מכתב הגאון רבי חיים ליב טיקטינסקי ראש הישיבה הראשון של מיר ובנו רבי שמואל. מיר תרל"ז (1877)מכתב מאת הגאון רבי חיים יהודה ליב טיקטינסקי ריש מתיבא דמיר כיובל שנים ובנו ממלא מקומו רבי שמואל טיקטינסקי בענין ביסוסה הכלכלי של ישיבת מיר.במכתב מבקשים ראשי הישיבה לפעול בלונדון להניח באקסעס – פושקעס [קופסאות צדקה] בבתי יהודי לונדון עבור ישיבת מיר.בשולי המכתב חתימת ידו המלאה של רבי חיים ליב וחותמו וכן חתימת בנו, אשר גם הוסיף בשולי המכתב ארבעה שורות בכתב ידו וחתימתו.הגאון רבי חיים ליב טיקטינסקי (תקפ"ד-תרנ"ט) ראש הישבה הגדול של ישיבת מיר, 'העמיד תלמידים לאלפים אשר רבים מהם הם מגדולי ישראל' (נוסח מצבתו) היה מגדולי מגידי השיעורים בדורו והגאון רבי ישראל סנטר היה אומר: 'מי שרוצה להבין דף גמרא כדבעי ילך אצל רבי חיים ליב למיר' היה חכם וחריף ובעל עין חדה להבחין בטיב הבחורים.בשנת תרל"ו צירף רח"ל את בנו הגאון רבי שמואל טיקטינסקי לראשות הישיבה אולם בנו לא האריך ימים ונפטר בחיי אביו בשנת תרמ"ג.דף בגודל: 2822 ס"מ. מצב טוב, נדיר באופן מיוחד.
מכתב הגאון הנצי"ב מוואלוז'ין לבנו רבי חיים ברלין.בענין הדפסת מאמרו על האנטישמיות.מכתב מאת הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין אב"ד ור"מ מתיבתא רבתא וואלוז'ין אל בנו חביבו רבי חיים ברלין משנת תרמ"ו [1886].במכתב מבקש הנצי"ב מבנו הגר"ח שיעבור על קונטרסו 'ישראל בעמים' כי הר"ש קאסאווסקי העיר לו בשם כמה אנשים 'כי יש לחוש בהדפסתו פן יבולע לי ולהישיבה הקדושה'.כפי הנראה המדובר הוא בקונטרסו של הנצי"ב על מקור האנטישמיות והשנאה לבני ישראל שהדפיסו בשנת תרמ"ז [1887] בשם 'שאר ישראל' בסוף פירושו על שיר השירים רנה של תורה.תחילת המכתב בענין הגהת ספריו לפני הדפוס, בצד השני חידושי תורה – תירוץ לקושיית בנו הגר"ח.דף בגודל: 1321 ס"מ ס"מ. כתוב משני צדיו, הכל בכתב ידו עם חתימתו הידועה 'העמוס בעבודה', מצב מצוין.
מכתב ארוך מהגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קרלין אל רבי שמואל סלנט.'ירחץ בים יפו ויאכל ענבי מזור ביפו וסביבותיה...'תוכן המכתב: בקשה לסייע לאברך אשר נחלה ובעצת רופאיו נחוץ לו להיות במקומות החמים כמו איטליה, 'אך באשר חשקה נפשו בתורה מצאנו הדרך הנכונה לשלחו לארץ הקדש אשר בצחות אווירא דארעא דישראל ימצא מזור למחלתו, ירחץ בים יפו ויאכל ענבי מזור ביפו וסביבותיה...'.דף בגודל: 1320 ס"מ. כתוב משני צדיו קרלין שלשה ימים בחדש השישי [ג' אלול] תרנ"ה (1895) כתוב משני צדיו הכל בכתי"ק וחתימתו.
מכתב שלם כולו בכתב יד גאון ישראל רבי חיים סולובייצ'יק. בריסק תרס"ג (1903).מכתב בכתב יד הגאון רבי חיים סולובייצי'ק אב"ד בריסק בעת היותו בורר באיזה סכסוך כספי גדול בין שני גיסים מעשירי פולין.במכתבו מבקש הגר"ח מהנמען שיחתום על מה שצריך לחתום ולא יעלה חששות שאין להם בסיס הגיוני.דף בגודל1813 ס"מ. כאמור הכל בכתב ידו וחתימתו של הגרח"ס. מצב טוב מאוד.
