מכתב מאת רבי שלמה זלמן ליכטענשטיין אב"ד בעטהלאן והגלילות על כשרות העופות הנשלחים לבודפשט. תש"ב [1942] מכתב עדות אל מנהלי הלשכה האורתודוכסית בבודפשט בענין כשרות עופות הנשחטים אצל השו"ב בבעטהלאן ונשלחים למכירה בבודפשט'לזאת הנני להודיע שיכולין לסמוך עליו ולקנות ממנו בלי שום חשש ופקפוק – רק על זאת להשגיח שכל עוף הוא נחתם בחותם שלי ואצל כל חבילה (טראנספארט – משלוח) רצוף כתב הכשר ממני, אשר בו יהא נרשם מנין העופות שנשלחו ובאיזה יום ושעה נשחטו...'. רבי שלמה זלמן ליכטענשטיין אב"ד בעטהלאן והגלילות בן רבי יהודה ליכטענשטיין אב"ד בעטהלאן (בן רבי יעקב קאפיל ליכטנשטיין אב"ד בעטהלאן אחיו של הגה"צ רבי הלל ל"ש מקולומיה) למד בבחרותו אצל הגה"ק בעל 'עצי חיים' בסיגט ואצל דודו רבי יוסף ליכטנשטיין. לאחר שקיבל את רבנות בעטלהאן, השקיע רבות בהרבצת תורה בישיבה שבעיר. עם כניסת הגרמנים הועבר עם בני קהילתו לגיטו בדעש ומשם לאושוויץ, שם נעק"ה בי' סיון תש"ד.בעטלאהן תש"ב [1942] דף בגודל 1522 ס"מ. מצב טוב .
מכתב חידושי תורה מאת רבי שמעון ליכטענשטיין אב"ד לעכניץ. תרפ"ה [1925] מכתב חידושי תורה בכתב יד וחתימת רבי שמעון ליכטנשטיין אב"ד לעכניץרבי שמעון ליכטענשטיין אב"ד לעכניץ בן הגאון רבי ברוך בנדיט ליכטנשטיין בן הגאון הצדיק רבי הלל ל"ש מקולומיה. חתן דודו רבי יהודה ליכטנשטיין אב"ד בעטהלאן. תלמיד בעל קדושת יום טוב בסיגט, נסמך להוראה מהגאונים בעל 'יד יצחק' מטאלטשאווא ורבי מרדכי יהודה לעוו מאונטרדאם. משנת תרס"ז אב"ד וראש ישיבה בלכניץ הסמוכה לביסטריץ. נספה באושויץ.בשולי המכתב פרישת שלום להגאון רבי אשר אנשיל מילר אב"ד פעטראזשען בעל לחם אשר וקרבן אשר.לעכניץ תרפ"ה [1925] דף בגודל: 1523 ס"מ. במרכז הדף חיזוק דבק נייר שקוף וחור עם חסרון של שני אותיות.
מכתב ארוך מאת רבי יעקב קאפיל ליכטענשטיין. תרל"ה [1875] מכתב ארוך בכתב יד וחתימת הגאון רבי יעקב קאפיל ל"ש אב"ד בעטלאהן אחיו של הגאון הצדיק רבי הלל ל"ש מקאלאמיא, אל שאר בשרו הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר.הגאון רבי יעקב קאפיל ל"ש אב"ד בעטלאהן (נפטר בתרנ"ג) רב גדול מפורסם מאוד בדורו, , שימש כרבה של בעטלאהן בין השנים תרל"א-תרל"ה ולפני כן בוואשראהעל. תשובות אליו בשו"ת אבני צדק ושערי צדק לרמ"מ פאנט ובשו"ת בית הלל לאחיו. בנו ממלא מקומו הגה"צ רבי יהודה ל"ש אב"ד בעטלאהן.כולל ברכת תודה על משלוח ספרו 'בית יוסף חדש' עדכונים על מצב בריאותו של אחיו רבי הלל (שהיה חמיו של עקיבא יוסף). ובעיקר עוסק בענין דאגתו למשלוח כספים להחזקתו של רבי עקיבא יוסף בירושלים.בעטלאהן. תרל"ה [1875] 29 23 ס"מ. כתיבה יפה וברורה. סימני קרע ללא חסרון.
מכתב מאת רבי יחזקאל רייך אב"ד באנאוויטץ אבי הגאון רבי קאפיל רייך אב"ד בודפשט. תרכ"ז [1867] מכתב מאת רבי רבי יחזקאל רייך אב"ד באנאוויטץ וקארלבורג בן הגאון רבי יעקב קאפיל אלטנקונשטאט – חריף אב"ד ווערבוי ואבי הגאון רבי קאפיל רייך אב"ד בודפשט.הגאון רבי אברהם יחזקאל רייך אב"ד באנאוויטץ בעל תורת יחזקאל (תקע"ו-תרמ"ח) תלמיד אביו הגאון רבי קאפיל חריף מווערבוי. בהיותו בן עשרים הו"ל את חידושי אביו, חידושי יעב"ץ על חולין (פרשבורג תקצ"ז) וקיבל את הסכמת בעל חתם סופר בו מכנהו 'האברך החרוץ ושנון, זית רענן יפה פרי תואר'. משנת תר"י אב"ד קארלבורג ומשנת תרט"ו שלושים וחמש שנה אב"ד באנוביץ. מחיבוריו: תורת יחזקאל על התורה ודרשות ב' חלקים (גאלנטה תרפ"ט-תרח"צ).כולל: מכתב מאת רבי יחזקאל לחתנו רבי דוב [בער דושינסקי] אב"ד נאמעסטא. מכתב רבי יחזקאל לבנו רבי חיים יהודה ליב [לימים רב בוויען]. מכתב מאת בנו רבי וואלף (לימים אב"ד באדען) ומאת בן נוסף.דף מקופל. 3 עמודים כתובים. 2117 ס"מ. בעמ' 3 כתמים.
