ספר הספרים של בני אשכנז – הגהות הרמ"א על שו"ע – דפוס ראשון!! סט שלם – קראקא של"ח – ש"מ.
דפוס ראשון של הגהות הרמ"א על ארבעת חלקי שולחן ערוך – סט שלם ומושלם!!!! שולחן ערוך עם הגהות הרמ"א: דפוס ראשון. קראקא של"ח – ש"מ [1578-1580]
ארבעה חלקי שולחן ערוך עם הגהות רבינו הגדול רבי משה איסרליש מקראקא (הרמ"א) – דפוס ראשון.
ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א
הגהות הרמ"א על שולחן ערוך אורח חיים הוא הספר שהטביע חותמו יותר מכל ספר אחר על אורח חיי יהודי אשכנז. הוא יסוד היסודות ועמוד ההוראה של פסקי ההלכה ומנהגי אשכנז – ועל פיו ישק כל דבר, כפי שמשלו המושלים ובני ישראל יוצאים בי"ד רמ"א – מיום שספר זה ראה אור עולם בקראקא של"ח-ש"מ פשטה הוראה כמותו כאלו יצא בת קול שהלכה כמותו – כלשון השל"ה, וזכה כי רבבות אלפי ישראל בערי פולין ואשכנז נוהגים כדבריו (שם הגדולים ערך הגהות מור"ם) ובכל מדינות אשכנז קיימו וקבלו עליהם דברי רבינו הרמ"א ובתריה אנו נגררין בכל דבריו (משאת בנימין לתלמידו סי' כח)
אורח חיים: קראקא ש"מ. רא [צל קי] דף
יורה דעה: קראקא של"ח. קיד דף
אבן העזר: קראקא ש"מ. סו דף
חשן משפט: קראקא ש"מ. קלו דף
חלק או"ח נדפס לראשונה בשנת ש"ל, אך ידוע רק על עותק יחיד בעולם בספריית הבודליאנה, הגהות הרמ"א על הלכות נדה נדפסו לראשונה בספרו תורת חטאת שנדפס גם בקראקא ש"ל.
בהוצאה זו נדפסו לראשונה שלושת החלקים הנותרים ופעם הראשונה כל ארבעת חלקי השולחן ערוך יחד.
גודל: 29 ס"מ. דפוס יצחק פרוסטיץ מקראקא. לכל חלק שער נפרד. בדפים בודדים בכל חלק שיקומי שוליים אמנותיים.
בחיו"ד דף קט קרע קטן שהושלם ושוקם, בדפים נד-נו בחלק אבן העזר שיקומי נקבי עש גם בטקסט ובדף ס' השלמת כותרת בראש הדף. עם הערות והוספות בכתב יד קדום בגליונות. בסוף חלק יורה דעה:ליקוטי דינים בכתב יד אשכנזי מתקופת ההדפסה. בסוף חלק אבן העזר מפתח הסימנים בכתב יד.
סטפנסקי ספרי יסוד , 158
סט שלם ומושלם של הגהות הרמ"א על שולחן ערוך דפוס ראשון – יקר המציאות באופן יוצא מן הכלל – ארבעה כרכים בגדלים זהים כרוכים בכריכות עור מפוארות וקופסה תואמת, אף היא מחופה בעור בצבע הכריכות.
ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א
הגהות הרמ"א על שולחן ערוך
קראקא של"ח-ש"מ
"וקיימו וקבלו חכמי הדור לשמור ולעשות
ככל האמור במטבע הקצר ספר שלחן ערוך והגהות הרמ"א
ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם"
(הגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספרו אורים ותומים סי' כה)
זה היה בשנת שכ"ה לפני 454 שנה, נפל דבר בישראל, ספר השולחן ערוך של מרן רבי יוסף קארו עלה על מכבש הדפוס, מיד עם הופעתו זרח אורו במלא הדרו על כל תפוצות הגולה, ממנו הורו המורים את הדרך אשר נלך ואת המעשה אשר נעשה.
