fbpx
מכירה 4
Feb 19, 2019
מכירה 4
19.2.19
מתוך 4 דפים

פריט : 54

חינוך הטהור - 'לא יתערבו בהנהגת מוסדות התורה והחינוך...'
מכתב מאת האדמו"ררבי יוסף יצחק שניאורסון מליובביטש בענין חוק חינוך חובה.

המכתב בחתימת יד קדשו של הריי"צ, בתוספת דברי ברכה להצלחה'בגשמיות וברוחניות' בעצם כתב יד קדשו.ראוי לשים לב לתופעה מענינית בחתימתו, האות י' משמו יצחק כתוב בכתב אשורית – כך נהג הריי"צ לחתום את שמו רק בשנה האחרונה לימי חייו ויש בדבר טעם על פי הסוד.
המכתב ממוען 'אל כבוד הרה"צ חברי הנשיאות של אגודת האדמורי"ם' בענין 'החוק של חנוך חובה אשר לא יתערבו בהנהגת מוסדות התורה והחינוך ולא יכריחום לעשות שום שינויים בלימודם וחינוכם כי לולא זאת סכנה גדולה חלילה מרחפת על יסודם הרוחני
בהתאם לזה הנני לבקש את כ"ק שליט"א להודיעני בהקדם אם גם להם ידוע דבר מה אודות הנ"ל ומהנעשה על ידם כדי בעזה"י להבטיח את קיומם של מוסדות התורה והחינוך במהותם הרוחנית הראוי' להם.
חוק חינוך חובה נחקק בשנת תש"ט והיה מהחוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל, היהדות החרדית בארץ חששה שילדי תשב"ר יוכרחו ללמוד תחת חסות השלטון הציוני וללמוד מקצועות או תכני לימוד שאין דעת חכמים נוחה מהם. ובשל כך הם פנו אל הריי"צ.
נייר מכתבים רשמי, ה' אייר תש"ט [1949]. 2822 ס"מ. מצב מצוין. נדפס באגרות קדש חלק י [ניו יורק תשמ"ט] אגרת אלף תע"ד

פריט : 64

אגרת קדש בכתב ידו וחתימתו של הרה"ק רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים'

מכתב נדיר, כתוב כולו בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק רבי חיים מקאסוב בעל 'תורת חיים'.
כ"ק האדמו"ר הרה"ק רבי חיים האגר מקאסוב נולד בשנת תקנ"ה בערך לאביו הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאסוב זי"ע בעל מחבר ספה"ק 'אהבת שלום' בהרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד מקאלמייא זי"ע מתלמידי הבעש"ט הק'. הוכתר בשנת תקפ"ו לאדמו"ר וכאביו נהג נשיאותו ברמה, היה נערץ על רבני דורו. הרה"ק מאפטא קרא עליו 'מלך בן מלך' החוזה מלובלין העיד עליו'שהוא שלם במידת צדיק יסוד עולם' ורבי מאיר מפרמישלאן אמר 'לרבי חיים מקוסוב יש דעה בשמיים וכמוהו נפסקת ההלכה'. בנו בעל 'צמח צדיק' היה חתנו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. בין צדיקי החסידות שבאו להסתופף בצילו היו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ורבי חיים מצאנז, נפטר בשנת תרי"ט. תורתו בספר תורת חיים (לוט 65).
בניו הקדושים כתבו עליו בפתח הספר תורת חיים 'אביהם של ישראל, המוציא להם מימי החסדים ושפעת ישועות, מתעלת הבריכה העליונה, והמביא את תפילתם ואת תחינתם לאביהם שבשמים, צדיק יסוד עולם, אור הגנוז והנעלם, איש אלוקים'.
דף בגודל: 1117 ס"מ. כתמים בשוליים, שיקום קטן בפינה השמאלית, ללא חסרון בטקסט.

