חליפת שו"ת בין הראשון לציון המקובל רבי אברהם חיים גאגין – הרב אג"ן והגאון רבי שמואל סלנט. ירושלים תר"ה בערך.שאלה בדיני ריבית מאת הגאון רבי שמואל סלנט מראשית ימי עלייתו לירושלים, ותשובת הראשון לציון רבי אברהם חיים גאגין. [2] דפים דף אחד בכתיבת יד סופר באותיות רש"י ובחתימת יד הגרש"ס באותיות מרובעות: שמואל בהרב רצ"ה ז"ל – חתימה נדירה מאוד.דף שני - תשובת רבי אברהם חיים גאגין בחתימת ידו המפורסמת: הצעיר אג"ן. וכן תשובת הגרש"ס על תשובת הרב אג"ן בהעתקת כתב יד סופר. גאון ירושלים, המקובל האלוקי, רב תנא חסידא קדישא ופרישא רבי אברהם חיים גאגין (תקמ"ד-תר"ח), הראשון לציון, וראש ישיבת המקובלים בית אל, חתן רבי רפאל אברהם שלום מזרחי בעל דברי שלום נכד הרש"ש, ולאחר פטירת חותנו התמנה להיות 'רבן של חסידים' ולעבור לפני התיבה על פי כוונות הרש"ש בישיבת המקובלים מארי דרזין בית אל. מחיבוריו :שו"ת חוקי חיים (ירושלים תר"ג) ומנחה טהורה (שאלוניקי תקצ"ו). הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה של ירושלים, ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים, ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים.נדפס בספר תורת רבינו שמואל סלנט ח"א עמ' קנד-קנה.גודל: 1814 ס"מ. מצב טוב.
כתב יד. סידור מנחה וערבית לימות החול ושבת כמנהג בגדאד. כתב יד נאה עם עיטורים. אמצע המאה התשע עשרה.סדר מנחה וערבית לימות חול, סדר קבלת שבת עם מגילת שיר השירים, תפלת ערבית לליל שבת, זמירות שבת, תפילת מנחה לשבת. כתב יד נאה ומסודר, רובו באותיות מרובעות, והשאר (מע' 115) באותיות רש"י. בראש הסידור 'למנצח' בצורת המנורה עם עיטורים עדינים. בדפים הראשונים עיטורים מרשימים המעטרים את חתימות בעליו של כתב היד. בדפים הראשונים חתימת בעלים בסגנונות שונים:יעקב בכמוהר"ר שאול שיך בן היקר שיך יוסף משה דוד בנימין. אביו וזקנו היו גבירים חשובים ונודעים בבגדאד, מתומכי ומחזיקי ישיבותיה. אביו הוא הגביר הנודע שיך חי שאול, שבנה את בית הכנסת 'שאול' בבגדאד בשנת תרט"ו, שהיה בנו של נשיא קהילת בגדאד הגביר הצדיק רבי יוסף משה דוד בנימין, אשר פעל רבות לטובת בני עמו, הוא נזכר לשבח על ידי גדולי בגדאד, וכן על ידי רבי משה חיים אביו של הבן (ראה, יהודי בבל בתקופות האחרונות עמ' קעד). 153 עמ'. 810 ס"מ. כריכת עור רכה מקורית. מצב טוב.
ביאורים על התורה בכתב יד הגאון הקדוש רבי אליהו הכהן מאזמיר בעל "שבט מוסר" ביאורים על התורה בעצם כתב ידו של הגאון הקדוש רבי אליהו הכהן האיתמרי מאזמיר, בעל שבט מוסר ומדרש תלפיות. הגאון המופלא, צדיק וקדוש עליון רבי אליהו כהן האתמרי מאזמיר בעל שבט מוסר ומדרש תלפיות, איש פלא ומופת, שדבריו היו נשמעים בשמים, וגירש כמה וכמה פעמים רוחות רעות, כפי שמעיד בספריו. היה מגדולי רבני אזמיר, חיבר למעלה משלושים חיבורים, ורבים השיב מעוון בדרשותיו ותוכחותיו – כעדות החיד"א. שמו נישא ברטט בפי כל חכמי הספרדים והאשכנזים, ובפרט על שם ספרו הראשון שזכה לאין ספור מהדורות "שבט מוסר". כמו כן נודע מאוד חיבורו 'מדרש תלפיות' בו קיבץ דברים נפלאים ומופלאים. בספרי הגאון רבי חיים פלאג'י מרבה להפליג בשבחו, ומספר דברים נוראים אודותיו. בעל "שבט מוסר" נפטר זקן ושבע ימים בשנת תפ"ט (1729), ומנוחתו כבוד באזמיר.הדברים נדפסו בספר מגלה צפונות ח"א שנדפס באזמיר בשנת תרי"ז שנדפס על פי כתב יד זה. בדף [3,א] בכותרת שם החיבור "מגלה צפונות" בדף [6,ב] הערה בכתב יד שונה . [16] דפים כתובים משני צדי הדף [32 עמ']. גודל: 22 16 ס"מ. אוטוגראף, עם הוספות בגליון. כתמי מים קרעים עם חסרון בטקסט ובשוליים הודבקו והושלמו בהשתלת נייר ביד אמן. בדף 7,ב שארית של ציור המנסה להמחיש את יציאת יעקב והגעת עשו באותו הזמן לקבל את הברכות, אך אמצע הציור חסר (בנדפס הוא נשמט לגמרי), כרוך בכריכת עור מרשימה.
חיבור שמקורו בטיבט ותורגם לבקשת מלך סין. כתב יד. דרך איש ישר. כלכתה - הודו תקפ"ג [1823] ספר דרך איש ישר המלמד לאדם דעת – דברי חכמה ומוסר איך יתנהג כל ימי חייו לעצמו ולאחרים, נמצא כתוב בגנזי מדינות טיבע"ט בקצה הודו המזרחי, ולבקשת המלך שינ"א יצא לאור, ולרוב יופיו נעתק מלשון הודו ללשון הקודש על ידי אברהם אבן רופא. כתב היד הוא העתקה מהספר, נדפס בלונדון בשנת תקל"ג. העתקה נעשתה - כנרשם בשולי השער בכלכתה שבהודו בשנת תקפ"ג [1823]. כתבי יד מהודו בפרט מתקופה זו הנם נדירים ביותר. בשער כתב היד חתימת רבי אלעזר אהרן הכהן עראקי - רב, שו"ב וחזן, בכלכתא, בשנת תר"א הקים את בית דפוסו הנודע בכלכתה (ראה לעיל פריט 108) 43 עמ'+36 דפים חלקים, 9.514 ס"מ. נייר לבן. מעט סימני עש זעירים בשוליים, כריכת חצי עור ישנה.
