ברכת הכהן הגדול בעל החפץ חיים: יריק ד' עליו ברכה משמי מעונו ויצליחהו בכל מעשיו ויהי לו עת פנוי ללימוד התורה ויזכה להגדיל כבוד ד' ותורתו בעולםאגרת קודש כתובה כולה בכתב יד קדשו וחתימתו של רבינו החפץ חיים. ראדין תרע"ד [1914]מכתב ברכה מאלף ומעניין בכתב יד קדשו של רבינו החפץ חיים, בו הוא מברך סוחר נכבד מהעיר שווייץ שיישאר לו גם עת פנוי ללמוד התורה מעניין ביותר שלאחר הברכות שמרעיף עליו החפץ חיים כי יריק עליו ד' ברכה ויצליח בכל מעשי ידיו וכו' מברכו גםש'יהיה לו עת פנוי ללימוד התורה'. גדול הדורות האחרונים, רבן של ישראל במלא מובן המילה היה רבינו הגדול חסיד שבכהונה רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל חפץ חיים ומשנה ברורה (תקצ"ט-תרצ"ג), לא היה דומה לו בצידקותו הנשגבה וקדושתו הטהורה, ולא בגאונותו העצומה בכל מכמני תורה וענוותנותו הרבה, ואין דומה לו בתפוצת ספריו הקדושים והשפעתם העצומה על חיי היום יום של כלל ישראל בכל הליכותיו ואורח חייו.הנמען 'הגביר הנכבד... כש"ת מו"ה אברהם קמחי' היה רחים ומוקיר רבנן, סוחר משי ורקמה בעיר סנט גאללן בשוויץ.[ראדין] תרע"ד 1914. דף בגודל 1321 ס"מ, מצב טוב.
מכתב קנאות חריף ונוקב נגד הרבנות הראשית והעומדים בראשה מאת לוחם מלחמת ה' הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי"דמכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן וסרמן אל הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי רבה של העדה החרדית בירושלים.הרקע למכתב: בשנת תרצ"ד הועלה רעיון למזג את בית הדין של העדה החרדית בירושלים עם בית הדין של הרבנות הראשית. רבי אלחנן התנגד לרעיון בכל תוקף, ובמכתבו הוא יוצא בתקיפות עזה נגד הרבנות הראשית וראשיה, תוך רמזים מפורשים על העומדים בראש הרבנות הראשית - מהטעם שאסור להתחבר לרשעים המעודדים לתרום כסף ל'קרן היסוד' המגדלת כופרים, ומחטיא את הרבים, ומביע מורת רוח מהאנשים 'העניים בדעת תורה' המסכימים 'לעצה נבערה זו' ואינם חוששים מחילול השם שיצא מהחיבור הזה.הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד (תרל"ה-תש"א) מגדולי ראשי הישיבות ומרביצי התורה בליטא בדור שלפני השואה, יד ימינו של החפץ חיים בשמירה על יסודות הדת, ופעיל נמרץ באגודת ישראל. רבי אלחנן לא הסתגר בד' אמותיו, אלא עמד כחומה בצורה על משמר היהדות הצרופה כפי שקבלה מרבו החפץ חיים, בכל נושא הביע את דעתו ברמה ללא פחד ומורא, כפי שיווכח המעיין במכתבו התקיף המוצג כאן.ברנוביץ [תרצ"ד] נייר מסמכים רשמי: 2228 ס"מ. כולו בכתב ידו וחתימתו. נקבי תיוק ומעט בלאי בשוליים.
כתב יד. ביאור 'קול יהודה' על ספר מבחר הפנינים וקובץ דרשות 'פני משה' מהגאון רבי משה יצחק הלוי אב"ד פונוביז'ספר מבחר הפנינים עם ביאור גדול ומקיף בשם 'קול יהודה' מאת רבי יהודה ליב ב"ר יעקב אב"ד אופינא במדינת זאמוט, וכן דרשות וחידושי אגדה בשם רבו הגאון רבי משה יצחק הלוי אב"ד פלונגיאן וזאמוט. הגאון העצום רבי משה יצחק הלוי אב"ד פנוביז' ועוד (תקס"ז-תר"ל) גאון אדיר וחריף עצום, אשר הרעיש בשעתו את כל מדינת זאמוט וקורלאנד, וחלק גדול מליטא ופולין. נמנה על ה'שבעה נרות' תלמידיו המובחרים של הגאון רבי הירש ברוידא מסלנט, ותלמיד מובהק של הגאון רבי אליהו רגולר, הגאון בעל 'תפארת ישראל' מביא ממנו כמה קושיות בחיבורו על המשניות, ומכנהו 'אדם הקשה כברזל' מחידושיו הרבים נדפסו רק הגהותיו על מסכת ברכות (בש"ס שטטין תרכ"ג), ומעט חידושים מלוקטים מספרים שונים בסוף ספר חידושי יחיאל לנכדו –והנה עתה התגלו בכתב היד שלפנינו עוד י"א דרושים גדולים וביאורים שונים באגדה שלא נדפסו מעולם. פירושו של המחבר מהרי"ל אב"ד אופינא 'קול יהודה' נדפס בווילנא תרל"ה. מהסכמת רבי גרשון מנדל [זיוו] אב"ד טאווריג שנדפסה שם, אנו למדים שרבי יהודה ליב תכנן להדפיס גם את דרשותיו של רבו רבי משה איצל פנוביז'ר בשם 'פני משה', למעשה החיבור לא נדפס ודרשותיו נותרו בכתב יד.בעמ' 74 הספד על רבו רבי משה יצחק מאת תלמידו הנ"ל.[202] עמ' 1720 ס"מ. כריכה מקורית משופשפת, מצב טוב.
מכתב בכתב יד הגאון בעל 'אור שמח'. דווינסק תרנ"ט [1899]מכתב בכתב יד וחתימת גאון הגאונים שר התורה רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל אור שמח ומשך חכמה אל רבי משה ראזין אב"ד קיידאן ובעל נזר הקדש. הגאון רבי מאיר שמחה הכהן בעל אור שמח ומשך חכמה (תר"ג-תרפ"ו) גאון גאוני ליטא, בקי עצום בכל רזי תורה כפי שיעידו עליו חיבוריו הגדולים אור שמח ומשך חכמה, גאון פלאי ויוצא דופן בכל קנה מידה, אשר כל רבני דורו נכנעו תחתיו, והפליאו חכמתו מידותיו גאונותו ובקיאותו.הנמען בעל נזר הקודש'היה חשוב ונכבד בעיני הגאון בעל אור שמח' (תולדות אנשי שם עמ' 124) והיה המסדר קידושין של החזון איש.גלויית דואר: 914 ס"מ. י"ד טבת תרנ"ט [1899] הכל בכתב ידו וחתימתו. סימן קפל במרכז הגלויה, מעט בלאי.