שו"ת מן השמים עם הגהות כתב יד נדיר ומיוחד עם שער מעוטר בכתב יד הצדיק רבי פינחס שטיין תלמיד מהר"ם א"ש. אונגוואר תר"ח-תר"ט [1848-1849]. כולל:, קמיע מבעל חתם סופר ועוד. פנקס יחיד ומיוחד במינו בכתב יד קדשו של הגאון רבי פינחס שטיין אב"ד סט. מיקלאש בעל שו"ת קנאת פנחס וקנאת פנחס על התורה. אונגוואר תר"ח-תר"ט [1848-1849].תוכן כתב היד, העתקה נאה של שו"ת מן השמים – קובץ שו"ת של שאלות שהיה שואל רבינו יעקב מקורביל מבעלי התוספות מהשמים בשאלות חלום, עם שער והקדמה והערות מאת רבי פנחס שטיין. במבואו מציין הגר"פ היכן הזכירו הראשונים תשובות אלו וכן הקדמה נוספת בחרוזים.בארבעה דפים ראשונים ושניים אחרונים:קמיע לקדחת 'שמעתיה לרפואה גמורה בשם הגה"ג מה"ו משה סופר זצ"ל'. חידות ושירים - שירי מוסר השכל ו'רשויות' שחיבר רבי פנחס בעצמו, וכן קינה על פטירת אמו שנפטרה כשהיה בגיל תשע (עם שמה לאה בת פעריל בראשי החרוזות).בראש כתב היד שני שערים מצוירים. בסופו קולופון מעוטר. בשולי השער חתם רבי פנחס את שמו:נגמר ב' תמוז שנת תר"ח לפ"ק פה אונגוואר יע"א הכותב פינחס בן לאאמ"ו מה"ו ישיע' יאקב שטיין נ"י מכפר פינוויטץ' ובקולופון הוסיף 'ואני בתוך הבאים לכבוד מורי ורבי הרב הגה"ג סיני ועוקר הרים כש"ת מאיר אייזענשטאט נ"י בק"ק אונגוואר'. בנו ממלא מקומו רבי מאיר שטיין מספר בהקדמת שו"ת קנאת פנחס שאביו הגדול 'עט סופר בידו לכתוב יפה בלשוננו הקדושה' לכן לקחו רבו המהר"ם א"ש לכתוב את מכתביו ולערוך לדפוס את תשובותיו.[4], כ דף 1811 ס"מ. נייר ירקרק. כתיבה נאה ומסודרת. במצב מצוין, כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת.
מכתב ארוך בכתב יד רבי ירחמיאל דב בעריש בנעט אב"ד ליפט-סענט-מיקלאש. תרכ"ט [1869] מכתב ארוך בכתב יד וחתימת רבי ירחמיאל דב בעריש בנעט אב"ד ליפט-סענט-מיקלאש תלמיד 'חתם סופר' אל חתנו רבי אליהו מנחם גאיטיין אב"ד העדיעס נכד הגאון בעל 'כסף נבחר'.רבי ירחמיאל דב בעריש בנעט (תקע"ה-תרל"ז) בן הגאון רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא , תלמיד בעל חתם סופר, גר ליד חמיו בליפט-סענט-מיקלאש ושימש שם כמורה הוראה ומגיד מישרים שלא על מנת לקבל פרס. [על בניו וחתניו ראה: החתם סופר ותלמידיו עמ' רסז-רסח].מכתב בדברי תורה וכן אגרות שלומים משפחתיים בעברית וביידיש.דף גדול: 2329 ס"מ. מקופל, כתוב על גבי 3 עמודים. נייר כחול, קרע עם חסרון.
מכתב רבי אליהו מנחם גאיטיין אב"ד העדיעס בענין הדפסת ספרו של זקנו כסף נבחר. העדיעס תרכ"ז מכתב בכתב יד וחתימת רבי אליהו מנחם גאיטיין אב"ד העדיעס אל המדפיס הנודע בלמברג רבי אורי זאב סאלאט בענין הדפסה חדשה של הספר המפורסם 'כסף נבחר' מאת זקנו הגאון רבי ברוך בענדיט גאיטיין אב"ד העדיעס.הגאון רבי אליהו מנחם גאיטיין אב"ד העדיעס (תקצ"ח-תרס"ב) בן רבי צבי הירש גאיטיין אב"ד העדיעס בן הגאון רבי ברוך בענדיט גאיטיין אב"ד העדיעס בעל כסף נבחר. תלמיד בעל כתב סופר, משנת תר"כ ישב על כסא אביו בהעדיאס למעלה מארבעים שנה. תשובות וחידושי תורה ממנו נדפסו בספר 'זכרון אבות'נייר כחול. קרע עם מעט חורים וחסרון. נכתב על גבי דף כפול של מכתב חידושי תורה שנשלח אליו. 2328 ס"מ.
