ביום שישי כ’ אלול תש”א 12 לספטמבר 1941 התקבל בבית הרב מישקובסקי שבבתי הורנשטיין בירושלים מברק שנשלח מהעיר קובה שביפן בו נאמר:
אל הרבנים מישקובסקי, אלטר, הרצוג, סלוביצ’יק, פינקל, מלצר
יהודים מתחננים הצילו ענו מיד באיזה יום לצום יום הכיפורים
אגודת רבנים ובעלי בתים מקובה
נוסח המברק עורר ‘רעידת אדמה’ של ממש בקרב רבני ארץ ישראל, לנוכח השאלה הגורלית שהונחה על שולחנם, הרב הרצוג קרא לאסיפה את גדולי חכמי ירושלים לדון ולהחליט בדבר.
החלטת הכינוס הייתה כפי שנכתב במברק התשובה ‘בתשובה למברק שלכם מיום 12.9 אסיפת הרבנים החליטה שתענית יום הכיפורים הוא ביום רביעי לפי חשבון הנהוג ביפן. אני מוסיף מצידי, אין לצום גם ביום חמישי מפני סכנה, אבל יש להתנהג ביום חמישי לפי המבואר בשו”ע או”ח סי’ תרי”ח.
לעומת זאת החזון איש חלק בתוקף על פסק זה והבריק ליפן ‘אחים יקרים אכלו ביום הרביעי וצומו תענית יוכ”פ ביום החמישי ואל תחושו לשום דבר’ (קובץ אגרות ח”ב מכתב קס”ז)
וכאן החל למעשה הפולמוס הגדול של שאלת ‘קו התאריך’, התשובות הסותרות עוררו מבוכה רבה בקרב בני ישיבות מיר, יח”ל וליובאוויטש
גדל המברק: 21×14 ס”מ, מעט קרעים בצד ללא שום חסרון בנוסח המברק, מעבר לדף רשם הפקיד בכתב ידו: דחוף, דחוף.
מברק מרתק ויוצא דופן בחשיבותו ההיסטורית בתולדות דברי ימי בני ישיבות ליטא ופולין בימי מלחמת העולם השניה
