל 'כסף נבחר' היה תלמידו המובהק של מהר"ם מינץ ונסמך להוראה ע"י בעל 'סדר משנה'.תוכן הפסק: הסכם ממון בין בעל לאשתו אשר יתן לה הבעל מחיים והיא מוחלת בלב שלם על כל חובותיו, כתובה, מזונות וכו'.העדיאס תקצ"ד [1834] דף בצבע ירקרק. 1924 ס"מ. כולו ביידיש. בכתב ידו
שאלות בדיני כתיבת ספר תורה מאת רבי משה הלוי פאללאק אב"ד באניהאד אל המהר"ם שיק. בשנת תרל"ו עמד הגאון רבי משה פאללאק לכתוב לעצמו ספר תורה ופנה אל הגאון מהר"ם שיק לברר כמה שאלות הלכתיותבענין שרטוט השורות וגודל הגליונות, בין דבריו כותב: 'ראיתי שיעור אצבע מרבינו הגדול בעל חת"ס זצ"ל והוא כשיעור צאל'. הנוגע לכמה וכמה שיעורי תורה [ראה שו"ת חת"ס או"ח סי' קפא ד"ה ובאמת]בסוף השאלה מסיים: 'ועל הכל הנני מתחנן ומבקש, היות בלי ספק כבר זיכהו השי"ת למצות כתיבת ספר תורה, חשקה נפשי לדעת כמה ארכה ומנין השיטין...'.הגאון רבי משה הלוי פולק אב"ד באניהאד (תר"ה-תרמ"ט) היה מגדולי מרביצי התורה בדורו, ורבים מגדולי הונגריה היו תלמידיו. 'גאון וצדיק מפורסם' [שם הגדולים מארץ הגר מ, קסה] לוחם מלחמות ה' במחדשים, וייסד את עדת יראי ה' בבוניהאד. בן רבי יצחק זעקל הלוי פולק אב"ד באניהאד ותלמיד הכתב סופר ומהר"י אסאד, מחיבוריו נדפסו הספרים וידבר משה, ברכת משה ותקון משה [החת"ס ותלמידיו עמ' תקכד].תשובות המהר"ם שיק על מכתב זה נדפסו בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' רסא-רסב.באניהאד תרל"ו [1876] 2012 ס"מ קמטים, חורים זעירים בשולי צד ימין.
חידושים על מסכת בבא מציעא בעצם כתב יד קדשו של המהר"ם שיק. (10 עמ') תקצ"ד [1834] חידושים על מסכת בבא מציעא בכתב יד קדשו של הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט בעל מהר"ם שיק.החידושים כתובים כסדר הסוגיא על רש"י ותוס'.בראש כתב היד רשם המהר"ם שיק:בעזה"י בשמעתין דמלוה על המשכון בב"מ דף פ' ע"ב ודף פ"א ע"ב גמרא עד גמירא בשנת תקצ"ד לפ"ק. הגאון הצדיק מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט)גדול תלמידי החתם סופר וממשיך דרכו בדרך הלימוד ובהנהגת הדור בהונגריה, העמיד תלמידים רבים גדולי עולם (מהם נמצאים בקטלוג זה: המהרש"ג, רבי שאול רוזנברג ורבי שאול בראך) ולאור פסקיו ותשובותיו הלכו חכמי הונגריה. 'מעולם לא טעם טעם חטא, וקדושתו מנעוריו עד פטירתו, לא יאומן כי יסופר מקדושתו ופרישותו והתמדתו יום ולילה ובעל חתם סופר הפליג בשבחיו ואמר לא אוכל לחדש שום דבר נגדו כי הכל יודע, והיה בענוותנותו ממש כדמות רבי עקיבא איגר (תלמידו רבי זלמן שפיצר חתן החת"ס בהספדו עליו, תקון שלמה עמ' קד-קו)5 דף כתובים משני צדדים (10 עמ') 2023 ס"מ. הכל בעצם כתי"ק. נייר כחלחל, מעט כתמים ושיקומי נייר בפינות. בדף 3,ב נחתך מעט מהשוליים עם חסרון של 3 מילים. כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת.
