fbpx
מכירה 6
Jan 21, 2020
מכירה 6
21.1.20
מתוך 4 דפים

פריט : 1

כתב סמיכה מאת הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג. ערב יום כפור תקפ"ו [1826]

כתב סמיכה מאת הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט לרבי מאיר מיענקויא אשר 'עסקתי עמו בכמה ענינים הנוגעים לאו"ח ויו"ד וידיו רב לו בגמ' ופוסקים לעלות להר המורים וכבר עדותו בידו ומוסמך מבי דינא דק' פראג'. 

כתיבת סופר נאה בחתימת יד קדשו: נאו' המדבר לכבוד התורה ולומדי' הק' מרדכי בנעט פה ק"ק נ"ש והמדינה יע"א.

הגאון מהר"ם בנעט (תקי"ג-תקפ"ט) צדיק, גדול הדור, רבן של ישראל, שהנהיג מדינתו ארבעים שנה, ופרנס כל ישראל בתורה ויראת ה', מארי דכולא תלמודא ובן יחיד לשכינתא קדישא" (מהספד החתם סופר עליו) מגדולי גדולי האחרונים, צדיק, פוסק, ומקובל, רבה הנודע של ניקלשבורג וכל מדינת מעהרין, תלמידם של בעל הנודע ביהודה ורבי שמעלקא מניקלשבורג, שמינהו לדיין בבית דינו ולימים מילא את מקומו ברבנות. מגיל צעיר נהג בתעניות וסיגופים עד שהרבי זושא מהאניפולי נזף בו.

בשולי כתב הסמיכה נוסף בכתב ידו וחתימתו של רבי ליב הלוי מגלוגא בעמח"ס אבל אבי (בן הגאון רבי יחזקאל סג"ל אב"ד בומסלא שהיה 'חברותא' של החת"ס בעמח"ס תורת יחזקאל).

דף בגודל: 1617 ס"מ. סימני קיפול וכתמי זמן.

פריט : 2

תגלית. תקנות 'חברת בחורי הישיבה' של ישיבת רבי עקיבא איגר בפוזנא.
עם אישור של רבי עקיבא איגר. פוזנא תקפ"ה – תקפ"ו [1825-1826]

'מי שהוא בתוך החברה יש לו דין קדימה לזכות במקום אצל שיעור אדונינו ורבינו הגאון אב"ד דפה נ"י'.
תעודה היסטורית נדירה – תקנות ישיבת גאון ישראל מרנא ורבנא רבי עקיבא איגר בפוזנא, עם אישור התקנות על ידי רבי עקיבא איגר.
התקנות נעתקו על ידי תלמידו רבי מרדכי מיכאל יפה בעל שו"ת מר"מ יפה, דברי מנחם ועוד.
לרבי עקיבא איגר היה חלק פעיל בתקנות, ושמו נזכר בה כמה פעמים, עוד נכתב שההכרעה הבלעדית בענינים מסוימים נתונה לו, לדוגמא: 'בעשיית הממונים צריך להיות חתימת יד הרב הגאון מעיד כי הוא כהוגן, ואם לאו אין ממש במשמרתו' (פרק ו' סעיף 31) 'הגורל צריך להיות במעמד הרב הגאון אב"ד והוא יחתום בו ביושר' (שם סעי' 29) 'אין להיות אצל שומר המעות רק עשרה ר"ט מזומנים, והשאר יהיה מונח תחת ידי הגאון אבד"ק מ' עקיבא איגר' (שם סעי' 12) 'אין רשות לממונים להוציא אחד מבני החברה... או בהסכמת רוב בני החברה, או ברשות הרב הגאון אבד"ק...' (שם סעי' 24).
ובסופם - אף הוא בהעתקת התלמיד הנ"ל -בא אישורו של רבי עקיבא איגר: 'ישרו בעיני כל התקנות הנ"ל בכללם ובפרטם – יום עש"ק ד' אייר פ"ו פק"ק פוזנן הק' עקיבא גינז מא"'ש.
בראש התקנות נרשם: 'פתשגן כתב התקנות של החברה בחורי ישיבה פה פאזען, אשר נעשה בחדש אלול שנת תקפ"ה לפ"ק בהסכמת בני חברה ונמצאים בספר הזכרונות כאשר המה מעותקים פה'.
התקנות מסודרות בשבעה פרקים וכוללים יחד 100 סעיפים! החולשים על כל אורח חיי הישיבה - הבחורים היו חייבים להיות חברים בחברה זו (כפי שנקבע בסעיף הראשון) לדוגמא:'מי שהוא בתוך החברה יש לו דין קדימה לזכות במקום אצל שיעור אדונינו ורבינו הגאון אב"ד דפה נ"י', הדאגה לאוכל עבור הבחורים (החברה מחוייבת ליתן לבחור אשר אין לו רק ג' 'ימים' חצי זהוב מדי שבוע) הטיפול בבחורים חולים (אם אחד חלילה מבאי החברה נפל למשכב.. אזי מחוייבים בני החברה להיות למשמר אצלו זה אחר זה לפי גורל) ההתייחסות לבחורים עוברי אורח (כל בחור עובר אורח פה, מחוייב החברה לעזור אותו בעזר ממון ליתן לו צידה לדרך, וברשיון אדונינו ורבינו הגאון נ"י') מנהגי התפילה והקדיש, זכויות מקום, מכירות עליות, זכויות העליות של רבי עקיבא איגר, תקנות הלוואות כספים לבחורים, תפקידי הגבאים והתשמישים ואופן בחירתם.
4 דף (8 עמ') 3120 ס"מ. נייר עבה, מעט כתמים. בעמ' 8 העתקת חתימות ראשי החברה, אישורו של רבי עקיבא איגר וחתימת המעתיק הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה. בשוליו רישום על העתק נוסף בחתימת ידו המקורית של רבי יצחק איצק יוסף עטטינגר – תלמיד רבי עקיבא איגר, לימים אב"ד פלעשען ובעל ספר דודאי מהרא"י (קראטשין תר"ז).