כתב יד מרהיב עין צבעוני ומצוייר. פנקס המוהל של רבי אברהם חיים מסיניגאליה. איטליה תקס"ט [1809]פנקס מוהל איטילייאני נהדר, מלווה בעיטורים ואיורים, ושערים בצבעים ססגוניים, כריכת עור אדומה מקורית עם הטבעות בצבע זהב. בראש כתב היד שער במסגרת ארכיטקטונית בצבעי אדום וזהב, ובצדו השני ציור מרשים של עקידת יצחק, עם מלאך האוחז בידו של אברהם, וברקע איל נאחז בסבך.לרשימת הבריתות שער נפרד [דף 22,א] עם הכותר 'מילה בסלע'. בדף [20,ב] ציור אגרטל בצבעי אדום וכחול על רוב העמ'.כתב היד כולל: סדר ברית המילה, תפילות המוהל, ופזמונים מיוחדים לברית מילה, ורשימת שלושים ותשע בריתות שנערכו בין השנים תקס"ט – תר"ג [1809-1843] בידי רבי אברהם חיים מסינגאליה בנו של הגאון בעל 'שבת של מי'. הפזמון בדפים [9,ב-11,א] חובר על ידי הגאון רבי יעקב שמשון שבתי מסינגאליה בעל 'שבת של מי' לכבוד בנו המוהל. הברית הראשונה שנכתבה בפנקס היא של בנו הנימול על ברכי אביו הגדול הנ"ל. הברית באות כ"ג משנת תקצ"ח, היא של רבי יוסף אהרן אשכנזי בנו של הגאון הנודע רבי יהודה שמואל אשכנזי בעל הסידור בית מנוחה, ועוד.[33] דפים + [15] דפים חלקים. גודל: 13.518.5 ס"מ. נייר עבה, כל עמוד מוקף מסגרת אדומה עבה. חיתוך דפים מוזהב, כריכת עור מקורית עם הטבעות בצבע זהב, נקבי עש זעירים בשוליים.
קובץ תשובות מגאוני איטליה משנת תקמ"א [1781] תשובות הרבנים על הפסק בתפילה לאמירת פיוטים, זמן קבלת שבת ועוד. בראש הקונטרס תשובה ארוכה מאת רבי שלמה יונה אב"ד טורינו, ולאחריו תשובות הרבנים שהסכימו לפסקו. רבי ישעיה חזקיה שלמה מיכאל יונה אב"ד טורינו – מגדולי חכמי איטליה בדורו, נכדו ותלמידו של רבי אליהו הלוי הנזכר להלן, בעת שליחותו התאכסן החיד"א בביתו, ונקשרו ביניהם קשרי חיבה וידידות. החיד"א העיד עליו שהוא 'מתנהג בחסידות'. רבי אליהו הלוי אב"ד אליסנדריה דילה פאלייא (תע"ג-תקנ"ב) מגדולי וזקני רבני איטליה בדורו, תשובות ממנו נדפסו בפחד יצחק לידיד נעוריו מהר"י לאמפרונטי ובשו"ת שמש צדקה, חיבר ספרים רבים וחלקם נדפסו, החיד"א בספריו הפליג בשבחו מאוד. רבי יהושע מרגלית אב"ד ניצא די פרובינצא = ניס- צרפת (העתקה) שאר בשרו של הגאון רבי משה מרגלית בעל פני משה על הירושלמי. רבי אליהו הכהן מליוורנו – העתקה בחתימת ידו. מרבני ליוורנו, נכדו של בעל 'יד מלאכי', כתב הקדמה ארוכה לספרו של זקנו הנ"ל. רבי מאיר סנגויניטי – מגדולי הדיינים בליוורנו, הסכמות ממנו מצויות בספרים רבים שנדפסו בליוורנו, מהם: שמע יעקב, חסדי דוד, שדה הארץ, עדות ביהוסף. רבי יעקב נוניס ואיס – אב"ד ליוורנו, בעל חדות יעקב, בנו של הגאון בעל 'שיח יצחק', תלמיד בעל 'שער המלך' ותלמידו חביבו של החיד"א, רבי יעקב שימש בתקופה זו כסופר ק"ק ליוורנו וחתום כאן על העתקת תשובת רבי יהושע מרגלית. קונטרס נוסף בפולמוס זה, אך בהעתקה שונה היה לפני עורכי הקובץ עץ חיים (צאנז) קובץ ה' עמ' ג-יא) שם לא נדפסו תשובותיהם של רבי אליהו הכהן מליוורנו, ותשובתו הארוכה של רבי מאיר סנגויניטי. תשובת הגאון רב ישמעאל כהן בעל 'זרע אמת' בנדון זה נדפסה בשנות דור ודור (דסלר) ח"א עמ' שכח. [3] דפים גדולים כתובים משני צדדים. גודל: 3323 ס"מ. כתמים כהים וחור קטן במרכז הדף בסימני הקיפול.
