fbpx
מכירה 6
Jan 21, 2020
מכירה 6
21.1.20
מתוך 4 דפים

פריט : 153

 כתב יד מפואר. ליקוטי הרר"י מרוז'ין. ברדיטשוב תרל"ה [1875]

אמרות טהורות מפנינים יקרות אשר יצאו מפי אדוננו מורנו ורבנו תפארת ישראל והדרו אור בהר בשחקים... רבינו רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ועכ"י, נכתב פה ברדיטשוב שנת זה' הש'ער ל'ה צדיק'ים יבאו בו [תרל"ה] לפ"ק. 
כתב יד נחלק לשני חלקים:

החלק הראשון (דפים א-כח) כולל מאמרים ארוכים שנאמרו בין השנים תקפ"ד-תקפ"ו עוד בימי שבתו על ממלכתו ברוז'ין, לפני פרשת העלילה והמאסר.

החלק השני (דפים כט-נג) דיבורים קצרים יותר.

כתב יד יחסית קדום, נכתב עשרים וארבע שנה לאחר פטירת הרה"ק מרוזי'ן.
הרה"ק מרוז'ין לא העלה את דבריו על הכתב, ופעם אמר על עצמו: כולם עושים חיבורים ואני עושה בנים (גנזי ישראל ג' חשון), תורותיו נרשמו מפי החסידים, וקובץ קטן מהם בשם 'עירין קדישין' נדפס לראשונה רק בשנת תרמ"ה. בימינו ראה אור הספר עירין קדישין השלם בעריכת ר"נ פלינטנשטיין בן האדמו"ר מקפיטשניץ שליט"א, ובו ליקט גם מכתבי יד – אולם כתב יד זה לא היה למראה עיניו.

[1], נג דף 1619 ס"מ. נייר עבה משורטט, כתיבה נאה ומיושרת, בראש הספר שער בדיו שחור וסגול עם מסגרת מעוטרת. מצב מצוין. כריכה מקורית משופשפת.

פריט : 154

 מכתב נדיר בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי נחום מרדכי מטשורטקוב הראשון - בנו בכורו של הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב. לאמו בת הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל. תרכ"ט [1869]

הרה"ק רבי נחום מרדכי בנו בכורו של הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב נפטר בגיל צעיר מאוד, בשנות העשרים לחייו, ומכתבים ממנו נדירים ביותר.
מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי נחום מרדכי פרידמן לאמו 'הרבנית הצדקת ומפורסמת משכלת, יראת השם צנועה וחסידה, בת קדושים מרת פיגא' [בת הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל].
שני בנים היו לרבי דוד משה מטשורטקוב בנו של הסבא קדישא מרוז'ין: הבכור רבי נחום מרדכי (תר"ד בערך-תר"ל), והצעיר רבי ישראל.
 רבי נחום מרדכי התבלט מנעוריו בדבקותו הגדולה, וצידקותו הרבה, ואף שהיה חלוש וידוע חולי, לא פסק מעבודת הקודש אותה ספג בבית אביו ובבית זקנו רבי אהרן מטשרנוביל. בשנת תרכ"ב נשא את בת דודו רבי שלום יוסף מרוז'ין. רבי נחום מרדכי לא האריך ימים, ונפטר על פני אביו וזקנו בשנת תר"ל.
אחיו רבי ישראל מיאן להתנחם עליו, ואף קרא את שם בנו על שמו, מסופר ששאלו את רבי ישראל מטשורטקוב בעת ההלוויה מדוע הוא בוכה יותר מאביו, אמר: לאבי יש עוד בן, לי אין עוד אח [הנאדר בקדושים פרק א' מדברנא דאומתיה עמ' נט].
כאמור,מכתבים ממנו נדירים ביותר.
במכתבו הוא מעדכן אותה על שלום אביו ושלום אחיו רבי ישראל, ומספר לה שרבי ישראל הנו שמח, ואוכל ושותה ושומר על בריאותו, ומבטיח לה שהוא שולח מכתב בכל יום!!.

[1] דף בגודל: 1321 ס"מ. מלבד הפתיחה כולו ביידיש. מעט קמטים.

פריט : 156

שושלת ראפשיץ. מכתב נדיר ביותר מאת האדמו"ר הק' רבי מנשה מראפשיץ חותנם של הקדושת יו"ט ובעל המלבוש מזידיטשוב

מכתב בחתימת יד קודשו של האדמו"ר הרה"ק רבי מנשה רובין מרופשיץ. הזמנה לחתונת בתו מרת רייצא עם החתן המופלג ר' אליעזר ליפא. 

