fbpx
מכירה 7
ח' תמוז, תש"פ
מכירה 7
30.6.20
מתוך 4 דפים

פריט : 152

אוד מוצל מספריית האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' זצ"ל

 כתב יד. אדרא זוטא מהזהר הקדוש. איספלטרו - יגוסלביה תרט"ז [1856]

הרה"ק בעל אמרי אמת מגור היה בבחינת 'מרבה ספרים מרבה חכמה' בית עקד גדול וחשוב היה לו והיה נחשב בזמנו כאחת הספריות הפרטיות הגדולות והנדירות בעולם. תלאות רבות עברו על ספרייתו, לראשונה בשנת תרס"א בה פרצה שריפה גדולה בעיירה גור שכילתה את ספרייתו, אולם עד מהרה החל לבנותה ולשכללה מחדש. ובפעם השניה בשנות השואה, אוצר הספרים הנדיר אבד ונעלם, שרידים בודדים ניצלו והגיעו עם שארית הפליטה לארץ ישראל, כתב יד נדיר זה הוא אחד מהאודים המוצלים מספריית הרבי זצ"ל. ראה: אהל" רא"ם, רשימת כתבי היד באוצר הספרים של האדמו"ר מגור, מס' 2.

תיאור כתב היד: אדרא זוטא מהזהר הקדוש פרשת האזינו המתאר את פטירת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי – כתב יד מהעיר אישפלטרו שביגוסלביה משנת תקס"ו [1806] 

בראש כתב היד שער עם מסגרת מצויירת בו נרשם: זה ספר האדרא זוטא קדישא נעתק פה איספלטרו יע"א ממני הצעיר וקטין רפאל בכ"ר יוסף פינסו ס"ט לתשוקת הבחור הגביר והנחמד דניאל בכ"ר משה חי ישורון. שנ'ת אין כאל י'ש'ר'ו'ן'. משפחות פינסו וישורון היו משפחות ידועות באיספלטרו. 

בקהילות רבות נוהגים לומר את האדרא זוטא ברוב עם בליל ל"ג בעומר לכבוד הילולת התנא קדישא רבי שמעון בר יוחאי.
60 דף. 1812 ס"מ. כתיבה מרובעת, אותיות גדולות מנוקדות, נייר עבה, קרע בחלק העליון של השער עם תיקון ישן. כריכת עור ישנה מנותקת, עם גב מחוזק בדבק בד שחור.

פריט : 156

קול קורא מודפס להצביע בבחירות בעד יראי ה' בחתימת יד קדשו של הגאון הקדוש בעל 'שם משמואל'

לאשר ימי הבחירות לראשי העדה קרבים ובאים הנני בבקשתי שתשתדלו בכל עוז לבחור רק באנשים תמימי דעים לה' ולתורתו ושומרי מצוותיו... ועלינו להיות זהירים שלא תפול בידי אנשים בלתי שומרי תורה כי הנסיון הראה שכל מגמתם לדכא את כל עניני הדת ח"ו איש לא יתן ידו אליהם. 

כרוז מודפס ועליו חתימת יד קדשו של הגה"ק האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב בעל שם משמואל. חותם: שמואל בהגה"ק מוהר"א זצללה"ה מסאכטשאב המתוגרר כעת בזגיערז וחותמתו האישית. 

האדמו"ר בעל 'שם משמואל' (תרט"ז-תרפ"ו) עילוי מופלא מצעירותו, את רוב תורתו קנה מאביו בעל 'אבני נזר', משנסתלק אביו בחרו בו חסידי סוכטשוב פה אחד להיות מנהיג העדה ולא זז זיז כל שהוא ממנהגי והליכות אביו. תורתו העצומה בכל חלקי פרד"ס התורה בספר היקר 'שם משמואל' על התורה ומועדים. זקני החסידות אמרו: אבני נזר ואגלי טל הם יסודות התורה של סוכטשוב ושם משמואל הוא יסוד החסידות של סוכטשוב. 

דף בגודל: 1523 ס"מ, נקבי תיוק בתחתית הדף וסימני קיפול במרכז.

פריט : 157

הזמנה ומכתב בכתב ידו וחתימתו של מאת האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב בעל 'חסדי דוד'.