פריט : 3

מכתב חידושי תורה ארוך מאת הגאון רבי שלמה איגר לבן זקוניו רבי ישראל איגר. קאליש תקצ"ט [1839]

בראש המכתב מפציר הגר"ש בבן זקוניו רבי ישראל שיקשיב למה שמצוה עליו הרופא לשתות, ופוסק לו להלכה ולמעשה שאין איסור בשתיית אותו משקה לרפואה[אף שהוא חלב עכו"ם כיוון שזה שלא כדרך הנאה…]. המשך המכתב - שלשה עמודים עמוסים בחידושי תורה בענין 'חצי שיעור' באיסור דרבנן. 
בסוף המכתב (בצדי הגליון בדף א, א) מספר הגרש"א לבנו מעשה 'חכמה' של נכדתו הקטנה, מה היא עושה כשהיא רואה את הפרות דרך החלון.
הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ה-תרי"ב). בנו חביבו של רבי עקיבא איגר, משנת תקצ"א אב"ד קאליש, ומשנת ת"ר ממלא מקום אביו ברבנות פוזנא, תורה וגדולה התאחדו על שלחנו.
אחיינו בעל "כתב סופר" הספידו ובין דבריו אמר "דודי הגאון העצום המפורסם גדול בתורה, חריף ובקי מאוד, היה איש שהכל בו, גדול בתורה ובמעלות רמות אשר קנתה נפשו... היה מפורסם בשערים לגאון ישראל, ובסוף שימש בכתר הרבנות בקאליש ובפוזנא... על אלה אני בוכיה, בכיה כפולה על אב ובנו... לנו לעורר בבכי על אבי אבי רכב ישראל זקני זצ"ל [ - הוא רע"א] שעד עתה היה כאלו לא מת, מאחר ששלמה בנו דודי הגאון זצ"ל מילא מקומו והניח בן כמותו, ועכשיו אבדנו אותו ואת בנו ומתו שניהם כאחד".
רבי ישראל היה דבוק כל ימיו באביו וגר לידו בקאליש ובפוזנא, הוא סייע בידי אביו בעריכת תשובותיו, ולימים שימש כרבה של אנטופול הסמוכה לפינסק [ראה: ארזי הלבנון עמ' שיב-שיד].

דף מקופל [4] עמ' כל עמ' בגודל: 1822 ס"מ. הכל בכתב יד קדשו וחתימתו. שיקומים אמנותיים בשוליים ובקיפולי הדפים.

פריט : 6

חתימת הגאון רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר אב"ד ווינא חתן החתם סופר על מסמך בית דין 

שטר בחתימת ידו של הגאון רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר ודייני בית דינו משנת תרל"ד [1874]. על השטר חתומים גם הדיינים: רבי מרדכי בער קליין בעל ספר אמרי נועם (וינה תרמ"ג), ורבי יעקב כ"ץ. 
הגאון רבי בנימין שלמה זלמן סג"ל שפיצר (תקפ"ו-תרנ"ד) תלמיד הגאונים מהר"ם שיק, בעל הכתב סופר, ומהר"ם א"ש. חתן החתם סופר. משנת תרי"ב רב ודיין ואח"כ אב"ד קהל עדת ישראל בוינה. מחיבוריו נדפס תקון שלמה - שמלת בנימין הכולל דרשות וחידושי סוגיות.
נשא ונתן בהלכה עם גיסו-רבו בעל הכתב סופר [ראה שו"ת כתב סופר או"ח קלט, יו"ד פז, קנא ועוד] רבו המהר"ם שיק אמר עליו שחריפותו כרבי יהונתן אייבשיץ, ודרך האמת שלו בלימוד כמהר"ם בנעט (הקדמת חתנו לתיקון שלמה).
שטר הרשאה בו נותן הבעל יפוי כח לשמש בית הדין של כוללות אשכנזים בירושלים ובית המדרש מנחם ציון, להיות שליח להולכת הגט שישלח אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים.