הרה"ק רבי מנשה מראפשיץ (תקנ"ה-תרכ"א) אדמו"ר לאלפים, צדיק וקדוש, גדולי דורו העריצוהו מאוד, וידוע שהרה"ק רבי שמעון מיערוסלב זקן האדמורי"ם באותו זמן נסע אליו. הרה"ק רבי חיים מצאנז כותב עליו בתשובה (דברי חיים יו"ד סי' נא) 'ויתווך כאשר יבצע ביניהם ידידי הרב המאור הגדול הקדוש מו"ה מנשה נ"י אבר"ק ראפשיטץ' ובמכתב אחר הוא כותב עליו שלום רב לידיד נפשי ה"ה הרב המאה"ג [המאור הגדול] בו"ק [בוצינא קדישא] החסיד המפורסם שלשלת היוחסין פ"ה [פאר הדור] ע"ה [עמוד הימיני] נ"י [נר ישראל] כקש"ת [כבוד קדושת שם תפארתו] מו"ה [מורינו הרב] מנשה נ"י. (ילקוט אגרות קדש, צאנז, עמ' מא).
נודע באהבת ישראל שלו 'ובחיים חיותו רצה תמיד להשפיע על ישראל שפע ברכה והצלחה' (המו"ל בהקדמתו ספרו לחם שמנה למברג תרל"ו), בנו בכורו של הרה"ק רבי אשר ישעיהו מרופשיץ (חתן הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ), אביו מינהו לרבה של רופשיץ עוד בחייו. בצעירותו נסע אל החוזה מלובלין, וכן קיבל מרבי צבי הירש מרימנוב.

על חתניו נמנים האדמורי"ם הנודעים: רבי חנניה ליפא יום טוב ליפא טייטלבוים, בעל 'קדושת יום טוב'. ורבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי, נכד רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב בעל 'מלבוש לשבת ויום טוב' [חותנו של החקל יצחק].

המכתב נשלח אל הגביר המפורסם רבי בצלאל וויינבערגער מהעיר גארליץ [חותנו של רבי אברהם חיים הורוויץ אב"ד פלאנטש, חותנו בזיוו"ר של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר]. בצדו השני של המכתב, מכתב מאת שמואל ווינברגר – כנראה בן הנ"ל.
מכתב זה הוא המקור היחידי לידיעה על בתו זאת של רבי מנשה, וכן על חתנו.
דף כפול בגודל: 1017 ס"מ. שורת הסיום והחתימה בכתב יד קדשו. סימני קיפול, מעט השתקפות דיו מהצד השני.

פריט : 157

שושלת ראפשיץ. כתב שבועה נגד עלילות דם [בעקבות פרעות קישינוב] בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי נפתלי ממעליץ

בשנת תרס"ג פרצו פרעות אכזריות ביהודי קישינוב, ראשיתם של הפרעות בעלילת דם שפירסם עיתון ברוסיה, על גופת נער אוקראיני שנמצא מת וכמובן האשים את היהודים שהשתמשו בדמו למצות.
בעקבות זה פירסם הרה"ק ממעליץ את השבועה הבאה (גם אסיפת הרבנים הגדולה בקראקא בשנת תרס"ג נפתחה בשבועה בענין עלילת הדם ראה יד רא"ם עמ' 11)

'אנכי הבא על החתום הנני נשבע בקדושת תורתינו הכתובה בספר התורה, שהעלילה הנתעבה ונאלחה שמעלילים על אחב"י בכל דור בהריגת נפש אדם שלא מבני ישראל לקחת מדמו לצורך עבודה דתית, היא שקר ודבר כזב...' - על השבועה חתם בעצם כתב יד קדשו הרה"ק רבי נפתלי הורוויץ אב"ד מעליץ.


האדמו"ר רבי נפתלי הורוויץ ממעליץ (תר"ה-תרע"ו) בעל 'קדושת נפתלי' נקרא על שם זקנו הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, תלמיד הדברי חיים מצאנז שהורה לקרוא לו עוד בחיי אביו 'מורה מורנו'. והיה מאוכלי שולחנו של דודו רבי אליעזר מדז'יקוב. בזיוו"ר חתן רבי מאיר נתן הלברשטאם בן הדברי חיים. בשנת תרל"ט התמנה לממלא מקום אביו כרב ואדמו"ר במעליץ.
תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, והיו שתיארוהו 'מלך ישראל'. זכה להעמיד שושלת מפוארת, בין צאצאיו נמנים אדמורי"ם וצדיקים משושלות האדמורי"ם הלברשטאם, צאנז, סאסוב ועוד.

מעליץ תרס"ג [1903] 2 עמ' דף בגודל: 2416 ס"מ. מסמך היסטורי יוצא דופן, נדיר ביותר.

פריט : 160

מכתב מאת הגאון רבי שמעון מעליר אב"ד פאדהייץ והגליל. פאדהייץ תרכ"ד [1864]

מכתב ברכה לכבוד השר והטפסר סיר משה מונטיפיורי בשם כל קהל עדת פודהייץ על כל הטובות והחסדים אשר פעל ועשה למען בני ישראל במארוקו ובכל תפוצות הגולה. מאת הגאון רבי שמעון מעליר [מלר] אב"ד פאדהייץ.  

