פריט : 178
מכתב הרה"ק רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנא בעל חובת התלמידים. וארשא תרפ"ה.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש מפיאסצנא בעל אש קודש, חובת התלמידים ועוד, אל חסידיו בעיר ראדום, בו מבשר להם על אירוסיו של בנו רבי אלימלך בן ציון לבתו של הרה"צ רבי שלמה זלמן פרלוב מבולחוב (שושלת נובומינסק).
החתן רבי בן ציון אלימלך נהרג בחג הסוכות, והעידו אנשים ששהו במחיצת האדמו"ר שלא הזיל דמעה ואמר 'חג היום, צריך לשמוח'!!
האדמו"ר מפיאסצנא רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד – קדוש מרחם היה, ובקדושה עלה בסערה השמימה, בלהבות כבשני ההשמדה הנאצית. נולד בשנת תרמ"ט לאביו הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק שהיה אז זקן אדמור"י פולין, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו, והמאור ושמש מצד אמו, ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש. בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו"ר ורב בפיאסצנא, ובגיל שלושים וארבע ייסד את ישיבתו הגדולה בווארשא, בה חינך והרביץ תורה ויראה.
היה רועה נאמן לעדתו, ואב רחום לתלמידיו וחסידיו, ומסר נפשו למענם, בימי צר ומצוק היה בגיטו הוורשאי, וקשה לתאר את כל הקורות עמו באותם ימים, לפי כל העדויות מסר נפשו לקיום המצוות ושקע בתלמודו, בתוך ימי האימה שקד על כתביו וכתבם בדם ליבו, את חדשיו האחרונים לימי חייו, בילה במחנה ריכוז שבקרבת לובלין בקדושה ובטהרה, כולו תפוס שרעפים, מתכונן כביכול לעקידה לעלות השמימה בקידוש ה', עד בוא היום המר והנמהר יום ד' חשון תש"ד בו הועלה על המוקד.
שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים והכשרת האברכים. דרשותיו משנות תש"א-תש"ד נכתבו על ידו בספר אש קודש, ונמצאו בדרך פלאית בחפירות בבנין בווארשה.
1 דף. נייר מסמכים רשמי. 2228 ס"מ. קרעים עם חסרון של מלים בשתי שורות. הנייר שוחזר בשיקום אמנותי.
מכתב הרה"ק רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנא בעל חובת התלמידים. וארשא תרפ"ה.
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש מפיאסצנא בעל אש קודש, חובת התלמידים ועוד, אל חסידיו בעיר ראדום, בו מבשר להם על אירוסיו של בנו רבי אלימלך בן ציון לבתו של הרה"צ רבי שלמה זלמן פרלוב מבולחוב (שושלת נובומינסק).
החתן רבי בן ציון אלימלך נהרג בחג הסוכות, והעידו אנשים ששהו במחיצת האדמו"ר שלא הזיל דמעה ואמר 'חג היום, צריך לשמוח'!!
האדמו"ר מפיאסצנא רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד – קדוש מרחם היה, ובקדושה עלה בסערה השמימה, בלהבות כבשני ההשמדה הנאצית. נולד בשנת תרמ"ט לאביו הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק שהיה אז זקן אדמור"י פולין, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו, והמאור ושמש מצד אמו, ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש. בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו"ר ורב בפיאסצנא, ובגיל שלושים וארבע ייסד את ישיבתו הגדולה בווארשא, בה חינך והרביץ תורה ויראה.
היה רועה נאמן לעדתו, ואב רחום לתלמידיו וחסידיו, ומסר נפשו למענם, בימי צר ומצוק היה בגיטו הוורשאי, וקשה לתאר את כל הקורות עמו באותם ימים, לפי כל העדויות מסר נפשו לקיום המצוות ושקע בתלמודו, בתוך ימי האימה שקד על כתביו וכתבם בדם ליבו, את חדשיו האחרונים לימי חייו, בילה במחנה ריכוז שבקרבת לובלין בקדושה ובטהרה, כולו תפוס שרעפים, מתכונן כביכול לעקידה לעלות השמימה בקידוש ה', עד בוא היום המר והנמהר יום ד' חשון תש"ד בו הועלה על המוקד.
שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים והכשרת האברכים. דרשותיו משנות תש"א-תש"ד נכתבו על ידו בספר אש קודש, ונמצאו בדרך פלאית בחפירות בבנין בווארשה.
1 דף. נייר מסמכים רשמי. 2228 ס"מ. קרעים עם חסרון של מלים בשתי שורות. הנייר שוחזר בשיקום אמנותי.
