fbpx
מכירה 5
Jul 16, 2019
מכירה 5
16.7.19
מתוך 4 דפים

פריט : 102

פסק הדין בחתימת ידם של גדולי ירושלים בעל אמרי בינה, הגר"ש סלנט ורמ"נ כהנוב. ירושלים תרכ"ה [1865].
תעודה היסטורית נדירה וחשובה ביותר, לתולדות הישוב היהודי האשכנזי בירושלים.

ר' שאול בנימין קרליץ - הרב מראדישקוביץ רכש מכספי עזבונות שהותירו תורמים, חצר עבור הת"ת וישיבת עץ חיים בסכום גדול מאוד – הגאון רבי שמואל סלנט ועמו רוב מנין ובנין של חכמי ירושלים התנגדו לזה בטענה שהמורישים התנו בצוואותיהם שאפשר להשתמש בכסף רק עבור קרקע שתניב פירות ורכישה זו אינה מניבה פירות. בעקבות זה פרצה מחלוקת נוראה בירושלים כל צד פירסם 'פאשקוילים' וחוברות נגד הצד שכנגד (אמת ומשפט, דברי אמת, דמעת העשוקים) ואף הגיעו לתגרות ידיים ממש – כנזכר בפסק זה.
בפסק דין נדיר זה, הנחשף כאן, מגיעה פרשיה זו לידי סיום, הצדדים קיבלו עליהם בקנין גמור את הרבנים הנזכרים כבוררים והתחייבו לקיים ככל אשר יפסקו. פסק הדין ארוך ומפורט הנוגע בכל נקודות המחלוקות לפרטי פרטיו. בתחילתו מתארים את המחלוקת הקשה והחילול ה' הגדול שהיא גרמה בכל פזורות הגולה.

על פסק הדין חתומים בכתב ידם גדולי ירושלים :
הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש בעל 'אמרי בינה' (תקע"ה-תרל"ה) מגדולי הגאונים האחרונים, עלה לארץ ישראל בשנת תר"כ והתבקש על ידי הגרש"ס לעמוד בראש בית הדין בירושלים, הגרש"ס גם היה רגיל לכנותו 'רבה של ירושלים'. בירושלים היו מספרים הרבה על כוחו הגדול וכולם ראו בו בחוש שמתקיים בו דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים (כך כותב המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר בספרו בטוב ירושלים)

הגאון רבי שמואל סלאנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה הגדול של ירושלים, שבעים שנה נשא משא העם, עמד בראש מוסדות צדקה וחסד ועל פיו ישק כל דבר.

הגאון רבי משה נחמיה כהנא מחסלאוויטש (תקע"ז-תרמ"ז) רבה של חאסלוויטש וראש ישיבת עץ חיים בירושלים חצי יובל שנים, פעל רבות לטובת יושבי ירושלים. מחיבוריו: נתיבות השלום, ארץ חפץ ועוד.
דף גדול: 2337 ס"מ. כתוב משני דיו בכתב יד סופר נאה., מעט סימני קיפול.

פריט : 121

תשובה ארוכה בכתב יד הנצי"ב ליישב מנהג חותנו - נשלח אל בנו הגר"ח ברלין. ואלוז'ין תר"ח [1448]
האם אפשר לקיים לחם משנה בשתי פרוסות לחם?
מכתב מאת רבן של ישראל הנצי"ב מוואלוז'ין אל בנו בכורו רבי חיים ברלין ובו ישוב למנהג שנהגו בבית חותנו הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין
                                
מנהג נהגו בבית הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין בנו של הגר"ח מוואלוז'ין וחותנו של הנצי"ב שאם אחד מהאורחים איחר לסעודת שבת היו נותנים לו שני פרוסות לחם עבור 'לחם משנה'. עמיתיו של הגר"ח ברלין בעת לימודיו בשקלוב ערערו על הוראה זו וטענו שאין שום מעלה בשני פרוסות, והגר"ח התווכח אתם להראות את צדקת מנהג זקנו, את דבריו שלח לאביו הגדול הנצי"ב שיחווה דעתו בזה.