הזמנה לחתונת בן האדמו"ר בעל חסדי דוד מסוכטשוב שהתקיימה בעיר זאמוטש בשנת תר"צ ועל גבה מכתב פרטי בכתב יד קדשו של האדמו"ר וחתימתו אל אחיו האדמו"ר רבי חנוך העניך. 

רבי חנוך העניך עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה ולאחר השואה שימש כאדמו"ר מסוכטשוב. במכתבו מביע האדמו"ר את צערו שלא יקח חבל בשמחתו ומבקש שיזכיר את החתן והכלה ביום החופה בכותל המערבי. 

הרה"ק הרה"ק רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב (תרל"ז-תש"ג) מגדולי אדמור"י פולין ומנהיגיה בדור החורבן. בן הרה"ק בעל 'שם משמואל' תלמיד מובהק של זקנו ה'אבני נזר' אשר התבטא עליו 'נכדי יש לו שכל מקיף מן הקצה אל הקצה'. שימש כרב בווישגראד, טומאשוב ומשנת תרפ"ו ממלא מקום אביו, הקים בלודז' ישיבה על שם זקנו בעל אבני נזר בנוסח הלימוד המיוחד של סוכטשוב. בשנות השואה עודד את רוחם של חסידיו והיה מראשי המעוררים לברוח ולא להיענות לפניות הנאצים, נפטר בגטו ווארשא בלי שגופו נטמא בידי הנאצים. 

פאביאניץ תר"צ [1930] 

2214 ס"מ אותיות בצבע זהב. סימני קיפול, חיזוקי נייר בסימני קיפול בגב ההזמנה.

פריט : 160

מכתב הגאון רבי מנחם זמבא הי"ד בענין הבחירות לקהילות בפולין. ווארשא תרפ"ח [1928]

מכתב בענין היערכות היהדות החרדית לקראת הבחירות בקהילות בפולין, והזמנה לאסיפת ראשי אגודת ישראל בענין.
נשלח אל הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל אב"ד פאביאניץ (בנו של השפת אמת), שהיה חבר ועד הפועל של אגודת ישראל. 

על המכתב חתומים הגאון האדיר רבי מנחם זמבא מפראגא, והרה"ח רבי יצחק מאיר בידרמן חתן השפת אמת, וגיסו של הרב מפאביאניץ.

אחרון גאוני פולין, שר התורה, הגאון החסיד רבי מנחם זמבא הי"ד (תרמ"ג-תש"ג) - איש האשכולות, שגאונות חריפות, בקיאות, עמקות גדולה, וחסידות התאחדו על שלחנו. היה יחיד ומיוחד מבין גאוני חסידי פולין, חבר מועצת גדולי התורה, שם הפליא בחכמתו ותבונתו. עם פלישת הנאצים לפולין בשנת ת"ש סבל מידם הארורה, וברח ממסתור אחד למשנהו, וכרועה נאמן דאג רבות לשרידי הגיטו בווארשא, עד שמצא את מותו בימי המרד הנודע, ונהרג על קדוש ה' בחג הפסח תש"ג. מכתביו נדפסו: תוצאות חיים, זרע אברהם, חידושי הגרמ"ז ועוד. 

 ווארשא תרפ"ח [1928] 

בלאנק של לשכת מרכז אגודת ישראל בפולין. 2128 ס"מ. מכונת כתיבה, חתימות מקוריות. נקבי תיוק בשוליים, מעט סימני קרע.

פריט : 161

חידושים על מסכת שבת בכתב יד קדשו של בעל  'מלא הרועים'

חידושים בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל מלא הרועים וקהלת יעקב, על מסכת שבת דפים נג-סא, עם הוספות רבות בשוליים. 

הגאון הקדוש וטהור, קדוש ה' (כלשון השואל ומשיב) רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל מלא הרועים (תקל"ח-תקפ"ה)  מגדולי צדיקי החסידות, ומגדולי מרבני גאליציה. תלמיד אבות החסידות החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ידיד ורע לבעל בני יששכר, והישועות יעקב. 

 בעל בני יששכר כותב בהסכמתו למלא הרועים 'זכרתי ימים מקדם בהיותינו עסוקים בחברת חברים מקשיבים, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, והיה הצדיק הנ"ל לכל דרכיו משכיל, וה' עמו שהלכה כמותו'. 