פריט : 67

תשובה נדירה בענין כשרות מקוה מאת הרה"ק רבי ישראל מוויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל', כולו בכתי"קוחתימתו

תשובה ארוכה בהלכה בחתימת יד קדשו של האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מאיר הגר מוויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' משנת תרס"ב [1902]
התשובה נשלחה אל הרה"ק רבי שלום משאץ שהיה אז אברך מופלג אך צעיר לימים - ערב קבלת הרבנות בשאץ. (ראה קדוש ישראל ח"ב עמ' תקצב)
תוכן השאלה: מקווה שהערל הגוי המשמש בבית המרחץ שאב אותה בעצמו, בלי שישראל עמד על גביו ועלה החשש שמא הגוי שאב הרבה מים ולא נשארו ארבעים סאה במקווה. לפני שהרה"ק מיוז'ניץ נכנס לדון בעצם השאלה הוא כותב בתוקף 'שצריך לגעור בבלן בנזיפה שלא יקל מהיום בזה, במקום שיש ח"ו חשש כרת'.
האדמו"ר קדוש ישראל רבי ישראל הגר מויז'ניץ בעל 'אהבת ישראל' (תר"כ- תרצ"ו) בן רבי ברוך מויז'ניץ בעל 'מקור ברוך'. גדל בצל סבו רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל 'צמח צדיק', בשנת תרל"ה עבר לבית חותנו רבי מאיר הורוויץ בדז'יקוב ובשנת תרל"ח חזר לויז'ניץ והיה יד ימינו וחביבו של זקנו. בשנת תרנ"ג בהיותו בן שלושים ושלש נתמנה לאדמו"ר והרחיב את גבולות החסידות, הקים ישיבה ומוסדות תורה ואהב כל תלמיד כבנו חביבו, התפרסם בעיקר על 'אהבת ישראל' שהייתה לו לכל אחד.
דף בגודל: 2329 ס"מ. כתוב משני צדדיו, בשולי המכתב חתימת יד קדשו, חיזוקי נייר בסימני הקיפול.

פריט : 70

הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט בעל 'מראה יחזקאל'. קארלסבורג תקצ"ד [1834].
כתב הסכם לקבלת שו"ב וחזן בק"ק קארלסבורג בעצם כתב יד קדשו וחתימתו.
כתב הסכם שנערך בשנת תקצ"ד בין ק"ק קארלסבורג ובין שוחט וחזן - נכתב ונחתם בכתב יד קדשו של הרה"ק רבי יחזקאל פענט אב"ד קארלסבורג והמדינה בעל 'מראה יחזקאל' ואבי שושלת דעש.
הרה"ק רבי יחזקאל פאנעט (תקמ"ג-תר"ה) תלמיד הברוך טעם וגאוני פראג, נעשה לחסיד בהשפעת רמ"מ מלינסק אביו של רבי נפתלי מרופשיץ ומשנסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב דבק בו בחום ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. את תורת רבו רשם בספר 'מנחם ציון' (לוט 72).
בשנת תקפ"ג החל לכהן כרבה של קארלסבורג ומדינת טראנסילווניה כולה והפריח בה את השממה הרוחנית, נדד ונסע לאורכה ולרחבה, התקין תקנות, בחר מורי הוראות ושוחטים הקים מקוואות ובתי כנסיות והעמיד הדת על תילה. מחיבוריו שו"ת מראה יחזקאל ומראה יחזקאל התורה, מועדים ותהלים.
דף בגודל: 2117ס"מ. הכל כתוב בעצם כתב יד קדשו של המראה יחזקאל. חתומים גם ראשי הקהל ומנהיגיו. מצב מצוין.

פריט : 71

מכתב ארוך בעצם כתב יד קדשו של הגאון הקדוש רבי מנחם מענדל פאנעט מדעש בעל מעגלי צדק

מכתב נאה בכתב יד הגאון הקדוש המפורסם רבי מנחם מענדל פאנעט אב"ד דעש בעל 'מעגלי צדק' בענין משלוח כספים לתושבי עיר הקדש צפת. דעש תרל"ט [1879].
הרה"ק רמ"מ פאנעט היה מייסדו של כולל 'אהבת ציון – זיבנברגן' ושלח כספים רבים לארץ ישראל – כאן אנו נחשפים למעורבותו הישירה בכל פרט ופרט מהנעשה בכספים שנשלחו על ידו.
בשולי המכתב ערך רמ"מ רשימה גדולה (עמוד וחצי) של אנשים בצפת שקיבלו כספים ממנו וטרם שלחו קבלות.
הגה"צ רבי מנחם מענדל פאנט אב"ד דעש (תקע"ח-תרמ"ה) מגדולי האדמורי"ם בדורו, עמוד ההוראה בטראנסילוויה כשלושים וחמש שנה החזיק ישיבה גדולה ממנה יצאו גדולי תורה בדורו. בנו של בעל מראה יחזקאל [ראה בסמוך] ותלמיד חביב לבעל 'חתם סופר' בישיבתו למד חמש שנים, לאחר נישואיו ישב באויהל והתקרב לבעל 'ישמח משה'. משנת תרי"ח רבה של דעש ועד מהרה התפרסם כאחד מצדיקי הדור ורבים נהרו אחריו.
מחיבוריו: שו"ת שערי צדק על או"ח ויו"ד, שו"ת אבני צדק על אבן העזר, שו"ת משפט צדק על חו"מ, ומעגלי צדק על התורה.
דף בגודל: 1721 ס"מ. כתוב משני צדי הדף, מצב מצוין.