מכתב ארוך ותשובה להלכה מאת הגאון העצום רבי ראובן הלוי אב"ד דננבורג בעל ראש לראובני'רבינו תם דזמנינו' כך כינו חכמי דורו אתהגאון רבי ראובל'י דננבורגר בעל ראש לראובני (תקע"ז-תרמ"ח), והוא עצמו אמר 'מובטחני שלא אבוש ולא אכלם בתורתי בעולם הבא'!. רבי ראובן היה מגדולי מורי ההוראה בדורו, ובעל בית הלוי ורבי יצחק אלחנן ספקטור אמרו שאין לערער על הכרעותיו. משנת תרל"ט רבה של דננבורג (דווינסק) עד פטירתו. רוב כתביו נשרפו, והנותר לפליטה נדפס בספר תשובותיו ראש לראובני על ארבעה חלקי שולחן ערוך (רבותינו שבגולה עמ' 60). מכתב ברכה לתלמידו רבי צבי הירש [וואלק, לימים אב"ד פינסק ובעל כתר כהונה על הספרי] לרגל קבלת הרבנות בקאסעווי, ותשובה להלכה בענין הוצאת ס"ת למפטיר כשנמצא טעות בספר תורה.[4] עמ' כל עמ' בגודל: 2113 ס"מ. המכתב הוא בכתב ידו וחתימתו, התשובה בכתיבת סופר. מצב טוב.
מכתב הוקרה להשר הגדול סיר משה מונטיפיורי מאת רבי יהושע העשיל שפירא אב"ד שצוצין רבני ודייני בני קהילתוהגאון רבי יהושע העשיל שפירא אב"ד שאקי (פלך סובאלק) ולימים אב"ד שצוצין (פלך לומז'ה) רב גאון וגדול בדורו, ורבן של ישראל ה'חפץ חיים' נטל ממנו בשנת תרנ"ז הסכמה לספרו 'ליקוטי הלכות', שימש גם כנשיא כולל סובאלק – לומז'ה [ראה כתב ההכתרה בספר זכרון לקהילת לומז'ה עמ' 320]. היה בידידות עם המהרי"ל דיסקין, מאמריו והסכמותיו נמצאים בספרים וכתבי עת שראו אור בזמנו.בראש התעודה דברי ברכה ותהילה למונטיפיורי, ולאחריו חתימת רב הקהילה, הדיינים רבי זאב הכהן ורבי צבי בלאך, ואחריהם עוד עשרים וחמש חתימות ביניהם רבי יעקב בכרך בעל ההגהות בטור קניגסברג ועוד ספרים חשובים, נכדו ותלמידוהגאון רבי יהודה בכרך אב"ד סייני.דף בגודל 2016 ס"מ. שאקי תרכ"ד [1864], מצב טוב, תעודה היסטורית נדירה.
מסע הצלת עולם הישיבות - מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי אברהם דובער כהנא שפירא אב"ד קובנה – בעל דבר אברהם.
מכתב המלצה מאת הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין אב"ד ור"מ סלבודקא בעניין הדפסת כתבי יד מגדולי הדורות. חברון תרפ"טהגאון רבי משה מרדכי אפשטיין בעל לבושי מרדכי (תרכ"ו-תרצ"ד) אב"ד וראש ישיבת סלבודקא-חברון. מראשי היהדות התורנית בליטא, המכריעים בכל הבעיות הציבוריות שעלו על הפרק, וממייסדי אגודת הרבנים בליטא. בשנת תרפ"ג השתתף בכנסיה הגדולה של "אגודת ישראל" בווינא, והיה מראשי המדברים שם, נבחר לחבר מועצת גדולי התורה העולמית. בשנת תרפ"ד העביר חלק גדול מהישיבה לארץ ישראל לחברון. הפרעות בחברון בשנת תרפ"ט בהן נרצחו כמה עשרות מבני הישיבה דכאו את רוחו, והוא חלה, עד פטירתו בשנת תרצ"ד. מכתב המלצה עבור חברת 'תורה ותבונה' המוציאים לאור כתבי יד וספרי קודש מגדולי הדורות.נייר מסמכים אישי. חברון תרפ"ט [1929] 2127 ס"מ. כתוב משני צדיו. מצב טוב.
מכתב מאת הגאון רבי נחום פרצוביץ לאחר גלות שנחאי בעניין עלייתו לארץ ישראל. ניו יורק תש"ט [1949]מכתב ארוך בכתב ידו של הבחור רבי נחום פרצוביץ, הנודע אז בשם העילוי רבי נחום טרוקר, לימים ראש ישיבת מיר, בו הוא מתאר את לבטיו האישיים הגדולים בעניין עלייתו לארץ ישראל.בשולי המכתב חידושי תורה במסכת בכורות, ועדכון על בואו של המשגיח vmshe רבי חצק'ל לווינשטיין לארץ ישראל. ('מרן המשגיח הגר"י לוינשטיין שליט"א בא יבא לארץ'). כמה חדשים אחר כתיבת מכתב זה, בחדש תמוז תש"ט, עלה רבי נחום לארץ ישראל.דף בגודל: 1521 ס"מ. כתוב משני צדי הדף. נשלח אל דודו רבי יחזקאל פרצוביץ ראש ישיבת תפארת צבי. מצב טוב.
הזמנה לחתונת הגאון רבי נחום פרצוביץ עם בת ראש הישיבה הגאון רבי חיים שמולאביץ. ירושלים תשי"א [1951]הגאון רבי נחום פרצוביץ שהה בתקופת השואה יחד עם תלמידי ישיבת מיר בשנחאי, משם היגר לארצות הברית (ראה מכתב סמוך), ובשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת מיר, סמוך לבואו בשנת תש"י בחר בו ראש הישיבה הגר"ח שמואלביץ לחתן, ולימים ישב על כסאו כראש ישיבת מיר. מצד החתן עמדו דודיו מצד אמו הגאון רבי מאיר קרליץ אחי החזון איש (רבי מאיר היה חתן החשק שלמה ורבי נחום היה נכדו של בעל חשק שלמה), ומצד אביו דודו רבי יחזקאל פרצוביץ ראש ישיבת תפארת צבי.גודל: 1014 ס"מ. מצב טוב.