וינה תרל"ד [1874] 2124 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 8

 "עול ההוראה ושאר צרכי הקהילה וגם עול הישיבה עלי היו כולנה"
מכתב הגאון רבי אבא חייא הירש אב"ד סערעד

מכתב חידושי תורה ארוך ותוכחה על דרך הלימוד בכתב יד הגאון הצדיק רבי אבא חייא הירש אב"ד סערעד תלמיד החתם סופר, לחתנו רבי עזריאל טויבר. 

רבי אבא חייא הירש אב"ד סערעד (תקפ"א - תרנ"ג) כתב עליו הגאון רבי אברהם שאג 'גדולים מעשה חייא, ירד לעומק ההלכה, עד כי נתמלא הבית אורה מדבריו המופלאים וערבים' (שו"ת אהל אברהם סי' כח) 'אחד המיוחד מלומדי תורה דקהלתינו ושמעתי שבחו ותהלתו מאת קדושת אאמו"ו מאור הגולה זצוק"ל [בעל כתב סופר] כי היה ממכיריו ומיודעיו עוד בעת שלמד ועמד בין כותלי בית מדרשו הגדול של כ"ק זקני בעל חתם סופר... (לשון בעל שבט סופר). משנת תרל"ח דיין ורב"ד בסערעד ושם מנו"כ. מכתביו נדפס כתבי רבי אח"ה – שני חלקים.
במכתבו מוכיח את חתנו שאין להיכנס בדברים דחוקים כדי ליישב קושיות בעלי התוס' ('וכי אחראין אנו ליישב קושיות'), והעיקר הוא לעיין וללמוד בדברי הראשונים.

דף בגודל: 1721 ס"מ. כתוב משני צדי הדף. סערעד תרמ"ז (1887). מצב טוב מאוד.

פריט : 13

שטר התנאים המקורי לנישואי בתו של המהר"ם שיק - בחתימת יד קדשו של המהר"ם שיק. יערגן תרכ"א [1861]

'דברי התנאים והברית שנדברו והותנו בין שני הצדדים הבחור החשוב דוד בן מו"ה מרדכי וואלף מק"ק פאקש, ובין הרב המאור הגדול המפורסם מו"ה משה שיק נ"י אב"ד דקהילתינו העומד מצד בתו הבתולה מ' אסתרל תחי'. 
על השטר חתום בכתב יד קדשו אבי הכלה: הק' משה שיק מברעזאוו – המהר"ם שיק. החתן והכלה, ערב קבלן מצד החתן ראש הקהל ר' לאזיל ניימאן, ומצד הכלה ר' יעקב ליב באינצר מטובי הקהל.

הגאון הצדיק מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט) גדול תלמידי החתם סופר וממשיך דרכו בהנהגת הדור בהונגריה, 'מעולם לא טעם טעם חטא, וקדושתו מנעוריו עד פטירתו, לא יאומן כי יסופר מקדושתו ופרישותו והתמדתו יום ולילה, ובעל חת"ס הפליג בשבחיו ואמר לא אוכל לחדש שום דבר נגדו כי הכל יודע, והיה בענוותנותו ממש כדמות רבי עקיבא איגר' (תלמידו רבז"ו שפיצר חתן החת"ס בהספדו עליו, תקון שלמה עמ' קד-קו). מחיבוריו: שו"ת מהר"ם שיק על ד"ח שו"ע, מהר"ם שיק על תרי"ג מצוות, על הש"ס, תורה, דרשות, הגש"פ, פרקי אבות ועוד.

דף בגודל: 2134 ס"מ. סימני קיפול עם חור זעיר במרכז הדף. אי אפשר להתעלם מדמיון כתב היד בשטר התנאים לכתב יד קדשו של המהר"ם שיק.

פריט : 14

 תשובה ארוכה בהלכה בכתי"ק וחתימתו של האדמו"ר
הרה"ק רבי מנחם מנדל מדעש אל הגה"צ רבי הלל ל"ש.
דעש תרל"ב [1872]

ארבעה עמודים גדולים – תשובה בהלכה בכתב יד קדשו וחתימתו של רבי מנחם מנדל פאנט אב"ד דעש בענין היתר מאה רבנים לאשה שנשתטית.