פריט : 77

אגרת קדש מאת הרב הקדוש רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא בעל 'דברי יחזקאל'

מכתב המלצה מאת הגאון הקדוש, צדיק יסוד עולם המפורסם בכל קצוי ארץ בתורה ועבודה וקדושה ובטהרה רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינאווא (תקע"ה-תרנ"ט) בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז 'צדיק יסוד עולם שכל הצדיקים שבדור מקבלים ממנו ומה שעושים ופועלים הם, הכל הוא על ידי כח צדיק הדור שעל ידו בא שפע פרנסה ויראת שמים וטהרה זה היה צדיק הדור סבא קדישא אשר אמרנו בצילו נחיה וכל העולם ענו אחריו מקודש מקודש ולא הניח אחריו כמותו בדור (אבן שלמה להגה"ק משאמלוי פרשת ויחי)
במכתבו מבקש הרה"ק משינאווא לעמוד לימין תושב עיה"ק צפת אשר היה מקבל מחלוקת הכולל, אך כיום שההכנסות מתמעטות 'מחמת בגידת הזמן' 'המחסור והעניות גבר מאוד'.
ארבע שורות אחרונות בעצם כתיבת יד קדשו וחתימתו:ותמחלו להשתדל אצל כל קרובי הגבירים שיסייעו אותו במנה קודש כפול, למען יוכל לשוב לשבת בארץ הקדושה ובזכות הצדקה נזכה לגאלינו ופדות נפשינו במהרה בימינו, הק' יחזקאל שרגא הלברשטאם.
המעיין היטב בחתימה יראה שהרה"ק משינאווא הבליע את האות ל' של יחזקאל בש' של שרגא, כדי שלא יתקבל התיבה א- ל.'
נייר מסמכים אישי. שינאווא תרח"ם לפ"ק [1888] 1422 ס"מ. עם כתמים וסימני קיפול, שמור בתוך קופסת עור מהודרת עם חלונית שקופה.

פריט : 78

'הצלחה ופרנסה ונחת'  
אגרת קדש מהרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז.

פועל ישועות היה הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט וברכותיו לא שבו ריקם, שמו יצא לתהילה כאיש פלא. תלי תלים של עובדות ומעשיות מופלאות מתהלכים בקרב יהדות הונגריה, אודות ברכותיו ודאגתו לצרת הכלל והפרט.
הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד) נולד לעת זקנת אביו הרה"ק רבי חיים מצאנז, אך עוד הספיק לקבל ממנו מלא חפניים, בשנת תר"ס בערך עבר מגאליציה להונגריה והפך למנהיגם של חסידי צאנז הרבים בהונגריה, , ענוותנותו, קדושתו וצדקותו והנהגתו המופתית, משכה אחריה נהירה עצומה של חסידים ואנשי מעשה לחצרו. במשך למעלה מארבעים שנה היה מגדולי צדיקי הונגריה עד שעלה ונתעלה לשמי רום במסרו נפשו על קדושת השם. לפני הגירוש לאושוויץ סיפר כי אביו נגלה אליו בחלום ונתן לו אפשרות למות על קידוש השם או להינצל והוא בחר למות, וכך הגיע לאושוויץ עם קיטל ותכריכים תחת בגדיו.
המכתב משנת תרח"צ [1938] מלא וגדוש בברכות לבביות והכרת טובה.
 המכתב בחתימת יד קדשו, נייר מסמכים אישי: 1423 ס"מ. עם שיקומים אמנותיים קלים, ללא חסרון בטקסט.

