fbpx
מכירה 4
Feb 19, 2019
מכירה 4
19.2.19
מתוך 4 דפים

פריט : 1

גלויית הברכות המפורסמת של הרה"ק ר׳ ישעיל׳ה  קרעסטירער בחתימת יד קדשו

'... ואני תפלה, השי"ת מאגע אייך זאמט וו' פאמיליע פאן באזען, שאדען, קראנקהייט אונד כל מיני מכשול ועלילות, היעטען אייערע זאככען, זאללען גינסטיג ערלעדיגט ווערדען אונד מיט געזונד פרנסה שפע ברכה והצלחה כל מיני ישועות ורפואות זארגנען בכלל כל ישראל
ואני תפלה השי״ת יגן עליכם ומשפחתיכם מכל צרה ונזק ומחלה
וישמור אתכם וכל אשר לכם ושיהיה לכם בריאות פרנסה שפע ברכה והצלחה וכל מיני ישועות בכלל כל ישראל (תרגום חופשי)  
 גלויית דואר ובה דברי ברכה ואיחולים לבריאות שפע ופרנסה בחתימת יד קדשו של הצדיק הקדוש מחולל הנפלאות ועמוד החסד הרה"ק רבי ישעיהו שטיינער קרעסטירער.
הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי ישעיה שטיינר הנקרא בפי כל רבי ישעיהל'ה קרעסטירער (תרי"ב-תרפ"ה) נודע בדורו כעמוד הצדקה והחסד וכפועל ישועות, ביתו היה פתוח לרווחה ותמיד סעדו רבים על שולחנו, פיזר סכומים עצומים לצדקה, ופעל רבות להביא ברכה וישועה לחולים ונזקקים .
רבי ישעיה היה תלמיד מובהק של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא וכבר רבו העיד על גודל קדושת נשמתו וכן סמכוהו להנהיג עדה ולפעול ישועות הרה"ק מצאנז והרה"ק רבי מרדכל'י מנדבורנא, לאחר שנפטר רבו רצ"ה מליסקא החל להתפרסם כבעל מופת ורבבות נהרו אליו.
באדראג – קערסטיר תרפ"ג [1923], 913 ס"מ. מצב טוב מאוד. התאריך על פי חותמת הדואר.

פריט : 2


מכתב ארוך מאת הרב הגאון הקדוש המפורסם לבעל מופת נורא הצדיק רבי שבתי שעפטל וויס אב"ד שימאני. משנת תרפ"ו.
מכתב ארוך ומענין מאת הרב הצדיק רבי שבתי שעפטיל ווייס אב"ד שימאני אל מורו ורבו 'הגאון המובהק קדש הקדשים כקש"ת מו"ה   משה יוסף הופמן מפאפא.
הגה"צ רבי שעפטיל וויס - 'דער שימאני רב' בישראל גדול שמו, נולד בשנת תרכ"ו וכבר בצעירותו נודע בבקיאותו בש"ס , ורבו בעל 'שבט סופר' התפעל ממנו מאד. נודע כאיש מופת ובעל רוח הקודש ורבים נהרו אליו להתברך מפיו..זקני הדור הקודם יוצאי מדינת הונגריה היו מזכירים שמו בסילודין כאחד מצדיקי הדורות שעמדו לישע ישראל בתפילותיהם וברכותיהם וכפועל ישועות בקרב הארץ . נלב"ע ביום ג' חשון תש"ד. מחיבוריו: הלכתא רבתא לשבתא.
התייחסותו והערצתו לרבו היא מפליאה וכך הוא כותב 'מתאוה אני לראות מכתב יד קדשו של אדמו"ר נ"י שאדע בבירור שהוטב לאדמו"ר הגאון נ"י מעמדו הטוב וה' יתן לו בריאות כאשר התגבר משה רבינו כאשר היה בן שמונים ורבי חנינא כחולין כד, ב [רבו היה אז בן פ"ג שנים ובגמ' מסופר שרבי חנינא עמד על רגל אחת בהיותו בן שמונים וחלץ נעלו] 

בסיום המכתב כותב: ונא יטיב עמי יכבדני בכתב ידו הקדושה ואז אעשה סעודת הודאה לעצמי שזכני ה' שאדמו"ר הגאון נעשה בריא ואי"ה אצל כבוד חמי נ"י אעשה זאת כחז"ל אצל ר' זירא (ברכות מו, א).

רובו של המכתב חידושי תורה ביוצר לברית מילה. דף בגודל: 1720 ס"מ. שימאני תרפ"ו [1926]. כתוב משני צדי הדף, הכל בכתי"ק וחתימתו, מצב מצוין. נדיר וחשוב ביותר.

פריט : 3

מכתב בכתב יד הגאון הצדיק רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף
מכתב בכתב יד הגאון הצדיק מאונסדורף רבי שמואל רוזנברג בעל 'באר שמואל'. אונסדורף תרנ"ד.
הגה"צ מאונסדורף (תר"ב-תרע"ט) מגדולי מרביצי התורה בהונגריה, שלשים וחמש שנה כהן כרבה של אונסדורף ומישיבתו הגדולה יצאו אלפי תלמידים, רבני קהילות, ראשי ישיבות ומורי הוראות בכל רחבי מדינת הונגריה,נודע כאיש מופת, רבים דפקו על דלתותיו לברכה וישועה, ותלמידיו הרבים מספרים סיפורי מופת על רוח קדשו (ראה תולדות שמואל הנ"ל מאמר רוח הקדש).
במכתבו מבקש מרבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל שיזכירהו לטובה ויתפלל עליו 'במקום קדוש בימים הקדושים' לרפואת הנפש והגוף ומברכו לשבת באריכות ימים ושנים על התורה ועבודה אדמת הקדש.
הכל בכתב יד קדשו וחתימתו, את שמו הוא חותם יחד עם שם אמושמואל בן לאה צביה.
על אמו הרבנית לאה צביה אמר הגה"צ מאונסדורף כי נשמה קדושה כמו שלה יורדת לעולם אחת לאלף שנה ועוד אמר 'אמי הצדקת לא הייתה אשה חכמה, אבל הייתה תלמיד חכם' היא למדה ח"י פרקי משנה כל יום וידעה על פה פרקים רבים, ולמדה בשבת ספר סידורו של שבת, וחובת הלבבות וגם אמרה כמה פעמים פשטים בגמרא ואף לבשה ציצית (ראה בחגוי הסלע בראש שו"ת באר שמואל מאמר ג' ובספר תולדות שמואל מונקאטש תרצ"א פרק א אות ג).