תשובה להלכה מאת הגאון רבי יצחק לאמפרונטי בעל פחד יצחק. פירארה תע"ו [1716]תשובה להלכה ולמעשה בענין אנוסה מאת הגאון הנודע רבי יצחק לאמפרונטי בעל פחד יצחק. בתשובתו מסכים בעל 'פחד יצחק' לפסק הרב הפוסק מוהרא"ס [=רבי אברהם סגרי] ומאיים על הנתבע שאי לא ציית דינא 'יש לייסרו'. בשאלה זו נשאו ונתנו כל גדולי רבני איטליה בדורו: ביניהם בעל שמש צדקה, חמיו רבי יוסף פייאמיטה, הרב"ך, רבי ישעיה באסן, מהר"י בריאל ועוד. ונדפסו תשובותיהם יחד עם תשובת מהר"י לאמפרונטי בספרו הנודע פחד יצחק ח"א (ויניציאה תק"י) ערך אונס. הגאון מהר"י לאמפרונטי (תל"ט-תקי"ז) מגדולי רבני איטליה בדורו דור דעה, נודע בכל תפוצות ישראל בחיבורו העצום 'פחד יצחק', הכולל תשובות, כללים ופסקי דינים לפי א"ב. מלבד גדולות בתורה, הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים, היה רופא מומחה לרבים, וברוב צדקותיו גמל חסד בגופו וממונו כפי שהעיד עליו רבי חננאל ניפי בספרו זצ"ל (תולדות גדולי ישראל טריאסטי תרי"ג) מערכת י אות יב.פירארה תע"ו [1716] גודל: 2919 ס"מ. כתם מים, כתם דיו, קרע עם מעט חסרון הושלם ברסטורציה אמנותית.
מכתב מאת הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי אב"ד אנקונה בן החיד"א. 'גם עושר וכבוד וזהב הארץ מלא ביתם' מכתב מאת הגאון רבי רפאל ישעיה אזולאי לראשי קהילתו באנקונה משנת תקס"ח [1808]. רבי רפאל ישעיה אזולאי (תק"ג-תקפ"ו) בנו בכורו של החיד"א, היה גדול בתורה, והשיב תשובות בהלכה, מתוך ספר תשובותיו "אמרי נועם" נדפסו כמה תשובות בספר זכרון משה, וכן כמה תשובות ממנו בספרי אביו הגדול שהוקירו וכבדו, ותמיד הזכירו בחיבוריו בחיבה יתירה (בני בכורי החכם השלם עצום ורב, אור עיני, ידיד נפשי וכדומה).משנת תקמ"ה רבה של אנקונה בהמלצת אביו, במשך ארבעים שנה עד עלותו לגנזי מרומים ביום ט' שבט תקפ"ו, וימיו כימי אביו פ"ג שנה, כבוד גדול עשו לו במותו ובני קהילתו התאבלו עליו ימים רבים.המכתב באיטלקית,בסופו שורות סיום בלשון הקודש כתובים במליצה, בעצם כתב ידו וחתימתו של רבי רפאל ישעיה. אנקונה תקס"ח [1808] 1824 ס"מ. נייר כפול , חותם שעוה. סימני קיפול. מצב טוב.
סדר הדלקת נרות – לוח מצוייר. איטליה המאה השמונה עשרה לוח קיר מצוייר בצבעים צבעוניים, עם ציור נאה של הדלקת נרות שבת. בציור נראה גם הבעל עושה קידוש, וילדים משחקים. נכתב וצוייר באיטליה במאה השמונה עשרה - בלשון הקודש ואיטלקית עמודה מול עמודה. כולל: סדר הדלקת נרות שבת, ובשוליו ברכות חלה וטבילה (ברכות חנ"ה), עם תפילה על הבנים.גודל: 2740 ס"מ.
מכתב מאת האדמו"ר מ'תולדות אהרן' אל רבו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בענין הערות על ספר ויואל משה. מכתב בכתב יד האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, אל 'מורי ורבי הגאון הקדוש, צדיק יסוד עולם, תפארת ישראל מרן אדמו"ר שליט"א [מסאטמר]. המכתב עוסק בהערות ששלח האדמו"ר מתולדות אהרן על ספר ויואל משה לרבו הרה"ק מסאטמר. במכתבו מתנצל האדמו"ר מתולדות אהרן על שמעיז לשלוח הערות על ספרו של רבו, אך תמך יסודותיו בכך שראה שגדולי ישראל נהנים ששולחים הערות על חיבוריהם. 'גם שאני חושש אולי יהיה נחשב בעיני רבינו קצת הערות או אולי רוב לשטותים, אמנם תורה היא וללמוד אני צריך...'. האדמו"ר בעל תולדות אהרן (תרע"ד-תשנ"ז) חתן הרה"ק רבי אהרן ראטה בעל 'שומר אמונים'. בצעירותו למד אצל גדולי הונגריה רבי ישראל פריינד מהוניאד, רבי יהודה סג"ל רוזנר מסקעלהיד, וחסיד ותלמיד של הרה"ק רבי יואל מסאטמר. לאחר פטירת חותנו בשנת תש"ז, ישב על כסאו ובמשך יובל שנים הנהיג את עדת החסידים וייסד וביסס את חסידות 'תולדות אהרן' הירושלמית. דף בגודל: 1318 ס"מ ללא תאריך [כנראה: תש"כ] כתוב משני צדיו הכל בכתי"ק וחתימתו. מצב טוב.
כרטיס הנסיעה המקורי של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בנסיעתו מארץ ישראל לארצות הברית בשנת תשט"ו [1956] פריט היסטורי נדיר! כרטיס הנסיעה של האדמו"ר רבי יואל מסאמטמר ורעייתו הרבנית מחיפה לשווייץ בדרכו לארצות הברית, לאחר ביקורו בארץ ישראל לחיזוק מוסדות התורה והחינוך. הנסיעה נערכה באניית חברת הספנות האיטלקית Adriatica. האדמו"ר נסע תמיד באניות זרות. גם לאחר שחברת צי"ם הפעילה אניות, נמנע האדמו"ר לנסוע בהן משום שהאניות נסעו בשבת, והמלחים היהודים נאלצו לחלל שבת בעבודתם. לאחר הקמת המדינה הציונית, ביקר האדמו"ר בארץ ישראל ארבע פעמים, מטרת ביקוריו היו לחזק את החינוך החרדי בארץ ישראל, ולסייע במאבק חרדים נגד גיוס בנות, ניתוחי מתים ועוד, ובעיקר רצה להשפיע על החרדים לדבר ה' לא להשתתף בבחירות, ולכן ביקוריו נערכו על פי רוב סמוך לבחירות (כולל ביקורו זה בשנת תשט"ו). כרטיס מקורי בגודל: 1724 ס"מ. עם מעטפת קרטון מקורית , מעט סימני קרע בקיפול.