מכתב מאת הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן אב" ד פונוביז' בעת שהותו בארצות הברית בשנות 'השפל הגדול'מכתב ארוך על בלאנק מיוחד שהדפיס בעת שהותו בארצות הברית בשנת תר" צ [1930]. נדיר ביותר. הרב מפונוביז' פעל רבות למען ישיבות ליטא, ונסיעתו זו, על אף שהייתה בעת המשבר הכלכלי העולמי הגדול ביותר בארצות הברית ('השפל הגדול'), הוכתרה בהצלחה, והוא הצליח לגייס קרן של 10000 $ לעולם הישיבות.בין דבריו כותב הרב מפונוביז' 'לצערי הגדול מפני צוק העתים [כנראה כוונתו ל'שפל הגדול' הנ" ל]מצב הישיבה עתה נורא מאוד, שב אני לביתי ומוצא חובות עצומות, ומה יהיה גורלו של מרכז גדול של תורה זה בישראל?'. מכתב בכתב ידו וחתימתו של 'הרב מפונוביז' הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן (תרמ" ח-תשכ" ט) רבה הנודע של פונוביז' ומקים עולה של תורה - ישיבת פנוביז' בבני ברק, לאחר חורבן הישיבה בליטא. קיבל תורה מגאוני ליטא רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ בטלז, לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק, וכשלש שנים אצל החפץ חיים בראדין.מלבד גדולתו בתורה, ניחן הרב מפונוביז' בקסם אישי ובכושר שיכנוע אדיר, הוא היה חבר בסיים הליטאי מטעם אגודת ישראל, ופעל רבות עבור יהודי ליטא ועולם התורה. ניו יורק תר" צ [1930] 2128 ס" מ. חיזוקי נייר בגב המכתב בסימני הקיפול.
מכתב מאת הגאון רבי אהרן קוטלר. קלצק תרצ"ט [1939]מכתב תודה וברכה על עמידה לימין הישיבה בגיוס תרומות בארצות הברית על ידי 'ועד נשים' להחזקת הישיבה, ועל התנגדותו לייסוד ארגון עזרה לישיבות 'כי הפעדעריישאנס מביאים הפסד רב להישיבות'. המכתב נשלח מקלצק בשנת תרצ"ט – ערב פרוץ מלחמת העולם השניה. עקב רדיפות השלטון הקומוניסטי עברה בשנת תרפ"א ישיבת סלוצק בראשות הגרא"ז מלצר לקלצק שבפולין (על גבול רוסיה), ובראשה עמד חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר. בראשית ת"ש נמלטו בני הישיבה מפולין לליטא. בלאנק זה הוא מתקופת שהותה של הישיבה בקלצק וכך נרשם עליו'ישיבת עץ חיים דסלוצק שנעתקה לקלעצק'. הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג) בעל משנת רבי אהרן, מגדולי ראשי ישיבות ליטא בדור השואה וממקימי עולה של תורה באמריקה לאחר השואה. פעל רבות לשיקום חורבן עולם הישיבות לאחר המלחמה, ממנהיגי עולם התורה ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית.נייר מסמכים אישי של ראש הישיבה הגר"א קוטלר. 2129 ס"מ. מצב טוב.
מכתב מאת הגאון רבי יעקב קמינצקי. טורנטו תרצ"ט [1939] עם בקשה לשלוח מאמרי הסבא מסלבודקאמכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי יעקב קמינצקי אל ידידו הגאון רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון. הגאון רבי יעקב קמינצקי (תרנ"א-תשמ"ו) מגדולי התורה, וממנהיגי היהדות החרדית, ראש ישיבת מתיבתא תורה ודעת, וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה. בעל 'אמת ליעקב' על התורה והש"ס.בגיל חמש עשרה נכנס לישיבת סלבודקא, ונתחנך בצילו של הסבא, לימים נישא לבתו של המשגיח רבי דוב צבי הלר (שהיה גם חותנו של הג"ר אברהם גרודז'ינסקי), שימש ברבנות בליטא, ובסוף שנת תרצ"ז היגר לארצות הברית (אף שהוצע לו לשמש כדיין בבית דינו של הגרח"ע בווילנא). בין השנים תרצ"ח-תש"ה שימש כרב בטורנטו, ומשנת תש"ח החל לשמש כראש ישיבת תורה ודעת על מקומו של הגאון רבי שלמה היימן.מאמרי הסבא מסלבודקא שהוא מבקש שישלחו אליו.נייר מסמכים אישי. 2119 ס"מ. נקבי תיוק. מכתביו מתקופת טורנטו נדירים מאוד.
מכתב מאת הגאון רבי ראובן גרוזובסקי חתן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בעת שהותם באמריקההגאון רבי ראובן גרוזובסקי (תרמ"ז-תשי"ח) חתן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. ר"מ וראש ישיבה בכנסת בית יצחק-קמניץ, ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית. בעקבות מצבה הקשה של ישיבת קמניץ, יצא עם חותנו בשנת תרפ"ט לאמריקה, ונדד עמו במשך שנה וחצי בכל רחבי אמריקה למען ביסוסה של הישיבה, לאחר מכן חזר עם חותנו לקמניץ, ולאחר פטירת הגרב"ב כיהן כראש הישיבה, בתש"א היגר לארצות הברית, ומשם סייע רבות לתלמידי הישיבות שהוגלו לסיביר.מחיבוריו נדפסו:חידושי רבי ראובן על הש"ס. מאמרי רבי ראובן, שיחות רבי ראובן וספר לב ראובן.המכתב על גבי בלאנק של חותנו רבי ברוך בער שהודפס בהיותם באמריקה. שנות תרפ"ט-תר"צ [1929-1930]במכתבו כותב רבי ראובן שהם מאריכים את שהותם באמריקה יותר מכפי שתיכננו, כי אינם יכולים לחזור בידים ריקות.דף בגודל: 2820 ס"מ. סימני קיפול. מכתבים ממנו מעטים ונדירים.