דרשות והספדים על גדולי ישראל בכתב יד הגאון רבי מיכל שייאר אב"ד מנהיים רבו של ה'חתם סופר'. כתב יד שלא נדפס. אוטוגראף.כרך דרשות והספדים בכתב יד קדשו של הגאון רבי מיכל שייאר אב"ד מנהיים - דרשות שנשא בשבתות ומועדי השנה בקהלת מנהיים בין השנים תקמ"ד-תקמ"ז [1784-1786] כולל 42 דרשות, מתוכם שבעה הספדים על גדולי ישראל, מהם הספד ארוך על בעל 'שאגת אריה' בדף מ, א קינה על פטירת אביו הגדול הגאון רבי טעבלי שייאר אב"ד מגנצא, אף הוא רבו של החתם סופר. הגאון רבי מיכל שייאר (תצ"ט תקס"ט) מגדולי מרביצי התורה בדורו. אב"ד מנהיים וורמייזא וראש ישיבה במגנצא.בהיותו ראש ישיבה במגנצא למד אצלו ה'חתם סופר' ובפטירתו קבע יום מיוחד להספד והתעוררות, כפי שכתב בדרשותיו: כי יום מספד קבענו על מיתת הגאון אלוף נעורי מה"ו מיכל שייאר זצ"ל אב"ד דק"ק מנהיים, המפורסם בחריפותו עוקר הרים וטוחנן, היה זקן ומופלג בחכמה והרבה בישיבה ובשנת תקל"ו ותקל"ז עמדתי לפניו בהיותו ראש הישיבה בק"ק מענץ... [דרשות חת"ס דף עז, ג] וכן הספידו הגאון בעל 'מחנה לוי' וכתב עליו: שהכרנו פה [פפד"מ] גודל חכמת תורתו שהיה גדול הדור והיה מרביץ תורה לרבים וגם היה לו מעלת הזכרון וגם מה מאד היה מדקדק במצות (לחמי תודה דף נח, א –ס, ב) אוטגראף. (דפים בודדים, כ-20 דף הם העתקת תלמיד). בצדה הפנימית של הכריכה נרשם:הפנקס חידושי תורה הזאת חיבר הגאון מהור"ר מיכל שייאר אב"ד דק"ק מנהיים והמדינה. כתב היד לא נדפס מעולם. קלא דף (262 עמ') 1620 ס"מ, כריכה מקורית משופשפת, מצב טוב.
חידושי תורה על סוגיה במסכת פסחים בכתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל בעל חתם סופר זצ"ל.קונטרס שלם. 'בעזה"י מה שחנני הי"ת [ה' יתברך] בפסחים ע"ו ע"א פק"ק פרשבורג יום א' ויו ניסן תקפ"א לפ"ק'. חידושים על מסכת פסחים בעצם כתב יד קדשו הטהור של רבינו משה איש האלוקים רבי משה סופר אב"ד ור"מ דק"ק פרשבורג בעל חתם סופר זצ"ל.9 דף (18 עמ') - חידושי תורה על מסכת פסחים כולו בכתי"ק של החתם סופר. מצורף לקונטרס הנ"ל דף נוסף ובו העתיק תלמיד בפקודת החת"ס את דברי ר"ת בספר הישר. על דף נפרד זה הוסיף החת"ס 3 שורות בכתי"ק.רבינו החתם סופר וכאשר ראה הקב"ה הסכנה הגדולה לישראל שלח לנו מלאך ה' צבאות הגאון רב פעלים מקבציאל חתם סופר זצ"ל אשר הרביץ תורה וטהרה בישראל והעמיד אלפים תלמידים וכל התורה היום באיירופא כמעט מתלמידיו ותלמידי תלמידיו, הוא היה נגד המהרסים והמחריבים בתורתו שריבץ עד שהארץ האירה מכבוד תורתו (חתנו הגאון רבי זלמן שפיצר, תיקון שלמה דף קח, א)'עלינו לשבח לאדון הכל שנתן לנו בדור האחרון את האיש הגדול והקדוש הזה אשר האיר עינינו בתורה וביראת שמים ולולא הוא, כבר היינו ממשמשים כסומים באפילה בגלות החושך הזה וכל דבריו ודרשותיו וחידושי תורתו בהלכה ואגדה הם מלאים קדושה יראת שמים וחסידות ומידות טהורות ונשגבות' (הגאון משאמלוי בזכרון למשה עמ' 8)החידושים נדפסו בחידושי חת"ס על מסכת פסחים (ירושלים תרנ"ג) ושוב במהדורה חדשה, מוגה על פי כתב יד זה.נייר ירקרק. גודל: 2023 ס"מ. מצב טוב.