הגה"צ רבי מנחם מנדל פאנט אב"ד דעש (תקע"ח-תרמ"ה) מגדולי האדמורי"ם בדורו, עמוד ההוראה בטראנסילווניה. כשלושים וחמש שנה החזיק ישיבה גדולה ממנה יצאו גדולי תורה בדורו. בנו של בעל 'מראה יחזקאל' תלמיד חביב לבעל 'חתם סופר' בישיבתו למד כחמש שנים, לאחר נישואיו ישב באויהל והתקרב לבעל 'ישמח משה'. משנת תרי"ח רבה של דעש ועד מהרה התפרסם כאחד מצדיקי הדור, ורבים נהרו אחריו. מחיבוריו: שו"ת שערי צדק על או"ח ויו"ד, שו"ת אבני צדק על אבן העזר, שו"ת משפט צדק על חו"מ, ומעגלי צדק על התורה.
בתוך דבריו מזכיר בעל מעגלי צדק את 'אדונינו הגאון בעל חתם סופר' שכן גם רמ"מ וגם רבי הלל למדו אצל בעל החתם סופר. התשובה נדפסה בשו"ת אבני צדק (סי' י"ב) אך נשמטו בה התארים הרבים הנמצאים כאן בראש התשובה. להלן חלק מהתארים:אספקלריא המאירה, מנורה הטהורה, צדיק ונשגב... מו"ה הלל ל"ש אבד"ק קאלימייא.'

[4] עמ'. כל עמוד בגודל: 3421 ס"מ. בשוליים מעט קרעים עם פגיעה קטנה בחתימה. הכל שוקם והושלם בשיקום אמנותי.

פריט : 17

 כתב יד גדול מהגה"צ רבי אברהם שאג
אב"ד קאבערסדארף – כולו בכתב יד קדשו

כרך גדול של דרשות בכתב יד הגאון הצדיק רבי אברהם שאג אב"ד קאבערסדארף – מגדולי תלמידי החתם סופר. 
כולל דרשות לסליחות, ראש השנה, שבת שובה, יום כיפור, שבת חנוכה, שבת הגדול, שבועות, חינוך בית הכנסת, דרשה לכבוד המלך, דרוש שנשא בעת שעזב את הרבנות בשאטלסדארף, הספדים על גדולי ישראל, ועוד. בין הנספדים הגאון הצדיק רבי שמעון אופנהיים קרומונוי, רבי בנמין וואלף ווערבוי בעל שערי תורה, ורבי אברהם אולמן אב"ד לאקנעבאך
הדרשות נאמרו בקהלות שאטלסדארף וקאבערסדארףבין השנים תר"ה-תרכ"ב [1845-1862]. ונדפסו בספרו דרשות הרא"ש.
בדף הראשון שיר שראשי השורות שלו:אברהם בן רב יהודה.

הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (פריישטאדט תקס"א-ירושלים תרל"ו) גאון מובהק, חריף עצום, צדיק קדוש עליון. בנערותו כבר החל ללמוד אצל החתם סופר, והיה חביב אצלו מאוד, החתם סופר הרבה לספר מגדולת צדקתו וחריפותו של תלמידו, עד שאמר לפני רבים בבית המדרש 'בכמה מקומות לא נמצא תלמיד חכם גדול כמו הרב בשאטלסדארף' (הספד רבי נפתלי סופר בגבול בני נפתלי דרוש לו) וכך כתב עליו רבי זלמן שפיצר חתן החתם סופר בהספדו 'ידוע שהיה מגדולי תלמידי חתם סופר אשר נסמך מאתו לפני חמישים שנה, והיה מגדלו ומחבבו עד מאוד'. חידושיו ודרשותיו נדפסו באהל אברהם ובדרשות הרא"ש.
מגדולי תלמידיו היה הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד שדבק בו כל חייו, וכשעלה רבי אברהם לירושלים בשנת תרל"ג עלה עמו, על דרשותיו של רבו כותב הגרי"ח כי דברי קודש יוצאים מן לב טהור עשו תמיד רושם גדול לעורר לתשובה שלמה אנשים ונשים זקנים ונערים להתעורר לעבודת ה' ולקיום התורה ומצות. כמו כן למד אצלו הגה"ק רבי משולם פייש אב"ד טאהש.

[346] עמ'. אוטוגראף. 2032 ס"מ. נייר עבה, בדפים בודדים כתמי נייר דבק בשוליים התחתונים, כריכת עור חדשה נאה.

פריט : 20

מכתב הסכם פשרה בחתימת יד קדשו של האדמו" ר הקדוש בעל עצי חיים. סיגט תרפ" ג [1923]

'אני הח" מ [החתום מטה] מיניתי את הרבני החסיד מו" ה אשר ישעי' שווארץ שילך בחריקאי לדון עם מורשה דקהל אויבער אפשא לפני הרב הגאון האבד" ק חוסט נ" י אודות סכסוכים אשר יש בדברים השייכים להתנהגות הקהלה דשם, ועשייתו כעשייתי, ופיו כפי, וכל מה דמתעני לו מן דינא קבילת עלי, וכ" ז נעשה בכ" א היו" מ [בכל אופן היותר מועיל] ע" פ דתוה" ק. היום יום ב' פרשת תרומה תפר" ג לפ" ג סיגעט יע" א חיים צבי טייטלבוים.' 