פריט : 79

סגולה לשמירה ולהצלחה.
כתב יד קדשו של הרה"ק פועל הישועות רבי יעקב אריה מראדזמין
ביאורים על מאמרי חז"ל בכתב יד הרה"ק איש אלוקים ופועל ישועות רבי יעקב אריה גוטרמאן ראש שושלת ראדזמין ומגדולי צדיקי פולין בדורו.כתביו הקדושים של הרה"ק מראדזמין התפרסמו בקרב החסידים כסגולה לשמירה והצלחה בפרט מקובלת סגולה זו אצל אדמור"י שושלת גור.
הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין (תקנ"ב-תרל"ד)בעל בכורי אביב ודברי אביב – נסע בצעירותו אל החוזה שהעיד עליו שהוא בעל נשמה גדולה, קבל גם מהמגיד מקוז'ניץ, אך רבו המובהק היה רבי שמחה בונים מפשיסחא.
התפרסם במופתים מופלאים ואלפי חסידים נהרו אליו. משנת תרכ"ו נחשב לזקן צדיקי הדור וכל אדמור"י דורו התבטלו אליו.
אחרי הסתלקותו התפרסם האוהל שהוקם ע"ג הציון כמקום תפילה שנוהרים אליו כל נשברי לב ומבקשי ד' לשפוך שיחם ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמי שמים, בזכות האי סבא קדישא, כך היה הדבר לפני השואה וכך הוא ג"כ עד עצם ימינו אחרי שיד הזדים לא שלטה בציון הק' וכבר רבו מספור המקרים של יהודים שרויים בצרה וחשוכי בנים ל"ע שהשתטחו בתפילתם על קברו של אותו צדיק וזכו לישועה (הקדמה לבכורי אביב מהדורת ירושלים תשס"ז).
דף בגודל: 2117 ס"מ.

פריט : 83

תעודה היסטורית. 'הודעה גלויה' בחתימת כל רבני וחכמי טבריה משנת תר"ע [1910].
'בהסכמה עלינו אנחנו חכמי ורבני וגאוני עי"ק טבריא ת"ו שכל כסף הקדשים אשר יובא אל הקדש מאחינו בית ישראל המתנדבים נדרים ונדבות וקופות וכל המכתבים יבואו בשם האדריס הנוכחי: קומניטא ישראלית ספרדית טבריא, והסכמתנו זאת היא יתד בל תמוט עולם ועד. ובאנו על החתום בחדש אדר ראשון שנת העת"ר לפ"ג'.
על ההסכמה חתומים 46 רבני טבריה כולל הרבנים הראשיים בהווה או שהתמנו לאחמ"כ, ראבד"ים, דיינים, שדרי"ם וראשי קהילות, ביניהם:
הרב הקדוש רבי אברהם אבוחצירא בן המקובל האלוקי המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא – ה'אביר יעקב' זי"ע (חותמת בצורת חתימתו) נולד בתאפילאלת בשנת תר"א, בשנת תרל"ב עלה לארץ ישראל והתיישב בטבריה והיה 'חסידא ופרישא ומתבודד כל היום בביתו לומד ולא היה יוצא מפתח ביתו רק בעת התפילה' (טוב רואי לרי"ח ילוז) והיה מעמודי התווך של הקהילה הספרדית בטבריה, כמו"כ הוציא כמה מספריו אביו לכתב בהם הקדמות חשובות. נפטר בשנת תרע"ג (גאוני משפחת אבוחצירא ח"ד עמ' 13).
רבי יחייא אבוחצירא הי"ד – בנו יחידו של רבי אברהם הנ"ל נמנה בן חכמי ורבני טבריה, כאביו היה הוגה בתורה בפרישות בביתו, וחי חיי עוני וצער. ביום כ"א לחדש אייר תרצ"ח בעת שיצא מביתו לקנות לחם, התנפל עליו ערבי ורצחו בדקירות סכין, הי"ד.חתימותיו של יחייא אינם מצויות כלל.
חתומים נוספים גדולי חכמי טבריה: רבי יעקב הכהן סקלי אב"ד טבריה, רבי אליהו אדאהן אב"ד טבריה, רבי שמואל בן קיקי, רבי יעקב חי זריהן, רבי מאיר ועקנין, רבי יעקב בירדוגו, רבי אליהו ילוז, רבי יוסף חיים ילוז, רבי מכלוף הכהן, רבי שלום ארוואח, רבי מכלוף שטרית, רבי יצחק עבאדי, רבי מסעוד אדאהן, איש אלוקים קדוש רבי מנשה חמווי ועוד. הבקי בדברי ימי חכמי טבריה יעיד עד כמה הדמויות והרבנים הללו היו גדולים בתורה ויראת ה' וכמה היו משמעותיים בישוב היהודי בטבריה,
דף גדול: 3826 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 86


סדר תיקון שערך המקובל רבי יהודה פתייה לנשמת נביא השקר נתן העזתי בעל 'חמדת ימים' לאחר שהתגלה אליו בחלום -כתוב בעצם כתב יד קדשו.