קונטרס שו"ת בחתימת יד קדשו של המהר"ם א"ש. אונגוואר תר"ח [1848] תשובה להלכה בענין כשרות סוכה, בחתימת יד קדשו של הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר בעל אמרי אש.התשובה כתובה וחתומה על ידי הרב השואל רבי צבי הרש גאיטיין אב"ד העדיעס, הוא גם העתיק את תשובת מהר"ם א"ש ועליו הוסיף המהר"ם את חתימת יד קדשו.הגאון מהר"ם א"ש (תק"מ-תרי"ב) חתן הגאון רבי דוד דייטש בעל אהל דוד.מגדולי חכמי וצדיקי הונגריה וגדול תלמידי החתם סופר'מובחר שבבחירי גדולי תלמידיו בתורה ובצדקות ובמדות' (מהספד הכתב סופר עליו) רבו החת"ס העיד שלא היה לו תלמיד המחכים את רבותיו כמוהו.אדם הגדול בענקים, שבחו מלאה הארץ וצדקתו ויראתו יביעו כל, ומה אנכי איש בער... להעיד על אשר לא אבא אל תבונתו (לשון הדברי חיים מצאנז) העמיד תלמידים למאות ומכל קצוי ארץ פנו אליו בשאלות, מהם גדולי הדור: המהר"י אסאד, היריעות שלמה, מהריא"ץ, הגורן דוד, הדברי חיים, ייטב לב, המעגלי צדק, רבי שלמה קלוגר, המנחת חינוך ועוד.רבי צבי הרש גאיטיין (תקס"ב-תרי"ט) בן הגאון בעל כסף נבחר, למד מנערותו אצל הגאון מהר"ם א"ש אשר רחש לו חיבה יתירה. אונגוואר תר"ח, 1848. [12] עמ' (6 דפים) כל עמוד בגודל: 1117 ס"מ. מצב טוב
הגשת מועמדות לרבנות- מכתב בכתב יד הגאון רבי יואל מארגרעטען אב"ד דיעסאג. תרל"ז [1877] רבי יואל מארגרעטען אב"ד דיעסאג (תקצ"ז-תר"ע) בן הגאון רבי יעקב צבי מארגרעטען אב"ד אבראהאם בעל ספר בית דוד. משנת תרכ"ז אב"ד ביהאר-דיוסאג על פי עצת הצדיק רבי הלל מקולומיה. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כדיין ומו"ץ בעיר ערלוי בה נפטר. פירסם חידושי תורה בוילקט יוסף בשם: הי"ם מע"ע =הקטן יואל מארגרעטען מעיר ערלוי [ראה קובץ עץ חיים (בובוב) קובץ כב עמ' שכה]. ספרו דברי יואל נותר בכתובים. עיין עליו בארוכה ב'תולדות יצחק' בראש ספרו של אביו בית דוד מהדורת ברוקלין תשס"ד. תשובה אליו בשו"ת מהריא"ץ ח"א סי' כט.במכתב מספר רבי יואל על נסיונו ברבנות עם תאריכים מדוייקים, היכן כהן ברבנויות שונות וכן ממי נסמך להוראה.דיעסאג תרל"ז [1877]. 2 עמ'. גודל: 1721.5 ס"מ. מצב טוב.
מכתב מאת רבי הלל יודא ויינבערגער מקראסנא אל הגאון משמאלוי. מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי רבי הלל יודא ויינבערגער מקראסנא הי"ד נכד המהריא"ץ אל הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי. רבי הלל יודא ויינבערגער מקראסנא (תרנ"ה-תש"ד) בן רבי שמואל זלמן ויינבערגער אב"ד מארגרעטן בן המהריא"ץ. תלמיד הגאון בעל קרן לדוד, נשא ונתן עם גיסו המהר"ם בריסק שהעריכו וכבדו מאוד. ישב על התורה והעבודה בקראסנא ובהעדרו של רב העיר הגאון רבי ברוך בנדיט ל"ש היה ממלא את מקומו. [עיין עליו: בספר זכרון לקהלת סעפלאק וגליל מארגרטין עמ' 298 ואילך].תוכן המכתב: בירור דברים אודות שו"ב המכתב נשלח בפקודת אביו.דף בגודל2117 ס"מ. סעפלאק ללא תאריך. עם קמטים רבים.
הסכמה בכתב יד וחתימת רבי שמואל זלמן וויינבערגער אב"ד מארגרעטען. [בן המהריא"ץ]. הסכמה בכתב יד וחתימת הגאון הצדיק רבי שמואל זלמן וויינבערגער אב"ד מארגרעטען על 'קובץ מפרשי התורה' בעריכת תלמידו רבי צבי מאשקאוויטש ממארגרעטען.הגה"צ רבי שמואל זלמן וויינבערגער אב"ד מארגרעטען (תרכ"ג-תרצ"ד) תלמיד אביו המאריא"ץ, בעל שבט סופר ורבי דוד ניימאן ראב"ד פרשבורג. ממלא מקום אביו ברבנות מארגרעטען משנת תרנ"ג וכן החזיק בה ישיבה גדולה.הגאון רבי יהודה ראזנער אב"ד סעקעליהיד אמר עליו בהספדו'כאשר ידוע שכמעט כל ימיו לא ישן משבת לשבת במיטה אלא שינת ארעי על כסאו' (אמרי יהודה תנינא עמ' צה). חתנו היה הגה"ק מהר"ם בריסק אב"ד טאשנאד, את מקומו ברבנות מילא בנו רבי מרדכי עזריאל הנזכר בסמוך.מארגרעטען תרצ"ג [1933]. דף בגודל: 1524 ס"מ. הכל בכתי"ק, חתימתו וחותמו. סימני קרע בשוליים
הסכמה בכתב יד וחתימת רבי מרדכי עזריאל וויינבערגער אב"ד מארגרעטען [נכד המהארי"ץ] הסכמה בכתב יד וחתימת הגה"ק רבי מרדכי עזריאל וויינבערגער אב"ד מארגרעטען הי"ד על ספר [שערי לימוד] מאת רבי צבי מאשקאוויטש ממארגרעטעןספר שערי לימוד לימוד נדפס במארגרעטען, בעילום שם המחבר, כאן בהסכמה נזכר שמו במפורש.הגה"ק רבי רבי מרדכי עזריאל וויינבערגער אב"ד מארגרעטען בן הגאון רבי שמואל זלמן וויינבערגער אב"ד מארגרעטען בן הגאון המהריא"ץ, אב"ד מארגרעטן משנת תרצ"ד וראש הישיבה דשם, רמ"ע הרבה לנסוע לחצרות אדמורי"ם ולישיבתו הייתה אופי חסיד, הוא עצמו ניהל 'שולחן' ובאו אליו גם בעלי בתים מבני העיר להאזין לדברי תורה וחסידות. בשנת תש"ד נלקח לגיטו גרוסווארדיין ומשם לאושוויץ בה נעקד עקה"ש בג' סיון תש"ד [פוקס, הישיבות בהונגריה עמ' 426]מארגרעטען תש"ב [1942]. דף בגודל: 1721 ס"מ. סימני קרע בשוליים העליונים.