פולמוס המחיצות בבתי הכנסת תשובתו המפורסמת של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר נגד המקילים באופן עשיית המחיצות בבית הכנסת, קונטרס בן 21 עמודים בכתב יד קדשו!תשובה ארוכה מאוד בכתב יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי יואל מסאטמר באיסור הגמור של עשיית שינוי כל שהוא בהעמדת מחיצות העזרת נשים בבית הכנסת. הרקע לתשובה: לאור המצב הרוחני הירוד ביהדות אמריקה, החלו גם לזלזל בענין המחיצות בעזרת נשים בבית הכנסת. בשנת תש"י פירסם הגאון רבי משה פיינשטיין תשובה ארוכה בענין זה. [בקובץ תלפיות שנה ד חוברת ג-ד וראה גם אגרות משה ח"א סי' לט], ולמעשה התיר לעשות עזרת נשים בגזוזטרא למעלה, אף באופן שהנשים נראות מלמטה, וגם מחיצות בבית הכנסת שיגיעו עד לכתפיים. כנגד תשובה זו כתב מהר"י את התשובה הנוכחית.בתשובתו הארוכה והמפורטת דוחה האדמו"ר בתוקף את תשובת הגר"מ פיינשטיין מכל וכל, ומסיק להלכה שעל פי דינא דגמרא הוא איסור גמור, ואין שום היתר לעשות מחיצות באופן שניתן לראות את הנשים, ואם עשו כן אסור להיכנס לבתי כנסיות אלו.21 עמ' (18 עמ' גוף התשובה + 3 עמ' נוספים ובהם השמטות) נכתב על גבי בלאנקים אישים של האדמו"ר, כל דף בגודל: 2128 ס"מ. הכל בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר עם תיקונים, מחיקות והוספות. נדפס בשו"ת דברי יואל ח"א סי' י'. התשובה נשלחה אל הגה"צ רבי חנניא יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעטץ בעל ספר טהרת יום טוב.
מכתב בכתב יד הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסק חתן הרה"ק משינאוואמכתב המלצה לסייע לתלמיד חכם בן העיר פריסטיק, בכתב יד וחתימת הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק, אבי האדמו"ר הקדוש רבי חנה מקולשיץ, ושורת המלצה בכתב יד וחתימת הגה"צ רבי ישראל אהרן כ"ץ ענגלאנדר ראב"ד פריסטיק. הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מפריסטיק (תר"ל – תרפ"ו) בנו של רבי אריה ליבוש אב"ד דוקלא בן רבי דוד מקשנוב בן הדברי חיים מצאנז. זקנו הדברי חיים קירבו וחיבבו והאציל עליו מרוחו בתורה וגמ"ח, בברכת זקנו נשא את בת הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא, והיה סמוך על שולחן חותנו. שימש כרב בדוקלא ומשנת תרנ"ה בפריסטיק. לגודל קדושתו, חסידותו ופרישותו לא הכיר בצורת עצמו (ראה דברי חנה השלם פרקי תולדות עמ' י'), נודע כגומל חסד בגופו וממונו, ופעמים רבות עמד לימין אביון בגופו וממונו, מכתב זה הוא עדות נוספת לכך. הגה"צ רבי ישראל אהרן כ"ץ ענגלאנדר ראב"ד פריסטיק – תלמיד הדברי חיים. מהר"ש ענגיל הפליג בערכו שהוא מורה הוראה מובהק, ובעל 'כוכב מיעקב' אמר עליו שהוא מגדולי הדיינים בגאליציה. נפטר בשנת תרצ"ב ונטמן ליד רבי מנחם מנדל מפריסטיק. (מאורי גאליציה ח"ו עמ' 108) ללא תאריך [לפני תרצ"ב] 2117 ס"מ סימני קיפול, חיזוקי נייר דבק בפינות.
חתונת הלברשטאם-ראבין. ווישניצא תר"פ [1920] הזמנה לחתונת רבי יחזקאל שרגא מדוקלא בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק עם בת הרה"צ רבי יצחק ראבין מצפת. הזמנה לחתונת הבחור החריף המופלג רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק, עם הכלה רחל מרים בת הרה"צ רבי יצחק ראבין אב"ד צפת, נכדת הרה"ק רבי נפתלי ראבין אב"ד ווישניצא, חתן הרה"ק משינאווא. גם החתן וגם הכלה היו נכדים של הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא. החתן רבי יחזקאל שרגא שימש לימים כאב"ד דוקלא, נרצח בביתו באכזריות עם כל משפחתו בשנת תש"ב, וזכה לקבר ישראל. תשובה ממנו בשו"ת מקדשי ה' סי' לח [ראה: רבינו הקודש מצאנז ח"ב עמ' רמא] הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם (תר"ל – תרפ"ו) - צדיקי הדור העידו עליו שהוא 'צדיק יסוד עולם' אך היה ענוותן ושפל ברך, וסירב להתנהג באדמורו"ת, בברכת זקנו נשא את בת דודו זקנו הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא. שימש כרב בדוקלא ובפריסטיק. בנו הוא האדמו"ר הק' רבי חנה מקולשיץ.החתונה התקיימה בווישניצא בחדש תר"פ [1920] ההזמנה נדפסה בסאניק. גודל: 1423 ס"מ. נייר כפול, שביר מעט.