תיאור החלומות שבהם נגלה נתן העזתי אל המקובל האלוקי רב יהודה פתייא וגילה לו שהוא מחברו של הספר 'חמדת ימים' וסדרי תיקון הנפש שערך לו, כדי להצילו מהגיהנם, כתובים וחתומים בעצם כתב יד קדשו של המקובל האלוקי הקדוש והטהור רבי יהודה פתייה זצ"ל.

וזה סיפור המעשה: בליל שני של חנוכה שנת תרע"א בעת שלמד רבי יהודה פתייא בספר 'חמדת ימים' נרדם על גבי הספר והנה מופיע לו בחלומו נתן העזתי [וכאן מתאר רבי יהודה איך הוא היה נראה] וחושף בפניו שהוא חיבר את הספר חמדת ימים במטרה להדיח את עם ישראל, כדי שאח"כ ישמעו לדבריו כי ש"צ הוא משיח ואף מנסה להדיח את רבי יהודה להאמין בש"צ ומבטיחו שאם יעשה כן ילמדו את כל ארבעת חלקי הספר ברגע אחד.
בעקבות חלום זה וחלומות נוספים, החליט רבי יהודה לערוך סדר תיקון לנשמתו של נתן העזתי. הוא אוסף י"ב בחורים צעירים מישיבתו אשר אין בהם טעם חטא.
'והלכנו לבהכנ"ס וישבנו בהיכל הקדש וקודם כל דבר, צרפנו עמנו השכינה ועשינו התרה לנר"ן [לנפש רוח נשמה] שלו מן החרמות והנדויים והקללות והנזיפות והשמתות שעשו לו חכמי ורבני הדור ההוא זיע"א...
והלכנו להקיף את התיבה שבה הס"ת... ותקענו ג"פ תשר"ת והפרשנו צדקה בעד נר"ן על נתן...'.
ובליל שני של ר"ח בא אליו בחלום שליח מנתן העזתי והבין ממנו שנתנו לנתן רשות להיכנס לגיהנם ומתוך כך הבין שהתיקון הועיל ועתה מתחילה כפרתו.
בסוף הדברים כותב רבי יהודה שבאותה שנה שעשה את התיקון הנ"ל 'מצאוני צרות רבות ורעות עד כי קצתי בחיי...'.
בשולי צד ב' הוא מתפלמס עם הגאון המקובל רבי מנחם מנכין הלפרין שהחזיק שהמחבר חמדת ימים אינו נתן העזתי ומוכיח שאיזה פיוט שהמקובל הנ"ל נהג לשורר רמוז בו שמו של נתן העזתי. בשולי הדברים חתם רבי יהודה את שמו: יאודה יצ"ו.

[1] דף בגודל: 1725 ס"מ, כתוב משני צדדיו הכל בעצם כתי"ק, במצב טוב, שמור בתוך קופסת עור מהודרת. תוכן הדברים נדפס בכמה וכמה שינויים

פריט : 88

נבחרתי לרב אב"ד בעיר המעטירה לובלין
מכתב היסטורי מאת רבי מאיר שפירא מלובלין.
מכתב היסטורי נדיר ומרשים בכתב יד הגאון הנודע בכל תפוצות ישראל רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין מייסד ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
המכתב מחדש סיון תרצ"א ובו מספר המהר"ם שפירא '... בטח כבר נודע כי נבחרתי לרב אב"ד בעיר המעטירה לובלין ... וכבר העתקתי מושבי הנה'.
וכן מוסיף לספר על ישיבת חכמי לובלין (יח"ל): 'הישיבה הקדושה מתפתחת מיום אל יום בצעדי ענק והוא קידוש שם שמים ברבים ולמופת בישראל...'
בין דבריו כותב מהר"ם 'צעקת חמס היא כי הדזיאנט (הג'וינט) באמריקה טרם נקף אף אצבע בעדנו. יורנו נא כבודו בזה,כי המצב מבהיל מאוד'.

איש האשכולות כפשוטו היה הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) גאון מובהק בהלכה ואגדה, רב ואב"ד, משיב בהלכה, ראש ישיבה, חריף ושנון, חסיד דבוק ברבו, נואם בחסד עליון, עסקן פעיל ונמרץ, ממייסדי אגודת ישראל וציר נאמן בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו - גינוני מלכות, רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שתי ילדים - הראשון - הוא הדף היומי והשני - ישיבת חכמי לובלין.