 והגה"ק רבי חיים מצאנז כתב בהסכמתו לספרו חינוך בית יהודה: 'וליתן הסכמה על ספר הקדוש הזה הוא למותר, כי מי לא ידע גדולתו וקדושתו של כבוד המחבר הקדוש זלה"ה, אשר הוא מפורסם על פני תבל בצדקתו וחריפותו, וקדושתו מלאה הארץ'. נפטר בגיל ארבעים ושבע בלבד, אך יבולו הספרותי בנגלה ובנסתר הוא עצום. לעדות עצמו חיבר ספרים כמנין שמן זית ז"ך, ומהם נדפסו הספרים: קהלות יעקב, מלא הרועים, בית ועד לחכמים, פרשת דרכים זוטא, הגהות וחידושים בש"ס ווילנא, ועוד. 

 [1] דף כתוב משני צדי הדף. 2419 ס"מ. נייר ירקרק. השוליים למטה מעוגלות עם מעט מאוד חסרון וכתמי מים. הכל בכתב יד דק, קריא וברור. שמור בתוך קופסת עור מהודרת. 

פריט : 165

מכתב מאת הרה"ק רבי יוסף מראדוויל ובניו. ראדוויל תרי"ג [1853]

מכתב בחתימת יד הרה"ק רבי יוסף מראדוויל, אל חתנו הרה"ק רבי יצחק מבענדר.

את מכתבו פותח הרה"ק מראדוויל בברכת 'נזכה לשמוע תמיד בשורת החיים והבריאות', ומרעיף ברכות 'והשי"ת ישמור אתכם מכל נגע ומחלה, וישפיע עליך ועל כל בני ביתך ועל נפשות עירך ועל כל נפשות בית ישראל רחמים וחיים ושלום'.

הרה"ק רבי יוסף מראדוויל (תקע"ח-תרל"ה) - דור רביעי להרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, חתן הרה"ק רבי פנחס מאוסטילה (שושלת נשכיז), נהג מצעירותו בפרישות רבה, והרבה בצומות ומקוואות. נסע רבות אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, שההפליג בשבחו. בגיל שבע עשרה התמנה לאדמו"ר, ורבים נהרו לחסות בצלו,מופתים וגילויי רוח הקודש שנראו אצלו היו נפוצים בין חסידי ווהלין. [עיין עליו בהרחבה בקובץ תפארת ישראל (רוז'ין) קובץ יא – מצורף צילום. ובקובץ שפתי צדיקים חוברת ג, ה]

בשולי המכתב, מכתבים פרטיים בכתב יד מאת בניו: בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי אליעזר מראדוויל [שהמגיד מטריסק העיד עליו 'הוא פועל ישועות כמוני', ורבי שלמה קלוגר שהסמיך אותו אמר עליו שהוא בקי בפרי מגדים כמו ב'אשרי']. רבי אלכסנדר שמואל מווישנוביץ, וחתנו הרה"ק רבי מרדכי לרנר משומסק.

ראדוויל תרי"ג [1853]

דף מקופל בגודל 1915 ס"מ. רוב חתימתו של רבי אלעזר חתוכה וחסרה. וכן חורים קטנים וחסרונות קלים שוקמו ותוקנו בהשלמת נייר.

פריט : 166

מכתב הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין אודות סדר מסעותיו באמריקה. קליוולאנד תרפ"ז [1927] 

במכתבו מפרט רבי מאיר שפירא את סדר נסיעותיו לשבועות הקרובים: סינסנטי (פקודי), קענעדי (ויקרא - צו), סט, לואיס (שמיני- תזריע), דטרויט (מצורע וחג הפסח), ואח"כ ניו יורק ושיקאגו.


לצורך השלמת בנין הישיבה, החליט המהר"ם שפירא לצאת בשלהי שנת תרפ"ו לארצות הברית לצורך גיוס כספים – 'קברניט ספינת התורה הטובעת פרש למדינת הים' הודיע העיתון הוורשאי 'מאמענט'. שנה שלמה עשה רבי מאיר שפירא בארצות הברית, ונדד מעיר לעיר, וממדינה למדינה, ועורר את יהודי אמריקה לעזור ולהשתתף 'בהשלמת המוסד הקדוש והנעלה' (כלשונו במכתב וזה) 'ישיבת חכמי לובלין'.