פולמוס הרבנות באויבער אפשא - קהילת אויבער אפשא שהייתה בגליל סיגט הייתה תחת חסות רבנותו של הגה" ק בעל עצי חיים, והיו בה רבים מחסידי סיגט, אולם לאחר שסיגט הייתה מעבר לגבול הרומני, לא היה אפשרי לקיים קשר שוטף עם הקהילה, ולנהל את עניני הדת, ולכן הם ביקשו למנות לעצמם רב. אולם חסידי סיגט טענו שאין לקהילה לבחור רב בלא הסכמת רבה של סיגט, בטענה שקהלת אפשא שייכת כבר כמה דורות לגליל הרבנות בסיגט, הענין עורר פולמוס גדול, והובא להכרעתו של רבה של חוסט. בשנת תרפ" ה נדפסה על כך חוברת בשם 'מודעא רבה' (ראה: ספר מארמארוש עמ' 361].
במכתב היסטורי זה, מנסה בעל עצי חיים לשים סוף לפרשת המחלוקת, ומקבל על עצמו את כל מה שיפסוק בנדון גאב" ד חוסט.

הגה" ק בעל 'עצי חיים' נולד בשנת תמ" ר יפרח צדיק (1880) לאביו הרה" ק בעל 'קדושת יום טוב' בן הרה" ק בעל 'ייטב לב' ולאמו בת הגה" צ רבי יואל אשכנזי אב" ד זלוטשוב. הוא נקרא חיים על שם הדברי חיים, שהבטיח לפני פטירתו לאביו הקדוי" ט שיזכו לפרי בטן. חתן הרה" ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בן הדברי חיים מצאנז. התמנה לאדמו" ר בהיותו בן כ" ד שנים בלבד, והנהיג בחכמה ותבונה את אלפי חסידיו, כל ימיו היה מסובל ביסורים, ובכוחות נעלים היה גודר גדר ועומד בפרץ על משמר הקודש. נפטר בהיותו בן ארבעים ושש בשנת תרפ" ו. חתנו היה האדמו" ר מצאנז-קלויזנבורג בעל 'שפע חיים'. אחיו הוא האדמו" ר רבי יואל מסאטמאר, ובנו הוא האדמו" ר בעל 'ברך משה' מסאטמאר, אבי האדמורי" ם מסאטמאר.

סיגט תרפ" ג [1923]. נייר מסמכים רשמי בגודל: 10.517 ס" מ סימני קיפול.

פריט : 22

תעודת אזרח אונגרין האישית
של כ"ק האדמו"ר רבי יואל מסאטמר עם תמונתו

תעודה אישית נדירה זו נשא האדמו"ר בחיקו בכל פעם שהיה נצרך לצאת בביתו.
גזירת התעודת
בעקבות 'תכתיב וינה' חזרה סאטמאר בשנת ת"ש לידי ההונגרים, בשנת תש"א הטילו השלטונות ההונגרים גזירות חדשות על היהודים וביניהם 'גזירת התעודות' – כל יהודי היה חייב לשאת על עצמו בכל רגע, תעודה רשמית (שריפטן) עם שמו ומקום דירתו ופרטים נוספים, חתום ומאושר בידי אנשי הממשל – מי שלא השיג תעודה זו היה צפוי לגירוש.
לגזירה לא היה נימוק סביר מלבד למרר את חיי התעודות בהשגת הרישיונות לתעודה, לשחד פקידים וכו'. גזירה זו גם נתנה פתח לאנשי המשטרה ההונגרית (הפאליציי) לעצור את המחוייבים לגיוס, כך שהמשתמטים בקושי יצאו לרחובות העיר והיו ספונים בביתם.
גזירת התעודות עוררה גם שאלות להלכה ולמעשה בענין טלטולה בשבת ראה לדוג' שו"ת מהר"ם בריסק ח"ב סי' סג-סה.
בתעודה נרשמו פרטיו של האדמו"ר, תאריך לידתו וכו' תמונתו מאותה תקופה. וחותמות רשמיות של השלטונות ההונגרים.
גודל התעודה: 1321 ס"מ. סימני קרע בקיפולים, מחוזק בנייר בגב התעודה.

פריט : 23

מכתב נדיר כולו בכתי"ק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר אל האדמו"ר בעל 'אמרי אמת' מגור

מכתב בעצם כתב יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר אל האדמו"ר מגור בעל אמרי אמת בענין יסוד 'בית לפליטים' לפליטי מלחמת העולם השניה. 
במכתבו מבהיר האדמו"ר שכנראה דעתו בענין יסוד הבית לפליטים לא הובנה כראוי, ולכן הוא שולח את נאמנו הרה"ח רבי יוסף אשכנזי להבהיר את דבריו.
כפי הנראה חשש האדמו"ר היה שרבני אגודת ישראל מקבלים סיוע להקמת הבית מגורמים ציוניים.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט) בעל "דברי יואל". מדמויות ההוד של האדמו"רים שנותרו לפליטה לאחר השואה. גאון עצום ומופלא בכל חלקי התורה, ולוחם קנאי כנגד הציונות וכל מוסדות השלטון החילוני בארץ ישראל. הקים מעפר את חסידות סאטמר לאחר השואה, ובנה קהילה מפוארת בארה"ב ובירושלים. שימש גם כנשיא העדה החרדית בירושלים.

