פריט : 90
מכתב נפלא בכתב יד הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט בענין בקשת מחילה על קבר ידיד נעוריו בוואלוז'ין בעקבות מעשה שהיה בימי הגר"ח מוואלוז'ין
רבות אנחותי - השקט לא אוכל...
מכתב נפלא בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט בו משתקפת זהירותו בכבוד הבריות וחשש מספק איסור בין אדם לחבירו שלא נותן לו מנוחה אף כחמישים שנה בערך אחרי המעשה.
מנהג קדום הוא לשתות יין ולהתבשם בשמחת תורה כדי להרבות בשירים וריקודים בעת ההקפות וכך היה נהוג בישיבות ליטא בוואלוזי'ן בטלז ובסלבודקא.
במכתבו מספר הגרי"ז על מעשה שהיה בוואלוז'ין שבשמחת תורה השתכר משגיח הישיבה הוא ועוד מבני החבורה, ורבו זה עם זה. והיה עגמת נפש מזה לאדמו"ר הגאון רבי חיים מוואלוז'ין 'עד שאמרתי נצרך לכפותו וכן עשו, וביישתי את פניו ברבים והיינו אוהבים נאמנים גם אחרי כן' אולם עתה נפלה בלבי ספק, אולי שכחתי לבקש ממנו מחילה, עד שימחול לי בלב שלם ועל זה לבי דוי עלי ורבות אנחותי השקט לא אוכל, הגם שנצטויתי לעשות כן, [הכוונה שכך הורה לו הגר"ח מוואלוזין] אמנם בחפזי העוויתי הרבה, היה לי להפיגו בדברי ריצוי ובמענה רך'.
במכתב זה מספר הגרי"ז שכבר שלח מכתב על ידי רבי יעקב ברלין שישלח לבנו הנצי"ב מוואלוזין שיבקש ממנו מחילה עבורו, אך בנתיים נפטר המשגיח ולכן מבקש שיעלו לקברו עשרה אנשים 'עבורי יוסף זונדיל בהרב הג' מוהר"ר בנימין זלה"ה מסלנט הנולד מהאשה פעסא ז"ל ולבקש מחילה בשמי ויאמרו לפניהם חטאתי לאלקי ישראל וכו'.
הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט (תקמ"ו-תרכ"ה) תלמידו המובהק של הגר"ח מוואלוז'ין וקבל ממנו מסורות רבות מרבו הגר"א ולכן זכה לתואר 'פה שלישי' להגר"א,
תלמידו הגאון רבי ישראל סלנטר קיבל ממנו את יסודות תורת המוסר 'ופתח לפניו שערי אורה ואמת' (אור ישראל עמ' 124) כתב עליו 'הוא היה סולם מוצב ארצה וראש מגיע השמימה'. ורבי איצל'ה מתארו 'איש קדוש ונורא'.
חתנו הגאון רבי שמואל סלנט כתב עליו: כרוב גדלו במידות - כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם.
ירושלים תרכ"ה [1865] גודל: 1310 ס"מ, נייר ירקרק חורים זעירים בודדים. [נדפס בספר הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט עמ' כ"ט וראה תנועת המוסר ח"א עמ' 135-136]
מכתב נפלא בכתב יד הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט בענין בקשת מחילה על קבר ידיד נעוריו בוואלוז'ין בעקבות מעשה שהיה בימי הגר"ח מוואלוז'ין
רבות אנחותי – השקט לא אוכל…
מכתב נפלא בכתב יד הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט בו משתקפת זהירותו בכבוד הבריות וחשש מספק איסור בין אדם לחבירו שלא נותן לו מנוחה אף כחמישים שנה בערך אחרי המעשה.
מנהג קדום הוא לשתות יין ולהתבשם בשמחת תורה כדי להרבות בשירים וריקודים בעת ההקפות וכך היה נהוג בישיבות ליטא בוואלוזי'ן בטלז ובסלבודקא.
במכתבו מספר הגרי"ז על מעשה שהיה בוואלוז'ין שבשמחת תורה השתכר משגיח הישיבה הוא ועוד מבני החבורה, ורבו זה עם זה. והיה עגמת נפש מזה לאדמו"ר הגאון רבי חיים מוואלוז'ין 'עד שאמרתי נצרך לכפותו וכן עשו, וביישתי את פניו ברבים והיינו אוהבים נאמנים גם אחרי כן' אולם עתה נפלה בלבי ספק, אולי שכחתי לבקש ממנו מחילה, עד שימחול לי בלב שלם ועל זה לבי דוי עלי ורבות אנחותי השקט לא אוכל, הגם שנצטויתי לעשות כן, [הכוונה שכך הורה לו הגר"ח מוואלוזין] אמנם בחפזי העוויתי הרבה, היה לי להפיגו בדברי ריצוי ובמענה רך'.
במכתב זה מספר הגרי"ז שכבר שלח מכתב על ידי רבי יעקב ברלין שישלח לבנו הנצי"ב מוואלוזין שיבקש ממנו מחילה עבורו, אך בנתיים נפטר המשגיח ולכן מבקש שיעלו לקברו עשרה אנשים '
עבורי יוסף זונדיל בהרב הג' מוהר"ר בנימין זלה"ה מסלנט הנולד מהאשה פעסא ז"ל ולבקש מחילה בשמי ויאמרו לפניהם חטאתי לאלקי ישראל וכו'.
הגה"צ רבי יוסף זונדל סלנט (תקמ"ו-תרכ"ה) תלמידו המובהק של הגר"ח מוואלוז'ין וקבל ממנו מסורות רבות מרבו הגר"א ולכן זכה לתואר 'פה שלישי' להגר"א,
תלמידו הגאון רבי ישראל סלנטר קיבל ממנו את יסודות תורת המוסר 'ופתח לפניו שערי אורה ואמת' (אור ישראל עמ' 124) כתב עליו 'הוא היה סולם מוצב ארצה וראש מגיע השמימה'. ורבי איצל'ה מתארו 'איש קדוש ונורא'.
חתנו הגאון רבי שמואל סלנט כתב עליו: כרוב גדלו במידות – כך גודלו בתורה, וכרוב בקיאותו בנגלה, כך הייתה בקיאותו בנסתר. היה גדול הדור בתורה כמו במידות, אלא בענוותנותו הגדולה והנפלאה עלה בידו להעלים את גדולתו מבני אדם.
ירושלים תרכ"ה [1865] גודל: 1310 ס"מ, נייר ירקרק חורים זעירים בודדים. [נדפס בספר הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט עמ' כ"ט וראה תנועת המוסר ח"א עמ' 135-136]
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