מכתב מאת הרה"ק רבי חנה מקולשיץ ובנו רבי משה אהרן הי"ד. רישא תרפ"ח [1928] מכתב עצה בעניין רפואי בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ. נכתב בשולי מכתב בנו הרה"צ רבי משה אהרן הלברשטאם. הרה"ק רבי חנה מקולשיץ (תרמ"ד-תש"ג) נודע בקדושתו וטהרתו כאחד האדמורי"ם המופלאים בשושלת הרבנים לבית רבותינו הקדושים מצאנז, וכבר דודו זקנו רבי ישעיה מטשכויב בן זקוניו של הדברי חיים אמר עליו שיש לו הרבה ממידותיו של הדברי חיים. שמו יצא כפועל ישועות, וביתו היה תל שהכל פונים אליו לקבלת עצה ברכה וישועה. הפליא לעשות ברפואות לחולאים קשים ואנושים, והחולים שבו לאיתנם מכח ברכותיו. בנו הרה"צ רבי משה אהרן הי"ד, חתן הצדיק רבי דוד מייזלש אב"ד אוהעל - היה גדול בתורה ויראה, שימש כרב הצעיר בקולשיץ, הרביץ תורה בתלמידים, ונודע בתפילותיו בכוונה עצומה. ניהל את חצר אביו בחכמה ותבונה, נעק"ה עם כל בני משפחתו הי"ד. רישא תרפ"ח [1928] נייר מכתבים רשמי של הרה"ק מקולשיץ. 1423 ס"מ, כתוב משני צדי הדף.
הרה"ק רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב'. לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל לא נכון ליסע שמה' [לארץ ישראל] (1948) - מכתב בכתב יד קדשו של האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל הלברשטאם מסטרופקוב בעל דברי מנחם. מכתב בכי"ק של האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב בעל דברי מנחם, אל בן אחותו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל דברי יחזקאל שרגא. האדמו"ר בעל דברי יחזקאל שרגא. שימש כרב בגרמניה לאחר השואה, והייתה בכוונתו לעלות לארץ ישראל, ועל כך כותב לו דודו הדברי מנחם במכתב זה: 'ומה שכתב שמה שרצונך לעלות לארץ ישראל, תמהתי מאוד, כי לפי דעתי בעיתים הללו רח"ל לא נכון ליסע שמה, ודברתי אודותיך עם הרב מקלויזינבורג שליט"א, ואמר לי אשר כתבת אליו שאין רצונך לבא לפה...' תכתוב לי אמיתת הדברים, וגם אל הרב מקלויזינבורג למען אוכל להתייעץ עמו. האדמו"ר הק' רבי מנחם מנדל מסטרופקוב (תרל"ג- תשי"ד) בעל 'דברי מנחם', בנו בכורו של רבי שלום מסטרופקוב בעל 'דברי שלום', בן הגה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא בעל 'דברי יחזקאל', בן הרה"ק בעל 'דברי חיים' מצאנז – אשר שימש כסנדק שלו. בילדותו נפטרה אמו, וגדל בבית זקנו הקדוש משינאווא. כבר בצעירותו הפליא המהר"ש ענגל את בקיאותו וחריפותו. בימי השואה נמלט לבודפשט, והסתתר יחד עם הרה"ק מוהר"א מבעלזא שאף מסר לו קוויטל, ומשם נמלט לשוויץ. בבואו לאמריקה בשנת תש"ז נחשב כאוד מוצל זקן משיירי כנסת הגדולה, שריד לדור קודם וכל האדמורי"ם הוקירוהו וכבדוהו. נודע כצדיק ופועל ישועות. ומכל רחבי ארה"ב נהרו אליו להיפקד בפקודת ישועה ורחמים. הוא שימש כסנדק של האדמו"ר מוהר"א מסאטמר שליט"א, בהוראת הדברי יואל. וכן של האדמו"ר מצאנז שליט"א. האדמורי"ם מסטאמר וסקווירא שהו ליד מיטתו בעת עלותו לגנזי מרומים. ברוקלין תש"ח בערך [1948] נייר מסמכים 2128 ס"מ, סימני קיפול וקמטים, קרע קטן בקיפולי הדף. בצד השני רשימות בכתב יד האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב בעל דברי יחזקאל שרגא.
אגרת ברכות בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבובוב בעל קדושת ציון הי"ד .מכתב נדיר מלא וגדוש בברכות, חתום בחתימת יד קדשו הנאה של האדמו"ר בעל קדושת ציון זצ"ל. '...הנני מברכו ברפואה שלימה ובהתמדת בריאות השלימות, והשי"ת יזכהו לראות רב נחת מיו"ח שי', ותתחדש עליכם השנה לטובה ולברכה, ותפילותיו יעלו לרצון לפני אדון כל, כנפש ידידו"ש באה"ר [ידידו דורש שלומו באהבה רבה] הק' בן ציון הלברשטאם'. הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד (תרל"א-תש"א) - בן הרה"ק רבי שלמה, נכדו של רבי חיים מצאנז, מגדולי האדמורי"ם בגאליציה לפני השואה. בשנת תרנ"ט נשא בעצת הרבי משינאווא את בתו של הרה"ק רבי שלום אליעזר מרצפרט, בן הדברי חיים, וישב אצל חמיו כחצי שנה. משנת תרס"ה ישב על כסא אביו, הוא הקים מחדש את ישיבת אביו, והקים דור חדש של חסידים, להם דאג ברוחניות וגשמיות. תפילותיו היו ברגש רב, וניגוניו נודעו לשם דבר. בשנת תרצ"ב עבר לטשעבין. בימי החורבן נתפס ונהרג באכזריות הי"ד.המכתב נשלח אל הרה"צ רבי יעקב ישראל שמערלער – מנכדי הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, שכן אבי אביו רבי מרדכי ממיקולייב, היה חתן רבי אברהם חיים ממיקולייב, חתן הרה"ק מפרמישלאן [ולכן מכנהו הקדושת ציון בראשית מכתבו:שהיו"ח – שלשלת היוחסין]. טשעבין תרצ"ג [1933] 1423 ס"מ. מצב טוב
מכתב ברכה בחתימת האדמו"ר ר בי שלמה הלברשטאם מבאבוב - מגדולי האדמורי"ם בדור שלאחר השואה. יברך ד' חילו ופועל ידיו ירצה ויצליח בכל אשר יפנה, ויהיה שבע רצון, מלא ברכת ד' בבריאות השלימות... האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם מבובוב (תרס"ח-תש"ס) נצר לאדמור"י שושלת צאנז המפוארת, בן האדמו"ר רבי בן ציון בעל קדושת ציון, בנו של רבי שלמה מבובוב, נכדו של רבי חיים מצאנז. בנעוריו נסמך מגאוני גאליציה, ובשנת תרצ"א נתקבל לרב בבאבוב, בנסים גלויים ניצל מהשואה, ושיקם את החסידות. חכם מחוכם, מנהיג לרבים ובעל הדרת פנים מרשימה, בלאנק רשמי ברוקלין תשמ"ג [1983]. 1826 ס"מ. נקבי תיוק.