נייר מסמכים רשמי 2128 ס"מ. ללא תאריך [תש"ו-תש"ז בערך]. מעט כתמים בהירים וסימני קיפול.

פריט : 24

מכתב בהול מאת רבי עמרם בלוי אל האדמו" ר רבי יואל מסאטמר בענין חילול קברו של הרמב" ם ע" י הציונים

'... המעלל הנורא והמחפיר שהציונים הכופרים עשו בחצר הקברות של הרמב" ם ז" ל בטבריה... ובמכונת מעדר הנקרא בלשונם 'דחפור' יהרסו קברות צדיקינו קדושינו אלה, יפרקו גוויותיהם וירסקו עצמותיהם, יוציאו ארונות אבן של המתים ויוריקו אותם לעיני השמש... 

וד' יהיה בעזרת מרן שליט" א אשר ותהי המשרה על שכמו להיות בראש הלוחמים את מלחמת ד' בעמלק דבדורנו, ויזכה להחליש את עמלק...

בשנת תשט" ז החלו לעשות שיפוצים וחפירות ארכיאולוגיות במתחם בית הקברות בטבריה בו קבור הרמב" ם ועוד צדיקי קדושי עליון מימות התנאים, אנשי 'נטורי קרתא' ובראשם רבי עמרם בלוי החלו לערוך הפגנות ומחאות בירושלים ובטבריה, והענין עורר סערה גדולה, המעיין בעתונות התקופה, יראה עד כמה נלחמו ופעלו אנשי נטורי קרתא להסיר את הפשע הנורא של חילול בית הקברות וחיטוטי שכבי, עד שלבסוף הוחלט על הפסקת העבודות.

מכתב ארוך מיום י" ז אדר תשט" ז בכתב ידו וחתימתו של מנהיג נטורי קרתא הרה" צ רבי עמרם בלוי ועמו חתום הרה" ח רבי הלל שלעזינגר.

דף גדול מקופל (2 עמ') גודל: 3221 ס" מ.

פריט : 26

מכתב בכתב יד וחתימת הגה"צ רבי ישעיה קליינמאן מסאטמר. קאוועשד תרס"ה [1905]

מכתב ארוך בעניני עגונה בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי ישעיה קליינמאן דומ"ץ סאטמר אל רבי עקיבא הכהן שטראסר אב"ד טאקאי והגליל. 

הגה"צ רבי ישעיה קליינמאן (תרל"ד-תרח"צ) מגדולי מורי ההוראה בסאטמר, גדל בבית דודו – אחי אמו הרה"ק רבי ישעיל'ה קרעסטירר, והתלווה עמו בנסיעותיו לצדיקי הדור, לאחר מכן למד אצל בעל ערוגות הבושם ונעשה לתלמידו המובהק, תקופה מסויימת היה אב"ד בעיר מאזע קאוועשד ממנה נשלח מכתב זה. מונה בשנת תרנ"ז לדיין בסאטמר, והיה מראשי המדברים ומגדולי הפוסקים בעיר, רבני סאטמר הגאונים בעל זכרון יהודה, בעל קרן לדוד ועד רבי יואל מסאטמר שהגיע לכהן בסאטמר, הכירו בשקדנותו של רבי ישעיה, ונתייעצו עמו בתדירות בעניני הוראה. רוב כתביו אבדו בשואה, שרידים מתורתו נדפסו בספר 'קרן ישעי' בסוף ספרו של חתנו רבי אברהם צבי ווייס 'ברכת אברהם' (בני ברק תשס"ה) עיין עוד אודותיו: צפונות יד (טבת תשנ"ב) עמ' מז-מט.

קאוועשד תרס"ה [1905] 1721 ס"מ. כתוב משני צדי הדף, מצב טוב.

פריט : 27

מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל 'קרן לדוד'. סאטמר תרפ"ח [1928]

מכתב בכתב יד הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר אל רבי אלטר שאול פאפער רב בית המדרש הגדול בעיר ניו יורק [בעל שו"ת אבני זכרון]. 

הגאון הצדיק רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל 'קרן לדוד' (תרכ"ז-תרפ"ח) אחיו הצעיר ותלמידו של הגה"ק בעל 'ערוגת הבשם'. קיבל בחסידות מהאדמורי"ם הק' מבעלזא ושינאווא. מגדולי צדיקי ומרביצי התורה בדורו, מכל רחבי הונגריה נהרו לישיבתו שמנתה כחמש מאות תלמידים, דרשותיו ותפילותיו היו בדמעות ובכי, ולחם במסירות נפש נגד עוקרי הדת. שימש תחילה כדיין וראש ישיבה בסערדהאלי, צעהלים ואויבער-ווישווא, ומשנת תרפ"א בסאטמר. מחיבוריו נדפסו שו"ת קרן לדוד וקרן לדוד על התורה ומועדים, בהשתדלות תלמידו המובהק אחיינו האדמו"ר בעל 'ויחי יוסף' מפאפא.
כתב התנצלות על איחור תשובתו בענין גט שנשלח מנו יורק לסאטמר.