'הגאון המפורסם החריף ובקי החכם השלם מהר"ר שמעון מעליר אב"ד פאדהייץ' (שו"ת בית שלמה א"ה סי' יט) היה מגאוני גאליציה המובהקים בדורו, נכדו ותלמידו של הגאון רבי נתן נטע קליצר אב"ד פאדהייץ [מגזע הט"ז, תלמידו של הגאון רבי משולם איגרא, ידידם של הקצות החשן והנתיבות, הגאון רבי עקיבא איגר מזכיר מחידושיו, שימש כרבה של פאדהייץ על מקום הגאון בעל לב אריה] וממלא מקומו ברבנות, נשא ונתן עם גאוני דורו בעל השואל ומשיב, בית שלמה, בר ליואי, חסד לאברהם, דבר משה, בית יצחק, מהרי"א הלוי, שאילת שלום ועוד [ראה: מאורי גאליציה כרך ג עמ' 887].

דף בצבע כחול בגודל: 2228 ס"מ. פאדהייץ חירות לפ"ק, הכל בכתב ידו וחתימתו, עם חותם שעוה אדום, חותם פחם של הקהילה וחתימת יד ראשי הקהל. מצב טוב מאוד.

פריט : 162

מכתב נדיר בכתב יד וחתימת המהרש"ם . ברעזאן תרס"ג [1903]

מכתב נדיר בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון אב"ד ברעזאן בעל שו"ת מהרש"ם, בו הוא מבקש עזרה למצוא דירה לבנו בירושלים על ידי כולל הונגריה. 

בנו הגאון רבי יצחק אב"ד חאצעמיר בעל מנחת יצחק על התוספתא היה עשיר גדול אך 'נהפך עליו הגלגל וכל הונו ורכושו חלף הלך לו' ולכן מבקש המהרש"ם סיוע לבנו, אחר שהגיע אליו שמועה שיש לכולל הונגריה בתים בירושלים המיועדים עבור עולים תלמידי חכמים.

שר התורה הגאון המהרש"ם (תקצ"ה-תרע"א) היה נודע כמשיב הגדול בדורו, וכל השאלות הסבוכות היו באות לפתחו, ויעידו על כך אלפי התשובות שהשיב להלכה לכל קצוות תבל אשר נדפסו בספרי תשובותיו, והוא השיב עליהם בבהירות ובמשנה סדורה. עוד כשהיה צעיר לימים ראה בו גאון הדור בעל "שואל ומשיב" את יורשו הרוחני, והשר שלום מבעלז בירכו שתורתו לא תהא רק כמונחת בקופסה, אלא שיוכל להשתמש בה בכל עת ובכל שעה.

נייר מסמכים אישי: 2923 ס"מ הכל בכתב ידו וחתימתו משנת תרס"ג. ממוען לרבי אליעזר פאלאק רב בעיר פעסט [הכוונה היא אל רבי אליעזר סופר]. מצב טוב.

פריט : 164

תשובה להלכה בענין להכניס ספר תורה לבית סוהר של גויים באמריקה עבור יהודים הכלואים שם – תשובה מענינת בכתב יד הגאון רבי מאיר אריק. טארנא תרפ"ד [1924]

תשובה להלכה ולמעשה האם מותר להכניס לבית סוהר של גויים ספר תורה עבור האסירים היהודים, מאת הגאון רבי מאיר אריק אב"ד טארנא 
בשולי המכתב מבקש מהר"ם אריק 'מהתשובות ששלחתי לכתר"ה אין לי כלל, כי ידוע לכת"ר כי חמשה כרכים שו"ת שהיו לי נאבדו בעת המלחמה, ואם יש לכת"ר איזה תשובות שהשבתי לו יועיל בטובו וישלחו, ורצהי"ת אדפיסם'.
גדולי דורו העריצוהו והכתירוהו בכל מיני תהלה, כגון: 'שר התורה' (שו"ת אור המאיר לתלמידו המהר"ם שפירא סי' ז) 'נר ישראל פאר הדור' (האדמו"ר הקדושת ציון מבובוב) 'חסידא ופרישא המפורסם בכל קצוי תבל' (הגר"מ זמבא) 'פאר הימים, חמדת הזמנים' (רבי יואל מסאטמר).

מהר"ם אריק (תרט"ו-תרפ"ו) היה ממשיך דרכו של הגאון מהרש"ם כפוסק המובהק של גאליציה, נסמך להוראה מהמהרש"ם ומרבו המובהק בעל 'כוכב מיעקב'. כהמהרש"ם היה חסיד טשורטקוב, ושלח פתקאות לבעלזא, בעת מלחמת העלם הראשונה ברח מבוטשאשט לוינה, נפטר בסוכתו אחר שקדש על היין בליל ט"ו תשרי תרפ"ו. מחיבוריו: שו"ת אמרי יושר, טל תורה, מנחת פתים, שיירי טהרה, ומנחת קנאות.
 