מכתבו הנדיר של הנצי"ב עוסק בישוב המנהג וכן בשלשה ענינים נוספים ששטח בפניו בנו חביבו הגר"ח.
הגאון רבי איצל'ה נזכר במכתב בברכת החיים ומכאן שהמכתב נכתב לפני שנת תר"ט – כלומר שהגר"ח היה בן 15 שנים בלבד.

בראשית המכתב פונה אליו אביו: אהובי בני עין ימיני מדושתי ובן גורני (עפ"י ישעיה כא).דבריו... הגיעוני לרוב נחת ורואה אנכי שנתת לבבך להבין ולהשכיל ב"ה וה' יישר אורחותיך להשכילך בינה והיית לבן חיל משיב מלחמתה של תורה שערה.
ומסיים: ויותר היה לי להשתעשע עמך, אבל טרדתי רבה בעת הזו וה' יעזרני. ואתה תודיעני מלימודך בזה הזמן, מה ועם מי, ותודיעני ג"כ אם נתקבלו הדברים להחברים היקרים שי' או מה טענותיהם לסתור וה' יעמידנו בקרן אורה של תורה ואל יט אשורנו מדרך האמת, כנפש אביך הורך נפתלי צבי יהודה ברלין.
הגאון הנצי"ב (תקע"ו-תרנ"ג) ראש ישיבת וואלוז'ין, בעל העמק דבר, העמק שאלה ומשיב דבר, החל ללמוד בישיבת וואלוז'ין בגיל אחת עשרה, ובהגיעו לגיל מצוות לקחו הגאון רבי איצל'ה מוואלוז'ין (בן הגר"ח) לחתן, כעשרים וחמש שנה יגע בתורה בהתמדה עצומה, עד שקבל עליו בשנת תרי"ג את הנהגת ישיבת וואלוז'ין ועמד בראשה במשך יובל שנים.

דף בגודל: 1925 ס"מ.כתוב משני צדי הדף..מצב טוב. הנצי"ב חותם כאן בחתימתו הנדירה, ללא חיבור האותיות צבי יהודה כפי שנהג לאחר מכן.

פריט : 122

אגרת בחתימת ממוני כולל פרושים בווילנא ובראשם הגאון רבי אברהם אבלי אב"ד ווילנא. תקפ"ב [1822]
אגרת מרשימה מאת גזברי ומנהלי כולל פרושים בווילנא אל ארגון אפקידים ואמרכלים באמשטרדם.
על המכתב חתומים בחתימת ידם
1)הגאון רבי אברהם אבלי פוסוויילר אב"ד ווילנא (תקכ"ב-תקצ"ו) מגדולי חכמי דורו, גאון מופלא בתורה, לצד היותו צדיק ועניו, ראש הרבנים בווילנא משנת תקס"ד ומעמודי התווך שכל מדינת ליטא נשענה עליו, מכל קצוי ארץ פנו אליו בשאלות והסכמות, וגכך כותב רי"א משאוול בעל שו"ת נטעי נעמנים'ואחרי הגאוןדוואלוז'ין [הגר"ח] לא היה לנו, אך זה האחד היה אברהם בגלילותינו, אשר בצלו נחיה'. ולשמע חכמתו הריצו לפני כל גדולי הדור מקרוב ומרחוק שאלותיהם' (קריה נאמנה עמ' 244) היה ראש וראשון לכל דבר שבקדושה והרבה פעלים בצדקה וחסד, וכה אמר עליו הגאון רבי איצל'ה בהספדו'כי נדבת לב הגאון רבי אבלי היה בבחינת חסד שבחסד' (שם).
2)רבי אריה ליב ב"ר דוד בער (נפטר: תקצ"א) הגביר הצדיק רבי ליבלי ר' בעריס, מגדולי גבאי הצדקה בווילנא, ובפי כל זקני ווילנא נשמע תהלתו (קריה נאמנה עמ' 256) הגאון בעל 'חיי אדם' מכנהו 'עמיתי כרע כאח לי הנגיד הרב המופלג... הראה לי...'
3)רבי משולם זלמן ב"ר אורי (נפטר:תקצ"ז) נקרא ר' זלמן ר' אוריס, גדול בתורה ובצדקה וחסד, נמנה יחד עם רבי אבלי על מייסדי ישיבת ר' מיילס בווילנא וחתום על יסוד ישיבת וואלוז'ין בשנת תקס"ד
בשולי המכתב נרשם כי נפקד מקום חתימתו של רבי שמואל ב"ר יהודה כי לא היה בביתו – שלושת הגבירים הצדיקים הנ"ל שהיו אנשים מורמים מעם היו מכונים בפי כל 'שלשה עמודי ווילנא'.
תוכן המכתב: דין ודברים קצר והתנצלות בפני פקידי אמשטרדם ועוד, נזכרים שלוחי האשכנזים השד"ר הנודע רבי אברהם שלמה זלמן צורף והשד"ר רבי חנוך זונדל ב"ר צבי הירש.
ווילנא תקפ"ב [1822] 2126 ס"מ. אגרת בכתב יד יפה ומסודר. מעט קמטים. בצדו השני חותם שעוה שלם של רבי אריה ליבה נ"ל עם צורת 'אריה'.

