פריט : 82
מכתב ארוך בכתב יד וחתימת הנצי"ב מוולוז'ין בענין קבלת יסורין, ומכתב רעייתו הרבנית בת הגאון רבי איצ'לה מוואלוז'ין, אל בנם הגר"ח ברלין. וואלוז'ין תרי"א [1851]
מכתב נפלא בדברי תורה בכתב יד וחתימת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין אב"ד וריש מתיבתא דוואלוז'ין בענין מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה, ומהות היסורין, נשלח אל בנו בכורו וחביבו הגאון רבי חיים ברלין.
- בראש המכתב מספר הנצי"ב לבנו על לימוד התורה באם הישיבות – ישיבת וואלוז'ין המעטירה במלים אלו: 'החיים והשלום אתנו כולנו ב"ה... ואת בני הישיבה הק', כולם אהובים וברורים, ועוסקים במלחמתה של תורה, בשבוע העברה התחלנו במס' שבת בעזה"י, ודבר ה' בידינו הצליח להקים תורה ותעודה, ואל יצל מפי דבר אמת'.
בצדו השני של המכתב, מכתב פרטי בכתב יד וחתימת מהרבנית ריינא בתיה.
בשולי המכתב רשם הגר"ח ברלין בכתב ידו תימצות הדברים, והערה.
הגאון הנצי"ב (תקע"ו-תרנ"ג) ראש ישיבת וואלוז'ין, בעל העמק דבר, העמק שאלה, ומשיב דבר. החל ללמוד בישיבת וואלוז'ין בגיל אחת עשרה, ובהגיעו לגיל מצוות לקחו הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין לחתן, כעשרים וחמש שנה יגע בתורה בהתמדה עצומה, עד שקבל עליו בשנת תרי"ג את הנהגת ישיבת וואלוז'ין, והוא אשר הוביל לפריחתה ושגשוגה במשך יובל שנים.
הרבנית ריינא בתיה בת הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין, ונכדת הגר"ח מוולוז'ין. הייתה אשה גדולה ומלומדת. אחיינה בעל תורה תמימה בספרו מקור ברוך (ח"ד עמ' תתקע"ה) מעיד שרוב שעות היום הייתה יושבת ליד שולחן מלא ספרי תנ"ך, משניות, עין יעקב, מדרשים, וספרי מוסר. ארבעים שנה חייתה בצל הנצי"ב, עד פטירתה בשנת תרל"ג-ד בערך.
בנו בכורו חביבו הגאון רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ט) - למד בילדותו אצל אביו וזקנו רבי איצל'ה, ועד גיל תשע כבר היה בקי בשלשה סדרים, בגיל 15 נשא אשה משקלוב, וישב שם על שולחן חותנו. בתקופה זו עמד בקשרי מכתבי תורה עם אביו. מכתב נפלא זה הוא מתקופת ישיבתו בשקלוב.
וואלוז'ין שנת 'בשלום וברכה' [תרי"א, 1851] דף בגודל 1823 ס"מ, כתוב משני צדי הדף. סימני קיפול.
מכתב ארוך בכתב יד וחתימת הנצי"ב מוולוז'ין בענין קבלת יסורין, ומכתב רעייתו הרבנית בת הגאון רבי איצ'לה מוואלוז'ין, אל בנם הגר"ח ברלין. וואלוז'ין תרי"א [1851]
מכתב נפלא בדברי תורה בכתב יד וחתימת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין אב"ד וריש מתיבתא דוואלוז'ין בענין מברכין על הרעה כשם שמברכין על הטובה, ומהות היסורין, נשלח אל בנו בכורו וחביבו הגאון רבי חיים ברלין.
- בראש המכתב מספר הנצי"ב לבנו על לימוד התורה באם הישיבות – ישיבת וואלוז'ין המעטירה במלים אלו: 'החיים והשלום אתנו כולנו ב"ה… ואת בני הישיבה הק', כולם אהובים וברורים, ועוסקים במלחמתה של תורה, בשבוע העברה התחלנו במס' שבת בעזה"י, ודבר ה' בידינו הצליח להקים תורה ותעודה, ואל יצל מפי דבר אמת'.
בצדו השני של המכתב, מכתב פרטי בכתב יד וחתימת מהרבנית ריינא בתיה.
בשולי המכתב רשם הגר"ח ברלין בכתב ידו תימצות הדברים, והערה.
הגאון הנצי"ב (תקע"ו-תרנ"ג) ראש ישיבת וואלוז'ין, בעל העמק דבר, העמק שאלה, ומשיב דבר. החל ללמוד בישיבת וואלוז'ין בגיל אחת עשרה, ובהגיעו לגיל מצוות לקחו הגאון רבי יצחק מוואלוז'ין לחתן, כעשרים וחמש שנה יגע בתורה בהתמדה עצומה, עד שקבל עליו בשנת תרי"ג את הנהגת ישיבת וואלוז'ין, והוא אשר הוביל לפריחתה ושגשוגה במשך יובל שנים.
הרבנית ריינא בתיה בת הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין, ונכדת הגר"ח מוולוז'ין. הייתה אשה גדולה ומלומדת. אחיינה בעל תורה תמימה בספרו מקור ברוך (ח"ד עמ' תתקע"ה) מעיד שרוב שעות היום הייתה יושבת ליד שולחן מלא ספרי תנ"ך, משניות, עין יעקב, מדרשים, וספרי מוסר. ארבעים שנה חייתה בצל הנצי"ב, עד פטירתה בשנת תרל"ג-ד בערך.
בנו בכורו חביבו הגאון רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ט) – למד בילדותו אצל אביו וזקנו רבי איצל'ה, ועד גיל תשע כבר היה בקי בשלשה סדרים, בגיל 15 נשא אשה משקלוב, וישב שם על שולחן חותנו. בתקופה זו עמד בקשרי מכתבי תורה עם אביו. מכתב נפלא זה הוא מתקופת ישיבתו בשקלוב.
וואלוז'ין שנת 'בשלום וברכה' [תרי"א, 1851] דף בגודל 1823 ס"מ, כתוב משני צדי הדף. סימני קיפול.
נדפס בשו"ת נשמת חיים או"ח סי' מו אך ללא מכתב הרבנית ריינא בתיה בת הגאון רבי איצ'לה מוואלוז'ין.