'כל קיומה החומרי של הישיבה הוא על ידי עזרתם הבלתי פוסקת של אחינו היקרים בעיקר באמריקה, מכתב מאת הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. קמניץ תרצ"ח [1938]מכתבו הנרגש של הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ אודות מצבה החומרי הקשה של ישיבתו בקמניץ 'כי אין לישיבתינו הקדושה בסיס נאמן להשען עליו, וכל קיומה החומרי של השיבה הוא על ידי עזרתם הבלתי פוסקת של אחינו היקרים בעיקר באמריקה'. במכתבו מתאר הגרב"ב את ישיבתו וכך כותב 'ישיבתינו הקדושה מונה עכשיו מאות של ת"ח גדולים בתורה ויראה מכל קצוי ארץ, בהם כמה מרוסיא ואשכנז, בעלי כשרונות מצוינים, השמים לילות כימים באהלה של תורה, והם המעותדים להיות מגאוני וגדולי דור יבא, ומעמודי התורה'.נייר מסמכים אישי. 2230 ס"מ. ארבע שורות אחרונות בכתב ידו וחתימתו, מצב טוב.
המלחמה בהתבוללות באמריקה – מכתבו של רבי אליעזר סילבר. סינסנטי תשי"ג [1953]מכתב מאת הגאון רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסטי בעניין יסוד וועד למלחמה במגיפת ההתבוללות בארצות הברית, ובלשונו: 'לסדר ועד של ת"ח שיעיינו, איך להוציא החלטתינו מכח אל הפועל והאופן והתכסיס, איך להתרות בהמתבוללים ואופני ההכרזה וכו'. הרב סילבר מציע להקים וועד רבנים שאת שמותיהם הוא מפרט, ביניהם רבי משה פיינשטיין, רבי אהרן קוטלר, רא"מ בלוך והאדמו"ר מסאטמר.נכון להיום למעלה מ60% מיהדות ארצות הברית מתבוללים!!!הגאון רבי אליעזר סילבר (תרמ"ב-תשכ"ח) מהבולטים שברבני אמריקה, כיהן ברבנות באמריקה למעלה מארבעים שנה, ושימש כיושב ראש אגודת הרבנים, פעיל נמרץ להצלת יהודי אירופה, להרמת קרן היהדות בארצות הברית, וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. מחיבוריו: ענפי אר"ז וצמח אר"ז.נייר מסמכים אישי. 2128 ס"מ. מצב טוב.
כתב יד. פנקס של חברה תורה אנשי קאלוואריא בשיקאגו. תרנ"ז [1897]פנקס התקנות, האסיפות וההחלטות ורשימת החברים של 'חברה תורה אנשי קאלוואריא בשיקאגו מהשנים תרנ"ז-תרע"ו [1896-1916]. בראש הפנקס שער מאוייר ומעוטר, לאחריו 'הקדמה' ובדפים שלאחר ההקדמה רשימת המייסדים והחברים הנוספים, בשאר דפי הפנקס פרוטוקולים והחלטות ביידיש. בהקדמה המליצית והנפלאה לפנקס נכתב שכיון שהם עסוקים יום יום על המחיה והכלכלה, והטרדות רבו ומה נעשה ליום פקודה כי יביא אלוקים במשפט שאלת קבעת עתים לתורה? לכן קיבלו על עצמם לייסד את החברה, ולקבוע עתים לתורה על ידי שישכרו להם מלמד אשר יגיד לנו הלכות ומוסרים להלהיב הלבבות, וכן הלכות למועדי השנה.297 עמ' מתוכם 252 עמ' כתובים. גודל הפנקס: 3119 ס"מ. מעט קרעים במסגרת השער, ללא חסרון בטקסט. כריכה מקורית בלויה.
דרוש הספד בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי שמשון רפאל הירש אב"ד פרנקפורט דמייןהספד על פטירת החבר רבי שמעון מאי בכתב ידו של הגאון רבי שמשון רפאל הירש. ההספד בגרמנית. בסופו התיבות 'זכר צדיק לברכה' בעברית באותיות מרובעות.דף בגודל: 1822 ס"מ. מעט כתמי זמן וסימני קרע ללא שום חסרון.
מכתב חשוב מאת בעל כתב והקבלה על סיבת כתיבת ספר הכתב והקבלה. עם דברי פולמוס נגד המשכילים. קניגסברג ת"ר [1840]הגאון רבי יעקב צבי מעקלנבורג אב"ד קניגסברג בעל הכתב והקבלה (תקמ"ה-תרכ"ה) תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר (ראה ויקרא כז, לב), מגדולי רבני גרמניה, ומגדולי מפרשי החומש, היה הראשון בדורו שיצא בתוקף נגד פרשני המקרא מחוגי ההשכלה ששמו את דברי חז"ל ללעג ובוז. מטרת חיבורו היתה להראות שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה הם 'תאומות הנה ושתיהן צדקו יחדיו'. נלחם יחד עם המלבי"ם נגד אסיפת הריפורמים הידועה בברונשווייג בשנת תר"ד. במכתבו זה הוא מבאר את עיקרי מטרת חיבורו, וכך הוא כותב 'להשפיל ולהכניע את החכמים בעיניהם, המרחיבים פה בלעגי שפה, להוציא דבה רעה על רבותינו חכמי התלמוד... תאלמנה שפתי שקר הדוברים על רבותינו מקבלי התורה...' המכתב משנת ת"ר [1840] נשלח אל רבי חיים אב"ד גוטענטאג. [1] דף בגודל: 1218 ס"מ. מצב טוב.