תאריך המכתב: קליוולאנד, עש"ק ויקהל גיטין מ"ג
רבי מאיר שפירא הקפיד במכתביו לציין בתאריך את הדף היומי של יום כתיבת המכתב, שכן אצלו התאריך היה הדף של אותו היום.
אגב, מועצת גדולי התורה בהחלטתה על לימוד הדף היומי, גם כתבה שבכל מכתבי אגודת ישראל הרשמיים, יצויין הדף היומי.



הגאון הנודע רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) - איש האשכולות היה, גאון מובהק בתורה, רב בקהילות מפוארות בישראל, חסיד דבוק ברבותיו, מחנך, מלחין, ונואם בחסד עליון, נשיא אגודת ישראל בפולין, וחבר בסיים הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד, וכל הליכותיו - גינוני מלכות. נפטר צעיר לימים בהיותו בן 46 בלבד, בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא, אך הוא עצמו התבטא פעם ואמר שיש לו שני ילדים - הראשון - הוא הדף היומי, והשני - ישיבת חכמי לובלין.

קליוולאנד [תרפ"ז]. נייר מסמכים רשמי. 2821 ס"מ. בשולי הדף התאריך והמקום: מעט קמטים, קרע קטן בשוליים.

פריט : 168

חיבור גדול בכתב יד - ב' כרכים. דרשות, הספדים ושאלות ותשובות מאת רבי שמואל רפאפורט אב"ד ספרינגפילד, מאסצ'וסטס. תרס"ה-תר"ע [1905-1910]

כחמישים דרשות לשבתות מיוחדות, ימים נוראים ומועדים, סיומי ש"ס, ואירועים שונים, הספדים על גדולי ישראל ועשרים שאלות ותשובות להלכה ולמעשה.

בכתב יד רבי שמואל רפאפורט אב"ד ספרינגפילד, מאסס [מאסצ'וסטס] חותמו בראש הפנקס.

בין הנספדים גדולי ישראל: בעל שדי חמד, האדר"ת, רבי שמואל סלנט, רבי אליעזר גורדון אב"ד טעלז, בעל דברי מלכיאל אב"ד לומז'א, רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד קאוונא והספד על הרוגי רוסיא [פרעות קישינוב]

בדרשותיו הוכיח את בני עדתו בהרבה ענינים אקטואליים הנוגעים למצבם הרוחני של יהודי ארצות הברית באותו דור.

רבי שמואל רפאפורט אב"ד ספרינגפילד, מאסס – נולד בשנת תרי"ב,תלמיד הגאון רבי ישראל סלנטר והגר"א גורדון מטלז, נסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספטור והאדר"ת, משנת תרל"ו אב"ד ראגלע ומשנת תר"ס אב"ד ספרינגפילד, מאסס, בסוף ימיו היגר לירושלים וחתם בין רבני ירושלים על כרוזים ומכתבים. עיין עליו עוד אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמ' 310. שם נזכר שיש לו חיבורים בכתב יד.

370 עמ' בשני כרכים זהים. כל כרך בגודל: 2026 ס"מ. כריכות מקוריות עם גב עור חדש

פריט : 181

תגלית! מכתב הגאון רבי משה סולובייצ'יק בעניין ההצעה של הרב מפונוביז' למנותו כמשגיח בישיבת פונוביז'. לוצרן תשכ"א [1961]

מכתב ארוך ומעניין בכתב יד מאת הגאון הצדיק רבי משה סולובייצי'ק משווייץ, בנו של הגאון רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, בנו בכורו של הגר"ח סולובייצ'יק.
כפי שעולה מן המכתב בשנת תשכ"א הוצע לרבי משה על ידי הרב מפונוביז' משרת משגיח בישיבה, רבי משה דן עם הנמען בשאלה, ומסביר לו את לבטיו, והאם המשרה ראויה ומתאימה לו. ומבקש מהנמען אם יכול להיכנס להגראי"ל שטיינמאן ולשאול אותו מה דעתו בענין, 'כי הרי מכירני במדת מה'.
כמו כן מתייחס הגר"מ במכתבו לשאלה העקרונית, אם לעשות 'ביטוח' זה חסרון באמונה או לא?