בהגיע ספר השולחן ערוך לידי חכמי אשכנז ופולין, הם עמדו בפני דילמה קשה, מצד אחד, ספר זה הוא אכן צורך השעה של הדור, אולם מצד שני, בני אשכנז נגררים אחר פסקי בעלי התוספות, המרדכי, תרומת הדשן ועוד גדולי אשכנז, שדעותיהם לא באו לידי ביטוי בספר וכן לא הוזכרו בו כל מנהגי אשכנז והגדרים והתקנות אשר מקורם בבית מדרשו של מהרי"ל רבותיו ותלמידיו.
אז קם רבינו הגדול רבי משה איסרליש ולקח על עצמו את המשימה הגדולה והכבירה, להתאים את ספר השולחן ערוך גם לבני אשכנז וגם קינא קנאת ה' למנהגי אשכנז והעלם על ספרו לאחר שבירר מקורותיהם. את הגהותיו כינה בשם 'מפה' להורות שהוא פרס מפה על השולחן.
ארבעת חלקי השולחן ערוך בשלמותן נדפסו לראשונה שנים בודדות לאחר פטירת הרמ"א בעיר הולדתו, היא העיר הגדולה קראקא בין השנים של"ח-ש"מ.
"וזכה כי רבבות אלפי ישראל שבערי פולין ואשכנז נוהגים כדבריו וכבר כתב השל"ה שפשטה הלכה כמור"ם כאילו יצאה בת קול דהלכה כמותו" (לשון החיד"א בשה"ג) והמליצו עליו את הכתוב "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" =רמ"א.
וכך כותב תלמידו רבי בנימין סלניק רבותינו הבית יוסף והרמ"א "הם עמודי העולם אשר מימיהם אנו שותים" (שו"ת משאת בנימין סי' סט)
אין צל של ספק שהספר המשמעותי ביותר שראה אור בחמש מאות שנים האחרונות, שהשפיע והטביע את חותמו יותר מכל ספר אחר, על כל צעד ושעל באורח חיי היהודי באשר הוא, הוא ספר השלחן ערוך והגהות הרמ"א.
מאז שראה הספר אור הוא הפך לאבן יסוד, אבן הפינה, ויסוד היסודות של ההלכה היהודית הצרופה לדורותיה. סביבו נוצרו אין ספור של ביאורים וחידושים, אבל הוא תמיד במרכז וכל החיבורים סובבים אותו או עליו.
מיד עם הופעתו לאור עולם הוא הפך לספר 'מבוקש' ביותר, והראיה שמההוצאה הראשונה של חלק אורח חיים, הוא החלק היחיד שנדפס בחיי הרמ"א בשנת ש"ל, לא נותר לפליטה אלא עותק אחד יחיד בעולם בספריית אוקספורד.
סט שלם ומושלם מהוצאת קראקא של"ח-ש"מ בה נדפסו לראשונה הגהות הרמ"א על יורה דעה, חשן משפט ואבן העזר ושוב על אורח חיים, הוא פריט נדיר במלא מובן המילה בכל קנה מידה אפשרי.
"ממשה עד משה לא קם כמשה"
רבינו הרמ"א נולד בקראקא בשנת רצ"ה בערך, בצעירותו נסע ללובלין לקבל תורה מפי גאון הדור רבי שלום שכנא מלובלין ולימים נתן לו רבו את בתו לאשה, לאחר מכן התיישב בקראקא והחל להרביץ תורה בפני תלמידים שלימים התפרסמו בגדולתם ובחיבוריהם (מהם: הסמ"ע, הלבוש, בעל משאת בנימין, רבי אברהם הורוויץ אבי השל"ה, רבי הירש שור רבו של הב"ח ועוד רבים)
בשל גדולותו ורוב חכמתו נבחר לרבנות קראקא המעטירה אף שהיה צעיר לימים, משרה זו נשא ברמה קרוב לעשרים שנה עד פטירתו בדמי ימיו ביום ל"ג בעומר שנת של"ג. על גודל הערצתו בפני בני דורו ניתן ללמוד מהכתוב על מצבתו "ממשה עד משה לא קם כמשה".
רבינו הרמ"א נחשב לאביהן של בני אשכנז, הערצתו אליו הייתה בלי גבול ועד עלות הכורת הנאצי, עלו רבים להשתטח על מצבת קבורתו, וביום פטירתו בל"ג בעומר הייתה נערכת במקום הילולא גדולה.