מכתב נפלא בכתב יד הצדיק רבי אליהו גוטמכר מגריידיץ אודות השפעתם של הקמיעות שלו גריידיץ תר"למכתב ארוך בכתב יד קדשו של הגאון מגריידיץ בו נכתב מפורשות על השפעתם של הקמיעות שמחלק. וז"ל:נראה לעין איך נלאו הרופאים... ותהלות לאל לחם הקמיע בכח נגד כל החולי עד שכבש את החולי...'. בהמשך המכתב כמה הערות לשוניות ודקדוקיות לחיבורו של בנו. בין דבריו כותב הצדיק מגריידיץ לבנו 'ביום שנכנסת לברית על ידי ועל ברכי,היה אז עת רצון מה' שלא היה עדיין בכל השנים, ויש סברא אתי בזה'. הגאון רבי אליהו גוטמכר (תקנ"ו-תרל"ד) תלמיד הגאון רבי עקיבא איגר, אחת הדמויות הפלאיות במאתיים שנה האחרונות, התפרסם שמו בעולם התורה כ"הצדיק מגריידיץ", רבבות בני אדם נהרו לפתחו להיוושע מברכות פיהו, עד שנאלץ לפרסם מודעות בעיתונות התקופה שיחדלו מכך.בנו חביבו הגאון רבי צבי אליו נשלח מכתב זה, היה גאון מופלג, ונפטר בימי עלומיו על פני אביו בשנת תרל"א, אביו הוציא לאור את ספרו 'קן מפורשת' על מסכת קינים (נחלת צבי למברג תרכ"ג) וכתב שכל מי צריך לישועה ילמד בפירושו של בנו.3 עמ'. נייר כחול דק 1423 ס"מ. מצב טוב.
שטר מכירה של כתב יד ספר שנות אליהו מהגר"א בכתב יד וחתימת נכדו רבי אליהו לנדא. ירושלים תרנ"ה.שטר מכירה בכתב יד וחתימת רבי אליהו לנדא נכד הגר"א על מכירת כתב היד של ספר שנות אליהו על משניות מסכת שבת לרבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו. את השטר אישרו בבית הדין בירושלים בחתימת ידם של הדיינים: רבי חיים יעקב שפירא מקאוונא, רבי נחום משה וואללנשטיין ורבי אברהם חיים נאה.כתב היד עם הערות הגרנ"ה הלוי נדפס על ידו בסידור הגר"א (ירושלים תרנ"ח) וכן בספר בפני עצמו. רבי אליהו לנדא בן רבי אליעזר ב"ר יעקב משה ב"ר אברהם בן רבינו הגר"א נולד בשנת תרל"ג, ועלה עם אביו לירושלים, כל ימיו פעל להוצאת כתבי הגר"א ולהנצחת שמו במפעלים שונים. בהסכם זה מקבל עצמו ר"א לנדא את תשלום הנייר להדפסת כתב היד.ירושלים תרנ"ה [1895] 1321 ס"מ. מצב טוב.
מכתב מאת האחים הצדיקים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה לעווי. ירושלים תרי"ט [1859]מכתב מאת האחים הקדושים רבי נחום משאדיק ורבי יעקב יהודה לעווי מראשי ומייסדי כולל פולין, וממנהיגי הישוב היהודי בירושלים, אל משה מונטיפיורי. כל אחד מהאחים חתום פעמיים. האחים הקדושים: שלשת האחים הקדושים רבי נחום משאדיק, רבי יעקב יהודה ליב ורבי אשר לעמיל, עליהם כותב הגאון רבי שלמה איגר 'מחזיקים העם לאחים אלה לזרע קודש' (ארח דוד עמ' תמ"ה) חלמו יחד באותו לילה שעליהם לעלות לארץ ישראל, ואכן כך עשו, בשנת תר"ה יצאו האחים מפולין בדרכם לארץ ישראל (שם עמ' תמ"ג). עליה משותפת זו כונתה בפי יושבי הארץ 'עליית שלושת האחים הקדושים'.הגאון רבי נחום משאדיק (תקע"א-תרכ"ו) המפורסם מבין האחים, היה מקובל בירושלים שהינו אחד מהל"ו צדיקים שבדור, נודע כקדוש ופרוש, היה צם משבת לשבת, והיה נגלה אליו מלאך מן השמים לגלות לו רזי תורה. בנו הוא הגה"צ רבי דוד בהר"ן.הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי (תקע"ג – תרמ"ט) גאון מפלא בנגלה ובנסתר, ראב"ד בירושלים למעלה מארבעים שנה, מלומדי ישיבת המקובלים בית אל, וכל הליכותיו והנהגותיו היו על פי האר"י. היה מראשי הישוב האשכנזי בירושלים וממייסדי כולל פולין.1 דף 2722 ס"מ. ירושלים תרי"ט [1859] נייר ירקרק. קמטים וסימני קיפול. בשולי המכתב הם דורשים בשלום רבה של לונדון רבי נתן אדלר בעל נתינה לגר, וחתומים שוב.
מכתב מהודר ומרשים בחתימת הגאון רבי שמואל סלנט והראשל"צ רבי רפאל מאיר פאניז'ל. ירושלים תרמ"ז [1887]מכתב מאת רבני ירושלים הגאון רבי שמואל סלנט ורבי רפאל מאיר פאניז'ל אל ר' אליעזר הלוי מזכירו של מונטיפיורי בלונדון בענין תרומת כסף שנשלחה מהעיר בולטימור, ובדבר הצלת עזבון באמריקה לבל יפול בידים שאינן הוגנות. נכתב על נייר מסמכים מהודר מודפס באותיות מוזהבות. כתוב בכתב יד סופר נאה, וחתום בעצם חתימת ידם וחותמם של רבי שמואל סלנט והראשל"צ רבי רפאל מאיר פאניז'ל.בשולי הכתב הוסיף מספר שורות סופר הכולל המיתולוגי רבי יוסף ריבלין שהיה גם מנהל בפועל את כל עניני הכולל, ומגדולי העסקנים בירושלים.[1] דף בגודל: 2329 ס"מ. מכתב מרשים ביותר.