דף מקופל. 3 עמ'. 1422 ס"מ. בחתימת ידו. מצב מצוין, השאלה להלכה ולמעשה נשאלה על ידי רבי זאב וואלף לייטער אב"ד פיטסבורג – פנסילבניה. נשמר עם המעטפה המקורית.

פריט : 166

הגה"ק בעל 'אבני נזר' - תשובתו המפורסמת להלכה ולמעשה בענין 'היתר המכירה' בשמיטה – בחתימת! יד קדשו. (2 חתימות)  כתובה כולה בידי בנו הגה"ק בעל 'שם משמואל'. 
סאכטשוב תרס"ג [1903]

תשובה ארוכה להלכה ולמעשה מאת הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכטשוב בעל אבני נזר בענין שאלת היתר מכירת הקרקעות לגוי, בשנת השמיטה.
התשובה משתרעת על גבי ארבעה עמודים גדולים, חתימת ידו של ה'אבני נזר''דברי הד"ש וש"ת באהבה הק' אברהם חפ"ק סאכטשאב' נמצאת בסיום התשובה בעמ' 3, ושוב חתימה נוספת בנוסח הנ"ל, בשולי ההשמטה בעמ' 4.
כאמורהתשובה כולה כתובה בכתב יד בנו ותלמידו הגה"ק בעל שם משמואל שסייע בידו בעריכת כתביו והוציא לאור את תשובותיו אבני נזר [וראה גם בסוף ההקדמה לאגלי טל], כתב היד זהה לכתבי ידו של בעל 'שם משמואל'.
השאלה נשאלה על ידי רבי יחיאל מיכל [היילפרין] אב"ד קהילות האשכנזים בטבריה, בשנת השמיטה תרס"ג והייתה נוגעת לראשית ההתיישבות במושבה 'יבניאל'.
התשובה נדפסה בשו"ת אבני נזר יו"ד סי' תנ"ח. אולם בתשובה הנדפסת חסר שם הרב השואל, התאריך, וכן הסיומת בה ההיתר הגורף:'יפה דן, יפה הורה, בכל הפרטים'. [על הרקע לכתיבת התשובה ופרטים נוספים, ראה: תשובת בעל אבני נזר בענין היתר המכירה, המעיין טבת תשע"ז עמ' 31. כתב היד הנדון במאמר שם אינו כתב היד שלפנינו].

2 דפים כתובים משני צדי הדף. דף א' בגודל: 2135 ס"ב דף ב' בגודל: 21*24 ס"מ. שני הדפים שמורים בתוך חלונות פלסטיק תואמים עם מסגרת עור מרשימה, ושניהם יחד בתוך כריכת עור מהודרת שנעשתה במיוחד לשימור תשובה נדירה זו. סימני קיפול, וכן סימני נייר דבק בהירים בקיפולי הדף.

פריט : 168

מכתב ארוך מאת האדמו"ר בעל 'חסדי דוד' הרה"ק רבי דוד מסוכטשוב. טאמשוב תרפ"ב.

מכתב ארוך בכתב יד הרה"ק רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב מתקופת רבנותו בטאמשוב אל רבי אברהם יצחק הכהן קוק.

הרה"ק רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב (תרל"ז-תש"ג) מגדולי אדמור"י פולין, וממנהיגיה בדור החורבן. בן הרה"ק בעל 'שם משמואל' תלמיד מובהק של זקנו ה'אבני נזר' אשר התבטא עליו 'נכדי יש לו שכל מקיף מן הקצה אל הקצה'. שימש כרב בווישגראד, טומאשוב, ומשנת תרפ"ו ממלא מקום אביו, הקים בלודז' ישיבה על שם זקנו בעל אבני נזר בנוסח הלימוד המיוחד של סוכטשוב. בשנות השואה עודד את רוחם של חסידיו, והיה מראשי המעוררים לברוח ולא להיענות לפניות הנאצים, נפטר בגטו ווארשא בלי שגופו נטמא בידי הנאצים.
תוכן המכתב: בעל שעזב את אשתו וברח לארץ ישראל והשאיר את אשתו עגונה וגלמודה. הרבי מסוכטשוב מבקש מהראי"ה שיאתר את הבעל, יסדר גט על פי הפרטים שצירף, והוא ידאג לשלוח ע"י אבי המתגרשת את תשלום הסופר, הבית דין, והוצאות הבעל.

דף בגודל 2721 ס"מ. כתוב משני צדיו, הכל בכתב יד קדשו וחתימתו.