כתב יד חשוב – קובץ חידושים דרשות, ביאורים וליקוטים מאת גאון ליטאי – לא נודע שמו.כתב יד גדול בכתב יד של מגיד מישרים, גאון מופלא בכל מקצועות התורה ושאר חכמות. כולל גם ביאורים בנ"ך, מאמרי חז"ל וחידושי סוגיות. שמו של הכותב אינו נזכר, הוא מזכיר את ספריו האחרים, ומתאונן כמה פעמים שהוא יושב במקום מחוסר ספרים (ר' לדוג' 434,461) ובמקום אחד מזכיר שהא כבר 'זקן ורפה ידים' (40) פה ושם הוא מביא מדבריהם של חכמי ליטא (קושיא מרבי מנשה מאלייא, הנהגה מענינת בענין כתיבת פסקי דינים מהגאון רבי ליבלי מקובנא תלמיד הנ"ל עמ' 416) וכן מזכיר שמועות מהגר"א.אין ספק שמדובר בגאון מופלא בעל שיעור קומה, אשר לו יד ושם גם ביסודות האמונה ומחשבת ישראל.520 עמ' 1815 ס"מ. כריכת חצי עור חדשה יחסית, מצב טוב.
מכתב הגאון רבי שמעון שקאפ והגאון רבי חזקיהו מישקובסקי אב"ד קרינק אל רבי ראובן כ"ץ אב"ד פתח תקוה.מה היה הרעש של כל הקצבים?מכתב הגאון רבי שמעון שקאפ והגאון רבי חזקיהו מישקובסקי אב"ד קרינק אל רבי ראובן כ"ץ אב"ד פתח תקוה.מכתב ארוך מאת הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קרינק בו מנסה לברר פרטים בנוגע לידיעה שקרא בעתון 'טאגעבלאט' שהגאון רבי ראובן כ"ץ התקין בפתח תקוה לשרוף את הטריפות והקצבים התנגדו לכך וכן מברר אם אפשרי לשלוח מנקרים מומחים מארץ ישראל 'מפני שגם אנו מסתבכים כעת בבעיית הניקור בקשר עם גזירת השחיטה שנתגשמה כבר בעוונותינו ולדאבונינו'.בראשית המכתב בקשה לסדר רשיון עליה עבור בחור מקרינק הלומד אצל הגרש"ש בגרדונא.בשולי המכתב הוסיף הגאון רבי שמעון שקאפ כמה שורות המלצה עבור הבחור הנ"ל בכתב ידו וחתימתו. וחיזק את דברי הרב מקרינק 'שדבריו שקולים תמיד בלי הפרזה'.דף בגודל: 2621 ס"מ נייר מסמכים איש של הרב מישקובסקי. קרינק תרצ"ז (1937).
הזמנה אישית מאת הגאון רבי חיים שמואלביץ לחתונתו. מיר תר"צ [1930]אתכבד להזמין את הו"כ להשתתף בשמחת כלולתי את העלמה מ' חנה מרים בת אדמו"ר הגאון ר' אליעזר יהודה פינקל שליט"א ר"מ דמיר שתהי' אי"ה ביום ו' עש"ק פ' מקץ ג' טבת תר"ץ בעיר מיר. ברגשי כבוד חיים ליב שמולביץ בלא"א מו"ר הגאון רפאל אלתר זצ"ל אב"ד ור"מ דשצוצין.הגאון רבי חיים שמולאביץ (תרס"ג-תשל"ט) נודע בציעותו בשם העילוי מסטצ'וצין, הגיע מישיבת גרודנא למיר בשנת תרפ"ה ומיד יצא שמו כאחד מבחירי הישיבה ובשנת תר"צ נלקח על ידי ראש הישיבה כחתן לבתו, הגר"ח שימש כראש ישיבת מיר בגלות שנחאי ולאחר פטירת חותנו בשנת תשכ"ה מילא את מקומו בראשות הישיבה.ההזמנה בגודל של כרטיס ביקור: 106 ס"מ. במצב טוב. נדיר באופן מיוחד
מכתב נדיר בכתב יד קדשו וחתימתו של החזון איש בענין מצוות התלויות בארץ.מכתב חידושי תורה בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ בעל חזון איש .המכתב עוסק בביאור דברי הירושלמי במעשר שני ועוסק בהגדרת מה המחייב של הוספת חומש בחילול מעשר שני של חבירו – גם במכתב זה ניכר דרכו של החזון איש לכתוב הגדרות קצרות וקולעות.11.520 ס"מ. בכתב ידו הנאה והמסודר של החזון איש ובחתימת ידו: אי"ש.