1721 ס"מ. ב' נצבים [כ"ג אלול] תרנ"ד. קרע קטן בפינה השמאלית עם חסרון של שלש מלים.

פריט : 4

מכתב נרגש מאת רבי שלמה זלמן עהרנערייך אב"ד שאמלוי בדבר הדפסת ספרו 'לחם שלמה'.
'נא ונא לתמוך אותי בזה הפעם לעת זקנותי אשר רצוני ותשוקתי לראות חיבורי זה [- שו"ת לחם שלמה יו"ד]בגמרו, מתוך שמחה ונחת'. מכתב ארוך מאת הגאון הגדול רבי שלמה זלמן עהרנערייך אב"ד שאמלוי בו מבקש ומחזק ידי המשתדל להשיג מנויים ונדיבי עם בניו יורק עבור הדפסת ספרו הגדול שו"ת לחם שלמה חלק יורה דעה.
הגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך משאמלוי – מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה בדור השואה, נולד בברגסאס בשנת תרכ"ג וגדל במחיצת זקנו בעל 'קול אריה'. משנת תרנ"ט אב"ד שאמלוי עד עלותו על המוקד יחד עם בני קהילתו באושוויץ בשנת תש"ד מספריו ראו אור: שו"ת לחם שלמה, אבן שלמה על הראב"ן, אבן שלמה על התורה, טיול בפרדס, דרשות לחם שלמה ועוד.
מכתב ארוך הכל בכתי"ק וחתימתו. דף בגודל: 1521 ס"מ. מיום ה' 'והיה ברכה' תרצ"ז [1937]

פריט : 5

מכתב מופלא בעניני שידוכין בכתב יד הצדיק הנשגב רבי שלום מנשה מבריסק.

פריט : 6

מכתב מאת הצדיק הפרוש רבי זעליק קעלעמר תרשיש – גיסו של הסבא מנובהרדוק

הצדיק רבי יהושע זעליק תרשיש (תרי"ד-ת"ש) בן רבי ישעיה בינש (מהעשרה בטלנים שבקלויז הגר"א) היה גדול בתורה ושימש כרב בכמה קהילות בליטא, פרש מהרבנות ומעניני העולם הזה ויגע בעבודת ה' בבתי המדרש בקלם ובסלבודקא. תפילותיו נודעו לשם וראו שממש היה אצלו התפשטות הגשמיות. בשנת תרצ"ז עלה ארצה, מחיבוריו נדפס ספר עין תרשיש – שלשה חלקים.

מכתב תודה וברכה בכתב יד קדשו. דף בגודל: 1723 ס"מ. כ"ח תמוז תרפ"ה. עם נקבי תיוק, . הכל בכתב יד קדשו וחתימתו.

פריט : 7

תגלית חשובה - הגהות שלא נדפסו מעולם חתימות והגהות רבני משפחת איגר

פריט : 8

גליון מהרש"א על הרי"ף חידושים בכתב יד הגאון רבי שלמה איגר אב"ד

פריט : 9

מכתב ארוך בדברי תורה מאת הרה"ק רבי שלמה איגר מלובלין – ראש ישיבת חכמי לובלין
שלש שאלות בסוגיות הש"ס ששלח הרה"ק רבי שלמה איגר מלובלין אל 'כבוד רב האי גאון שר התורה שליט"א' [כנראה הרוגוצ'וביר].

הרה"ק רבי שלמה איגר מלובלין (תרל"א-ת"ש) בן הרה"ק רבי אברהם איגר מלובלין בעל שבט מיהודה בן הרה"ק רבי ליבלי איגר מלובלין בן הרה"ג רבי שלמה איגר אב"ד פוזנא בן הגאון הגאון רבי עקיבא איגר. מגאוני פולין בדור שלפני השואה, גדול בתורה וחכם מופלג ורבים נהנו מאורו, מגדולי התומכים והמסייעים בהקמת ישיבת חכמי לובלין, ולאחר פטירת המהר"ם שפירא היה לראש ישיבתה וכל אחריות הישיבה הייתה על כתפיו. נפטר בגטו ווארשא בה' תמוז ת"ש.
מכתב ארוך על נייר מסמכים אישי: 2229 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו וחתימתו. מראשית שנת תרצ"ו (1936).

פריט : 10

'תגדל הרחמנות על בנך' - מכתב בעצם כתב יד הרה"ק רבי אלטר עזריאל מאיר איגר מלובלין (1932)
המכתב נשלח לאב אשר לבנו היה קשיי פרנסה והיה מוכרח לעזוב את חנותו מחמת 'רדיפות בעל הבית' ולחפש מקום אחר. האדמו"ר מפציר באב שירחם על בנו ויבא לעזרתו.