תעודת 'מורינו' בכתב יד הגאון רבי שמחה בונים סופר אב"ד פרשבורג בעל שבט סופר. תרס"ג [1903] התעודה בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון בעל 'שבט סופר' שנתן לתלמידו רבי אשר אנשיל יהודה מילר [– לימים אב"ד פעטראזשען בעל ספר לחם אשר] לפני חתונתו.הגאון בעל שבט סופר (תר"ג-תרס"ז) מילא את מקום אבותיו הקדושים בעל חתם סופר ובעל כתב סופר ברבנות פרשבורג ובהנהגת הישיבה הגדולה, ומצודתו הייתה פרושה על כל המדינה, העמיד אלפי תלמידים גדולי תורה ומורי הוראה בכל רחבי הונגריה, כאבותיו היה ספרא רבא והניח אחריו חידושי תורה רבים מהם שרדו לפליטה: שו"ת שבט סופר, חידושי שבט סופר על הש"ס, ושערי שמחה על התורה.פרשבורג תרס"ג [1903] נייר מכתבים אישי. 14 22 ס"מ, הכל בכתב יד קדשו, חתימתו וחותמו. מעט כתמים.
מכתב חידושי תורה בכתב יד הגאון רבי עקיבא הכהן שטראסער אב"ד טאקאי - נכד הכתב סופר. תרס"ח [1908] מכתב בדברי תורה בענין מים שאובים במקווה בכתב יד וחתימת הגאון רבי עקיבא הכהן שטראסער אב"ד טאקאיהגאון רבי עקיבא הכהן שטראסער אב"ד מיאווא וטאקאי (תר"כ לערך-תרפ"ד) בן רבי יעקב יהודה ליב הכהן שטרסר- חתן הכתב סופר, למד אצל זקנו הכתב סופר ואצל דודו השבט סופר, חתן מהר"ם ברודא אב"ד שוסבורג. עמד על משמרת הרבנות בכל עוז ועל לשונו היה רגיל אמרת זקנו החתם סופר 'החדש אסור מן התורה' מעט מתורתו ותולדותיו נדפסו בספר תורת אבות (ברוקלין תש"נ).טאקאי תרס"ח [1908] נייר מכתבים אישי. 1422 ס"מ. כתוב משני צדי הדף, הכל בכתי"ק וחתימתו, מצב טוב.
מכתב חידושי תורה מאת הגאון רבי שלמה צבי הכהן שטרסר אב"ד דברצין תרס"ה [1905] רבי שלמה צבי הכהן שטרסר אב"ד דברצין נולד בשנת תרכ"ג לאביו רבי יעקב יהודה ליב הכהן שטרסר חתן הכתב סופר. למד בישיבת השבט סופר בפרשבורג. חתן דודו רבי יעקב עקיבא סופר בן הכתב סופר, שימש ברבנות סאבאטישט, טירנא ומשנת תרס"ב בדברצין. נפטר בשנת תשי"ג. [החתם סופר ותלמידיו עמ' תרטו]את חידושי התורה שבמכתב הוא נשא בדרשת פלפול בשבת לפני בני קהילתו בדרבצין.דברצין תרס"ה [1903]. 2314 ס"מ. כתוב משני צדי הדף, מצב טוב.