כתב יד קדוש ונורא. ספר 'לבושי שרד' כתב היד המקורי בעצם כתב יד קדשו של המחבר הגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ערבי נחל. כתב יד של הספר הקדוש והמפורסם לבושי שרד – קונטרס טרפות בעצמות בעצם כתב יד קדשו הנהדר והמסודר של הגה"ק המחבר זצ"ל רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סראקא בעל לבושי שרד , ערבי נחל ועוד ספרים קדושים.תוכן כתב היד:פתיחה לדיני טריפות העצמות (דפים א-ז)סימנים א-טו (דפים ח-לד)מהדורא בתרא (דפים לה-לו)מפתחות הפתיחה, ומפתח הסימנים והסעיפים ( דף לו, ב)בסוף העמוד האחרון כתב בעל 'לבושי שרד' דברי תפילה והודאה בזה הלשון: יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם אשר עד הנה עזרני ברחמיו לסיים הקונטרס הזה באופן נאות שנתבארו היטב כל דיני עצמות ככל הצורך, כיד ה' הטובה עלי. ככה יזכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות לאורך ימים ושנים ויטע בלבבינו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו בלבב שלם ונהיה מהזוכים לחסות בצל כנפיו לעולם. ולא נכשל בדבר הלכה. ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון אנס"ו. כתב היד זהה לכתב ידו הנאה והמסודר של בעל ערבי נחל כפי שיוצאים ממקור אחר. הקונטרס שלפנינו הוא הנדפס בפקודת המחבר הקדוש במאהלוב תקע"ב בתור הקונטרס הראשון של ספר לבושי שרד, שהוא על הלכותשר"ד כלומרש'מוטת ושבירת עצמות, 'ריאה,דינים ליקוטים שכיחים ביורה דעה'. הדינים נרשמו במרכז הדף וסביבם הביאורים, על בעל לבושי שרד דבר שפתיים אך למחסור וכל הרץ האירה מכבודו. הגה"ק בעל קדושת לוי כתב עליו בהסכמתו ללבושי שרד: 'חריף ובקי בחדרי תורהכחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים, וצלל במים אדירים לירד לעומקה של הלכה'ובעל 'באר מים חיים' כותב בהסכמתו שם:אור תורה של כבוד הרב הגאון הנשר הגדול בוצינא דנהורא תפארת ישראל... וראיתי שדברי הספר המה דברי האורים המאירים ומתנוצצים לכל עבר ופנה'.ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל באימה וביראה להלכה ולמעשה הן ספריו ההלכתיים והן ספריו על התורה ודרוש אשר כולם מיוסדים על אדני חכמת האמת ותורת הבעש"ט ותלמידיו מהם קיבל מלא חפניים תורה ויראה.לו דף [72 עמ'] אוטוגראף. 2033 ס"מ. מעט כתמים.
שושלת סטרליסק. הספד על צדיקי החסידות בכתב יד האדמו"ר הרה"ק רבי אורי לאנדמאן אבי משפחת הרבנים והאדמורי"ם לבית לאנדמאן זצ"ל.כתב יד ערוך ומסודר בכתב יד הרה"ק רבי אורי לאנדמאן אבי משפחת הרבנים והאדמורי"ם לבית לאנדמאן זצ"ל.כולל הספד על שלשה צדיקי החסידות: הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, הרה"ק רבי מנחם מענדל מויז'ניץ והרה"ק רבי חנוך העניך מאלעסק. 'אשר כוננתי וקוננתי אני הצעיר והקטן אורי אב"ד פאדולייא אשר במדינת ראמאנייע שנת צ'ד'ק'ת'ך' א'ל' [=תרמ"ה] לפ"ק.הספד ארוך הכולל ביאורים במאמרי חז"ל על סילוקן של צדיקים ופלפולים בעניני הלכה 'פתיחת ההספד' התייחסות להסתלקותם של צדיקים אלו.הרב הגאון המחבר רבי אורי לאנדמאן (תקצ"ח-תרע"ז] בן הגאון רבי צבי הירש אב"ד סטרעליסק וקיטוב [שהיה חתן בן הגה"ק רבי אורי מסטרעליסק] כיהן כאב"ד וישנוביץ ופודול-אילואי שברומניה. תלמיד הרה"ק רבי יצחק מנשכיז. לאחרונה נדפס ספרו אור יצהר על מגלת אסתר, הגדה של פסח, ימים נוראים ועוד. הוא אבי משפחת האדמורי"ם והרבנים המפורסמים לבית לאנדמאן זצוק"ל. [1], מ' עמ' 2314 ס"מ. כנראה חסר דף או שתיים בסופו. שער מסודר, כריכת עור חדשה נאה. קונטרס זה בעריכה מורחבת יצא לאור בשם 'דמעות שליש' בטשרנוביץ תרמ"ה, אלא שבהדפסתו נפלו שיבושים רבים, המקשים את הבנת חלק מהדברים, כאן הדברים באים בשלמות ובאופן מובן.
מכתב ארוך בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי שמעון שלום מאמשינוב – תרצ"ד [1934] מכתב נרגש לבני מדינת גאליציה להרים את תרומתם עבור כולל גאליציה, המחזיק ידי תלמידי חכמים הסובלים עוני ומחסור .שנה שלמה (שנת תרצ"ג) ישב הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב בארץ ישראל והכיר את המצב מקרוב, הוא מזים במכתבו את השמועה שמצב הפרנסה היום בארץ ישראל הוא טוב, כי עוסקים בבנין הארץ וכו' וקוראלרומם את קרן קופת רבי מאיר בעל הנס להחזקת לומדי תורת ארץ ישראל וסגולתה בקבלה מקדושי וגאוני ארץ. הרה"ק רבי שמעון שלום מאמשינוב (תרמ"ג-תשי"ד) מגדולי האדמורי"ם בפולין לפני השואה, גדול בתורת הנגלה והנסתר ומקובל אלוקי, נודע באהבת ישראל שהרעיף על כל הסובבים אותו, המוני חסידם נהרו אליו בשבתות, אף שתפילותיו הסתיימו בשעות מאוחרות. בראשית מלחמת העולם השניה, נמלט לווילנא ומשם לשנחאיי ולארצות הברית שם המשיך בהנהגתו ומסירותו למען הכלל.אטוואצק תרצ"ד [1934]. מכתב ארוך: 2128 ס"מ הכל בכתי"ק וחתימתו, מעט סימני קרע.