פריט : 127

מכתב נדיר בכתב יד הצדיק ובעל המופת רבי מרדכל'י אושמינר. סלאנימא תרע"א [1911] 

מכתב המלצה בכתב יד קדשו וחתימתו של הצדיק הפלאי רבי מרדכי ווייצל רוזנבלט הנודע בשם רבי מרדכל'י אושמינר אב"ד אושמינא וסלונים.
מפורסם היה הצדיק רבי מרדכל'י אושמינר (תקצ"ז-תרע"ו)בכל גלילות ליטא ופולין כצדיק ופועל ישועות, וסיפורי מופת היו שגורים אודותיו בפי כל, מכל קצוי ארץ באו אליו לברכה וישועה ותואר הוד פניו התנוסס בבתים רבים של יהודי ליטא ופולין.

בספר אהלי שם (פינסק תרע"ב עמ' 363) נכתב עליו:הגאון הגדול הזה נתפרסם בכל תפוצות ישראל לצדיק נשגב ורבים ינהרו אליו לדרוש עצתו ולקבל ברכתו כה רבה הייתה הנהירה אליו עד שנאלץ לפרסם בעיתונות התקופה מודעה שאינו יכול כבר לשאת את משא העם ומפציר שלא יבואו אליו (המליץ כ"ח אב תרמ"ט).
 גם בין גדולי דורו היה מפורסם כגדול בתורת הנגלה והנסתר ובנו של החפץ חיים מוסר בשם אביו שאמר לו טעם מה ששמע מרבי מרדכי מדוע מקבל אנשים ונשים לסגולות וברכות ומספר שאביו התבטא עליו: ר' מרדכי ער איז א פייערדיגער ייד ער שטעלט זיך אין סכנה פיהל מאהל איינהאלטען דעם דת - ר' מרדכי הוא יהודי עם אש בעצמותיו, הוא מעמיד עצמו בסכנה הרבה פעמים כדי להחזיק את הדת (מכתבי החפץ חיים, מילואים עמ' עו עיין שם).
כגודל צדקותו של רבי מרדכי כך גודל גאונותו בתורה, מגיל צעיר היה מתמיד גדול ואף החל לעסוק בתורת הנסתר. קבל תורה מהגאון הצדיק רבי פנחס מיכאל אב"ד אנטיפעליע – עיירת הולדתו. שימש כאב"ד בוטען, קורליץ אושמינא וסלונים, י"ל הדרת מרדכי (ווילנא תרנ"ט) והדרת מרדכי על התורה (ניו יורק תשע"ג). ידועה מאוד 'אגרת החלום' הפלאית ששלח רבי מרדכי לרבו רבי פנחס מיכאל הנ"ל.
מכתב המלצה לרבי יעקב חיים סרנא מגיד מישרים באושמינא, בעת שרצה להו"ל את כתבי אביו רבי שרגא פייבל סרנא אב"ד הארידאק. רבי יעקב חיים היה אביו של רבי יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון.
דף בגודל: 1321 ס"מ. בשולי המכתב חותמת גדולה ומרשימה. מצב מצוין.