הרה"ק רבי אלטר עזריאל מאיר איגר מלובלין (תרל"ג-תש"א) מגדולי אדמור"י פולין בדורו, בן הרה"ק רבי אברהם איגר מלובלין בעל שבט מיהודה בן הרה"ק רבי ליבלי איגר מלובלין בן הרה"ג רבי שלמה איגר אב"ד פוזנא בן הגאון רבי עקיבא איגר. התחנך על ברכי אביו וזקנו. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ד ישב על כסאו ואלפים נהרו לחסות בצילו. היה גאון מופלג בתורה ושקדן עצום. פרסם 'תקנה נחוצה' להציל את הסוחרים מאיסור ריבית וכל גדולי פולין וגאליציה נשאו ונתנו בדבריו.
דף בגודל: 1320 ס"מ

פריט : 11

שו"ת רבי עקיבא איגר – עותק קדוש ומיוחס עם הגהות ארוכות בכתב

פריט : 12

ספר יסוד. דרוש וחידוש לרבינו עקיבא איגר - מהדורה ראשונה. חידושים על

פריט : 13

מכתב חידושי תורה ארוך בכתב יד הגאון רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב 'תלמידו כבנו' של רבי עקיבא איגר
אל ידידו רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ

הגאון רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב (תקע"ה-תרל"ט) תלמיד קרוב וחביב לרבינו עקיבא איגר, שבע שנים למד בישיבתו והיה מבני ביתו 'כאחד מבניו מפני צדקתו ותומתו', לאחר פטירת רבו נסמך מבנו רבי שלמה איגר ואמר שבזה ממלא מקום אביו שלא הספיק לסמכו (עיין: מאורן של ישראל ח"ב עמ' שמג-שמד).
מכתב ארוך המשתרע על שלשה עמודים גדולים, חציו הראשון תשובה על דברי תורה ששלח לו הגר"א גוטמכר, חציו השני שאלה למעשה בענין שמות גיטין.
ניתן להבין מראשית דבריו שהגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר אשר נודע כפועל ישועות, התפלל עבורו או שלח לו קמיע וכך הוטב מצבו ונרפא.
בשולי המכתב מתעניין רבי ברוך 'הבחור המופלג כ' יצחק אמר לי כי כבר נדפס עוד חלק מליקוטי אדמ"ו הגאון רשכבה"ג זצוק"ל ויש כמה מהם בגריידיץ אשר אוכל להשיג במקח השוה, אולי יוכל כבוד גדולתו לעשות לי הטובה הזאת...'.
[3] עמ' כל עמ' בגודל: 2126 ס"מ. נייר ירקרק. גאלוב תרי"ט. מצב טוב.

פריט : 14

חידושי 'כתב סופר' על מסכת חולין בעצם כתב יד קדשו עם חידושים בשם אביו בעל 'חתם סופר'
חידושים על מסכת חולין בכתב יד הגאון הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד ור"מ פרשבורג בעל 'כתב סופר' בנו וממלא מקומו של אביו הגדול בעל 'חתם סופר.
בחידושים אלו מזכיר הכתב סופר את אביו הגדול בעל חתם סופר שלש פעמים, פעם אחת מתרץ קושיה בשו"ת חתם סופר [ראה בד"ה ועיין בתשובת] ופעם נוספת בשולי הדף [בד"ה כל שאין בארץ] הוא כותב 'וראיתיבחידושי אאמ"ו מאה"ג זצ"ל... עכדה"ק ושפתים ישק והוא דבר נכון'. ופעם נוספת בצד שני [ד"ה בהנה במכילתא] שם כתב: 'וראיתי בחידושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל קושיא אחת בשם הגאון מו"ה טעבלי שייאר זצ"ל שהיה אבד"ק מענץ' בשעת כתיבת דברים אלו חי' חת"ס חולין היו בידו בכתב יד.
דף גדול: 2539 ס"מ כתוב משני צדיו. 53-54 שורות בעמוד. שיקומים קלים בשוליים למטה. החידושים נדפסו בחדושי כתב סופר חולין [בודפשט תרח"צ]

פריט : 15

ספר שמות בארץ-כפות תמרים, קושטא תפ"ז [1727] - העותק של בעל 'כתב

פריט : 16

הרה"ק רבי שמעון סופר מערלוי בעל 'התעוררות תשובה' – ישוב קושיה על זקנו רבי עקיבא איגר    
 מכתב חידושים קצר בכתב יד הרה"ק רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל שו"ת התעוררות תשובה.
הגאון הצדיק רבי שמעון סופר – רבה של ערלוי למעלה משישים שנה! נודע מנערותו בקדושתו וצדקותו ומהר"י מבעלז היה מכנהו'שמעון הצדיק'. נולד בשנת תר"י לאביו בעל 'כתב סופר' וממנו קבל מלא חפניים תורה. משנת תרמ"א כהן פאר בק"ק ערלוי, החזיק בה ישיבה והאציל מרוחו וצדקותו על כל רחבי הונגריה, היה נערץ על כל גדולי וצדיקי הונגריה ואף הוצע לו הרבנות בערים הגדולות בודפשט ואונגוואר. בגיל 95 הובל עם כל בני קהילתו לאושוויץ שם נהרג עקה"ש הי"ד.
המכתב ללא שם נמען פותח במלים 'הקושיא על רע"א מעיקרא ליתא וכו'...
דף בגודל: 13 15 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 17

הגהות בכתב יד בעל 'שבט סופר' על ספר כרתי ופלתי. אלטונה תקכ"ג.