הזמנה לחתונת האדמו"ר מאמשינוב שליט"א הזמנה לחתונת החתן יעקב אריה ישעיהו מיליקובסקי מגזע קדושי עליון מווארקא, ראדזימין, קאצק ואמשינאוו עם בת גילו הכלה נעמי פערל בת הרה"ק רבי אברהם איגר מלובלין מגזע רבי עקיבא איגר.ההזמנה נשלחה מצד אבי החתן רבי חיים מיליקובסקי וזקנו האדמו"ר רבי יחזקאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב.האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, החל לכהן כאדמו"ר בשנת תשל"ו על מקום סבו הנ"ל על פי הפצרת האדמו"רים בעל בית ישראל והאדמו"ר מלעלוב. מגדולי צדיקי דורנו, נודע בתפילותיו הארוכות ובסדר יומו המיוחד, העובר מעבר לזמני היום והלילה הרגילים [מסופר שאף לחתונתו איחר בכחצי שעה].דף כרומו כפול . ירושלים תש"ל [1970]. 2214 ס"מ. מצב מצוין
מכתב בכתב יד וחתימת האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל 'מנחת אלעזר'. תרפ"ד [1924] מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ובעל מנחת אלעזר, אל רבי יצחק פרענקעל ראש כול מונקאטש בירושלים בענין משלוח כספים לבני הכולל בירושלים.האדמו"ר כותב שעד שלא ישמע שיש סדר בהנהלת הכולל וייגמרו הסכסוכים והמחלוקות אינו יכול לשלוח את היאקסין [המחאות] עבור בני הכולל.. האדמו"ר בעל מנחת אלעזר (תרל"ב-תרצ"ז) בן האדמו"ר בעל דרכי תשובה, גדול אדמור"י הונגריה לפני השואה, גאון מופלג בפרד"ס התורה, לוחם וקנאי ללא חת בשמירת המסורת הצרופה בעוז וגבורה הרבה להסתופף בצל גדולי הצדיקים בדורו, בחיי אביו הוכתר לראב"ד מונקאטש ובשנת תרע"ד כרב העיר ואדמו"ר וכן עמד בראש כוללות מונקאטש והגלילות.מכתביו נדפסו ספרים רבים מהם: שו"ת מנחת אלעזר – חמשה חלקים, דרכי תשובה על הלכות נדה, דרכי חיים ושלום, לקוטי דברי תורה, חיים ושלום, חמשה מאמרות, אות חיים ושלם ועוד.מונקאטש תרפ"ד [1924] גלויית דואר 915 ס"מ. כתוב משני צדדים, מצב טוב.
מכתב בכתב יד וחתימת הרה"ק רבי ישראל שפירא מבלוז'וב. שושלת דינוב. מכתב בכתב יד וחימת האדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלוזוב אל העסקן האגודאי רבי יוסף פעפער.מכתב ידידות לשנה טובה וכן מציין שפועל למען עשיית השלום (כנראה באגודת ישראל) ומזכיר שגםהאדמו"ר מבאיאן מטפל בעניין.האדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלוז'וב (תר"ן-תש"ן) זקן האדמורי"ם בדורו לאחר השואה, ומראשי מועצגה"ת של אגו"י בן רבי יהושע מריבטיטש בן רבי צבי אלימלך מבלוז'וב בעל 'צבי לצדיק' בן רבי דוד מדינוב בנו של בעל בני יששכר. נסמך להוראה כבר בגיל שלוש עשרה!! ונודע בכוח זכרונו המבהיל, הו"ל את שו"ת צבי לצדיק לזקנו עם הערותיו (פשעמישל תרצ"ז)המכתב ללא תאריך נכתב על גבי נייר מסמכים של:Gross Arlington Hotel Bethlehem, New Hampshireשם שהה האדמו"ר בעת כתיבת המכתב. גודל: 2128 ס"מ. מעט כתמים. סימני קיפול.
מכתב הרה"ק רבי שלום משאץ - ב"ה שנשארנו בחיים בכאן מאבני אלגביש בהיותנו בסכנה בכל רגע ורגע' 'ולמה נשארנו? כדי להציל אלפי נשים רכות ועגונות'מכתב מאת הרה"ק רבי שלום משאץ על ימי הבליץ בלונדון ועל עגונות מלחמת העולם השניה. בתחילת המכתב אל הגאון הריי"צ דושינסקי מודה הרה"ק משאץ לבורא עולם 'ב"ה שנשארנו בחיים בכאן מאבני אלגביש בהיותנו בסכנה בכל רגע ורגע' [כוונתו לההפצצות האוויריות של גרמניה על לונדון – מה שנודע בשם הבליץ] 'ולמה נשארנו? כדי להציל אלפי נשים רכות ועגונות' שנותרו מהשואה.הרה"ק משאץ כותב שערך תשובה בענין ההעגונות'ונתעורר אצלי זכות רבינו זקני הב"ח ז"ל שהיה מאוד מקיל בעגונות' ולכן מבקש מהריי"צ לעיין בתשובתו ולא להיות מיראי הוראה, אלא להקל בדינם. בהמשך המכתב רמזים מענינים על כך שהלכות עגונות נקבע בטור דווקא בסי' י"ז.הרה"ק רבי שלום משאץ (תרל"ה-תשי"ח) נודע כקדוש עליון ורבים שיחרו לפתחו, ועד היום נוהרים רבים להתפלל לישועה על מצבתו בלונדון. בן רבי מרדכי יוסף מסוליצא, בהיותו בן כ"ה נתקבל לרבה של שאץ והגליל ובין תלמידיו היה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, בשנת תרפ"ז נענה לחסידיו שבלונדון ועבר לגור שם, .נייר מכתבים אישי. 17.521 ס"מ. בחתימת יד קדשו בתוספת שורת סיום. מצב טוב.