'מצבה הכלכלי של ישיבתינו מזעזע' – מכתב האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רבין – הלברשטאם מצעשינוב - בעניין הישיבה וחידושי תורה. טומאשוב תרח"צ [1938]. מכתב ארוך ומעניין מאת האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רבין – הלברשטאם מצעשינוב, בענין מצבה הקשה של ישיבת נצח ישראל בטומאושב לובלסקי, בהנהגת אביו האדמו"ר רבי אריה ליב מטומאושב. בתחילת המכתב הערות בדברי תורה, ודברי שבח על ספר 'מחזה אברהם' (קלויזינבורג תרפ"ז). האדמו"ר רבי שלום יחזקאל שרגא רבין – הלברשטאם מצעשינוב – בן הרה"ק רבי אריה ליבוש מצעשינוב, בנו של רבי יצחק טוביה רבין, חתנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. היה גדול בתורה, והרבה להתכתב בדברי תורה עם גדולי הדור, לאחר השואה היגר לארצות הברית, והקים מרכז לחסידות צעשינוב. רבי שלום יחזקאל היה גיסו של האדמו"ר רבי שלמה מבאבוב. 3 עמודים גדולים. 2033 ס"מ. טומאשוב תרח"צ [1938]. מצב טוב.
תעודת כשרות על יי"ש שליבאוויץ לפסח, בחתימת האדמו"ר הרה"ק מפאפא, ורבי חיים הלברשטאם ראב"ד סאטמר, ורבי ישעיה קליינמאן. סאטמר תרצ"ז [1937] . על המכתב חתומים: הרה"ק רבי יוסף גרינוואלד (תרס"ג-תשמ"ד) - לימים האדמו"ר מפאפא. בן רבי יעקב יחזקיה גרינואלד, בנו של בעל ערוגות הבושם, תלמיד אביו ודודו זקנו בעל קרן לדוד, לאחר נישואיו שימש כדיין בסאטמר, ויד ימינו של בעל קרן לדוד בהנהגת הישיבה. לאחר השואה היגר לארצות הברית, והקים מחדש את בית מדרשו וישיבתו. הרה"ק רבי אהרן מבעלזא העיד עליו שלא טעם טעם חטא מעולם. רבי חיים הלברשטאם ראב"ד סאטמר (תרמ"ה-תש"ב) - בנו בכורו של הרה"ק רבי שלום אליעזר מרצפרט, זקנו הרה"ק מהורונסטייפל חיבבו מאוד, והחליף עמו מכתבי שו"ת, נודע כקנאי גדול, ולוחם מלחמות ה'. רבי ישעיה קליינמאן (תרל"ב-תרח"צ) - מגדולי מורי ההוראה בסאטמר, גדל בבית דודו – אחי אמו הרה"ק רבי ישעיל'ה קרעסטירר, והתלווה עמו בנסיעותיו לצדיקי הדור, לאחר מכן למד אצל בעל ערוגות הבושם, ונעשה לתלמידו המובהק. בהשתדלות רבו התמנה בשנת תרנ"ז לדיין בסאטמר, והיה מראשי המדברים בהנהגת העיר. בצדו הקדמי של הדף מכתבו של ר' יוסף שפיגעל - סוחר יי"ש מסאטמר אל רבני ניו יורק, ומצדו השני כתב עדות מהרבנים הנ"ל על נאמנותו וחזקת כשרותו של רבי יוסף הנ"ל. עם חותם בית הדין. דף בגודל:3128 ס"מ. מצב טוב.
ספר 'יראה ואהבה' – כתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין – תלמידו הגדול של רבי חיים מצאנז.חיבור עמוק ונפלא מלא בגאונות וחריפות על ספר יראים, בכתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין – מעורכי תשובותיו של הדברי חיים, ומראשי שושלת בובוב. ספר היראים נכתב במרכז הדף, ומשני צידיו שני הפירושים יראה ואהבה. כתב היד כולל חלק מהחיבור הגדול והמקיף הנ"ל שנדפס לראשונה רק בשנת תשמ"ה.בדף שלפני כתב היד רשם המחבר שתי רשימות, ובהם דברים אישיים ששפך עליהם שיח לפני הקב"ה: 'יום ב' דר"ח ניסן שנת תרל"ו בקשתי מאת השי"ת שיעזור לי בקרוב, וישגיח בעין חמלה עלי... כי סבבוני רבות מכל צד, אקוה אל ה' אשר גוחי מבטן... והוא יעזרני'. וכן: 'ערב ראש השנה תרל"ו שפכתי שיח לפני ה' יתברך שיעזרני מהר, למען תוה"ק ויעזרני על דבר כבוד שמו'.כן: 'ערב ראש השנה תרל"ו שפכתי שיח לפני ה' יתברך שיעזרני מהר, למען תוה"ק ויעזרני על דבר כבוד שמו'. הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין (תקפ"ד בערך – תרל"ז) - בעל בית אהרן על גיטין, ועוד חיבורים רבים חשובים, גאון עולם בנגלה ובנסתר, תלמיד קרוב וחביב לבעל דברי חיים מצאנז, והיה מעורכי תשובותיו (כן כתב בספרו שם עולם ח"ב סי' ק"ע). רבי חיים מצאנז כתב עליו שהוא "מושלם בתורה ויראה" וגילה חיבתו כלפיו בהסכמתו לספר בית אהרן. רבי שמואל אהרן גם היה מחותנו של הדברי חיים, שכן בנו רבי נפתלי היה חתנו של הרה"ק רבי יחזקאל משינאווה. חלק משושלת בובוב המורחבת נמנית על יוצאי חלציו. קארטשין תרל"ה [1875]אוטגראף. [100] עמ' מסומנים בכתב היד עה-קכג [1] דף לא ממוספר. 3124 ס"מ, כתב יד נאה ומסודר עם הוספות שוליים. כריכה מקורית עם גב חדש. מצב טוב,