פריט : 18

קובץ דרשות - בכתב יד הגאון רבי מרדכי מיכאל יפה בעל תשובות

פריט : 19

חומש עם ביאור רש"ר הירש מהדורה  ראשונה. סט מפואר ומושלם  פרנקפורט דמיין

פריט : 20

מכתב נדיר בלשון הקדש בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי שמשון רפאל הירש. פרנקפורט דמיין תרל"ט [1879]
'הקל הטוב יוציאנו בחסדו הגדול מכל דאגותיו ויראנו רק שמחות בכל יוצאי חלצינו ואך טוב וחסד ירדפוהו כל ימי חייו'.
מכתב ברכת השנים, נשלח כמענה לברכת הגאון רבי משה ליב כ"ץ דיין דק"ק ניקלשבורג, אותו הכיר הרש"ר מתקופת רבנותו בניקלשבורג.

עיקר כתיבתו של הרש"ר הירש הייתה בגרמנית, שפה בה הרבה לכתוב לפי צורך השעה. כתבים ואגרות ממנו בלשון הקדש הנם יקרי המציאות, מכתב נדיר זה כולו בכתב יד קדשו וחתימתו בלשון הקדש

הגאון הצדיק רבי שמשון רפאל הירש (תקס"ח-תרמ"ט) קברניטה של יהדות אשכנז, לחם מלחמת ה' ברפורמה וגרורותיה, ומסר נפשו להצלת עם ישראל מציפרני ההשכלה וההתבוללות בין הגויים, הרבה להטיף ולכתוב הדרכה לבני הנוער ומשנתו הפכה לאבן יסוד בחינוך לתורה ויראה ביהדות אשכנז.

פפד"מ תרט"ו [1855] דף בגודל: 2314 ס"מ. מצב מצוין.

פריט : 21

מכתב חידושי תורה מאת הגאון רבי שמואל פריינד ראב"ד פראג.
מכתב ארוך – שלשה עמודים מאת רבי שמואל פריינד ראב"ד פראג בע"ס זרע קדש.

הגאון רבי שמואל פריינד – נולד בשנת תקנ"ה תלמיד בעל ברוך טעם. שימש שנים רבות כדיין וראב"ד בפראג. לחם במחדשים בעוז והדפיס כנגדםקרן שמואל על איסור אכילת קטניות בפסחופתשגן האגרת נגד ספרו של הרב זכריה פרנקל דרכי המשנה.
מחיבוריו נדפסו:זרע קדש על משניות זרעים,עיר הצדק – קיצור סמ"ג עם הגהות וחידושים,כתם פז על אבות ועוד, הגהותיו לפירוש הרמב"ם והר"ש זרעים נדפסו בגליון בש"ס וילנא בלי הזכרת שמו עליהם (ראה ברשימת ההוספות מעבר לשער) הערותיו לירושלמי וילקוט שמעוני נדפסו בקובץ בית אהרן וישראל.

 3 עמ' כל עמ' בגודל: 1822 ס"מ.

פריט : 22

מכתב מאת הגאון רבי משה לאנדסבערג דיין דק"ק פוזנא. פוזנא תרי"ט [1859].
מכתב בכתב יד הגאון רבי משה לאנדסבערג דיין ב"ק פוזנא ומגדולי תלמידי רבי עקיבא איגר 'לכבוד האדון השר והטפסר בישראל גדול שמו מו"ה משה מאנטעפיארי'.

הגאון רבי משה לאנדסבערג (לובראנץ תקס"א-פוזנא תרמ"ד) בן אחר בן להגאון רבי יוסף דרשן מפוזנא בעל יסוד יוסף, למד בצעירותו אצל הגאון רבי נח מליסא אב"ד לובראנץ בעל 'תולדות נח' ולאחר מכן בישיבת רבי עקיבא איגר בפוזנא ולימים שימש שם כדיין ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו.

ידועה תמונתו של רבי עקיבא איגר הולך ברחובה של פוזנא ולצדו שני רבנים – רבי משה הוא אחד מהם. מחיבוריו נדפס חידושים בספרו של אביו 'תאר פני שלמה' ולאחרונה נדפס פירושו 'דברי משה' על תהלים מכתב יד (ניו יורק) כמו"כ נדפסו מכתביו כמה מחידושי רבי עקיבא איגר וכן גליונות ספר פרי מגדים שהעתיק מספרו של רבו (בספר תשובות חדשות לרבינו עקיבא איגר ירושלים תשל"ח).

דף בגודל: 1422 ס"מ, נייר כחול דק, מעט כתמים בהירים.

פריט : 23

עבודת הקודש להחיד"א. ירושלים תר"א - הספר הראשון שנדפס בעיר הקדש ירושלים!!!

פריט : 24

הקדשה בכתב יד קדשו של רבינו בעל 'בן איש חי' על ספרו

פריט : 25

חידושי הרשב"א גיטין (ויניציאה רפ"ג) עם חתימתו והגהותיו של רבינו חזקיה די

פריט : 26

מכתב המלצה נדיר מאת הרב הגאון איש אלוקים קדוש ה'סבא קדישא' רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי אב"ד צפת
'הגם שאין דרכי לבא במליצות, אמנם בתור יוצא מהכלל...' - כתב המלצה נדיר ביותר מאת הגאון הנודע הפוסק המקובל רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי – הסבא קדישא, עבור רבי בעריש זאלץ [ראש ישיבה ורב בצפת] לעזרו ולתמכו כי ראוי והגון הוא 'ומאד דאבה נפשי על גורל לחצו ודחקו' .

הגה"ק הסבא קדישא מהרש"א אלפאנדאר  [תקפ"ו-תר"צ] מגזע גאוני עולם, שימש כרב בקושטא, דמשק בצפת ובסוף ימיו עלה לשכון כבוד בירושלים, בה נפטר בגיל מופלג בצלילות דעת מלאה. נודע כאיש קדוש אלוקים, ובעל מופת. תקיף וקנאי בדעותיו ולא חת מפני כל, התנגד בתוקף לציונות ואגודת ישראל ולכל תיקון כל שהוא בגדרי הדת. מחיבוריו: שו"ת הסבא קדישא, שו"ת מהרש"א, אפקעתא דמלכא נגד היתר המכירה, גידולי ארץ ישראל נגד גיורי קראים ועוד.