הרה"ק רבי יואל משאץ - חתן הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן - מכתב בכתב יד קדשו וחתימתו לבנו הרה"ק מסוליצאמכתב נדיר וחשוב ביותר.מכתב מלא וגדוש בברכות ודברי חיזוק ועידוד בכתב ידו וחתימתו של הרה"ק רבי יואל מושקוביץ משאץ אל בנו הרה"ק רבי מדרכי יוסף משה מסוליצא.הרה"ק רבי יואל מושקוביץ משאץ - נכד הרה"ק רבי יוסף מיאמולפא בן המגיד מזלוטשוב. נשא את בתו של הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן הרבנית מרים חיה שהייתה דמות נערצת על ציבור החסידים. רבי יואל היה נערץ על חותנו שהעיד על קדושתו הרבה. במשך כל השבוע לא עלה על מיטה. היה מראשוני האדמורי"ם שישבו בבוקובינה והשפעתו הייתה גדולה בחבל ארץ זו. ישב תחילה בסוליצא ומשם עבר לשאץ, נפטר בשנת תרמ"ו.בנו הרה"ק רבי מרדכי יוסף משה מסוליצא הוא אבי הרה"ק רבי שלום משאץ – לונדון. וויבראנאפקא [וורוניבקה שליד לבוב]תרל"ה. רובו ביידיש, מכתב נדיר וחשוב ביותר.10.517 ס"מ
תשובה מענינת להלכה ולמעשה מאת שר התורה הגאון המהרש"ם. ברעז'אן תרנ"ז [1897] תשובה להלכה ולמעשה בעניני הנחת תפילין לאיטר שנחלו ידיו 'בחולי ליאות האיברים' [=שיתוק] ועכשיו שניהם חלשות באותה מידה באיזה יד להניח. מאת הגאון שר התורה רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון אב"ד בראז'ען.המהרש"ם (תקצ"ה-תרע"א) היה נודע כמשיב הגדול בדורו וכל השאלות הסבוכות היו באות לפתחו. עוד כשהיה צעיר לימים ראה בו גאון הדור בעל "שואל ומשיב" את יורשו הרוחני.תחילה שימש כרב בפאטיק שש שנים, ביאזלוביץ שבע שנים ומשנת תרמ"ב רבה של ברעזאן במשך שלושים שנה עד פטירתו בשנת תרע"א.3 עמ'. כל עמ' בגודל: 1423 ס"מ. נשלח אל רבי יוסף הכהן שווארץ בעל וילקט יוסף. [רבי יוסף היה בשנה זו צעיר לימים בגיל כ"ד בערך]. ראשית התשובה והסיום בכתב יד המהרש"ם.
מכתב נדיר מאוד בכתב יד הגאון הגדול רבי מרדכי זאב איטינגא מלבוב בעל מפרשי הים ומגן גבורים.מכתב בכתב יד הגאון הנודע רבי מרדכי זאב איטינגא בעל מפרשי הים ומגן גיבורים אל רבי יעקב שלמה היילפרין אב"ד דינאיוב ופרמישלאן.מגדולי גאוני מדינת גאליציה היה הגאון העצום רבי מרדכי זאב איטינגא (תקס"ד-תרכ"ג) תלמיד דודו הישועות יעקב. שנים רבות למד בצוותא עם גיסו הגאון רבי יוסף שאול נאטנזאהן בעל 'שואל ומשיב' ושניהם נודעו בעולם כ'מפרשי הים'.את ספריו הראשונים אף חיבר יחד עם גיסו השואל ומשיב: מפרשי הים, מגן גיבורים, מאירת עינים על טריפות ונר המערבי ומסורת הש"ס על הירושלמי. תשובותיו נדפסו בשו"ת מאמר מרדכי. ייסד יחד עם הרה"ק רבי חיים מקוסוב את כולל עסטרייך, בנו הוא הגאון מהרי"א איטינגא אב"ד לבוב.תוכן המכתב: הרמ"ז מנמק שאינו רוצה להורות באיזה ענין של בניית בית כנסת אף שאין דרכו 'מבלי להשיב לשואלי דבר', 'אך מאוד בחלה נפשי להורות בדבר זה להיות בית קדשינו מקדש מעט בנוי על דרך זה'. ומתנה את תשובתו באיזה התחייבות 'אשר האדון יתן להם' ואז מוכן לענות.דף בגודל: 2224 ס"מ. בראש הדף קרע קטן עם חסרון, בשורת הפתיחה נמחקו כמה מלים מחמת רטיבות מים. סימני קיפול.
רבי שלום צבי הירש גאלדבוים אב"ד גראבאוויץ בעל שו"ת ברכת שלום - שאלה בענין כשרות מקווה עם שרטוט אופן בניית המקווה. שאלה בענין כשרות מקווה בעיר זאמוטש מאת הגאון רבי שלום צבי הירש גאלדבוים אב"ד גראבאוויץ בעל שו"ת ברכת שלום, אל הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים אב"ד לאמז'א בעל שו"ת דברי מלכיאל.לשאלה צירף בעל 'ברכת שלום' שירטוט אדריכלי גדול ומדוייק של כל צורת בניית המקווה. הוא מפציר בבעל דברי מלכיאל להשיב במהירות, כי יש נשים 'מהדור החדש' שלא טבלו זמן רב ומכשילות את בעליהן, ומקווה שעל ידי המקווה הזאת אשר היא 'נקיה מאוד' יתחילו לטבול גם נשים אלו.רבי שלום צבי הירש גאלדבוים נולד בשנת תרכ"ז, חתן רבי חיים גדליה מביעחאוו הרה"ק רבי נחמיה מביעחאוו בן היהודי הקדוש. שימש ברבנות ביאנאווצא, גלוסק וגראבוביץ, מחבר שו"ת ברכת שלום (וארשא תרמ"ט) עיין עליו: חכמי פולין עמ' תכה.2 עמ' 2134 ס"מ. זאמוטש תר"ע. סימני קרע בקיפולי הדף, ללא חסרון. כתמים.