סאטמר תרפ"ח [1928] נייר מסמכים אישי. 2330 ס"מ. חיזוקי נייר בגב המכתב.

פריט : 37

כתב יד ליקוטי תורה להרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל
נכתב בטשרנוביל בשנת תרי"ד קודם הדפסת הספר

כתב יד נדיר וחשוב הכולל ליקוטי תורה מהרה"ק איש אלוקים עטרת תפארת ישראל רבי מרדכי במו"ה מנחם נחום מ"מ דק"ק טשרנוביל. כתב היד נכתב בעיר טשרנוביל כפי שנלמד מהכותרת בתחילת כתב היד 'הדרכות מרבינו הקדוש זצוקללה"ה א"א מ"מ [איש אלוקים מגיד מישרים]דפה'. בשנת תרי"ד (כך נרשם בקולופון בדף צו, א). 
כידוע ספר ליקוטי תורה נדפס לראשונה בשנת תר"כ, כעשרים ושלש שנה לאחר שעלה הרה"ק מטשרנוביל לגנזי מרומים, אולם בניו הקדושים וגדולי תלמידיו שהשתוקקו ללמוד מנועם צוף אמרותיו, למדו והגו בדבריו מתוך כתבי היד, ואף לאחר שהספר נדפס המשיכו ללמוד מתוך הכתבי היד, משום שהספר נדפס בשיבושים רבים.
כתב היד נכתב בטשרנוביל בשנת תרי"ד על ידי הרה"ח יהושע בן חיה ברכה (ראה קולופון) כשש שנים קודם הדפסת הספר,ויש בו הוספות ושינויים שאינם נמצאים בנדפס בטשרנוביץ בשנת תר"כ, לדוגמא: 'כללים לעבודתו יתברך והמקיימם יהיה ברוך ומבורך' (ראה דף צ, ב), 'תפילות שונות לאומרם קודם התפילה, קודם השינה ובמוצאי שבת' (דף צד, א ואילך), ועוד. בעמ' האחרון 'העתקה מכתיבת יד אדמו"ר אשר על פנקס דחברה משניות'. וכן נוסחאות טובות.

צו דף. כתובים משני צדי הדף. כתיבה ברורה ומסודרת. גודל כתב היד: 16.521 ס"מ. כריכת עור מקורית פגומה. בגב הכריכה נרשם 'תורת האדם' 

פריט : 38

מכתב גדוש ברכות מאת האדמו"ר הקדוש רבי ברוך אשר טברסקי מטשרנוביל

מכתב מאת האדמו"ר הקדוש רבי ברוך אשר טברסקי בנו וממלא מקומו של אביו הגדול רבי אהרן מטשרנוביל. 
מכתב ברכה לאחד מחסידיו מלא וגדוש בברכות לבביות"והנני מברכו אותו וב"ב [ובני ביתו] בבריאות הגוף בשלימות, ושום נגע ומחלה לא יקרב באהלו, ויושפע לו שפע ברכה והצלחה בעסקים טובים, וחן בעיני או"א [אלוקים ואדם], ויראה נחת מבוב"ב [מבניו ובני בניו] ויהי שלום בחילו כאשר עם לבבינו" בחתימת יד קדשו ברוך אשר בהרב המפורסם מו"ה אהרן זצוקללה"ה.

האדמו"ר רבי ברוך אשר, בנו של הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל וממלא מקומו משנת תרל"ב, היה אדמו"ר לאלפים, גדול בתורה, ועמד במו"מ של הלכה עם בן דודו רבי מרדכי דוב מהורונסטייפול. כתבו עליו :"מרן אדמו"ר קודש הקדשים המפורסם בכל קצווי ארץ פרי עץ הדר רבן של כל בני הגולה".
לפי המקובל בין החסידים, רבי אהרן מטשרנוביל העביר את כח ברכותיו לבנו רבי ברוך אשר.

דף בגודל: 1321 ס"מ. נייר שורות דק, כתם בהיר בראש הדף.

פריט : 40

מכתב ברכה בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הזקן רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא


מכתב גדוש ברכות לדור ישרים מבורך, פרנסה בהרחבה, נחת ושנה טובה וכו' בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא.- שריד לדור דעה מאדמור"י בית טשרנוביל. 


הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא (תרנ"ה-תשמ"ט) בנו של הרה"ק רבי יוסף מאיר מממכנובקא בן הרה"ק אברהם יהושע העשיל טברסקי בנו בכורו של הרה"ק רבי יצחק מסקווירא בנו של המגיד מטשרנוביל. בשנת תרע"ז התייתם מאביו, ועל פי הפצרת דודו רבי דוד מסקיוורא קיבל עליו את עול ההנהגה, עם השתלטות הקומוניסטים על רוסיה, היה בית מדרשו היחיד שתיפקד באופן מלא, ואף המשיך לקבל חסידים עד שהוגלה לסיביר.

לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים את בית מדרשו בבני ברק, והיה חבר מועצת גדולי התורה. נפטר זקן ושבע ימים בגיל 94.


מצורת כתיבתו ניכר שהמכתב נכתב לעת זקנותו. [1] דף בגודל: 1520 ס"מ. ללא תאריך. מעט קמטים. מצורפת המעטפה המקורית (קרועה מעט).

פריט : 41

מכתב המלצה מאת הרה"ק רבי אהרן מבלזא בכתב יד אחיו הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא. תל אביב תש"ו [1946]

מכתב המלצה ארוך מאת הרה"ק מוהר"א מבעזלא בכתב יד וחתימת הרה"ק רבי מרדכי מבילגורייא, בו הוא מבקש להשיג עבודה עבור יהודי אשר ביתו ובית אבותיו בסלובקיה היו ידועים לפני המלחמה כאנשים אמידים ואנשי חסד.
על גבי המכתב מופיע חותמו האישי של הרה"ק רבי אהרן מבעלזא. את המכתב כתב וחתם אחיו ויד ימינו הרה"ק רבי מרדכי בשמו כפי שחותם 'הכותב וחותם בשם כ"ק מרן אחי אדמו"ר שליט"א'.

הרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (תרס"ב-תש"י) בן הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא, מילדות נתגלו בו כשרונות נדירים, נתקבל בשנת תרפ"ז לרב בבילגורייא, ניהל "שולחנות", אך לא נהג באדמורו"ת, והתבטל בפני אחיו הגדול רבי אהרן מבעלזא אותו העריץ, בתקופת השואה חבר אל אחיו ועמו נמלט בנדודים רבים מפולין להונגריה, עד הגיעם לארץ ישראל, בה סייע לאחיו לשקם את חסידות בעלזא, נפטר בקצור ימים בשנת תש"י ונטמן בטבריה, בנו הוא האדמו"ר מבעלזא שליט"א.

תל אביב תש"ו [1946] 1721 ס"מ. נקבי תיוק.

פריט : 42

הזמנה לחתונת הרה"ק רבי יהושע רוקח בן השר שלום מבעלז מאת הרה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב בן ה'אוהב ישראל' מאפטא. 
[תקצ"ט , 1839] 

הזמנה מאת הרה"ק רבי יצחק מאיר מז'ינקוב לנשואי 'החתן המופלג החשוב כ"ש מ' יהושע נ"י בן כבוד הרב המפורסם איש מופת כשת"ק מוה' שלו' רוקח נ"י מבעלז' עם נכדתו הכלה רבקה מרים בת חתנו רבי שמואל אשכנזי מצאצאי ה'חכם צבי'. 
השידוך של מרן מהר"י יצא לפועל בלי שאיש מבני משפחתו יראה את הכלה, שאלה הרבנית מלכה את בעלה הק' השר שלום מבלז: כלום ייתכן לעשות שידוך בלי לראות את הכלה? השיב לה: 'בשמים יש היכל הנקרא מראות הצובאות, ושם רשומות כל בנות ישראל הכשרות, וראיתי אותה שם שהיא כשרה וראויה לבננו'. (אדמור"י בעלז ח"ב עמ' טז).

פתיחת המכתב, שורת הסיום והחתימה הארוכה בעצם כתב יד קדשו בזה הלשון:אוהבו הדו"ש וטובתו נצח הק' יצחק מאיר בן איש חי אאמו"ה הרב מוהר"ר אברהם יהושע העשיל זלה"ה מאפטא פ"ק זינקוב.

הרה"ק רבי יהושע מבעלזא (תקפ"ה-תרנ"ד) האדמו"ר השני בשושלת בעלזא, צעיר בניו של השר שלום מבעלז. ואעפי"כ התמנה למלא את מקום אביו הגדול בשנת תרט"ו ברבנות בעלזא, וכאדמו"ר לרבבות חסידי בעלזא. נשא את כהונתו ברמה למעלה מארבעים שנה. בימיו הפכה בעלזא לאחת החסידויות הגדולות.
ההזמנה אינה נושאת תאריך, בספר באהלי צדיקים (על שמחת נישואין בבית בעלזא) ח"א עמ' 154 הוכיחו שהחתונה התקיימה בשנת תקצ"ט.

גודל: 1911 ס"מ. נייר כפול, קרע בצד השמאלי של המכתב עם חסרון של חצאי התיבות האחרונות בכל שורה.
מתוך 4 דפים