הגר"מ סולובייצי'ק (תרע"ה-תשנ"ה) - מדמויות ההוד של הדור הקודם, נכדו של הגר"ח הלוי סולובייצ'יק. תלמיד האמרי משה, ורבי ברוך בער. נמלט מגיוס לצבא הפולני לשווייץ יחד עם ידידו הגראי"ל שטיינמאן, והרביץ בה תורה ויראה כל ימיו. זכה להערצת והערכת כל גדולי הדור.

מכתב ארוך משתרע על ארבעה עמ'. 2 דפים כתובים משני צדדים כל דף בגודל: 1521 ס"מ.

פריט : 186

מכתב מאת הגאון רבי יונה מרצבך אל החזון איש בענין שיעורי רבי חיים נאה. ירושלים תש"ג [1943]

לאחר הופעת ספר שיעורי תורה של רבי חיים נאה, שמע הגר"י מרצבך שהחזון איש מתעסק בבירור ענין השיעורים כדי להגיב להגר"ח נאה, ולכן ערך את מכתבו אליו, בו מביא ראיות מענינות התומכות בדעת החזון איש, כנגד שיעורי הגר"ח נאה.

על גבי המכתב רשם החזון איש 'שמות' אנשים להזכירם בתפילתו.

הגאון רבי יונה מרצבך אב"ד דרמשטאט, וראש ישיבת קול תורה בירושלים (תרס"א-תשמ"א) - איש האשכולות, וגאון מופלא בכל מכמני התורה, אף בנושאים סבוכים שאין יד הכל ממשמשת בהם: כמו שיעורי תורה, זמני ההלכה, וחכמת התכונה.

הרב מרצבך נשא ונתן בהלכה בנושא השיעורים גם עם הסטייפלער, ובאחד ממכתביו אליו מפציר בו הסטייפלער שיסדר לדפוס את חידושיו בנושא השיעורים (ראה עלה יונה עמ' קלג).

ירושלים תש"ג [1943] דף בגודל:2129 ס"מ. כתוב משני צדיו. סימני קיפול וקמטים. הגר"י מרצבך צירף בול כדי שיתשמש בו מרן אם ברצונו לענות, ואם לא 'ישתמש בו מרן למכתביו בעניני ציבור' –

פריט : 188

תשובתו המפורסמת של הגאון רבי משה פיינשטיין בענין היתר מחיצות עזרת נשים מזכוכית - בכתב יד וחתימתו, ברוקלין תשט"ז [1956]

תשובה בכתב יד וחתימת הגאון רבי משה פיינשטיין בענין מחיצות עזרת נשים שהשליש העליון שלהם עשוי מזכוכית, והנשים באות ללא כיסוי ראש, וראשם נראה מעל המחיצה.

בתשובתו נוקט הגר"מ להלכה ולמעשה שאין למחות נגד העושים כן, ומצרף להיתרו את דעת הגאון בעל 'ערוך השולחן', שמכיון שענין זה של כיסוי הראש נפרץ מאוד, אין בזה דין ערווה לקריאת שמע ותפילה, ואף מביא ראיה לדבריו מהגמרא. רק מתנה את היתרו שלא ייראה בשרם במקומות המכוסים.

בסיום התשובה הוסיף הגר"מ עצה למעשה שיש זכוכית שרואים רק מצד אחד, ואם כן ניתן לשים זכוכית כזו שיראו את הגברים, ולא ייראו.

הגאון רבי משה פיינשטיין בעל אגרות משה (תרנ"ה-תשמ"ו) - עמוד ההוראה בדור שאחר השואה, וממקימי עולה של תורה וההנהגה בארצות הברית, כל השאלות שהתעוררו להלכה ולמעשה עם השתנות הזמנים הובאו לשולחנו ולהכרעתו, תשובה זו העוסקת בעניני מחיצות בבית הכנסת העסיקה רבות את הגר"מ פיינשטיין, לאור מצב בתי הכנסת באמריקה.