נייר מסמכים אישי מראשית ימי רבנותו בלובלין 2128 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו, מצב טוב מאוד. מכתב נדיר ביותר.

פריט : 92

מכתב בכתב יד הגאון האדיר מגדולי מרביצי התורה בגאליציה רבי שמואל פיהרר אב"ד קראסנא

'יקבל בזה ממני היתר הוראה כמבוקשו, ואשר בקש לקבל בגיני היתר הוראה מהרב מראדמישלא או מן הרב מדוקלא , יאמין לי כי הייתי חפץ למלאות מבוקשו, אבל אין זה בדי לפעול אצלם'. מכתב בכתי"ק של הגאון רבי שמואל פיהרר אב"ד קראסנא בעל ספר הר שפר.
הגה"צ הקדוש רבי שמואל פירר אב"ד קרוסנא מגדולי מרביצי התורה בגאליציה, נולד בשנת תרכ"ח ובילדותו יצא שמו כילד פלא, כח תפיסתו, מחשבתו המהירה הדהימה את רואיו, בגיל עשרים החל לכהן ברבנות ועד מהרה יצא שמו כבעל מח כביר ובעל כושר הסברה מופלא והוזמן לכהן כריש מתיבתא בעיר המעטירה קראקא, ובשנת תרס"ד נקרא לכהן פאר כרב ואב"ד בעיר קראס (קראסנה) וביתו הפך לתל תלפיות ליהדות גאליציה, אברכים באו להיבחן על הלכות איסור והיתר ולקבל מידו סמיכות חכמים ואחרים על הלכות שו"ב, ודיני תורה סבוכים הובאו לשולחנו. בשנות השואה נמלט ושהה במחבואים שונים עד שנתפס ונהרג על קידוש ה' תוך שהוא מעודד את הסובבים אותו לקדש את ה' בשמחה. מחיבוריו: הר שפר על מסכת הוריות (ברדיוב תרפ"ג)
1423 ס"מ. מעט קמטים ללא תאריך,

פריט : 95

מכתב נדיר בכתב יד הגאון רבי שלמה קלוגר. בראדי תרט"ו. 

'כשיראה ספרי יתענג בו כי הוא יקר מכל חיבוריי כי הוא אשכול שהכל בו' -

מכתב כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון האדיר מגדולי המחברים והפוסקים האחרונים איש אלוקים קדוש הגאון רבי שלמה קלוגר ראב"ד ומ"מ דק"ק בראדי.

הגרש"ק חיבר למעלה ממאה וחמישים ספרים, מתוכם נדפסו כחמישים, על אחד מהם הוא מעיד במכתבו הנוכחי 'כי הוא יקר מכל חיבורי והוא אשכול שהכל בו' – על איזה ספר כוונתו? מסתבר שעל ספר שיצא לאור סמוך לכתיבת מכתב זה - העוסק בין היתר במשלוח ספרו, הספר היחיד שנדפס ממנו סמוך לתקופה זו הא ספר נדרי זריזין ח"ב שהוא באמת חיבור גדול בכמות ובאיכות הכולל גם קונטרסים הנוגעים לכל הש"ס כמו הקונטרס הגדול 'כלל גדול'.
בנוסף כותב הגרש"ק כי קשה לו לענות על מכתבים 'כי אני חלש כח מאוד יותר מימי הזקנה ואין בי כח להשיב. ויותר ממחצה הכותבין לי איני משיב כלל רק לדבר נחוץ ביותר...' 


הגאון רבי שלמה קלוגר (תקמ"ה-תרכ"ט) מגדולי האחרונים, ראב"ד ומגיד מישרים בבראדי קרוב ליובל שנים. מגדולי המחברים והמשיבים, השיב תשובות לאלפים וחיבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה, גאון מופלא ויוצא דופן, עד שהעיד על עצמו שלא היה שום הערה בעולם שלא הרגיש בה (שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' שס"ז). מחיבוריו נדפסו: חכמת שלמה על שו"ע, ספר החיים, מי נדה, נדרי זריזין, שו"ת טוב טעם ודעת, שו"ת שירי טהרה, שנות חיים, עבודת עבודה, מעשי ידי יוצר, אמרי שפר, שו"ת האלף לך שלמה, עין דמעה ועוד רבים.
בראדי תרט"ו [1855]. [1] דף בגודל: 2219 ס"מ. קמטים וסימני קיפול.
מתוך 4 דפים