לרבי בעריש זאלץ הנ"ל שהיה מנאמני ביתו של הסבא קדישא בצפת, לא היו ילדים הרבה שנים, לאחר שאיש אחד קינטרו בענין זה, בא בבכי לסבא קדישא ושפך לפניו שיחו, וה'סבא' הבטיחו: אל תדאג מאומה, בכח תורתינו הקדושה אני מבטיחך, כי בזה השנה תזכה לבן זכר , וכך היה! (מאמר חיות אש בתוך מסעות ירושלים אות מ).

נייר מסמכים רשמי נאה כראש הרבנים בצפת משנת תרפ"א [1921]. גודל: 2722 ס"מ. חתימת יד קדשו וחותמו,  

פריט : 27

המקומות הקדושים בארץ ישראל. לוח קיר גדול מאויר, [המחצית השניה של המאה ה-19]
לוח גדול ובו ציוני מקומות קדושים בארץ ישראל קברי המלכים, הנביאים, התנאים והאמוראים עד דור האר"י בצפת. – כתב יד מצויר בצבעים ססגוניים. גואש ודיו על נייר.
איורי המקומות הקדושים וקברי הצדיקים בארץ ישראל, ערוכים בטורים אופקיים, ומחולקים ל"ערי הקודש" - ירושלים, חברון, צפת וטבריה והערים שכם ומירון.
במרכז הדף מופיע הר הבית, עם מבנה "בית המקדש" והכותל המערבי; סביבם מסגרת קשת, עם הכיתוב: "יהי רצון מלפניך...שיבנה בית המקדש במהרה בימינו...". למעלה ובצדדים, מופיעים המקומות הקדושים בירושלים וסביבתה: קברי מלכי בית דוד, חולדה הנביאה, חגי הנביא, קברי הסנהדרין, קבר זכריה ויד אבשלום, קבר רחל אמנו, ועוד.

בחלקו התחתון של הדף, קברי צדיקים ואתרים בערים חברון, צפת, טבריה ושכם. במרכז חלק זה, איור גדול של קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.

65 46 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול ובלאי. קרעים, משוקמים בחלקם.      

פריט : 28

מכתב רבני ירושלים האשכנזים והספרדים אל השר ר' משה מונטיפיורי. ירושלים תרט"ו [1855]
מכתב נדיר מאת גדולי חכמי ורבני ירושלים האשכנזים והספרדים אל השר הגדול הנדיב והשתדלן סיר משה מונטיפיורי על 'נדבת לבבו הטהור לטובת חברות ביקור חולים והכנסת כלה'.

על המכתב חתומים בעצם כתב ידם:הראשון לציון רבי חיים נסים אבועלפיה (הרב חנ"א) רבי שמואל סלנט, רבי ישעיה ברדקי ורבי ניסן ב"ק.

הראשון לציון הרב הגדול רבי חיים נסים אבועלפיה – נודע בשם הרב חנ"א. נולד בטבריה בשנת תקנ"ח ושימש שם ברבנות שנים רבות. משנת תרט"ו ישב על כס הראשון לציון עד פטירתו בשנת תרכ"א.
רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים. משנת תר"א בה עלה ארצה שימש, במשך כשבעים שנה בתפקידים שונים בירושלים. ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים. מלבד חתימתו הוסיף הגרש"ס דברי ברכה פרטיים למזכירו של מונטיפיורי הרב אליעזר הלוי.
רבי ישעיה ברדקי (תק"ן-תרכ"ג) ראש העדה האשכנזית בירושלים. תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן'. עלה לצפת בשנת תק"ע ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז היגר לירושלים ועמד בראש הישוב האשכנזי.
ר' ניסן ב"ק בן המדפיס הנודע ר' ישראל בק וניהל את בית הדפוס לאחר אביו, נאמן האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין ובנו האדמו"ר מסאדיגורה ומגדולי עסקני ירושלים.
[1] דף. 2124 ס"מ. נייר כחול. עם חותמות מרשימים של כולל פרושים וחברת ביקור חולים הכנסת כלה.

פריט : 29

מכתב גדולי ירושלים וביניהם רבי יוסף זונדל סלנט אל השר מונטיפיורי. ירושלים תרי"ט [1859]
'רב ברכות והודאות לאדוננו השר שי' ותח"ח [ותשואות חן חן] על חסדו הטוב וטרחתו ושקידתו לחיים בירושלים, יזכה לרב טוב ויתענג על רוב שלום. מכתב בחתימת ידם של מנהיגי הפרושים בירושלים לשר הגדול סי' משה מונטיפיורי.


על המכתב חתומים בעצם כתב ידם:
רבי ישעיה ברדקי (תק"ן- תרכ"ג) תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין, חתנו של רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן', וראש היישוב האשכנזי בירושלים לאחר פטירת חותנו.
רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ו- תרכ"ה) מגדולי תלמידי הגר"ח מוואלוז'ין, המכונה 'פה שלישי להגר"א', חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, מראשי הישוב היהודי בירושלים.
רבי שמעון זרחי אב"ד טאווריג (תקמ"ח-תר"כ) עלה ארצה בשנת תרי"ז והיה נשיאו הראשון של ת"ת וישיבת עץ חיים, הרביץ תורה בחורבת רבי יהודה החסיד ולא יצא מבין החומות מיום בואו לירושלים, עד פטירתו. גאון עצום וצדיק בכל דרכיו, מחיבוריו שו"ת נחלת שמעון.

