פריט : 102

פסק הדין בחתימת ידם של גדולי ירושלים בעל אמרי בינה, הגר"ש סלנט ורמ"נ כהנוב. ירושלים תרכ"ה [1865].
תעודה היסטורית נדירה וחשובה ביותר, לתולדות הישוב היהודי האשכנזי בירושלים.

ר' שאול בנימין קרליץ - הרב מראדישקוביץ רכש מכספי עזבונות שהותירו תורמים, חצר עבור הת"ת וישיבת עץ חיים בסכום גדול מאוד – הגאון רבי שמואל סלנט ועמו רוב מנין ובנין של חכמי ירושלים התנגדו לזה בטענה שהמורישים התנו בצוואותיהם שאפשר להשתמש בכסף רק עבור קרקע שתניב פירות ורכישה זו אינה מניבה פירות. בעקבות זה פרצה מחלוקת נוראה בירושלים כל צד פירסם 'פאשקוילים' וחוברות נגד הצד שכנגד (אמת ומשפט, דברי אמת, דמעת העשוקים) ואף הגיעו לתגרות ידיים ממש – כנזכר בפסק זה.
בפסק דין נדיר זה, הנחשף כאן, מגיעה פרשיה זו לידי סיום, הצדדים קיבלו עליהם בקנין גמור את הרבנים הנזכרים כבוררים והתחייבו לקיים ככל אשר יפסקו. פסק הדין ארוך ומפורט הנוגע בכל נקודות המחלוקות לפרטי פרטיו. בתחילתו מתארים את המחלוקת הקשה והחילול ה' הגדול שהיא גרמה בכל פזורות הגולה.

על פסק הדין חתומים בכתב ידם גדולי ירושלים :
הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש בעל 'אמרי בינה' (תקע"ה-תרל"ה) מגדולי הגאונים האחרונים, עלה לארץ ישראל בשנת תר"כ והתבקש על ידי הגרש"ס לעמוד בראש בית הדין בירושלים, הגרש"ס גם היה רגיל לכנותו 'רבה של ירושלים'. בירושלים היו מספרים הרבה על כוחו הגדול וכולם ראו בו בחוש שמתקיים בו דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים (כך כותב המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר בספרו בטוב ירושלים)

הגאון רבי שמואל סלאנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה הגדול של ירושלים, שבעים שנה נשא משא העם, עמד בראש מוסדות צדקה וחסד ועל פיו ישק כל דבר.

הגאון רבי משה נחמיה כהנא מחסלאוויטש (תקע"ז-תרמ"ז) רבה של חאסלוויטש וראש ישיבת עץ חיים בירושלים חצי יובל שנים, פעל רבות לטובת יושבי ירושלים. מחיבוריו: נתיבות השלום, ארץ חפץ ועוד.
דף גדול: 2337 ס"מ. כתוב משני דיו בכתב יד סופר נאה., מעט סימני קיפול.

מחיר פתיחה: $1,500

הערכה: $2,500 - $3,500

פסק הדין בחתימת ידם של גדולי ירושלים בעל אמרי בינה, הגר"ש סלנט ורמ"נ כהנוב. ירושלים תרכ"ה [1865].

תעודה היסטורית נדירה וחשובה ביותר, לתולדות הישוב היהודי האשכנזי בירושלים.

ר' שאול בנימין קרליץ – הרב מראדישקוביץ רכש מכספי עזבונות שהותירו תורמים, חצר עבור הת"ת וישיבת עץ חיים בסכום גדול מאוד – הגאון רבי שמואל סלנט ועמו רוב מנין ובנין של חכמי ירושלים התנגדו לזה בטענה שהמורישים התנו בצוואותיהם שאפשר להשתמש בכסף רק עבור קרקע שתניב פירות ורכישה זו אינה מניבה פירות. בעקבות זה פרצה מחלוקת נוראה בירושלים כל צד פירסם 'פאשקוילים' וחוברות נגד הצד שכנגד (אמת ומשפט, דברי אמת, דמעת העשוקים) ואף הגיעו לתגרות ידיים ממש – כנזכר בפסק זה.

בפסק דין נדיר זה, הנחשף כאן, מגיעה פרשיה זו לידי סיום, הצדדים קיבלו עליהם בקנין גמור את הרבנים הנזכרים כבוררים והתחייבו לקיים ככל אשר יפסקו. פסק הדין ארוך ומפורט הנוגע בכל נקודות המחלוקות לפרטי פרטיו. בתחילתו מתארים את המחלוקת הקשה והחילול ה' הגדול שהיא גרמה בכל פזורות הגולה.

על פסק הדין חתומים בכתב ידם גדולי ירושלים :

הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש בעל 'אמרי בינה' (תקע"ה-תרל"ה) מגדולי הגאונים האחרונים, עלה לארץ ישראל בשנת תר"כ והתבקש על ידי הגרש"ס לעמוד בראש בית הדין בירושלים, הגרש"ס גם היה רגיל לכנותו 'רבה של ירושלים'. בירושלים היו מספרים הרבה על כוחו הגדול וכולם ראו בו בחוש שמתקיים בו דברי חז"ל צדיק גוזר והקב"ה מקיים (כך כותב המגיד הירושלמי רבי בן ציון ידלר בספרו בטוב ירושלים)

הגאון רבי שמואל סלאנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה הגדול של ירושלים, שבעים שנה נשא משא העם, עמד בראש מוסדות צדקה וחסד ועל פיו ישק כל דבר.

הגאון רבי משה נחמיה כהנא מחסלאוויטש (תקע"ז-תרמ"ז) רבה של חאסלוויטש וראש ישיבת עץ חיים בירושלים חצי יובל שנים, פעל רבות לטובת יושבי ירושלים. מחיבוריו: נתיבות השלום, ארץ חפץ ועוד.

דף גדול: 2337 ס"מ. כתוב משני דיו בכתב יד סופר נאה., מעט סימני קיפול.

פריט קודם

חזרה לקטלוג

פריט הבא