התשובה נשלחה אל רבי אפרים אשר הלוי ראטענבערג רבה של קהלת נר ישראל בלוס' אנג'לס, בן האדמו"ר רבי משה שמואל הלוי מקאסאן.

ברוקלין תשט"ז [1956] נייר מכתבים רשמי בכתב ידו וחתימתו. 2128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 192

הזמנה לחתונת כ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א - מאת האדמו"ר בעל 'אמרי חיים' זצ"ל, עם מכתב אבי הכלה האדמו"ר מויז'ניץ בעל 'ישועות משה' זצ"ל.

הזמנה לנשואי החתן כמר ישכר דב רקח בן הרה"ק רבי מרדכי מבילגוריי, ב"ר ישכר דב מבעלז, עם בתו של רבי משה יהושע הגר [לימים האדמו"ר מויז'ניץ בעל הישועות משה], בן האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ בעל "אמרי חיים".

החתונה התקיימה בט"ז אדר א' שנת תשכ"ה (1965) בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. הזמנה זו נשלחה על ידי סב הכלה האדמו"ר בעל אמרי חיים מויז'ניץ.

מעבר לדף מכתב הזמנה פרטי בכתב יד וחתימת אבי הכלה האדמו"ר רבי משה יהשוע הגר מויז'ניץ בעל ישועות משה זצ"ל.

החתונה הגדולה
שמחת נישואיו של האדמו"ר מבעלזא, נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, שכן משנת תשי"ז לאחר פטירת דודו המהר"א לא היה מנהיג לעדה, ועליו היו עיני ראשי החסידות למלא את מקום אבותיו הקדושים.
בחתונה השתתפו למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ, בעיתונות התקופה בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה, ולחגיגות שנלוו לה.
חתונה זו והכתרת האדמו"ר בשנה שלאחריה, חוללה מפנה אדיר בשיקומה של חסידות בעלז לאחר השואה, וכיום היא אחת החסידויות הגדולות והמפוארות בחצרות החסידים.

בני ברק תשכ"ה [1965] גודל: 1422 ס"מ, נייר לבן. סימני קיפול.

פריט : 193

מכתב בחתימת יד הרמ"א פריינד ודייני סאטמר לרבני ירושלים. סאטמר תש"ו [1946]

הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים (תרס"ד-תשנ"ו) - נכד הרה"ק רב אברהם יהושע פריינד רב ואדמו"ר באונטרדם ונאסוד (חתן רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אונטרדם), נודע בצדקותו הרבה, והנהגותיו הקדושות. הרביץ תורה בישראל מגיל ארבע עשרה בצל אביו בהוניאד, ועד עלותו על כס מרא דארעא דישראל, בה כהן עד זקנה ושיבה בגיל צ"ג שנים. לאחר השואה שימש ראב"ד בעיר סאטמר.

 הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב (תרנ"ב-תש"מ) - בן הגה"ח בעל ליקוטי מהרי"ח. נודע כצדיק קדוש וטהור (הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו זבחי שלמה), וכך כותב האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בהסכמתו שם 'ידוע להכל שהיה זקן מלא תורה וצדקות, חסיד מאוד נעלה, ויראת השם ברוך הוא האירה פניו, והרביץ תורה ויראת שמים לעדרים רבות בשנים, והיה דבוק לצדיקי דורו. תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל קדושת יו"ט] בסיגעט, ובייחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל עצי חיים] זצללה"ה, כל ימי חייהם'. לאחר השואה שימש רב בסאטמר, ולאחמ"כ אב"ד לוגאנו (שווייץ).

גוף המכתב נכתב בכת"י וחתימתו של הגאון רבי אברהם צבי ווייס (תרס"ב-תשל"ט) -  נסמך להוראה מסבו המהר"ש ענגל, ועוד גדולי הונגריה, כיהן כדומ"ץ בסאטמר, ניצל מהשואה, ועלה ליפו שם כהן כרב, ולאחמ"כ רבה הראשון של נוה אחיעזר, נכדו ממשיך דרכו הוא הרה"ג רבי יצחק ישעיה ווייס שליט"א. 

המכתב נשלח למהרי"ץ דושינסקי בענין מכירת ספר שהיורשים טוענים שנמכר שלא כדין, ובית הדין בירושלים רצה להוציא על זה עיקול.

