פריט : 97
מי הציל את החפץ חיים מציפרני משכילי ווילנא?
מכתב מאת נשיאי ארץ ישראל בווילנא אל חכמי ירושלים - מנהיגי עדת הפרושים. ווילנא תר"י [1850]
מכתב מאת ראשי ומנהיגי עדת ווילנא נשיאי ארץ ישראל - רבי חיים נחמן פרנס, ורבי זלמן זאב מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק ווילנא, אל גדולי ירושלים, מנהיגי הישוב האשכנזי: רבי יוסף זונדל סלנט, רבי ישעיה ברדקי, ורבי דוד טבלי מלונדון.
1) רבי חיים נחמן פרנס – מדמויות ההוד של העיר ווילנא. בזיוו"ר חתן הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים', ולאחר פטירת אשתו עבר לווילנא, בה הרביץ תורה בבית הכנסת הגדול, והעמיד תלמידים מופלגים,בין באי בית מדרשו בווילנא היה החפץ חיים, אשר סיפר לימים כי רבי חיים נחמן פרנס הצילו מהשפעתם הרעה של משכילי וילנא. היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ומלבד גדולתו בתורה, היה חכם במילי דעלמא. שנים רבות היה פרנס ומנהל וגבאי צדקה בווילנא, וגם נשיא צדקות ארץ ישראל, נפטר בשנת תרי"ד. (עיין קריה נאמנה עמ' 257 ועיר וילנא עמ' 185-189)
2) רבי זלמן זאב בן הגאון בעל 'תולדות אדם' (תקמ"ט – תרכ"ז) - תחילה שימש כאב"ד דריטישין, ולאחמ"כ היה מגיד מישרים דק"ק ווילנא, וכאביו היה כוחו גדול בדרוש, היה גדול בתורה, והיה מהבוררים בישיבת וואלוז'ין בשנת תרי"ד. מחבר הספרים עבודה תמה (ווילנא תקצ"ו), ומוסר ודעת על הרמב"ם (שם תרכ"ו).
החותמים היו נשיאי ארץ ישראל בווילנא, ולמעשה כל הכסף שנאסף בליטא עבור ארץ ישראל עבר דרכם. המכתב נכתב על ידי הסופר הנודע של קהלת ווילנא, איש מורם מעם רב פעלים רבי אברהם דוד שטראשון (עיין משבחיו אצל רש"י פין בקריה נאמנה ובעיר וילנא עמ' עמ' 190-191), החתימה האחרונה היא שלו.
ווילנא תר"י [1850] דף בגודל: 21 26 ס"מ. קמטים וסימני קיפול.
מי הציל את החפץ חיים מציפרני משכילי ווילנא?
מכתב מאת נשיאי ארץ ישראל בווילנא אל חכמי ירושלים – מנהיגי עדת הפרושים. ווילנא תר"י [1850]
מכתב מאת ראשי ומנהיגי עדת ווילנא נשיאי ארץ ישראל – רבי חיים נחמן פרנס, ורבי זלמן זאב מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק ווילנא, אל גדולי ירושלים, מנהיגי הישוב האשכנזי: רבי יוסף זונדל סלנט, רבי ישעיה ברדקי, ורבי דוד טבלי מלונדון.
1) רבי חיים נחמן פרנס – מדמויות ההוד של העיר ווילנא. בזיוו"ר חתן הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים', ולאחר פטירת אשתו עבר לווילנא, בה הרביץ תורה בבית הכנסת הגדול, והעמיד תלמידים מופלגים,
בין באי בית מדרשו בווילנא היה החפץ חיים, אשר סיפר לימים כי רבי חיים נחמן פרנס הצילו מהשפעתם הרעה של משכילי וילנא. היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה, ומלבד גדולתו בתורה, היה חכם במילי דעלמא. שנים רבות היה פרנס ומנהל וגבאי צדקה בווילנא, וגם נשיא צדקות ארץ ישראל, נפטר בשנת תרי"ד. (עיין קריה נאמנה עמ' 257 ועיר וילנא עמ' 185-189)
2) רבי זלמן זאב בן הגאון בעל 'תולדות אדם' (תקמ"ט – תרכ"ז) – תחילה שימש כאב"ד דריטישין, ולאחמ"כ היה מגיד מישרים דק"ק ווילנא, וכאביו היה כוחו גדול בדרוש, היה גדול בתורה, והיה מהבוררים בישיבת וואלוז'ין בשנת תרי"ד. מחבר הספרים עבודה תמה (ווילנא תקצ"ו), ומוסר ודעת על הרמב"ם (שם תרכ"ו).
החותמים היו נשיאי ארץ ישראל בווילנא, ולמעשה כל הכסף שנאסף בליטא עבור ארץ ישראל עבר דרכם. המכתב נכתב על ידי הסופר הנודע של קהלת ווילנא, איש מורם מעם רב פעלים רבי אברהם דוד שטראשון (עיין משבחיו אצל רש"י פין בקריה נאמנה ובעיר וילנא עמ' עמ' 190-191), החתימה האחרונה היא שלו.
ווילנא תר"י [1850] דף בגודל: 21 26 ס"מ. קמטים וסימני קיפול.