פריט : 131

מכתב בכתב יד הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנה בענין החזקת כולל קובנה. תרנ"ד [1894].
מכתב תודה וברכה בכתב יד וחתימת הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קאוונא אל רבי דוב שפייערס מדייני ורבני לונדון [בעל ספר דברי דב"ש והגדת גנזי כנסת ישראל]'על השתדלותו היקרה למען חיזוק קדושת התורה, הוא החזקת האברכים מופלגי תורה דפ"ק [דפה קהלתנו]כי דבר גדול וקדוש הוא כידוע...'
הכוונה היא לכולל הפרושים הנודע בשם 'כולל קובנה' שבראשו עמד הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור. יסודו של הכולל היה בשנת תרל"ז בסיועם של רבי ישראל סלנטר והסבא מסלבודקא, כולל קובנה אשר שכן בסלבודקא שהייתה פרבר של בעיר קובנה, היה היסוד להקמת ישיבת סלבודקא.

הגאון רבי יצחק אלחנן (תקע"ז-תרנ"ו) מגדולי הדורות האחרונים. הטביע את חותמו על כל יהדות ליטא. כל הדבר הקשה הן בעניני הלכה והן בעניני הנהגה הביאו אליו. משנת תרכ"ד רבה של העיר הגדולה קובנה ומשנת תרל"ז גם עמד בראש כולל הפרושים בקובנה, חיבוריו הגדולים הם שו"ת באר יצחק, שו"ת עין יצחק, נחל יצחק על שולחן ערוך חושן משפט.
דף גדול: 2228 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו, עם חותמו המרשים –

פריט : 132

מכתב מאת הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ בעל 'ברכת שמואל'. קמניץ תרצ"ט [1939]
'אתפלא אשר לא הושם לב לדברינו ולעדותו של הגרח"ע [גרודז'ינסקי] שליט"א מוילנא, כי ישיבתינו הק' עומדת במדריגה ראשונה, והיא צריכה לקבל את חלקה ממגבית ועד הישיבות בשיקאגא במדת הישיבות היותר גדולות'
מכתב הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ אל יו"ר ועד הישיבות בשיקאגו
הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ (תר"ל-ת"ש) מגדולי מרביצי התורה בדור שלפני השואה, שיעוריו היו לשם דבר בכל גלילות ליטא ופולין ומכל קצוי ארץ הגיעו טובי הלמדנים לשמוע את שיעוריו שנאמרו בהתלהבות ובעומק העיון ובדרך הניתוח והחילוק של רבו המובהק הגר"ח סולוביצ'יק בו דבק מצעירותו עד סוף ימיו., כרבו היה איש האמת ולא נשא פנים לאיש, עם זה היה רך כקנה ואב רחום לכל תלמידיו, ודאג לכל מחסורם, ספרו ברכת שמואל הוא מחשובי ספרות ה'לומדות' בישיבות.
קמניץ תרצ"ט [1939]. ארבע שורות אחרונות בכתב ידו – חתימתו וחותמו. נייר מסמכים רשמי של הישיבה: 2128 ס"מ, חתוך מעט בשוליים העליונים.

פריט : 133

גזירת השחיטה בגרמניה – מכתב היסטורי

תשובה להלכה ולמעשה בכתב ידהגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. ווילנא תרצ"ג.
בשנת תרצ"ג [1933] גזרו בכמה מדינות באשכנז שמותר לשחוט עופות רק בתנאי שחותכים בעת השחיטה את כל המפרקת שלדעת הרמ"א בשולחן ערוך (יו"ד סי' כד) זה אסור, אך יש חשש שאם נחמיר בזה, רבים מיהודי אשכנז יאכלו נבילות וטריפות.
במכתב שלפנינו מכריע הגרח"ע שדעתו נוטה להקל, אם כי מסייג את דבריו בכמה תנאים להתחיל עם חולים וחלושים, ובריאים שיחמירו על עצמם תבא עליהם ברכה, שיהיה שוחט אומן, שישחטו שני אנשים, שישחטו במקום ריכוז גדולים ולא בכפרים קטנים ושיהיה השגחה ושמירה מעולה וגם שיגבילו את זמן ההיתר מראש.
ומוסיף הגרח"ע השקפה כללית: 'ולא אוכל לכחד שיש בזה לחוש משום מכשולים, אבל למנוע מאכילת נבלות, עלינו לעשות את אשר בכוחינו להפריש מאיסורים חמורים'.
[עיין עוד בענין זה בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' ל, ושו"ת שרידי אש יורה דעה סי' ו]
המכתב נשלח אל רבי זאב צבי הכהן קליין מברלין, בראשית המכתב נזכר בעל שרידי אש ובשוליו רבי צבי הירש הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט.
[1] דף, נייר מסמכים אישי של הגרח"ע (2126 ס"מ) הכל בכתב ידו וחתימתו מעט סימני קיפול.