סאטמר תש"ו [1946] דף רשמי של בית הדין בגודל: 3021 ס"מ. מעט כתמים וקפלים.

פריט : 195

האם יש לכתוב את שם אבי הילד המאומץ בכתובה? שאלה להלכה ולמעשה שהתעוררה אצל האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל מסקולען ותשובה הלכתית ארוכה ממנו. מסמך מרתק!
תשובה ארוכה בהלכה, חלקה בכתי"ק וחתימתו של האדמו"ר בענין כתיבת שם האב בילד מאומץ, האם יש לכתוב את שם האב המאמץ, או את שם האב הביולוגי.

השאלה הייתה נפקא מינא למעשה בחתונת בת מאומצת שהתגדלה בביתו של הרה"ק מסקולען, והיו רבנים שהעירו לו שיש לכתוב את שמו בכתובה. בדבריו מאריך הרבי מסקולען בפלפול בעניני הלכה, ומציע פתרון מה לעשות להלכה ולמעשה.

הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל (תרנ"ח-תשמ"ב) - גדול בתורה, בקי בש"ס ובהוראה, ומקושר לאדמור"י בית רוז'ין, כיהן כרב בסקולען שברומניה מגיל שבע עשרה, ועל שמה נקרא. נתבקש על ידי אגודת היראים לעבור לטשרנוביץ, בה הקים בית מדרש, ופעל גדולות ונצורות למען יהודי רומניה, ובעיקר לילדים פליטי המלחמה. ביתו הדל היה פתוח לכל, ומפתו חלק לילדים עניים, והשיא אותם לבני טובים. בשנת תש"כ הצליח לצאת מרומניה לארצות הברית, שם הקים מוסדות תורה וחסד.

2 דפים (4 עמ') 2127 ס"מ. 18 שורות אחרונות בעצם כתב יד קדשו וחתימתו. נשלח אל רבי שלום [דרמר] אב"ד ט"ג ניאמץ.

פריט : 201

שלשה פריטים היסטורים יקרי ערך מהאדמו"ר הריי"צ!!
המצלמה המקורית שרכש האדמו"ר במתנה לנכדו. / תמונת הריי"צ המקורית שצולמה במצלמה. / הרובל המיוחד שמסר לו לזכרון

שלשה פריטים היסטורים יקרי ערך, הנותנים חרך לעולמו האישי – משפחתי של האדמו"ר הגדול רבינו יוסף יצחק הכהן שניאורסון האדמו"ר השישי בשושלת אדמור"י חב"ד.
כפי שמספר הנכד שלום דובער (בארי) גור אריה, את המצלמה רכש במיוחד עבורו סבו האדמו"ר הגדול הריי"צ, ונתן לו אותה במתנה.

הנכד ביקש לצלם עם המצלמה את סבו האדמו"ר, והוא ניאות להקדיש מזמנו היקר לצורך הצילומים, ואף לבש במיוחד את בגדי השבת שלו - תמונה זו – המצורפת כאן, היא אחת התמונות המפורסמות של הריי"צ.
מצורף גם שטר רובל שנתן לו הריי"צ, וכך אמר לו באותה עת:זה כדי שתזכור מאיפה באת! – היינו זכור את שושלת ומקורות משפחתך, ואת עברם המפואר ברוסיה הסובייטית, ומלחמתם – מלחמת הדת בקומוניסטים.

לפניך שלשה פריטים:
1. המצלמה המקורית, מחברת Voigtlander Skopar Folding Camara הגרמנית מראשית המאה העשרים.
המצלמה על כל חלקיה שמורה בנרתיק עור המקורי. גודל עם הקופסה 19.5 ס"מ גובה רוחב: 13 עובי: 11 ס"מ.

2. שטר הרובל הרוסי אותו קיבל מידי הסב.

3. תמונת הריי"צ המקורית! שצולמה בידי הנכד. בצדה השני הקדשה חתומה מהנכד משנת תש"ט [1949], עוד בחיי חיותו של הריי"צ. גודל התמונה: 2735 ס"מ, קרע קטן ומעט שברים מתוקנים.
מתוך 4 דפים