הסכמה מאת הגאון הקדוש רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש בעל 'דרכי תשובה'גוף ההסכמה כתובה בכתב יד קדשו של בנו ויד ימינו הגה"ק בעל 'מנחת אלעזר' ועליה חתם אביו בעל הדרכי תשובה בכתב יד קדשו. האדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש נולד בי"א תמוז תר"י לאביו רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש, בן רבי אלעזר מלנצהוט בנו של הרה"ק בעל "בני יששכר", היה תלמיד מובהק לבעל דברי חיים מצאנז, ומשנת תרנ"ג אב"ד ואדמו"ר במונקאטש לאלפי חסידים, לחם בעוז ותוקף במשכילי הונגריה ובכל נסיון לחדש דברים, ולכן היה מהמתנגדים לייסוד אגודת ישראל. נפטר בב' דחוה"מ סוכות תרע"ד. מחיבוריו נדפסו דרכי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה, שו"ת תפארת צבי, באר לחי רואי על תקוני הזהר, ותפארת בנים.הסכמה בחתימת יד קדשו של הגה"ק בעל 'דרכי תשובה' על ספר עטרת אליהו מאת הגאון החסיד רבי אליהו פרנקל אב"ד ליסקא ולעועלעק עם הערות בנו רבי יצחק פרנקל ממונה כולל מונקאטש בארץ ישראל.את הסכמתו מסיים האדמו"ר 'ונא לקבל הספר להביא ברכה ונתברך ממעון הברכות וישועות בכלל כ"י בקרוב'.מונקאטש תרע"ג [1913] נייר מסמכים רשמי: 2214 ס"מ, מצב טוב.
כתב המלצה מעניין בכתב יד הגאון רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא. נייטרא תר"ז (1847)הגאון רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא (תקפ"ד-תרט"ו) מגדולי מרביצי התורה בדורו, תלמיד שאר בשרו מהר"ם בנעט. בעל 'כתב סופר' אמר בהספד שנשא עליו"כי היה בקי בחדרי תורה, לא פסק פומיה מגירסיה, תורת אמת הייתה בפיהו, חכם עדיף מנביא ונהנו ממנו עצה ותושיה". כתב ההמלצה כתוב כולו בכתב ידו, וניתן לאחד מתלמידיו אשר 'דחיקא ליה שעתא טובא ובפרט בעת הזאת אשר היוקר יאמיר, והנה הוא הולך לבקש לו מנוח מקום אשר ירווח לו'.הגאון מנייטרא מעיד שהמוכ"ז הוא מתלמידיו ומאז ועד עתה לא מש מאהלה של תורה, אולם בדבר הלכה לא נכנסתי עמו כי גדרתי בעדי לא לתת כתבי סמיכה, ואם יבקשו ממנו להורות יעמידוהו על הנסיון'ואל יאמרו ולמה לא הביא אתו כתב סמיכה ממני, לזה גיליתי דעתי כי גדרתי בעדי'. דף בגודל: 1117 ס"מ. מצב טוב.
מכתב דברי תורה ועניני רבנות מאת הגה"צ רבי מרדכי אלעזר וועבר אב"ד אדא. תרכ"ב [1862]מכתב בכתב יד וחתימת הגאון החסיד רבי מרדכי אלעזר וועבר אב"ד אדא אל רבו רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקווא בעל יריעות שלמה. הגאון החסיד רבי מרדכי אלעזר וועבר אב"ד אדא (תקפ"ב-תרנ"ב) תלמיד הכתב סופר ובעל יריעות שלמה, והסתופף בצלו שלהרה"ק רבי חיים מצאנז והיה מחשובי תלמידיו, כפי שכותב הרה"ק רבי שלמה מבובוב'וחיבב אותו עד מאוד ולא זז מחבבו' (מכתבו בראש מלחמת חובה), ובהסכמתו לתמורת תודה הוא כותב 'והוא היה מהחשובים הגדולים אצל כ"ק אא"ז מו"ר הגאון הקדוש אבד"ק צאנז'. הוא גם יצא לישע רבו וקנא קנאתו נגד השגות מהר"ש גאנצפריד על הדברי חיים, והדפיס על כך כמה חיבורים (מלחמת חובה, אופל ובוחן, נובל העלים ועוד).מחיבוריו נדפסו: בכור דל על מסכת בכורות, ערך דל עמ"ס ערכין, תמורת תודה עמ"ס תמורה, עץ אבות על פרקי אבות, זמרת השמים והארץ על פרק שירה ועוד [רבינו הקדוש מצאנז ח"ג עמ' קמח-קנה].חציו הראשון של המכתב כנראה בעניני רבנות, וחציו השני דברי תורה.דף בגודל: 1920 ס"מ. נקבים בודדים מחמת הדיו.
מכתב ארוך בכתב יד בעל המופת הגה"ק רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל בית היוצרמכתב חידושי תורה ארוך ואגרת שלומים בכתב יד קדשו של הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט, אב"ד אויפאלו ברעזנא וחוסט ובעל שו"ת בית היוצר, אל בנו רבי משה שמעון ראטה אב"ד דיורע בעל שם משמעון. הגה"ק רבי יואל צבי ראטה תלמידו המובהק של המהר"ם א"ש ותלמיד חביב וקרוב לדברי חיים מצאנז, נסע פעמים רבות לצאנז, ובעל הדברי חיים קרבו וחיבבו מאוד (שם הגדולים מארץ הגר מערכת י אות מה), כיהן כאב"ד חוסט על מקום המהר"ם שיק עד פטירתו בשנת תרנ"ג.וכך כתב עליו המשמש בקודש של רבי חיים מצאנז, רבי רפאל סג"ל צימטבוים בספרו כל הכתוב לחיים'והיה צדיק נשגב קדוש וטהור, וישב רוב היום מוכתר בטלית ותפילין ולמד, ונסע הרבה לרבינו וחיבבו מאוד והיה איש מופת'. דף גדול: 3420 ס"מ כתוב משני צדיו, הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. תאריך המכתב: יום ג' פרשת פקודי תרכ"ז. קרע עם חסרון, משוקם בשוליים.
תשובה ארוכה בהלכה בכתב יד הרה"צ רבי אברהם גרשון גולדברגר נכד הרה"ק מליסקא ובעל נחלת הגרשוני.מכתב חידושי תורה בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק רבי אברהם גרשון גולדברגר אב"ד טיסא בארצאל, ובעל ספר 'נחלת הגרשוני' אל הגה"צ רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט, בעל שו"ת אבני בית היוצר. הגאון הצדיק רבי אברהם גרשון גולדברגר אב"ד טיסא בארצאל (תר"ל-תרצ"ו) בן הגה"צ רבי יוזפא גולדברג, חתנו של הגה"ק רבי צבי הירש מליסקא. רא"ג נולד בליסקא, וגדל במחיצת זקנו הקדוש, ישן עמו בחדרו, שימשו וזכה ממנו לקירבה יתירה, לאחמ"כ היה תלמידו המובהק של הגה"ק בעל ייטב לב, וכן הסתופף בצלו של הרה"ק משינאווא. היה מקורב לצדיקי דורו, ונשא ונתן בהלכה עם גדולי הונגריה. שימש כרבה של בארצאל משנת תרנ"ד עד פטירתו בשנת תרצ"ו, על מקומו ישב חתנו רבי עזרא הכהן פריעד בן הגאון בעל פני מבין (ראה בסמוך לוט 96). חיבורו נחלת הגרשוני על התורה (דברצין תרח"צ).בתחילת המכתב דברי ידידות, ותיאור ממסיבת הסיום משניות שעשו בחברה שגם הגאון מחוסט היה חבר בה.ברעזנא תרמ"ג [1883], בברעזנא ישב על שולחן חותנו רבי יעקב נחמיה הנדלר אב"ד ברעזנא. 2 דפים גדולים (4 עמ') 2134 ס"מ. בשולי המכתב, מכתב פרטי לר' יצחק פרענקיל עם חתימה נוספת. מעט סימני קרע ללא שום חסרון.