פריט : 169

כתב רבנות העיר זאסלב להרב הקדוש רבי מאיר שרגא שפירא חתן הרב הקדוש  רבי מרדכי מנעשכיז זאסלב תקפ"ד

כתב רבנות שנכתב על ידי ראשי קהלת זאסלב שבווהלין, בו הם מקבלים על עצמם את רבנותו של 'אחד קדוש אשר כל אלה לו... שרגא בטיהרא, לישב על כסא הרבנות... ה"ה אדונינו הרב הגאון המפורסם מאיר שרגא בן הרב הגאון המופלא איש אלוקים מו"ה יעקב... כי אמרנו וענינו אשימה עלינו מלך... אשר ילך לפנינו על פיו יצאו ועל פיו יבואו להורות לעם ה' את דברי ה' להיות נוהג ברבנות ושררה פה"ק זאסלב...' .

כתב הרבנות מתייחס לבחירת ממלא מקום של רבי יששכר דוב בן הרה"ק רבי יעקב שמעון בן הרה"ק רבי פנחס מקאריץ, לרבנות זאסלב - מהקהילות העתיקות והחשובות שבווהלין. לשם כך נבחר חתן המלך - מאורם ומנהיגם של קהילות ישראל בוואלין הרה"ק רבי מרדכי מנשעכיז, הלא הוא הגאון הצדיק רבי מאיר שרגא פייוויל שפירא בהרה"ק רבי יעקב שפירא, שהיה רבה של נעשכיז.
משרת הרבנות בנעשכיז הייתה שמורה שנים רבות למשפחת שפירא, ולאחר פטירת אביו ר' יעקב שפיראהעביר רש"פ את הרבנות לחותנו הרה"ק מהר"ם מנעשכיז, ומכאן יצא שמו לתהילה בכל הארץ – והוא עצמו נבחר לרבנות זאסלב.
הרה"ק רבי שרגא פייבל המתואר ברשפי אש (עמ' 5) בתואר 'הרב הגדול בתורה ויראה קדוש שמו' כיהן ברבנות זאסלב ארבעים שנה, ידועה הסכמתו לש"ס סלאויטה, משנת תקצ"ה.
הכתב הוכן ביום ד' ר"ח טבת תקפ"ד וחתומים עליו 'כל בעי אסיפה שלימה וכל החברי' הקדושים ויחידי סגולה דפה"ק זאסלב יצ"ו' – כמאה חתימות של ראשי הקהילה, נכבדיה ושאר תושבי העיר.

דף גדול: 2535 ס"מ. חצי העמ' הראשון נוסח כתב ההכתרה, ולאחר מכן כמאה חתימות - משני צדי הדף בשני טורים צפופים. מצב מצוין, שמור בכריכת עור מהודרת.

פריט : 171

מכתב בחתימת יד קדשו של הגה"ק בעל 'תפארת שלמה' מראדומסק.
ראדומסק תקצ"ד [1834]

מכתב בעניני הקהילה בראדומסק חתום בעצם כתב יד קדשו הטהור של הגה"ק רבי שלמה הכהן רבינוביץ מראדומסק, בעל תפארת שלמה. וחותמו הרשמי עם איור צורת ידי כהן ומעליו כתר כהונה. 
חתימת יד מלאה בלה"ק:נאום הק' שלמה הכהן אבד"ק ראדומסק ראבינאוויץ.
הכהן הגדול מראדומסק בעל תפארת שלמה (תקס"ג-תרכ"ו)מגדולי צדיקי פולין, אמרו עליו שיש לו את נשמת התנא רבי עקיבא, בחינת יוסף הצדיק וחכמת שלמה (אהל שלמה עמ' ס), משנת תקצ"ד אב"ד ראדומסק, וברבות הימים החלו נוהרים אליו מכל קצוות פולין, עד שרדומסק נעשתה לאחד המרכזים החשובים ביותר של חסידות פולין. בספרו 'תפארת שלמה' הרבה לכתוב ביקר מעלתה של דרך החסידות, והוא מספרי היסוד של תורת החסידות.
היה ידוע בין חסידי פולין שבעניני פרנסה היה משפיע גדול,ובעל דברי חיים מצאנז אמר שמפתח של פרנסה ניתן בידו להשפיע רב טוב לבית ישראל (שם עמ' נח).
בראשית שנת תרכ"ו חזה את פטירתו מן העולם, בליל כ"ט אדר התיישב ללמוד בספר 'הזהר', ובחצות לילה השעין את ראשו על ספר הזהר, וכך יצאה נשמתו [תולדותיו ומופתיו נרשמו על ידי נכדו בספר 'אהל שלמה'].
אישור בפולנית בו הוא מצהיר בתור רבה של רדומסק על דייני קהילתו, שהם אכן משמשים בתפקיד זה בקהילה ובבית המדרש.

 [1] דף בגודל: 1619 ס"מ. מלבד תעלת עש בשולי הדף, במצב טוב.