חומש הגבורים – כתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין, עם חלום בכתב יד בנו על חשיבות הספר. חידושים נפלאים על פרשיות התורה, כתובים בעצם כתב יד הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין אב"ד קארטשין תלמיד חבר של הרה"ק רבי חיים מצאנז ומעורכי תשובותידברי חיים. בראש כתב היד מצורף דף בכתב יד בן המחבר, בו הוא רושם שאביו התגלה לו בחלום ואמר לו איזה שם יקרא לספר, ומה פירושו, וזה לשונו: 'אור ליום ד' פרשת עקב ט"ו לחודש מנחם אב שנת תרל"ז, שני שבועות וג' ימים אחר פטירת כ"ק אדוני אבי מורי ורבי זצוק"ל, ראיתי אותו בחלומי, ושאלתי אותו לקריאת שמות לחיבוריו הטהורים, ואמר לי על כל אחד שמו. אך שכחתי אח"כ, רק זאת זכרתי שעל חבור על התורה קרא שם חומש הגבורים, ואמר לי כי הוא כמו וחמושים עלו בני ישראל, שהפירוש הוא כלי זיין כן הוא הפירוש חומש הגבורים, כלי זיין של גבורים'. בראש הדף הראשון רשם המחבר 'חידושי אגדה על הפרשיות אשר יזמין השם יתברך בפי מוצש"ק פ' בא תרכ"ד'. הגאון החסיד רבי שמואל אהרן רובין (תקפ"ד בערך – תרל"ז) בעל בית אהרן על גיטין, ועוד חיבורים רבים חשובים, גאון עולם בנגלה ובנסתר, תלמיד הגאונים בעל אריה דבי עילאי, ורבי זאב וואלף פרנקל אב"ד פעשווארסק בעל משיב כהלכה [ומביא דברים בשמו בכתב היד שלפנינו], חסיד קרוב וחביב לבעל דברי חיים מצאנז. והיה מעורכי תשובותיו (כן כתב בספרו שם עולם ח"ב סי' ק"ע). רבי חיים מצאנז כתב עליו שהוא "מושלם בתורה ויראה", וגילה חיבתו כלפיו בהסכמתו לספר בית אהרן. רבי שמואל אהרן גם היה מחותנו של הדברי חיים, שכן בנו רבי נפתלי היה חתנו של הרה"ק רבי יחזקאל משינאווה.חלק משושלת בובוב המורחבת נמנית על יוצאי חלציו. אוטוגרף. נח דף כתובים משני צדדים [116 עמ']. ועוד 8 דפים חלקים 1924 ס"מ, שיקומים קלים בשוליים ובפינות, מעט כתמים בשני דפים ראשונים, כרוך בכריכת חצי עור חדשה. כתב היד נדפס בשנת תשנ"ו.
מכתב גדוש ברכות בחתימת יד האחים האדמורי"ם מראחמסטקיווא. ירושלים תרח"צ [1938] 'לשנה טובה מוצלחת מאושרת ומעוטרת בכל מילי דמיטב... שנת שלום והשקט ובטח בכל עניניו וחפציו ברו"ג [ברוחניות וגשמיות]... יגדלו את יוצאי חלציהם ברוב נחת ותענוגו שד' יזמין זיווגים הגונים בקרוב לבנו ובנותיו, הננו המעתירים בעדם ובעד כל ישראל לישועה וגאולה שלמה בקרוב לטובה ולברכה'. האחים האדמורי"ם רבי אברהם דוב (תרכ"ה-תש"ה) ורבי דוד (תרל"ב-תשי"א) ניהלו את חצר ראחמסטריווקא בשותפות מלאה, קיבלו קהל כשהם ישובים זה לצד זה, וקראו 'קוויטלאך' יחד, ואף ערכו שולחנות ('טישים') בצוותא חדא. מנהג זה ירשו מאביהם רבי מנחם נחום בהרה"ק רבי יוחנן מראחמסטריווקא, שכך נהג עם אחיו רבי זאב מראחמסטריווקא. נכתב על בלאנק משותף לשני האדמורי"ם, וחותמת מיוחדת לשניהם, אך כל אחד חתם בעצמו בחתימת יד קדשו. גודל: 2720 ס"מ. עם נקבי תיוק בראש הדף עם פגיעה קלה באותיות ובשולי הדף.
מכתב הסכמה נדיר מאת הרה"ק רבי גדליה טברסקי ממאלין .מכתב הסכמה בחתימת יד הרה"ק רבי גדליה ממאלין לספר מכתבי אליהו על תרי"ג מצוות ועשרה מאמרות מאת הרה"ח רבי אליהו לרמאן. משנת תר"נ. ההסכמה נדפסה בספר מכתבי אליהו (ברדיטשוב תרנ"ד), עם כמה שינויים בנוסח, וכן בתאריך – כאן תר"נ ושם תרנ"ב. בהסכמה הוא מזכיר שכבר העיד על החיבור דודי הרה"ק [רבי דוד משה] מטשורטקוב. הרה"ק רבי גדליה ממאלין (תקע"ח-תרס"א) בן רבי ישראל מברסלב, בן הרבנית שרה בתו של רבי נחמן מברסלב.אביו רבי ישראל מברסלב היה חתנו של הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל. רבי גדליה התייתם בגיל צעיר. וגדל בבית זקנו רבי אהרו מטשרנוביל. רבי אהרן הכתירו לאדמו"ר בחייו, והושיבו בעיירה מאלין. רבי גדליה אימץ את שם משפחתו של זקנו רבי אהרן (שמו הפרטי הוא על שם סב אמו הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן). דף בגודל: 1318 ס"מ. מצב טוב. נדיר ביותר.