דף בגודל: 2126 ס"מ. . נייר כחול דק. מצב טוב,

פריט : 30

הספר החסידי הראשון שנדפס - ספר היסוד לתורת הבעש"ט תולדות יעקב יוסף

פריט : 31

צפנת פענח – דפוס ראשון: קוריץ תקמ"ב [1782] 'חיבור נפלא הפלא ופלא

פריט : 32

כתונת פסים. דפוס ראשון. לבוב תרכ"ו [1866] ביאורים על פרשיות ספר ויקרא,

פריט : 33

חסידות: ליקוטים יקרים. דפוס ראשון, למברג תקנ"ב [1792] דפוס הצדיק רבי שלמה

פריט : 34

יקר המציאות: שבחי הבעש"ט. דפוס ראשון! קאפוסט תקע"ה [1815]. 'סיפורי נפלאות ונוראות

פריט : 35

ספר רב ייבי לרבינו יעקב יוסף מאוסטראה – דפוס ראשון. סלאוויטה תקנ"ב

פריט : 36

ספר 'פרי הארץ' לרבינו מנחם מנדל מויטבסק– דפוס ראשון. קפוסט תקע"ד (1814)

פריט : 37

אור החכמה – מהדורה ראשונה – שני החלקים. לאשצוב תקע"ה [1815] ביאורים

פריט : 38

אגרת קדש נפלאה, גדושה בברכות בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן'
'באתי בקולמוס לשוני בדברים היוצאים מן הלב לברכם בברכה משולשת, בני חיי מזוני. ויצו השי"ת את הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם.... ברכה ממקור הברכות... ביתר שאת ועוז והוא יברך אתכם כאשר דבר, בלי קצבה ובלי שיעור, ברכה עד בלי די.... באהבה וחיבה הק 'אהרן בהרב מו"ה אשר זצ"ל'.

מכתב נרגש משנת חייו האחרונה של הגאון הצדיק קדוש עליון, מגדולי צדיקי החסידות הרה"ק רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן' אל חסידיו בעיר אברוטש כתוב כולו בעצם כתב יד קדשו וחתימתו.
באגרת מתנצל בעל 'בית אהרן' שלא היה יכול לבקר בעירם'בראיית פנים אל פנים' ומבקש'אולי יעזור השי"ת בימים ושנים האלו שב"ה הגיעני לימי השיבה והזקנה - יאריך השי"ת ימינו ושנותינו בתוך כלל ישראל, שאוכל להיות בשלוה ובמנוחה והשקט בביתי' .

הרה"ק רבי אהרן מקארלין בן רבי אשר מסטולין בן רבי אהרן הגדול מקארלין, התמנה לאדמו"ר בהיותו בן עשרים וחמש, וארבעים וחמש שנה הנהיג את חסידיו. תקופת הנהגתו הייתה תקופת הזוהר של חסידות קארלין ולאחר שהתפרסם כבעל רוח הקדש רבבות נהרו אחריו כדי לקבל את ברכתו ולהתבשם מתורתו, תפילתו הייתה בוקעת רקיעים, בהתלהבות והתרגשות גדולה. מתורתו נדפס הספר 'בית אהרן' – הנמצא כאן בסמוך.

האגרת נכתבה כאמור בשנת חייו האחרונה שכן הוא כותב בה שהוא הגיע לגיל השיבה ובעל בית אהרןכידוע נסתלק בהיותו בן שבעים (תקס"ב-תרל"ב) כמנין שנות דוד המלך אשר צדיקי דורו העידו עליו שהיה בו מנשמתו.

דף בגודל: 2126 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו, קרע קטן בצד שמאל עם חסרון של שתי אותיות, וקמטים.

פריט : 39

בית אהרן להרה"ק רבי אהרן מקארלין. מהדורה ראשונה. ביאורים ומאמרים על התורה

פריט : 40

אגרת קודש מהרה"ק רבי ישראל פרלוב ה'ינוקא' מסטולין. סטולין תרס"ט [1909]
'נשמה כזו יורדת לעולם פעם בחמש מאות שנה' אמר עליו אביו רבי אשר מסטולין ואף זקנו ה'בית אהרן' מקרלין אמר 'הילד הזה יעלה על שנינו' היינו עליו ועל אביו, לכן כשהתייתם בגיל צעיר הוחלט למנותו לאדמו"ר והוא בן ארבע וחצי בלבד, כשאליו מוצמד מדריך מטעם החסידים ומאז דבק בו התואר 'הינוקא'. לאחר נישואיו החל להנהיג את החסידים בתעוזה וחכמה, וחסידיו נתרבו. נודע כאיש אשכולות, גדול בתורה וגאון בקבלה, בהשקפותיו היה קיצוני והתנגד לכל חידוש. נולד בשנת תרכ"ט, נפטר בפרנקפורט בשנת תרפ"ב (אנציקלופדיה לחסידות ח"ב עמ' תקע"א).
בשולי המכתב חתימת יד קדשו של, רובו ככולו איחולים ודברי ברכה. נייר מסמכים אישי 21 13 ס"מ. מעט סימני קרע ללא חסרון.