מכתב בכתב יד הגאון רבי אהרן לעווין אב"ד רישא מכתב מאת הגאון רבי אהרן לעווין אב"ד רישא בעל שו"ת אבני חפץ ומגדולי רבני פולין בדור שלפני החורבן.הגאון רבי אהרן לעווין הי"ד אב"ד רישא (תר"מ-תש"א) בן הגאון רבי נתן לוין אב"ד רישא (חתן הגאון רבי יצחק שמלקיס בעל בית יצחק) גאון מופלג בתורה.נסמך להוראה ערב נישואיו על ידי זקנו בעל בית יצחק. פה מפיק מרגליות ודרשן גדול, חבר הסיים הפולני בווארשא ומראשי מנהיגי אגודת ישראל. בשנת תרס"ד נבחר כרב בעיר הגדולה סאמבור ומשנת תרפ"ו ממלא מקום אביו ברישא. מחיבוריו: שו"ת אבני חפץ, הדרש והעיון – ה' חלקים, מטה אהרן, ברכת אהרן ועוד.המכתב נשלח אל ראשי אגודת הרבנים בארצות הברית, נסיון לאתר אשה שנעלמו עקבותיה ובעלה נותר כבול בכבלי העגון.דף מקופל. כל עמ' בגודל: 1423 ס"מ.
מכתב מאת רבי נתן לוין אב"ד רישא אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי נתן לוין אב"ד רישא אל הגאון הצדיק רבי יוסף חיים זוננפלדהגאון רבי נתן לעוין אב"ד רישא (תרי"ז-תרפ"ו) תלמידו וחתנו היחידי של הגאון רבי יצחק שמעלקיש אב"ד לבוב בעל בית יצחק, מגדולי רבני גאליציה בדורו, ופעל רבות למען הכלל, ביתו היה פתוח לרווחה והשלטונות נענו לבקשותיו, מגדולי הרבנים. ספר תשובותיו אבד בשואה. [אנציקלופדיה לחכמי גאליציה ח"ג עמ' 412).נושא המכתב: בענין נחלה שרכש רבי נתן יחד עם קבוצת בע"ב בארץ ישראל '... אבקש את כת"ה להיות בתומכי ידינו להשיב לנו את נחלתינו...'.רישא ג' לסדר בראשית [כ"ה תשרי] תרפ"ו [1926] נייר מסמכים אישי. 2129 ס"מ. מצב טוב.
מכתב תקיף בעניני גירות מאת הרה"צ רבי חיים יצחק ירוחם אב"ד אלשטאדט 'הנני להשיבו על אתר כי לא יצטרף לגירות כזה ושקר הוגד לו כי באונגארן מזדקקין לזה, כי היראים אינם מזדקקין לזה בשום מקום'. מכתב ארוך בכתב יד וחתימת הרה"צ רבי חיים יצחק ירוחם אב"ד אלדשטאט.הגאון רבי חיים יצחק ירוחם – הרב מאלשטאדט (תרכ"ה-תש"ג) מפארי גאוני מדינת גאליציה ומגדולי המשיבים הברי סמכא בדורו. הרביץ תורה בתלמידים מובחרים ומהם: הרה"ק רבי שלמה מבאבוב, רבי משה מברדיוב ורבי שמואל פירר. נסע אל הצדיקים מבעלזא, בובוב ושינאווא. משנת תרס"ז אב"ד אלשטאדט ועל שמה נודע בעולם כהרב מאלשטאדט.בגוף המכתב מתנצל הרב שאין בידו להאריך כי עסוק בסידור חיבורו לדפוס.דף בגודל: 1422 ס"מ. כתוב משני צידיו. וינה תרפ"ג. מעט קמטים.
מכתב חידושי תורה מאת רבי צבי יעקב מייזלש אב"ד לאסק בעל שו"ת חדות יעקבבשולי המכתב כותב בעל 'חדות יעקב' שמה ששאל בענין הנוגע להלכה אינו משיב במקום שיש רב – אם לא נשאל מהם.הגה"ח רבי צבי אריה יהודה יעקב מייזלש אב"ד לאסק בעל שו"ת חדות יעקב (תרי"א-תרצ"ג) בן הגאון רבי דוד דוב מייזלש אב"ד לאסק בעל חידושי הרד"ד ועוד (חתן הרה"ק רבי אלעזר הכהן מפולטוסק חתן בעל חוות דעת).מגדולי ההוראה בפולין בדורו ופוסק אחרון בעניני עגונות.היה גדול בנגלה ובנסתר ומקורב לצדיקי וגאוני הדור. בגיל שבע נשא ונתן עם החידושי הרי"מ וכן נסע לרבי חיים מצאנז.ספרו הלמדני 'חדות יעקב' הקנה לו שם עולם בהכילי התורה בפולין. בתשובותיו נושא ונותן עם הגאון מקוטנא, בעל נפש חיה האדמו"ר בעל אמרי אמת מגור והרה"ק מפילץ.דף בגודל: 1017 ס"מ. ללא תאריך. מצב טוב.
קובץ שאלות ותשובות בכתי"ק של הגאון בעל 'שואל ומשיב' תכריך כתבי יד הכולל שאלות ותשובות, חידושים וחקירות בעצם כתב יד קדשו של הגאון האדיר רבי יוסף שאול נאטאנזאהן אב"ד לבוב בעל שו"ת שואל ומשיב.'הגאון הגדול, האי אוצר בלום, סיני ועוקר הרים, נזר חכמים ונבונים, נר ישראל, כבוד קדושת זיו תפארת ישראל', אלו הם רק חלק מהתארים שכתב הרה"ק רבי חיים מצאנז אל הגאון רבי יוסף שאול נאטאנזאהן (תקס"ח-תרל"ה) בעל שואל ומשיב (ראה שו"מ ח"א מה"ת סי' כד)וכך אמר עליו בהספדו רבי בנימין שלמה זלמן שפיצר חתן החתם סופר 'נלקח מאתנו גאון הגאונים נזר ישראל והדרו...אשר אליו הריצו כל גדולי זמנינו שאלותיהם ברבר הקשה והי' רבן של כל ישראל... והיה קדוש מרחם ונתגדל בקדושה על התורה ועבודת ה' וזה לפני כארבעים שנה שהפליג הגאון רבן של ישראל מו"ח חתם סופר ז"ל בשבחיו וקראו גאון ומני אז ועד עתה לא פסק פומי' מגירסא'.24 עמ'. גודל: 2016 ס"מ. כרוך בכריכת עור חדשה נאה, על רוב הדפים נמתח קו מחיקה דק. מצב טוב .