מכתב נדיר מהאדמו"ר רבי נחום מרדכי מטשורטקוב. 'והגם שאין דרכינו ליתן מכתב בכתב יד, בכל זאת למען להחזיק מוסדות המקום הק דוש הזה - הקלויז - אשר ראשו מגיע השמימה, יצאתי מגדרי לבא בכתובים'. מכתב נדיר ומיוחד כתוב כולו בעצם כתב יד וחתימת האדמו"ר הרה"ק רבי נחום מרדכי מטשורטקוב מבתי הכנסת המפוארים והנהדרים ביותר באותה תקופה היה ה'קלויז' בטשורטקוב, והפאר וההדר ניבטו מכל פינה, בנייתו הושלמה בשנת תרנ"ג על ידי הרה"ק רבי דוד משה בנו של הס"ק רבי ישראל מרוז'ין, על תכנונו וסידורו עמד בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב. במלחמת העולם הראשונה נמלט האדמו"ר מטשורטקוב לוינה, ההויף והחצר נפגעו, אך בנין הקלויז נותר על תלו וכמעט לא נפגע.במכתב הנדיר שלפנינו קורא האדמו"ר רבי נחום מרדכי – האדמו"ר השלישי בשושלת טשורטקוב:'לקרב למלאכת הקדש, לעשות תיקונים בבנין הבית הקדוש – הקלויז, שבו ערכו שווע אבותי הקדושים זצ"ל ...'האדמו"ר מוסיף וכותב'והגם שאין דרכינו ליתן מכתב בכתב יד, בכל זאת למען להחזיק מוסדות המקום הקדוש הזה אשר ראשו מגיע השמימה, יצאתי מגדרי לבא בכתובים'.אביו האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ביקש בצוואתו שיראו לחזק את בדקי הקלויז למען יעמוד שנים רבות. טשורטקוב תרח"צ [1938] דף גדול: 23.531.5 ס"מ., כולו כאמור בכתב יד קדשו הנאה של האדמו"ר וחתימת ידו. . קרע קטן משוקם ברטסורציה אמנותית בפינה השמאלית למעלה.
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין נכד הרה"ק מרוז'ין. מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין לבתו הרבנית חוה (חוהני) אשת האדמו"ר רבי מנחם נחום מהוסיאטין. את מכתבו פותח האדמו"ר במלים 'ליבע טהיירע טאכטאר חוהני תחי' [=בתי היקרה והאהובה], ומסיים במלים 'זייא גיזונד מנאי אביך וואס ווינשט כ"ט [היי בריאה ממני אביך שמאחל לך כל טוב]. ישראל'. האדמו"ר הקדוש רבי ישראל מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) - איש פלא ומופת. נכדו היחיד של הרה"ק מרוז'ין שעלה לארץ ישראל, אמרו שאצלו היה ניתן לראות רוח הקודש בחוש, כפי שהיה אצל האדמורי"ם מהדור הקודם. משנת תרנ"ד אדמו"ר בהוסיאטין על מקום אביו רבי מרדכי פייבוש בנו של רבי ישראל מרוז'ין, במלחמת העולם הראשונה גלה לווינה, ומשם עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל ונחשב לזקן האדמורי"ם. בשולי המכתב מכתב נוסף מבתו מרת חיה שרה אשת האדמו"ר בעל אהלי יעקב מהוסיאטין אל אחותה הנ"ל. תל אביב [תרצ"ז] נייר מכתבים רשמי: 2229 ס"מ, . סימן קיפול במרכז הדף. מצב טוב.
מכתבו של ראש שושלת בהוש האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, אל דודו רבי דוד משה מטשורטקוב. לרגל הנחת תפילין לבנו רבי אברהם יהושע העשיל. תרל"ד [1874] 'ולבבו יתעורר לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה לפי כבוד תפארת אבותיו הקדושים'במכתבו מבשר הרה"ק מבוהוש לדודו האדמו"ר מטשורטקוב כי בנו רבי אברהם יהושע העשיל יגיע בער"ח שבט לשנת י"ג 'ויתחיל להניח תפילין בשעה טובה ומוצלחת, ולבבו יתעורר לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה לפי כבוד תפארת אבותיו הקדושים'. בנו חתן הבר מצוה רבי אברהם יהושע העשיל כהן לימים כאדמו"ר מאדז'וד חתן הרה"ק רבי מנחם נחום משטפנשט. הרה"ק רבי יצחק מבוהוש [תקצ"ה-תרנ"ו] - האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו הראשון של הסבא קדישא מרוז'ין, בן בנו בכורו הרה"ק הרבי שלום יוסף מרוז'ין. ונתגדל על ברכי סבו, משנפטר עליו אביו בשנת תרי"א, החל לכהן כאדמו"ר בגיל י"ז בלבד [והיה נכדו הראשון של ר"י מרוז'ין שכהן כאדמו"ר]. והשפעתו על יהודי רומניה הייתה עצומה. כתב יד סופר בחתימת יד קדשו של האדמו"ר. באהש תרל"ד [1874] גודל: 2329 ס"מ. קרע קטן משוקם בשוליים.
אוניקום: לוח קיר גדול מעשה ידי הגאון בעל 'בית יצחק'. וינה תקע"ח [1828] הדפסה צבעונית עם ציורי המזלות לוח למאה עשרים ושמונה שנה בעריכת הגאון רבי יצחק ב"ר אליעזר ממונאקטש, מחבר הספרים הידועים בהלכות שחיטה: בית יצחק, אהל יצחק ולקיטת יצחק.בעל 'בית יצחק' נודע בדורו למומחה בעל שם במלאכת השחיטה ודיני טריפות. חיבוריו התקבלו מאוד, והם זכו לתפוצה רבה, ונדפסו עשרות פעמים. אולם דבר היותו מומחה גם בחכמת התכונה, וחיבור הלוח, לא היה ידוע.נדיר באופן יוצא מן הכלל! לא מופיע ברשימות ביבליוגרפיות, ואינו בספריה הלאומית בירושלים. לוח גדול: 3748 ס"מ. דף בצבע ירקרק, חלק מהכותרות בדיו אדום. משני צדי הדף ציורים מרשימים של י"ב המזלות, ומסגרת מעוטרת. בראש הדף הוראות מפורטות איך להשתמש בלוח. מעט חורים זעירים, עם חיזוקי נייר בגב הלוח.