תשובה להלכה בכתב יד הגאון רבי שלמה איגר אב"ד פוזנא. פוזנא תר"ב [1842] שו"ת להלכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלמה איגר אב"ד פוזנא.תשובה בענייני טהרה. לא נדפס בתשובותיו שו"ת רבי שלמה איגר, ולמיטב ידיעתינו לא נדפס כלל.הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ה-תרי"ב). בנו חביבו של רבי עקיבא איגר וממלא מקומו ברבנות פוזנא, תורה וגדולה התאחדו על שולחנו.אחיינו בעל "כתב סופר" הספידו ובין דבריו אמר"דודי הגאון העצום המפורסם גדול בתורה, חריף ובקי מאוד, היה איש שהכל בו, גדול בתורה ובמעלות רמות אשר קנתה נפשו... היה מפורסם בשערים לגאון ישראל ובסוף שימש בכתר הרבנות בקאליש ובפוזנא... על אלה אני בוכיה, בכיה כפולה על אב ובנו... לנו לעורר בבכי על אבי אבי רכב ישראל זקני זצ"ל [ - הוא רע"א] שעד עתה היה כאילו לא מת, מאחר ששלמה בנו דודי הגאון זצ"ל מילא מקומו והניח בן כמותו, ועכשיו אבדנו אותו ואת בנו ומתו שניהם כאחד". פוזנא תר"ב [1842] דף בגודל: 1721 ס"מ. נשלח אל המאור הגדול אבד"ק שארנאווע. סימני קרע כמעט ללא חסרון (ראה במקום החתימה למטה)
הפוגרום הגדול ביהודי פוזנא בשנת תע"ו [1716] אוניקום. כרוז עזרה להצלה על חורבן פוזנא בשנת תע"ו [1716]. דף בודד היסטורי יקר המציאות.מכתב נרגש מאת ראשי קהלת פוזנא ובראשם הגאון רבי יעקב ב"ר יצחק אב"ד פוזנא בו מתארים הרבנים וראשי הקהל באריכות את הצרה הגדולה שהתרגשה עליהם ומסיימים בבקשת עזרה דחופה בעקבות הפוגרום הגדול שנערך בקהלה.בשולי הדף מכתב ביידיש מאת רבי דוב בער מפוזנא [גיסו של החכם צבי בנו של רבי משולם זלמן מירלש אב"ד המבורג]חתומים בדפוס כל ראשי הקהל, אלופים ופרנסים ובראשם האב"ד רבי יעקב מפוזנאעוד על חורבן פוזנא ראה: בהקדמת שו"ת אבן השהם (דיהרנפורט תצ"ג) לאנדסהוט, עמודי העבודה עמ' 105-106 מירסקי, פנקס בית הכנסת הישן בק"ק פוזנא, תלפיות ו' (ניו יורק תשי"ג) עמ' 285.דף זה לא נרשם ביבליוגרפית, אינו בספריה הלאומית ואולי אינו ידוע כלל.[ברלין] תע"ו [1716] דף בודד בגודל: 19 32 ס"מ. חורים ומעט קרעים תוקנו בשיקום אמנותי.
