מכתב המלצה ארוך לשד”ר הקהלה האשכנזית בצפת רבי צבי הירש אשכנזי על שליחותו בערי מרוקו לטובת הישוב היהודי בצפת כתוב בעצם כתב יד קדשו של המקובל האלוקי קדוש עליון עטרת ראשנו רבי דוד אבוחצירא
וחתום בחתימת יד קדשו של רבי מסעוד אבוחצירא בנו בכורו של מרן האביר יעקב הצדיק המלוב”ן רבי יעקב אבוחצירא זצוקללה”ה ואביו של הבבא סאלי זצ”ל.
הגאון המקובל רבי מסעוד אבוחצירא אב”ד תאפיללת, בנו בכורו וממשיך דרכו של ה’אביר יעקב’ נולד בשנת תקצ”ו קיבל ממנו בנגלה ובנסתר, וכעדות בניו ותלמידיו בהקדמת ספרו פתח האהל היה מקובל גדול והרבה לחדש בנגלה ובנסתר, עסק בצרכי ציבור, ביתו היה פתוח לרווחה ונשא על עצמו משא העם, נפטר בשנת תרס”ח.
הגאון הקדוש המקובל רבי דוד אבוחצירא הנודע בתואר ‘עטרת ראשנו’ נולד בשנת תרכ”ו בנו בכורו של רבי מסעוד אבוחצירא בנו של האביר יעקב רבי יעקב אבוחצירא, נודע כקדוש עליון. ורוב ימיו ישב ועסק בנגלה ובנסתר תוך פרישות והתבודדות.
. סיפור פטירתו הוא טראגי: בשנת תר”פ (1920) הוציא מולאי מוחמד בן קאסם גזירה להרוג את כל היהודים הדרים במחוז תאפיללת, בטענה שהם קושרים קשר חשאי עם הכובש הצרפתי על מנת לגרש את שלטון המורדים בראשותו.
על מנת להגביר את החרדה לא פרסם תאריך לביצוע הגזירה. בשבת י”ד כסלו תר”פ לבש רבי דוד בגדי חול שחורים במקום בגדי השבת הלבנים שאותם נהג ללבוש. בשבת בצהרים החל מולאי מוחמד לרכז את יהודי האזור, על מנת להוציאם להורג. החיילים של מולאי מוחמד הקיפו את העיר וגרמו לפחד רב. אז החל רבי דוד לעודד את הקהילה, באומרו כי התפלל לריבונו של עולם שבמקום שיהרגו כל אנשי הקהילה, ימות רק הוא עצמו. לאחר שהתקבצו כל היהודים אל הכיכר המרכזית, שיכנעו יועציו של מולאי מוחמד שכדאי לו להרוג רק את רבם של היהודים, מאחר שאם ימותו כולם לא יוכלו לגבות מהם מיסים ותשלומים אחרים.
מולאי מוחמד ציוה לקחת את רבי דוד ואת שני עשירי העיר רבי יצחק בן שמחון ובנו רבי דוד למפקדתו של מולאי מוחמד, הציב את גופם מול לוע של תותח וירה משם פגז. לאחר מותו גזר מולאי מוחמד כי אסור להתאבל על מות רבי דוד, ומי שימצא מתאבל יוצא גם כן להורג.
[1] דף. 26X19 ס”מ. כתוב במליצה נאה, פניה לרבני קהילות במארוקו – הרבנים והקהילות נזכרו בשמם לסייע ביד השליח הנ”ל. חיזוקי שוליים ושיקום אמנותי, חלק מהכתב מטושטש, עם חסרון בעיקר בסימני הקיפול של הדף, רובו ניתן לקריאה ופענוח.