קושיה בגמרא ששלח הגר"ח קנייבסקי בילדותו לדודו החזון איש. כניראה מכתבו הראשון של הגר"חשאלה בגמרא במסכת יבמות דף יח, ב ששאל מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א בימי נערותו את דודו מרן החזון איש.דף בגודל 1812 ס"מ. 10 שורות. בצדו השני של הדף רשם החזון איש בכתב ידו שתי שמות להזכירם בתפילתו.
בית הרב מבריסק נהרס חלקית ואחד מילדיו נפצעמברק בהול מאת הרב אליעזר סילבר אל רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטוןבשנת תש"ח הפגיזו הירדנים בפצצות מרגמה את ירושלים, הפגזים לא פסחו אף על ביתו של הגרי"ז, עד כה היה ידוע שביתו בלבד נפגע (לאחר שניאות להפצרות בני ביתו לרדת למקלט שלא לפי רוחו, ואחר ההפגזה אמר שלו היינו נשארים בבית הוא לא היה נפגע – ראה תיאור המאורע בספר הרב מבריסק ח"ב עמ' 487) במברק זה הנחשף עתה לראשונה מתברר שגם אחד מילדיו נפצע באותם הפגזות.במברק מספר הגאון רבי אליעזר סילבר אב"ד סינסנטי להרב יוסף דוב סולובייצ'יק בן דודו של הגרי"ז, שקבל מברק מירושלים שבית הרב מבריסק נהרס חלקית ושאחד מילדיו נפצע, הוא כבר שלח כמה מאות דולרים, אך זה אינו מספיק ומבקש מהרב סולובייצ'יק שישלח סכום של 500 דולר עבור שיקום הבית.המברק באנגלית מיום 28/6/1948 [כ"א סיון תש"ח] בגודל: 2115 ס"מ.
דברי הדרכה לחיים בכתב ידה של הרבנית שרה שנירר משנת תר"צספר שנה של נערה שסיימה את לימודיה בבית יעקב למורות בעיר קראקא – בה רשמו חברותיה דברי ברכה וזכרון – בדף הראשון של הפנקס רשמה דברי ברכה הרבנית הדגולה מייסדת 'בית יעקב' מרת שרה שנירר. בראש דבריה היא רשמה באותיות גדולות את שלושת הפסוקים שהיו שגורים על לשונה תדיר והיוו את תמצית משנתה החינוכית: עבדו את ה' בשמחה, שויתי ה' לנגדי תמיד, למנות ימינו כן הודעולאחר מכן דברי הדרכה קצרים ביידיש לאור פסוקים אלו.הדברים נרשמו בכפר 'ראבקא' שליד קראקא שם התקיימו מחנות הנופש וקורסי ההשתלמות של בית יעקב.הפנקס מחזיק 34 דפים בפורמט אלבומי: 169 ס"מ כריכת בד מקורית עם הדבקת טס ברזל על הכריכה . נרשמו בו מזכרות מהשנים תר"צ-תרצ"ה במקומות שונים בפולין.
כתב יד מרהיב עין.ספר 'מגדל דוד'– סאדיגורא תרכ"ה (1865)'ספר מגדל דוד, פירוש שיר השירים על דרך הקבלה להרב הגדול האלוקי כמהר"ר דוד ן' אבי זמרא הנקרא בפי כל הרדב"ז נכתב פה סאדגורא ה' אלפים תרכ"ה לפרט קטן' עם חתימת הרה"צ רבי נחום דובער פרידמן בן הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא.כתב יד סופר אמן, שני טורים, שער ארכיטקטוני מצוייר בדיו אדום ושחור. נייר משובח שוליים רחבים.הרה"צ רבי נחום דובער פרידמן (תר"ד-תרמ"ג) בן הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורא, גאון מופלג בתורה וחסידות, ישב כל ימיו בחצר חותנו בסאדיגורא, ספרייתו הגדולה הכילה ספרים נדירים וכתבי יד יקרי המציאות והייתה מהספריות החשובות והידועות ביותר בזמנו. הגאון בעל 'יד יהודא' רבה של סאדיגורה כותב בהקדמתו לספרו 'ובבואי הנה עיר סאדגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דוב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת'. בקולופון נרשם 'בדחלב"א [=בריך דיהיב חילא לעבדא בר אמתא] נשלם בע"ה ז' שבט עש"ק שנת חירו"ת לפ"ק ברדמו"ד [=בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען] על ידי הפועלים המסתעפים [כנראה צ"ל: המסתופפים] בצל הקודש ה"ה הרבני שמואל בן... והשני שואל בן רחל'קעח דף 2319 ס"מ. בדף שלפני השער חתימת יד הרה"ק רבי נחום דב זה הספר מגדל דוד שייך לנחום דובער פרידמאן, בצדה הפנימי של הכריכה תו ספר של ספרייתו בצבע אדום עם אותיות זהב ובשער שתי חותמיו: אחת עם שמו וצורת אריה והשניה חותמת 'מנחת שי' – להורות שקיבל את הספר במתנה. כריכה מקורית מספריית הרה"ק הנ"ל. מצב מצוין.