חידושי סוגיות בכתב יד מאת הגאון רבי יונה משה בונדי. כתב יד שלא נדפס. מיינץ תקע"א [1811] חידושים ופלפולים בסוגיות הש"ס במסכתות גיטין, בבא מציעא, בבא בתרא וחולין מאת הגאון הצדיק רבי משה יונה בונדי, כתיבת יד תלמיד.התאריכים הנזכרים כאן הם מהשנים תקמ"ח -תקס"ה [1788-1805]חלק מחידושים אלו נשא בפני בני הישיבה במיינץ כפי שנרשם בכותרות בראשי החידושים. לדוגמא:'חלוקא דרבנן שאמרתי בעה"י לפני בני ישיבה בזמן החורף שנת תק"ן לפ"ק במס' גיטין פה ק"ק מענץ יע"א'. בדף הראשון נרשם: חילוקים [=פלפולים] הכתובים בפנקס הלז המה מהצדיק החסיד אמתי המאה"ג מהו' משה יונה באנדי זצ"ל. הגאון רבי יונה משה בונדי [תקכ"ח-תקס"ו] נולד בפראג תלמיד הנודע ביהודה וכן קיבל מבעל תשובה מאהבה. חתן הגאון רבי נפתלי הירץ שייאר בעל 'תורי זהב' [אחי רבי מיכל שייאר הנזכר לעיל] 'היה בקי מאוד בש"ס ופוסקים' והיה אומר שיעורים לפני בני הישיבה במיינץ, נודע גם כצדיק נשגב (ראה הקדמת בנו רבי שמואל בונדי לתורי זהב עמ' יח).כתב היד לא נדפס. שני דפים בלבד (ג, ב-ה, ב) לדוגמה, נדפסו מכרך זה בקובץ מוריה, (טבת תשנ"ז).[106] דף 1621 ס"מ. העתקה משנת תקע"א [1811] תאריך זה נרשם על הכריכה האחורית. בראש כתב היד מפתח עניינים, כריכה מקורית מפורקת, עם שרוך לקשירה. מצב טוב מאוד.
כתב סמיכה בכתב יד הגאון רבי יעקב מאיר אב"ד שטרסבורג ומראשי הקונסיסטואר של נפוליאון. תק"פ [1820] כתב סמיכה נפלא, כתוב ומתובל במליציות תלמודיות רבות בכתב יד הגאון רבי יעקב מאיר אב"ד שטראסבורג ונשיא הקונסיסטואר במחוז אלזס בעל שו"ת אמת ליעקב.הגאון רבי יעקב מאיר (תצ"ט בערך - תק"צ) היה מחשובי הפוסקים בדורו בארץ צרפת וכשייסד נפוליאון את הקונסיסטואר הוא התמנה על ידי ידידו רבי דוד זינצהיים בעל יד דוד להיות ראש ונשיא הקונסיסטואר בשטרסבורג שהייתה העיר הגדולה והמרכזית של מחוז אלזס.הוא פעל יד ביד עם הגאון רבי דוד זינצהיים להפר את עצת ראשי המחדשים ומילא את מקומו ברבנות שטראסבורג.בחתימתו ובחותם השעוה המרשים שנשמר בשלמות, נזכר עובדת היותו 'ראשון בקאנסיסטאריום'. ספר תשובותיו אמת ליעקב (ירושלים תשס"ו)שטרסבורג תק"פ [1820] נייר כחלחל. 1722 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו עם חותמת שעוה אדומה מרשימה שנשתמרה בשלמות.
מכתב היסטורי בכתב יד וחתימת קברניטה של יהדות אשכנז רבי שמשון רפאל הירש. פרנקפורט תרכ"ט [1869] חובת הפרישה מהקהילה הרפורמיתמכתב בגרמנית עם ציטוטים בעברית בכתב יד וחתימת הגאון רבי שמשון רפאל הירש אל רבי נתנאל ווייל מקרלסרואה בו קורא לו לעזוב את בית הכנסת ולפרוש מהקהילה הכללית הרפורמית.כידוע עמדתו של רש"ר הירש הייתה חדה וברורה, שיש חובה גמורה להיפרד מכל השתייכות לקהילה הכללית הרפורמית ולהקים קהילות אורתודוכסיות עצמאיות נפרדות, השומרות על משמר ההלכה והתורה הצרופה ללא כל שינויים וחידושים. על פי החוק הגרמני כל יהודי היה חייב להשתייך לקהלה המקומית, 12 שנה פעל רש"ר הירש לשנות את החוק, עד שמעשי ידיו צלחו והביאו לייסוד 'חוק הפרישה' אשר לפיו כל קבוצת אנשים יכולה להקים לעצמה קהלה עצמאית ולא חייבים להשתייך לקהלה הכללית.מכתב זה הוא עוד לפני 'חוק הפרישה' - מראשית ימיה של שאלה זו, שהסעירה את יהדות גרמניה והונגריה [המכתב הוא משנת תרכ"ט - בשנה זו התאספו מאתיים רבנים מגדולי הונגריה בבודפשט והכריזו על פילוג הקהילות בהונגריה].הגאון הצדיק רבי שמשון רפאל הירש הנודע בשמו הטוב רש"ר הירש (תקס"ח-תרמ"ט), לחם מלחמת ה' ברפורמה וגרורותיה, ומסר נפשו להצלת עם ישראל מציפורני ההשכלה וההתבוללות בין הגויים, הרבה לכתוב הדרכה והשקפה לבני הנוער ומשנתו הפכה לאבן יסוד בחינוך לתורה ויראה ביהדות אשכנז.את המכתב מסיים הרש"ר בעברית במלים'וד' ינחה אתכם בדרך האמת'.פרנקפורט דמיין, 26/10/1869 [י' חשון תרכ"ט] דף בגודל: 1422 ס"מ, כתוב משני צדיו, מצב טוב.
