פריט : 169
כתב רבנות העיר זאסלב להרב הקדוש רבי מאיר שרגא שפירא חתן הרב הקדוש רבי מרדכי מנעשכיז זאסלב תקפ"ד
כתב רבנות שנכתב על ידי ראשי קהלת זאסלב שבווהלין, בו הם מקבלים על עצמם את רבנותו של 'אחד קדוש אשר כל אלה לו... שרגא בטיהרא, לישב על כסא הרבנות... ה"ה אדונינו הרב הגאון המפורסם מאיר שרגא בן הרב הגאון המופלא איש אלוקים מו"ה יעקב... כי אמרנו וענינו אשימה עלינו מלך... אשר ילך לפנינו על פיו יצאו ועל פיו יבואו להורות לעם ה' את דברי ה' להיות נוהג ברבנות ושררה פה"ק זאסלב...' .
כתב הרבנות מתייחס לבחירת ממלא מקום של רבי יששכר דוב בן הרה"ק רבי יעקב שמעון בן הרה"ק רבי פנחס מקאריץ, לרבנות זאסלב - מהקהילות העתיקות והחשובות שבווהלין. לשם כך נבחר חתן המלך - מאורם ומנהיגם של קהילות ישראל בוואלין הרה"ק רבי מרדכי מנשעכיז, הלא הוא הגאון הצדיק רבי מאיר שרגא פייוויל שפירא בהרה"ק רבי יעקב שפירא, שהיה רבה של נעשכיז.
משרת הרבנות בנעשכיז הייתה שמורה שנים רבות למשפחת שפירא, ולאחר פטירת אביו ר' יעקב שפיראהעביר רש"פ את הרבנות לחותנו הרה"ק מהר"ם מנעשכיז, ומכאן יצא שמו לתהילה בכל הארץ – והוא עצמו נבחר לרבנות זאסלב.
הרה"ק רבי שרגא פייבל המתואר ברשפי אש (עמ' 5) בתואר 'הרב הגדול בתורה ויראה קדוש שמו' כיהן ברבנות זאסלב ארבעים שנה, ידועה הסכמתו לש"ס סלאויטה, משנת תקצ"ה.
הכתב הוכן ביום ד' ר"ח טבת תקפ"ד וחתומים עליו 'כל בעי אסיפה שלימה וכל החברי' הקדושים ויחידי סגולה דפה"ק זאסלב יצ"ו' – כמאה חתימות של ראשי הקהילה, נכבדיה ושאר תושבי העיר.
דף גדול: 2535 ס"מ. חצי העמ' הראשון נוסח כתב ההכתרה, ולאחר מכן כמאה חתימות - משני צדי הדף בשני טורים צפופים. מצב מצוין, שמור בכריכת עור מהודרת.
כתב רבנות העיר זאסלב להרב הקדוש רבי מאיר שרגא שפירא חתן הרב הקדוש
רבי מרדכי מנעשכיז זאסלב תקפ"ד
כתב רבנות שנכתב על ידי ראשי קהלת זאסלב שבווהלין, בו הם מקבלים על עצמם את רבנותו של 'אחד קדוש אשר כל אלה לו… שרגא בטיהרא, לישב על כסא הרבנות… ה"ה אדונינו הרב הגאון המפורסם מאיר שרגא בן הרב הגאון המופלא איש אלוקים מו"ה יעקב… כי אמרנו וענינו אשימה עלינו מלך… אשר ילך לפנינו על פיו יצאו ועל פיו יבואו להורות לעם ה' את דברי ה' להיות נוהג ברבנות ושררה פה"ק זאסלב…' .
כתב הרבנות מתייחס לבחירת ממלא מקום של רבי יששכר דוב בן הרה"ק רבי יעקב שמעון בן הרה"ק רבי פנחס מקאריץ, לרבנות זאסלב – מהקהילות העתיקות והחשובות שבווהלין. לשם כך נבחר חתן המלך – מאורם ומנהיגם של קהילות ישראל בוואלין הרה"ק רבי מרדכי מנשעכיז, הלא הוא הגאון הצדיק רבי מאיר שרגא פייוויל שפירא בהרה"ק רבי יעקב שפירא, שהיה רבה של נעשכיז.
משרת הרבנות בנעשכיז הייתה שמורה שנים רבות למשפחת שפירא, ולאחר פטירת אביו ר' יעקב שפירא
העביר רש"פ את הרבנות לחותנו הרה"ק מהר"ם מנעשכיז, ומכאן יצא שמו לתהילה בכל הארץ – והוא עצמו נבחר לרבנות זאסלב.
הרה"ק רבי שרגא פייבל המתואר ברשפי אש (עמ' 5) בתואר 'הרב הגדול בתורה ויראה קדוש שמו' כיהן ברבנות זאסלב ארבעים שנה, ידועה הסכמתו לש"ס סלאויטה, משנת תקצ"ה.
הכתב הוכן ביום ד' ר"ח טבת תקפ"ד וחתומים עליו 'כל בעי אסיפה שלימה וכל החברי' הקדושים ויחידי סגולה דפה"ק זאסלב יצ"ו' – כמאה חתימות של ראשי הקהילה, נכבדיה ושאר תושבי העיר.
דף גדול: 2535 ס"מ. חצי העמ' הראשון נוסח כתב ההכתרה, ולאחר מכן כמאה חתימות – משני צדי הדף בשני טורים צפופים. מצב מצוין, שמור בכריכת עור מהודרת.