'בני יחידי' מכתב מהרה"ק רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרווצא אל בנו הרה"ק רבי יחזקאל הלוי מאוסטרווצא.מכתב בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרווצא אל בנו יחידו הרה"ק רבי יחזקאל הלוי מאוסטרווצא. הרה"ק רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"ג-תרפ"ח) אב"ד אוסטרובצה במשך ארבעים שנה, התפרסם עוד בחייו כדמות אגדית, גאון מופלא בנגלה ובנסתר, גאונותו הייתה לשם דבר ובחריפותו עלה על כל למדני פולין, התנזר מאכילה ובמשך ארבעים שנה אכל רק בלילה וכן הרבה בתעניות דיבור תפילתו הייתה אורכת שעות ומקמו היה רטוב מדמעות. מעט מתורתו בספר אור תורה.במכתב מבקש רבי מאיר יחיאל מבנו שישתדל לסייע עבור שידוך לבת אחת. דף קטן 1212 ס"מ, עם קרעים וקמטים.
מכתב בכתב יד הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנא הי"ד עבור גיסתו הרבנית חנה הופשטיין הי"ד בת הרה"ק מקוז'ניץ. מכתב המלצה ובקשה לעזרה מאת הרה"ק רבי רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנא עבור גיסתו הרבנית מרת חנה הופשטיין בת הרה"ק רבי ירחימיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה הגיע הרבנית חנה הופשטיין מארץ ישראל לביקור אצל גיסה הרבי. ביום שני י"ב תשרי הופצץ הבנין בו התגורר האדמו"ר ובנו נפגע, הוא הובהל לבית חולים והגיסה חנה, יחד עם כלת האדמו"ר גיטל המתינו בשערי בית החולים כל הלילה לדעת מה שלום הילד ואז פגעה בהם פצצה גרמנית ומצאו את מותם, הי"ד.הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד מפיאסצנא (תרמ"ט-תש"ד) קדוש מרחם היה ובקדושה עלה בסערה השמימה, בן הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו והמאור ושמש מצד אמו ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש, בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו"ר ורב בפייאסצנא עד בו יום המר ונמהר יום ד' חשון תש"ד בו הועלה על המוקד. שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים, הכשרת האברכים ואש קדש.נייר מסמכים בגודל:2128 ס"מ. פיאסצנא תרצ"ב (1932), מלבד נקב של מחורר משרדי במצב טוב. נדיר מאוד.
תמונה מרשימה של הגאון רבי דובער מייזליש אב"ד קראקא ווארשא. וארשא 1891.'תמונת הרב הגאון ר' דובערוש מייזעלש אשר כהן פאר בכתר הרבנות בק"ק ווארשא ' צוייר ונדפס על ידי חיים יוסף הערצמאנן בווגונקר ארשא תרנ"א (1891)דף בגודל:4760 ס"מ שם הצייר והמחוקק בשולי התמונה. קרע קטן בשוליים ללא חסרון. נדיר מאוד.
מכתב תודה וברכה לשר משה מונטיפיורי בחתימת רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא עם רבני צפת האשכנזים והספרדים הרה"ק רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא (תקל"ד-תרט"ז) בעל 'תולדות אדם' כהן ארבעים שנה כרבה של טאלטשאווא, נשא ונתן עם החתם סופר ומחותנו הישמח משה. בהגיעו לגיל שבעים שאל את חתנו הייטב לב, אם לעלות לארץ או להדפיס את ספריו והוא יעץ לו לעלות לארץ, שם גם זכה להדפיס ספריו. בשנת תר"ג עלה לירושלים ובתר"ד עבר לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית בצפת ועמד בראשה עד פטירתו בי"ח תמוז תרט"ז מחיבוריו נדפסו תולדות אדם על הש"ס (ירושלים תר"ה) עם הסכמת בעל הנתיבות הכותב עליו האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי ובאר שבע על התורה (שם תרי"ג).בנוסף חתומים: רבי שמואל העליר ורבני הקהילה הספרדית בצפת רבי חיים נחום מזרחי ורבי שמואל עבו. [1] דף 2127 ס"מ. נייר ירקרק. צפת ז' אייר תרט"ו.
