גזירת השחיטה בגרמניה – מכתב היסטורי

תשובה להלכה ולמעשה בכתב ידהגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. ווילנא תרצ"ג.

בשנת תרצ"ג [1933] גזרו בכמה מדינות באשכנז שמותר לשחוט עופות רק בתנאי שחותכים בעת השחיטה את כל המפרקת שלדעת הרמ"א בשולחן ערוך (יו"ד סי' כד) זה אסור, אך יש חשש שאם נחמיר בזה, רבים מיהודי אשכנז יאכלו נבילות וטריפות.

במכתב שלפנינו מכריע הגרח"ע שדעתו נוטה להקל, אם כי מסייג את דבריו בכמה תנאים להתחיל עם חולים וחלושים, ובריאים שיחמירו על עצמם תבא עליהם ברכה, שיהיה שוחט אומן, שישחטו שני אנשים, שישחטו במקום ריכוז גדולים ולא בכפרים קטנים ושיהיה השגחה ושמירה מעולה וגם שיגבילו את זמן ההיתר מראש.

ומוסיף הגרח"ע השקפה כללית: 'ולא אוכל לכחד שיש בזה לחוש משום מכשולים, אבל למנוע מאכילת נבלות, עלינו לעשות את אשר בכוחינו להפריש מאיסורים חמורים'.

[עיין עוד בענין זה בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' ל, ושו"ת שרידי אש יורה דעה סי' ו]

המכתב נשלח אל רבי זאב צבי הכהן קליין מברלין, בראשית המכתב נזכר בעל שרידי אש ובשוליו רבי צבי הירש הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט.

[1] דף, נייר מסמכים אישי של הגרח"ע (2126 ס"מ) הכל בכתב ידו וחתימתו מעט סימני קיפול.

התחברו הירשם