מכתב מאת הרה"ק רבי זאב וואלף גולדברגר נכד הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא. ליסקא תרנ"ו (1896)מכתב תודה בכתב יד הרה"ק רבי זאב וואלף גולדברגר בעל ספר 'דרכי הישר והטוב' לנזר ראשינו הצדיק הבארן מו"ה שמעון וואלף ראטהשילד שליט"א ... שהיה לי לעזר ולאחיסמך להחיות את נפשי ונפשות ב"ב גם בשנה זו. הרה"ק רבי זאב וואלף גולדברגר בן רבי יוזפא גולדברגר חתן רבי צבי הירש מליסקא, גדל בצל זקנו אבי אמו הרה"ק מליסקא, ורשם את הליכותיו בקדש ומופתיו בספר הנפלא דרכי הישר והטוב (מונקאטש תר"ע).המכתב ממוען אל רבי מרדכי הלוי הורוויץ אב"ד פפד"מ בעל שו"ת מטה לוי.דף בגודל: 1423 ס"מ, הכל בכתב ידו וחתימתו, מצב מצוין.
מכתב מאת רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד סאנטוב ונשיא לשכת היראים בבודפשטהגאון רבי אריה ליבוש ליפשיץ אב"ד סאנטוב (תקצ"ז-תרס"ה) בן הגאון רבי יצחק נתן ליפשיץ אב"ד סאנטוב חתן הגאון בעל 'שמן רוקח', כיהן כאב"ד סאנטוב על מקום אביו משנת תרל"ד, ומשנת תרמ"ד נבחר בהמלצת בעל שבט סופר ליושב ראש ונשיא הלשכה האורתודוכסית – שומרי הדת דמדינת אונגארן. פעל רבות ונצורות לטובת יהודי הונגריה והעמדת הדת על תילה, ידוע במלחמתו נגד עלילות הדם (בעקבות עלילת טיסא-עסלאר) ובמלחמתו נגד המציצה בפה. [שם הגדולים מארץ הגר מערכת ל אות ה] מכתב אל רבי אליהו מנחם גאייטן אב"ד העדיאס - דברי תודה וברכה על ברכותיו של הנמען על מינוייו לתפקיד, עם תקווה ותפילה כי יצליח ה' בתפקידו להרים את קרן הדת בהונגריה.בודפשט תרנ"ה [1895] 1423 ס"מ. מצב טוב.
מכתב דברי תורה ארוך בכתב יד הגאון רבי פנחס סג"ל צימטבוים אב"ד גראסוורדייןבין דבריו כותב הגר"פ 'בימי חורפי כשהיה בקרעניץ הרב הגאון המפורסם מו"ה זוסמאן סופר ז"ל בעהמ"ח ספר המקנה, אצל כ"ק אדמו"ר הגה"ק משינוויע זצ"ל הקשה אותו הרה"ג הנ"ל...' הגאון רבי פנחס סג"ל צימטבוים ראב"ד גרוסווארדיין (תרכ"ה-תש"ד) נודע שמו בדורו כאחד מגאוני הזמן, נולד בטארנא שבגאליציה, ולמד אצל הגאון רבי יצחק שמעלקיס אב"ד לבוב בעל 'בית יצחק'. בהיותו בגיל שלושים בלבד! התמנה לראב"ד בעיר הגדולה גרוסווארדיין. כהונה זו נשא ברמה חמישים שנה, עד שעלה הכורת הנאצי. מחיבוריו נדפס שו"ת 'דברי פנחס' ובראשו תולדותיו בארוכה.חתנו הוא הגאון רבי יעקב יצחק ווייס גאב"ד ירושלים בעל שו"ת 'מנחת יצחק'. דף מקופל, 4 עמ' כל עמ' בגודל: 1523 ס"מ. מצב טוב.
מכתב המלצה בכתב יד הגאון רבי עזרא הכהן פריעד אב"ד טיסא בערצעל והגליל בן הרה"צ בעל 'פני מבין'מכתב בכתב יד הגאון רבי עזרא הכהן פריעד הי"ד אב"ד טיסא בערצעל והגליל בנו של הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד אב"ד באלמאז-אויווארוש בעל שו"ת פני מבין. המכתב ממוען לראשי כולל הונגריה בו הוא מספר להם שהוא התקבל לרבנות על כסא חותנו, ושמכיוון שאביו הגאון בעל 'פני מבין' היה מגבאי הכולל והוא חפץ להמשיך בכך, מבקש שישלחו לו נזר גבאות.הגאון רבי עזרא הכהן פריעד בן הגאון בעל פני מבין וחתן רבי גרשון אברהם גולדברג אב"ד טיסא בערצעל בעל ספר נחלת הגרשוני וממלא מקומו ברבנות [ראה לעיל בסמוך], נספה בשואה, חידושיו תורה ממנו נדפסו בראש ספר פני מבין על התורה ובכתבי עת שיצאו לאור בזמנו (אור תורה הנשר ועוד).1720 ס"מ. כתוב משני צדי הדף נקבי תיוק, כתמי מים בהירים.