סדר הושענות ופזמונים עם עיטורים יפים. איטליה המאה ה-18 כתב יד.כתב יד נאה ומרשים. תחינות לימים נוראים, סדר הושענות ופזמונים לשמחת תורה כמנהג קהילות קדושות באיטליה.בראש כתב היד הפיוט הקדוש 'אחות קטנה' הנאמר ברבים מקהלות ישראל עם כניסת ראש השנה.כתיבה נאה מאוד, ישרה ומסודרת עם מסגרות רבות מעוטרות ואותיות מקושטות, ציורי עלים וכתרים. בדף הראשון (בצד ב) איור גדול ומרשים כמעט על כל העמוד וסביבו נרשם 'זה ספר פזמונים לימים נוראים' איור בסגנון דומה עם הכיתוב הנ"ל נמצא גם בדף 7,ב.איטליה המאה השמונה עשרה. [28] דף 1814 ס"מ. נייר לבן, כריכה מקורית, מעט כתמים בשוליים, מצב טוב.
המחזור הגדול והמפואר 'שער בת רבים'. ויניציאה תע"א-תע"ה [1711-1715] "מחזור כמנהג קהל קדוש אשכנזים שבאיטליה עם פירוש הדרת קדש... נדפס לתשוקת קהילות קדושות יצ"ו שבמדינות איטלייאה ואלו הן ק"ק ויניציאה אשכנזים וק"ק ספרדים וק"ק איטאלייאני וק"ק פאדובה וק"ק רוויגו וק"ק וירונה וק"ק מאנטובה וק"ק קסאל מונפיראט וק"ק גוריציאה וכל גלילותיהם".הקהילות הנ"ל התחייבו מראש לקנות את המחזורים והוא נמכר קונטרסים קונטרסים [ראה דף ג, א "בכל פעם שתביאו אליהם דף אחד מהמחזור... יתנו לכם ארבעה פשוטים..."]מחזור שער בת רבים הוא מהמחזורים המפוארים והמהודרים ביותר שנדפסו מאז ומעולם. שני חלקים גדולים, נדפס בהידור רב, עם שוליים רחבים, בראש כל חלק שער מפואר עשוי כולו בתחריטי נחושת, עם ציורים של דמויות מלאכים, אנשים וחיות וכן ציורי המזלות בתפילת טל.חלק א.שבתות וימים טובים, ראש חודש, פורים ותשעה באב עם פרקי אבות עם ביאור באיטלקית באותיות עבריותחלק ב. תפילות הימים הנוראים, כולל כל התפילות והתחינות מר"ח אלול ועד שמחת תורה.בשערי שני החלקים חותם הרה"ק רבי נחום דוב פרידמן מסאדיגורה בן הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין ב"ר ישראל מרוז'ין וחתן דודו רבי אברהם יעקב מסאדיגורה. חותמו האישי וחותמת 'קנין כספי'ויניציאה תע"א-תע"ה [1711-1715] ח"א: שע דף. ח"ב: שעב, שעז-שפד דף. גודל: 2941 ס"מ. סט שלם על נייר לבן, הכל בשלמות ובמצב טוב. שני החלקים כרוכים בכריכות חצי עור זהות חדשות.