פריט : 41

מכתב המלצה נדיר מאת הרה"צ רבי אהרן פרלוב בן האדמו"ר 'הינוקא' מסטולין
מכתב נדיר בכתב יד הרה"צ רבי אהרן פרלוב, בנו השני של הרה"ק רבי ישראל פרלוב – האדמו"ר הינוקא מסטולין. -מכתבים ממנו אינם מצויים כלל.
מכתב המלצה לבחור ישיבה העולה לארץ ישראל בכתי"ק של הרה"ק רבי אהרן פרלוב הי"ד.
הרה"צ רבי אהרן פרלוב – היה גאון מופלג בתורה, צדיק תמים ונחבא אל הכלים, ברח מן השררה וסירב לכהן כאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הוא איווה למושב לו את העיר הגדולה ווארשא, שם שימש ככתובת לכל מרי נפש ושבורי לב, על אף שהוא חי חיי עוני ודוחק, בשנות השואה תמך בחשאי במחתרת וכשהתחיל הגירוש קרא למרד, נספה עם רעייתו הרבנית הצדקנית בי"א אב תש"ב. (בית קרלין-סטולין עמ' שכו-שכז).
דף בגודל: 1912 ס"מ. סימני קרע בשוליים ללא שום חסרון..

פריט : 42

אגרת קודש מיוחדת מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה (הראשון) אל גיסו הרה"ק בעל 'צמח צדיק' מויז'ניץ
מכתב בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורהבנו של רבי ישראל מרוז'ין אל 'אהובי גיסי הרב החסיד המפורסם, שלשלת היחס, בר אבהן קדישין, מו"ה מנחם מנדל נ"י מויז'ניץ'בעל צמח צדיק.
המכתב חתום בחתימת יד קדשו של האדמו"ר:אברהם יעקב במוהר"ר ישראל, נשלח מסאדיגורה ביום טו"ב חשון שנת כתר"ו ישועה, תרכ"ו (1866).

בשולי המכתב דורש הרה"ק מסאדיגורה בשלום אחותו"הרבנית הצנועה והחסידה בת קדושים מ' מרים תחיה". ומברכה 'ה'הטוב ירומם וישמח לבבה בישועות ונחמה קרובה כאשר עם לבבה'.

גיסו הנמען רבי מנחם מנדל מויז'ניץ (תק"צ-תרמ"ג) בעל "צמח צדיק" בן הרה"ק רבי חיים מקוסוב 'בעל תורת חיים' [מכתב ממנו נמצאלהלן לוט 64], נשא את הרבנית הצדקת מרת מרים בתו של רבי ישראל מרוזי'ן.

הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין, נחשב כיורשו העיקרי של אביו וישב על כסא אביו בסאדיגורה. רבן של ישראל בדורו, ממנהיגי וקברניטי הדור ואדמו"ר לאלפים. גדולי החסידות העריצוהו וכבדוהו והפליגו בשבחו.

הרה"ק מסאדיגורה - נולד בשנת תק"פ, והיה חתן הרה"ק רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן" [מכתב ממנו נמצא גם בקטלוג] בשנת תרי"ב הגיע לסאדיגורה והנהיג את עדתו בדרך של רחבות ומלכות כמנהג אביו, אך מיעט באכילה עד כדי רעבון מתמיד, נפטר בי"א אלות תרמ"ג.
רבי ישראל מרוזי'ן בברחו מרוז'ין התיישב בסאדיגורה והניח יסודותיה, אך רבי אברהם יעקב הוא שביססה והפך את סאדיגורה לשם דבר בעולם החסידות, ממנו המשיכה שושלת סאדיגורה ובאיאן עד היום הזה.
[1] דף. 1423 ס"מ. סימני קיפול וכתמים.

פריט : 43

מכתב הרה"ק רבי יצחק פרידמאן מבאיאן – בעל 'פחד יצחק' - האדמו"ר הראשון לשושלת באיאן
מכתב בחתימת יד קדשו של האדמו"ר 'הפחד יצחק' מבאיאן לאנשי עדתו בעיר צפת.

הרה"ק רבי יצחק מבאיאן נולד לאביו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא בשנת תר"י בבית זקנו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נודע ביראת שמים והדבקות העמוקה שלו שהשרתה פחד ויראה על כל הסובבים אותו ולכן נקרא 'הפחד יצחק'.
לאחר פטירת אביו ישב עם אחיו בסאדיגורה ובשנת תרמ"ז קבע את מושבו בבאיאן והקים בה שושלת מפוארת. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינא והיה בה זקן אדמור"י בית רוז'ין, נסתלק בשנת תרע"ז ושם מנוחתו כבוד.
מכתבים מהרה"ק הפחד יצחק מבאיאן נדירים ביותר.
המכתב מחדש אלול תרע"א. דף בגודל: 2921 ס"מ. מצב מצוין.

פריט : 44

מכתב הזמנה מאת הרה"ק רבי יצחק מבוהוש הראשון. בוהוש תרנ"ד [1894]

'חסדי ד' אזכיר תהלת ד' אשר הגיעני לימי חפץ תור כלולת בני היקר כמר יעקב שליט"א עב"ג הכלה היקרה מ' חיה שרה שתחי' בת ב"ד הרה"ח המפורסם כקש"ת מו"ה ישראל שליט"א ב"ד הצדיק הקדוש המפורסם כקש"ת מו"ה מרדכי פייבוש שליט"א מהוסיאטין' [בן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין].
החתונה התקיימה בשבוע שאחר חג השבועות תרנ"ד 'לזאת הנני לאוה"נ ואנשי שלומינו אשר יבואו נא על ראש שמחתי להתעלס עמדי ביום מועד שמחת לבבי ובטחוני בה' הטוב אשר מעוצם שמחתינו תפרה ישע וברכה על כל הנלווים אלינו... והנני לעלות זכרונם לפני ד' לטובה ולברכה'.

בשולי המכתב חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש בנו של הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין - בנו בכורו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. ראש שושלת בוהוש. התחנך על ברכי סבו רבי ישראל מרוז'ין ומשנת תרי"א שימש כאדמו"ר עד פטירתו בשנת תרנ"ו.
[1] דף בגודל: 2020 ס"מ. מעט קמטים, מודבק על נייר חיזוק לשמירה, ללא שום חסרון, מצב טוב.