פריט : 174

סגולה לשמירה והצלחה. חידושי תורה בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק פועל הישועות רבי יעקב אריה מראדזמין

דף ובו חידושי תורה בכתיבת יד קדשו של הרה"ק איש אלוקים ופועל ישועות רבי יעקב אריה גוטרמאן ראש שושלת ראדזמין ומגדולי צדיקי פולין בדורו.
כתביו הקדושים התפרסמו בקרב החסידים כסגולה לשמירה והצלחה, בפרט מקובלת סגולה זו אצל אדמור"י שושלת גור.
כולל קטע שלם בו מבואר יסוד עיקר מצוות ציצית.

הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין (תקנ"ב-תרל"ד) בעמח"ס בכורי אביב ודברי אביב – בצעירותו נסע אל החוזה שהעיד עליו שהוא בעל נשמה גדולה, קבל גם מהמגיד מקוז'ניץ, אך רבו המובהק היה רבי שמחה בונים מפשיסחא.
התפרסם במופתים מופלאים, ואלפי חסידים נהרו אליו, משנת תרכ"ו נחשב לזקן צדיקי הדור, וכל אדמור"י דורו נתבטלו אליו.
אחרי הסתלקותו התפרסם האוהל שהוקם ע"ג הציון כמקום תפילה שנוהרים אליו כל נשברי לב ומבקשי ד' לשפוך שיחם ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמי שמים בזכות האי סבא קדישא, כך היה הדבר לפני השואה, וכך הוא ג"כ עד עצם ימינו, אחרי שיד הזדים לא שלטה בציון הק', וכבר רבו מספור המקרים של יהודים שרויים בצרה וחשוכי בנים ל"ע שהשטתחו בתפילתם על קברו של אותו צדיק, וזכו לישועה (הקדמה לבכורי אביב מהדורת ירושלים תשס"ז).

דף בגודל: 1621 ס"מ. מעט כתמי דיו, מצב טוב.

פריט : 177

להטיב לתושבי פולין היושבים במצור ובמצוק

מכתב מאת הגאון רבי ישכר בער אב"ד טשענסטחוב - בעל פתחי שערים.
עם מכתב מאת גיסו רבי רפאל זאב הלוי לעוונטאל אב"ד זאקרשטיין חתן בעל חמדת שלמה ובנו רבי חיים משה הלוי מליסא.
מכתב בכתב יד וחתימת הגאון הגדול בעל פתחי שערים לפעול אצל השרים הגבירים מונטיפיורי ורוטשילד'להטיב לתושבי פולין היושבים במצור ובמצוק, וכפי ששמעתי מהגאון מו"ה עקיבא איגר זצ"ל אב"ד פוזנא כתב שני מכתבים להשר בפפד"מ [רוטשילד] ולא קבל כל תשובה, נראה בעליל ששולטים בכתבים ידי זרים...'

הגאון בעל פתחי שערים (תקמ"ט-תרי"ב) בן הגאון הצדיק קדוש ה' רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, מאדירי התורה בפולין, הרביץ תורה בתלמידים ונשא ונתן עם כל חכמי דורו. בגיל י"ב היה לו פתחון פה בפלפולא דאורייתא לפני המגיד מקוז'ניץ, ובפקודת אביו נשלח ללמוד אצל הגאון רבי חיים אויערבאך בעל דברי משפט. מחיבוריו נדפסו ספרי פתחי שערים על הש"ס, תורה ופרקי אבות. בנו הוא רבי מיכאל דוב וויינגוט בעל 'אגודת אזוב מדברי'
את מכתבו צירף בעל 'פתחי שערים' על גבי מכתב גיסו הגאון רבי רפאל זאב הלוי לעוונטאל אב"ד זאקרשטיין שהיה מגאוני פולין באותה תקופה, בן הגה"צ רבי אפרים סג"ל הנ"ל וחתנו של הגאון בעל 'חמדת שלמה'. וכן מכתב מאת רבי חיים משה הלוי מליסא אב"ד פראשקא בן רבי רפאל זאב הנ"ל וחתן דודו בעל פתחי שערים. במכתבו מפרט רבי חיים משה את סדר יחוסו.

סה"כ שלשה מכתבים על אותו דף. פולין תר"י [1850], 2127 ס"מ. נשלח לרבי מאיר שרלוויל אב"ד דושאק ומחכמי מיץ (צרפת). מצב טוב.

פריט : 178

מכתב הרה"ק רבי קלונימוס קלמן שפירא מפיאסצנא בעל חובת התלמידים. וארשא תרפ"ה.

מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש מפיאסצנא בעל אש קודש, חובת התלמידים ועוד, אל חסידיו בעיר ראדום, בו מבשר להם על אירוסיו של בנו רבי אלימלך בן ציון לבתו של הרה"צ רבי שלמה זלמן פרלוב מבולחוב (שושלת נובומינסק).
החתן רבי בן ציון אלימלך נהרג בחג הסוכות, והעידו אנשים ששהו במחיצת האדמו"ר שלא הזיל דמעה ואמר 'חג היום, צריך לשמוח'!!