כתב יד קבלי. סדור 'חסד לאברהם' - כתב יד עם הוספות שאינם בנדפס. תיללין (מארוקו) ת"ר [1840] סידור תפילה לימות החול ושבתות על פי נוסח האר"י וכוונות מפורטות וייחודים על פי כתבי האר"י ז"ל. בעריכת המקובל הקדוש רבי אברהם טובייאנה.בכתב היד ישנם תפילות שאינם במהדורות המודפסות כמו: "רבש"ע הריני מכוין לעשות עצמי מרכבה" ו"רבש"ע הריני מכוין לעשות כל גופי מרכבה לשכינה". וכן תיקוני תפילות קדושות לקרי, תפילה נוראה מרבי ישמעאל כ"ג, כוונות לימי השובבים . כתב ידרבי מרדכי בן שבת מהעיר תיללין שבמארוקו שנת ת"ר [1840]. העיר תיללין שוכנת בדרום מערב מרוקו. בספר 'נר המערב' הביא מסורות האומרות שמעשרת השבטים התיישבו באזור זה ואף הקימו ממלכה שנמשכה שנים רבות.מעיר זו נודעו לתהילה משפחות הגאונים הקדושים בן שבת, ישראל ואיפרגאן. סידור חסד לאברהם בעריכת המקובל רבי אברהם טוביייאנה – נחשב לאחד מהסידורים הקבליים החשובים והמוסמכים ביותר, הן לעניין הנוסח והן לעניין הכוונות והיחודים. כתב היד מלא וגדוש בשמות קדושים. [1], 132 דף. 1320 ס"מ. שני טורים בעמ', כל עמ' מוקף מסגרת. שער לתפלות יום חול ושער נוסף לתפלות שבת [דף עו, א]. חלק זה נקרא 'עולת שבת'. שוליים מעוגלים, כתמי מים. בעשרה דפים, קרעים עם חסרון. וחיזוקי נייר. כתיבה נאה ומסודרת. כרוך בכריכת חצי עור חדשה.
כתב סמיכה לשוחט ובודק שקיבל הגאון המקובל רבי יהודה פתייה - מאת גדולי חכמי בגדאדכתב סמיכה לשוחט ובודק שקיבל הגאון המקובל רבי יהודה משה ישועה פתייה מאת גדולי חכמי בגדאד רבי אברהם יהושע אליעזר עזרא ורבי יצחק אברהם שלמה [מג'לד] החכם באשי בבגדאד.הסמיכה ניתנה בחודש אייר שנת תרמ"ב (1882) בהיות רבי יהודה בן עשרים ושלש. רבני בגדאד מעידים שהוא שחט לפניהם כמה וכמה עופות והנהו אומן במלאכת השחיטה, סכיניו טובים ויפים חדים וחלקים ועסק בהלכה למעשה ולבו כלב האריה.הגאון המקובל רבי יהודה פתייה, היה גאון עצום בנגלה, בהיותו בן י"ז בלבד הניח רבי עבדלאה סומך את ידיו על ראשו וסמכו בסמיכת חכמים, עוד טרם התפרסם למקובל מופלא, הוא הרביץ תורה בנגלה בבתי המדרשות הגדולים של בגדאד והעמיד תלמידים הגונים.על כתב הסמיכה חתומים:רבי אברהם יהושע אליעזר עזרא חרש – מגדולי חכמי בגדאד חתום ראשון בתקנות והסכמות רבות, תלמיד רבי עבדללה סומך, נפטר בשנת תרס"ב.רבי יצחק אברהם שלמה מג'לד (תקצ"ה-תר"פ) שימש כחכם באשי משנת תרנ"ג עד תרס"ה, תלמיד רבי עבדאלה סומך, חיבר ספרים רבים מהם: ליקוטי דינים על הלכות שחיטה וטריפות (בגדאד תרמ"ב) צלח רכב- דרושים על הפרשיות (שם תרס"ט) ועודדף בגודל: 2121 ס"מ. כתיבת סופר יפה במליצה נאה.
שטר 'כתובה' בחתימת יד הרה"ק רבי מאיר אבוחצירא – 'בבא מאיר' בנו בכורו של הבבא סאלי שטר כתובה מהכפר אוטאט שבמרוקו עם קיום חתימות עדים בחתימת יד קדשו של הרב הקדוש רבי מאיר אבוחצירא המכונה 'בבא מאיר' בעת היותו רבה של העיר מידלת שבמרוקו.הבבא מאיר שהיה קדוש מרחם,צדיק נשגב ובעל מופת, נולד לאביו הבבא סאלי בשנת תרע"ז, לאחר עשר שנים שלא זכה לזש"ק,אביו הקדישו מיום הולדתו לתורה בטהרה וקדושה, בהיותו צעיר לימים הוסמך לרבנות, משנת תש"ה רבה של מידלת ובשנת תשי"ג לרבה של ארפוד, עלה ארצה בשנת תשכ"ה נפטר באשדוד בשנת תשמ"ג, בנו הוא הצדיק רבי אלעזר אבוחצירא זצ"לאוטאט מחוז מידלת – מרוקו תשי"א [1951]. 1825 ס"מ. נייר עבה, מסמך ממשלתי רשמי עם סימני מים מיוחדים. קמטים בקפלים.