פריט : 45

מהדורה יחידה: אבל גדול. הספד על הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין 'מספד תמרורים

פריט : 46

ספר סגולה לשמירה - דרכי האמונה. יאס תרי"ז [1857] עם הסכמות בני

פריט : 47

'החוב הולך וגדול משנה לשנה ורבית אוכלת בי'
 מכתב נרגש מהרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב

'אם כי מאוד לא נעים לי מכתבי הנוכחי, אבל ההכרח יאלצוני, הנה זה זמן רב אשר ההכנסה רפה ומועטת לפי ערך ההוצאה הנחוצה... החוב הולך וגדול משנה לשנה ורבית אוכלת ביוזאת נוגע עד לבבי ומפריע לי ח"ו מנוחתי, ומאוד תעגם רוחי ממצבי הנורא...'.

מכתב נרגש משנת תפר"ח (1928) בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הקדוש תפארת ישראל מטשורטקוב אודות המצב הקשה של חצר הקדש. האדמו"ר מסיים את מכתבו בברכות מאליפות 'לכל מיני ישועות טובות מתוך נחת והרחבה...'.

דף בגודל: 2329 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 48

'הענין דחוף מאוד' מכתב מאת הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין.

האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) בן הרה"ק רבי מרדכי שרגא פייבוש מהוסיאטין בנו של רבי ישראל מרוז'ין. משנת תרנ"ד ממלט מקום אביו בהוסיאטין. במלחמת העולם הראשונה עבר לוינה ובשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והיה נכדו היחיד של הריז'ינר שעלה ארצה.
התפרסם כאיש פלא ורבי אהרן מבעלזא אמר עליו שהוא "צדיק יסוד עולם" היה חד בדרא בנגלה ובנסתר וכל גאוני גאליציה הסתופפו בצלו, מהם הגאון רבי מאיר אריק, בעל מחזה אברהם, בעל כוכב מיעקב ובניו בעל חזון נחום ובעל דובב מישרים.
[1] דף בגודל: 2720 ס"מ. י"ד אייר תש"ב (1942) נייר מסמכים, במכונת כתיבה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר.

פריט : 49

מכתב נדיר ביותר בחתימת האחים הקדושים - כל בני הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב. וינה תרפ"ד [1924]

'שיקויים בו במהרה כל ברכות אבינו מלכנו אדמו"ר צי"ע [צדיק יסוד עולם] שליט"א כחפץ לבבו ולבב ידידיו' - מכתב קודש בחתימת ידם של כל בני האדמו"רבי ישראל מטשורטקוב: רבי חיים אהרן, רבי נחום מרדכי ורבי דוב בער.

שלושת האחים הקדושים נולדו בחצר זקנם הרה"ק רבי דוד משה בטשורטקוב וגדלו בצלו, כשאביהם הגדול עומד עליהם ומשגיח על גידולם וחינוכם.
הרה"ק רבי חיים אהרן (תרל"ג- תרפ"ו) בנו בכורו. היה קדוש מרחם וכל חייו התנהג בקדושה ובטהרה, היה דבוק באביו ולא מש ידו מתוך ידו, פעולות ציבוריות שונות נעשו על ידו בשליחות אביו בפרט בנושאי צדקה וחסד, היה חלוש מטבעו ונפטר על פני אביו שביכה מרה את פטירתו..
הרה"ק רבי נחום מרדכי (תרל"ד-תש"ו) האדמו"ר השלישי לבית טשורטקוב. זקנו רבי דוד משה קרא לו 'נכדי הקדוש', היה קשור לאביו לא רק כבן אוהב, אלא כחסיד נאמן וכל הילוכו בקודש ואצילותו היו לאור דרכי אביו הגדול.
הרה"ק רבי דוב בער (תרמ"ב-תרצ"ו) נקרא בפי כל ר' בערנ'יו, היה איש סודו של אביו ועמוד התווך של חצר טשורטקוב, יד ימינו ביסוד אגודת ישראל. נשא את בתו היחידה של הפחד יצחק מבאיאן ושנים רבות היסב על שולחנו ויהי לו כבן. לאחר הסתלקות אביהם בשנת תרצ"ד ישב על כסא ההנהגה, יחד עם אחיו רבי נחום מרדכי, אך נסתלק בשנת תרצ"ו ונטמן ליד אביו.

1421 ס"מ. כתמי נייר דבק לרוחב ולאורך המכתב.

פריט : 50

הזמנה מיוחדת לחתונת בת הרה"ק רבי אהרן מסאדיגורא. בעל 'קדושת אהרן'

הזמנה לחתונת הכלה המהוללה מרת אסתר בת הרה"ק רבי אהרן מסאדיגורא מאת אמה הרבנית שרה שיינדל [בת הרה"ק רבי שלום יוסף מהוסיאטין] ואחי הכלה האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף מסאדיגורא.
אבי הכלה הרה"ק בעל 'קדושת אהרן' היה בן הרה"ק רבי ישראל מסאדיגורא ב"ר אברהם יעקב הראשון מסאדיגורא בן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, נפטר בצעירותו בגיל 36 בלבד בשנת תרע"ג. ולכן חתומים על ההזמנה אם הכלה ואחיה.
החתונה התקיימה בעיר וינא לשם נמלטו צדיקי בית רוז'ין במלחמת העולם הראשונה, ככל הנראה התקיימה החתונה בשנת תרפ"ד.
דף בגודל: 1319.5 ס"מ, מצב מצוין,
מתוך 4 דפים