פריט : 137

מכתב נדיר בכתב יד הגאון רבי חיים ליב טיקטינסקי - ראש הישיבה הראשון של מיר. עם פרטים על מצב הישיבה. מיר תרל"ח [1878]
מכתב מאת הגאון רבי חיים יהודה ליב טיקטינסקי ריש מתיבא דמיר כיובל שנים אל בנו הגאון רבי אברהם טיקטינסקי מראשי ישיבת מיר.
'הנני להודיע משלום הישיבה כי נוטה למעלה ראש, יתן השם בהצלחה שיוכלו ללמוד בה בבטח ויתחזקו התלמידים בלימודם וגם יתחזק המעמד'.
ראשיתושל המכתב עוסק במצב הישיבה וההמשך ענינים משפחתיים.. בשוליו תשובה קצרה לדברי תורה שכתב לו בנו רבי אברהם, על כך כותב הגרחי"ל שבימי חורפו הקשה 'שאלה זו לרבי יצחק אלחנן ספקטור בהיותו בנובהרדוק והשיב על ידי מכתב...'
הגאון רבי חיים ליב טיקטינסקי (תקפ"ד-תרנ"ט) ראש הישיבה הגדול של ישיבת מיר, 'העמיד תלמידים לאלפים אשר רבים מהם הם מגדולי ישראל' (נוסח מצבתו) היה מגדולי מגידי השיעורים בדורו והגאון רבי ישראל סלנטר היה אומר: 'מי שרוצה להבין דף גמרא כדבעי ילך אצל רבי חיים ליב למיר'. היה חכם וחריף ובעל עין חדה להבחין בטיב הבחורים.
בנו חביבו הגאון הצדיק רבי אברהם טיקטינסקי (תרט"ו-תרצ"ו) החל משנת תרמ"ג למסור שיעורים בישיבה.
דף גדול: 2227 ס"מ. מעט סימני קרע וקמטים ללא חסרון בטקסט.

פריט : 141

שטר מכירת חמץ של הגאון הקדוש רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב. תרפ"ז [1927]
שטר הרשאה למכירת חמץ של תושבי זאוויערצע בחתימת ידו של הגאון הקדוש מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר אב"ד בעל שו"ת זאוויערצע ארץ צבי וראש ישיבת חכמי לובלין.
הגאון הקדוש קוז'יגלוב (תרמ"ג-תש"ג) 'הקוז'יגלובי' – כפי שהיה נקרא בהערצה בקרב יהודי פולין, היה מדמויות המופת של פולין שלפני השואה, גאון מופלא בנגלה ובנסתר ובתורת החסידות כאחד הענקים, היה כולו אש להבת לעבודת הבורא, חסיד וצדיק, פוסק וריש מתיבתא שהעמיד דורות של תלמידים. הוא עצמו היה תלמידו של האבני נזר והתבטל לכל שושלת אדמור"י סוכטשוב.
לאחר פטירת מהר"ם שפירא, כהן כראש ישיבת חכמי לובלין, בסיום הש"ס השני ייסד את לימוד 'המשנה היומית'. עם פרוץ השואה וסיגרת יח"ל, נמלט לווארשא וגם בגיטו המשיך להרביץ תורה וחסידות בקדושה וטהרה. עד עלות 'אחרון גאוני פולין' על המוקד. מחיבוריו: שו"ת ארץ צבי, ארץ צבי על התורה ושיח השדה.
זאוויערצע תרפ"ז [1927] בין השנים תרפ"ג-תרפ"ח שימש הגאון מקוזי'גלוב כרבה של זאוויערצע. שטר ארוך ומפורט כתוב משני צדי הדף. גודל: 2130 ס"מ. קרע קטן בתחתית הדף עם חסרון של כמה מלים בודדות.
מתוך 4 דפים