כתר הרבנות של הגה"צ רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב בעל יגל יעקב לרבנות מישקאלץ. תרפ"ו [1926]כתב ההכתרה שנשלח אל הגאון הצדיק רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב על ידי ראשי קהל עדת ספרד במישקאלץ בעת שקיבלוהו לכהן כרב בעירם, חתום על ידי ראשי הקהל. כתב הרבנות כולל את פרטי ההסכם בעניין חובות וזכויות הרב ושכר הרבנות.הגה"צ רבי חיים מרדכי יעקב גוטליב אב"ד מישקולץ (תרל"ו-תרצ"ו) בעל יגל יעקב מגדולי חכמי הונגריה בדור החורבן, ונשא את משא העם יחד עם המהרש"ג, בעל מעשי למלך, בעל לבושי מרדכי והגאון משאמלוי. תלמיד רבי יואל צבי ראטה, האמרי יוסף מספינקא והערוגות הבושם, ונסמך להוראה מהמהרש"ם. שימש כרב בכמה קהילות בהונגריה, ומשנת תרפ"ו אב"ד דקהל ספרד במישקולץ, עד פטירתו. נדפס ממנו שו"ת יגל יעקב, יגל יעקב על התורה, דרשות, הגהות על הש"ס, הגהות על כל חלקי שו"ע ועוד.[2] דף בגודל: 2134 ס"מ. בכתב יד מרובע יפה. חיזוקי דבק נייר, כתמים וסימני קרע, ללא חסרון.
כתב סמיכה להוראה בכתב יד רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סענפעטערכתב סמיכה להוראה 'יורה יורה ידין ידין' בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סענפעטער לתלמידו רבי יעקב פריעד. הכתב ניתן לתלמידו עוד לפני נישואיו, אך הוא מותנה שיורה וידון רק לאחר חתונתו.רבי משה חיים גרינפלד אב"ד סענפעטער (תרמ"ח-תש"ד) גאון מובהק בהוראה, והאדמו"ר מערלוי זצ"ל העיד שאביו בעל יד סופר אמר לו שבכל ספיקותיו בהלכה יתייעץ עמו. מגדולי תלמידי בעל לבושי מרדכי והדעת סופר בפרשבורג, חתן הגאון רבי חיים פריעד אב"ד סענפעטער (חתנו של רבי יצחק גליק בעל בית יצחק), וממלא מקומו ברבנות. מחיבוריו: שו"ת חיים ברצונו (ירושלים תשמ"ב), בראשו קונטרס תולדותיו בשם 'מקור חיים'.סענפעטער תרצ"ט [1939] נייר מסמכים בגודל: 3022 ס"מ. מעט קמטים.
מכתב בכתב יד הגה"צ רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל אמרי יהודההגה"ק רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סעקעלהיד (תרל"ט-תש"ד) נודע בקדושתו, פרישותו, חסידותו וטהרתו. והרה"ק רבי ישעיה מטשכויב התבטא עליו: שעליו ניתן לראות תורה ויראה במקום אחד. והרה"ק רבי יואל מסאטמר שהעריכו והעריצו, ואף כמה פעמים בא לסעקעלהיד להתייעץ עמו, תיארו בכמה הזדמנויות 'החתם סופר של דורנו'. (זכות אבות ח"ו עמ' תקט"ו) מגדולי מרביצי התורה בהונגריה בדורו, והעמיד אלפי תלמידים. משנת תרס"ה אב"ד סעקעלהיד ור"מ בישיבה הרמה דשם, דאג לכל מחסורם של תלמידיו כאב רחום, וחינכם בדרך תלמידי הבעש"ט. הוא עצמו הרבה בטבילה במקווה, ולפעמים אף כמה פעמים ביום. מכתביו נדפסו 'אמרי יהודה' על סוגיות הש"ס, על התורה ופרקי אבות. עלה בלהבות אש השמימה יחד עם בני קהילתו ביום חג מתן תורה תש"ד.מכתב אל הגה"צ רבי חיים מאיר ברוין מנהל הסתדרות תלמידי ישיבות אונגארן בניו יורק על סיועו לישיבה.מכתב משנת תרצ"ו [1936] על נייר מסמכים אישי: 2329 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו וחותמו. סימני נייר דבק בהירים.
לעולם לא אשכח חסדו ואמתו' מכתב מאת הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי בענין הדפסת ספריו. שאמלוי תרצ"ח [1938]מכתב בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק משאמלוי בענין הדפסת חיבורו לחם שלמה 'אשר לולא שהמדפיס בגד בי כבר היה נגמר' וכן מביע את חשקו וחפצו להדפיס את שאר חיבוריו הרבים אשר עמו בכתובים, וכבר מסודרים לדפוס. הגאון רבי שלמה זלמן עהרנערייך משאמלוי (תרכ"ג-תש"ד) מגדולי וגאוני צדיקי הונגריה בדור שלפני החורבן, גדל במחיצת זקנו הגה"ק בעל 'קול אריה', אב"ד שאמלוי משנת תרנ"ט עד עלותו על המוקד יחד עם בני קהילתו באושוויץ בשנת תש"ד.המכתב נשלח אל רבי אברהם צבי פרידמן – מניו יורק, מראשי חברת תומכי תורה, תלמיד בעל נטע שורק. הגאון משאמלוי הזכירו לטובה על סיועו בהדפסת הספר בראש ספר 'לחם שלמה'.דף בגודל: 1421 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב.
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי מרדכי בריסק אב"ד וראש הישיבה הגדולה בטאשנאדמכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי מרדכי בריסק אב"ד טאשנאד הי"ד אל רבנים ונדיבים בארצות הברית. הגאון מהר"ם בריסק (תרמ"ז-תש"ד) רבה האחרון של טאשנאד, היה מגדולי הרבנים ברחבי הונגריה ורומניה בתקופה שלפני השואה, הוא העמיד דור שלם של רבנים ותלמידי חכמים ותלמידיו נאמדים באלפים. ברחבי הונגריה היה נהוג לומר בגאווה: ישיבת וואלוז'ין - בליטא, ישיבת חכמי לובלין – בפולין, וישיבת המהר"ם בריסק - באונגרין. משנת תרע"ט ישב על כס הרבנות בטאשנאד עד עלותו על המוקד באושוויץ בי"א סיון תש"ד. מחיבוריו: שו"ת מהר"ם בריסק ב' חלקים, דרשות מהר"ם בריסק. (הישיבות בהונגריה פרק כ"ה).1 דף בגודל: 1721 ס"מ. נייר מסמכים רשמי. מצב טוב.