האדמו"ר מפיאסצנא רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד – קדוש מרחם היה, ובקדושה עלה בסערה השמימה, בלהבות כבשני ההשמדה הנאצית. נולד בשנת תרמ"ט לאביו הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק שהיה אז זקן אדמור"י פולין, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו, והמאור ושמש מצד אמו, ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש. בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו"ר ורב בפיאסצנא, ובגיל שלושים וארבע ייסד את ישיבתו הגדולה בווארשא, בה חינך והרביץ תורה ויראה.
היה רועה נאמן לעדתו, ואב רחום לתלמידיו וחסידיו, ומסר נפשו למענם, בימי צר ומצוק היה בגיטו הוורשאי, וקשה לתאר את כל הקורות עמו באותם ימים, לפי כל העדויות מסר נפשו לקיום המצוות ושקע בתלמודו, בתוך ימי האימה שקד על כתביו וכתבם בדם ליבו, את חדשיו האחרונים לימי חייו, בילה במחנה ריכוז שבקרבת לובלין בקדושה ובטהרה, כולו תפוס שרעפים, מתכונן כביכול לעקידה לעלות השמימה בקידוש ה', עד בוא היום המר והנמהר יום ד' חשון תש"ד בו הועלה על המוקד.
שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים והכשרת האברכים. דרשותיו משנות תש"א-תש"ד נכתבו על ידו בספר אש קודש, ונמצאו בדרך פלאית בחפירות בבנין בווארשה.

1 דף. נייר מסמכים רשמי. 2228 ס"מ. קרעים עם חסרון של מלים בשתי שורות. הנייר שוחזר בשיקום אמנותי.

פריט : 187

מכתב חיזוק ארוך בכתב יד קדשו וחתימתו האדמו" ר 'המלאך' רבי חיים אברהם דובער הכהן לווין

מכתב ארוך עם דברי מוסר וחיזוק מאת האדמו" ר המלאך רבי חיים אברהם דובער הכהן לווין שכתב אל בנו רבי רפאל זלמן. 
האדמו" ר רבי חיים אברהם דובער הכהן לעווין (נפטר: תרח" צ) הנודע בשם האדמו" ר המלאך. תלמיד האדמו" ר מהר" ש מליובאוויטש, היגר לארה" ב, וייסד את בית המדרש וישיבת " נתיבות עולם" בה ריכז סביבו קבוצה של אברכים שהקדישו את כל חייהם לתורה ועבודה תוך שמירה בקנאות ובדביקות על כל תג ממנהגי היהדות, עד שנקראו בפי הבריות " המלאכים" . היה דמות נערצת על תלמידיו, אשר תיארהו " מלאך ה' צבאות" . נפטר בניו יורק בשנת תרצ" ח, ואת מקומו מילא הרה" ח רבי יעקב שור אחיו של רבי גדליה שור ראש ישיבת תורה ודעת [אנציקלופדיה לחסידות עמ' תקסו]. 
במכתב ממריץ את בנו על ניצול הזמן, לימוד מסכת ביצה בעיון עם תוס' יו" ט בחג השבועות, וכן מזהירו לנצל כל רגע בלימוד תורה בעיון בליל שבועות.
דף בגודל: 1728 כתוב משני צדיו, מצב טוב.

פריט : 190

מכתב חשוב בכתב יד וחתימת האדמו"ר מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל – נגד השתתפות אגודת ישראל בכנסת המינים.

מכתב חשוב בכתב יד וחתימתהאדמו"ר מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל – נגד השתתפות אגודת ישראל בכנסת המינים.
במכתבו קובע שכל גדולי הדור הקודם ובראשם החפץ חיים היו נגד התחברות עם החפשים הכופרים, ועצם ההתחברות היא אסורה אפילו שיושבים בקואליציה. וכן מביע את דעתו שמחוץ לכנסת אפשר לפעול יותר לחיזוק הדת מאשר בתוך הכנסת.

הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל (תרנ"ח-תשמ"ב) גדול בתורה, בקי בש"ס ובהוראה, ומקושר לאדמור"י בית רוז'ין, כהן כרב בסקולען שברומניה ועל שמה נקרא, נתבקש על ידי אגודת היראים לעבור לטשרנוביץ, בה הקים בית מדרש ופעל גדולות ונצורות למען יהודי רומניה, ובעיקר לילדים פליטי המלחמה, ביתו הדל היה פתוח לכל, ומפתו חלק לילדים עניים. בשנת תש"כ הצליח לצאת מרומניה לארצות הברית, שם הקים מוסדות תורה וחסד. בנו האדמו"ר מסקולען נפטר לאחרונה.
המכתב נשלח אל ר' יצחק מאיר לוין, וכדי שלא יחשוד בו הנמען שדבריו נבעו מנטיות פוליטיות, מרחיב האדמו"ר בתחילת מכתבו כמה מסר נפשו למען אגודת ישראל ברומניה 'תחת רדיפות קשות' והכל שלא על מנת לקבל פרס.
דף בגודל 2821 ס"מ. ברוקלין תשכ"ד [1964] נקבי תיוק.

פריט : 191

מכתב חשוב  בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי איצקל מפשעווארסק

מכתב מאת הרה"ק רבי איצקל געווירצמאן מפשעווארסק. הכל בכתב יד קדשו וחתימתו – נכתב 'סמוך לעלות השחר שעה חמישית'
המכתב מלא וגדוש בברכות מאליפות כדרכו של הרה"ק מפשעווארסק, להרעיף ברכות ותפילות עבור כל יהודי, אך עיקרו עוסק בענין סבלה של עגונה שבעלה ברח ונעלמו עקבותיו. וזה לשון קדשו 'עתה באתי לעוררך אודות האברך.... חתנו של... אשר הניח זוגתו רכה בשנים בעיגון, מוטל עליך לטכס עצה בכל אופנים בין במכתבים לפרסם לחפשו ולהחזירו... כי אתם הייתם השדכנים מוטל עליכם בכל האפשר להביאו בחזרה מהרה, וירחם השי"ת ויתיר כל בית ישראל מחבלי משיח ומהגלות... הק' משה יצחק נכד רבן של כל ישראל ר"ר אלימלך זצוקללה"ה זכותו יגן עלינו ועל כל בית ישראל, אמן'.
בצדו השני של המכתב מבקשו האדמו"ר לבא לשבות אצלו בשבת הבאה 'כמנהגך תכין לך בדחנות לשמחת חתן וכלה נכד הגה"ק חתם סופר זצ"ל'.

הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק (תרמ"ב – תשל"ז) חסיד מובהק של הרה"ק משינאווא, התיישב בפשעווארסק שבפולין ושם התפרסם כאיש קדוש וצדיק, לאחר השואה התיישב באנטוורפן והמונים נהרו אליו לישועה וברכה.
נייר מסמכים אישי.

1421 ס"מ. נקבי תיוק, מצב טוב.

פריט : 192

שאלון מצמרר לגביית עדות לנספים באושוויץ בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל מטהאש. מישקאלץ תש"ו [1946]

שאלת העגונות לאחר השואה הייתה השאלה ההלכתית הגדולה והכאובה ביותר, שכן נותרו אלפי נשים ובעלים שלא נודע מה עלה בגורל נשותיהם ובעליהם בעת המלחמה, ולכן הוקמו בעיירות שונות בתי דין מיוחדים להתרת עגונות. בית הדין ישב שעות על גבי שעות, יומם ולילה לגבות עדויות מהניצולים.
 לצורך זה הודפס טופס שאלון מפורט, ועל פיו ישבו ופסקו מה יהיה בגורל הבעל או האשה, אחת השאלות המצמררות שנשאלו הניצולים החוזרים ממחנה ההשמדה אושוויץ הייתה לאיזה צד העמידוה באושוויץ?
דעת הרבנים הייתה שכל מי שהלך באושוויץ לצד שמאל יש בזה 'אנן סהדי' שהוא הובל למיתה ושריפה (ראה על כך בהרחבה בספר אוצר הפוסקים ח"ז עמ' קכד-קל).
בטופס זה נוסף בכתב יד: 'לצד שמאל'.
בבית הדין שהוקם במישקולץ ישבו הרה"ק רבי משולם פייש סג"ל מטהאש, רבי חיים בערגער ראב"ד מישקאלץ בעל ספר ברכות חיים, והרה"ח רבי חנוך אלימלך ווידער - שלושתם חתומים על טופס זה בו התירו לבעל להינשא.

האדמו"ר מטהאש זצ"ל (תרפ"א-תשע"ה) שריד אחרון לצדיקי ואדמור"י הונגריה בדור האחרון. היה בעת גביית עדות זו בן כ"ה שנים בלבד. עודנו צעיר לימים נודע בשקידתו העצומה, ובכח תפילותיו. עם פרוץ השואה בהונגריה, נלקח למחנה עבודה בקאשוי ובמארגרטן, ומסר נפשו לא להיכשל במאכלות אסורות וחילולי שבת. לאחר השואה נעתר לחסידי טהאש וקומם אותה מחורבותיה, עד שבשנת תשי"א היגר לקנדה, שם הקים מוסדות תורה מפוארים ומכל קצות תבל נהרו אליו לברכה וישועה.

 [1] דף מודפס משני צדיו.2130 ס"מ. מישקאלץ תש"ו [1946] מצב טוב.
מתוך 4 דפים